ארצי בוערת My Country Burns

 

שמיים בוערים ועננים Burning sky with clouds

שמיים בוערים ועננים Burning sky with clouds

ארצי עולה באש. אפשר לחשוב שאנחנו באוסטרליה או בקליפורניה. פתאום, פרץ כזה של שריפות. בדרך כלל, יש לנו שריפות יער בקיץ; בדרך כלל, הן תוצאה של רשלנות, מיעוטן בגלל הצתות מכוונות של גורמים העוינים למדינת היהודים.

My country is on fire. One can think that we are in Australia or California. Suddenly, such a burst of fires. Usually, we have fires in the woods in the summertime; usually, they result out of carelessness, a small number are because deliberate inflaming by hostility against the Jewish state.

צומת עובדיה יוסף וכביש 4 Obadiah Yosef Street & road 4 jucnction

צומת עובדיה יוסף וכביש 4 Obadiah Yosef Street & road 4 junction

לפני יומיים, הלכתי לפגישה אצל רואת החשבון המעולה שלי. השעה היתה שתיים בצהריים ועמדתי בצומת, ברמזור של רח' הרב עובדיה יוסף פינת כביש 4. רגלי מועדות היו לכיוון דרום. בעודי ממתינה לרמזור שיתחלף למצב מעבר, שמעתי יללת צופר הבאה מולי. כבאית התקרבה לרמזור, צופרת רמות כדי להזיז את שני כלי הרכב שעמדו בצומת ונהגיהם לא משו ממקומם. חשבתי לעצמי שזה מוזר שכבאית מגיעה בצפירות מהכיוון הזה, משום שתחנת הכבאות נמצאת בצד השני של חדרה, והכבאית כביכול חוזרת לתחנה, אז למה המהירות הצפירות?

Two days ago, I went to see my wonderful accountant. It was two pm, and I was standing at the junction, waiting for the traffic light to change, so I could cross Obadiah Yosef Street to road 4. I was heading south. A strong sound of a siren came from in front of me. A fire engine was coming towards me, sounding loudly in order to get the two cars in front of it to move, as the drivers didn't move an inch. I thought that it was strange that the fire engine comes screaming from this direction, since the fire station is on the other side of Hadera, and this fire engine supposedly is going back to its station, so why the hurry and the siren?

הייתי במיקום מעולה כדי לצלם את הוידאו עבור נכדי שודאי יצהלו למראה כבאית נוסעת וצופרת בטלפון של סבתא, כמו שהם יושבים איתי בכיף במשך דקות ארוכות כדי לצפות את סדרת הרכבות הנוסעות שצילמתי במיוחד עבורם. אך חשבתי לתומי שעד שאוציא את הטלפון הנייד מהתיק ואפעיל אותו, הכבאית תפלס את דרכה במהירות של שניות וכבר תהיה הרבה מאחורי ולכן לא טרחתי. כמה שאני מצטערת על כך עד עכשו! לקח לכבאית חמש דקות ארוכות להחלץ מהרמזור ולהמשיך בדרכה ובהחלט יכולתי לצלם את הארוע.

I was in a great position to shoot a video for my grandchildren, who would probably be exultant to the sight of a fire engine sounding its siren on grandma's cell phone. They like to sit with me a lot and watch the series of moving trains videos that I shot especially for them. But I innocently thought that until I'd take out my cell phone from my bag and operate it, the fire engine will pave its way in seconds and will be way behind me, therefore I didn’t bother. How I am sorry now for this! It took the fire engine five long minute to get out of there and continue to its destiny, and I could certainly catch the event on video as I had enough time.

נהגי שתי המכוניות שעמדו לפניה, לא טרחו לזוז, משל היו חרשים ולא שמעו את הצפירות. התפלאתי מאד שמכיוון הכבאית לא באה כריזה כמו שיש במכוניות משטרה. הכבאית רק המשיכה לצפור ולילל בצופר. אחרי שתי דקות, כשמשום-מה (לא ברור לי איך, למה וכיצד) המכונית שעמדה ראשונה ברמזור התחילה לזוז לאיטה טיפה קדימה וימינה וגם המכונית השניה החלה לפנות את הדרך, הגיעה הכבאית לסף הצומת, אך גם פה לא הצליחה להתקדם כדי לחצות אותו, משום שלנהגים מהכיוון הנגדי היה ירוק והרי אף אחד לא פראייר לתת לדבר שולי כמו כבאית צופרת ומייללת להפריע לו לנסוע. עוד שלוש דקות עברו עד שהרמזור שם התחלף לאדום והרמזור של הכבאית התחלף לירוק וכך יכלה זו להמשיך בדרכה.

The drivers of the two cars in front of the fire engine didn't bother to move, as if they were deaf and didn't hear the loud siren. I was surprised that nobody in the fire engine called the drivers to move as policemen do from their cars. The fire engine just kept blowing its horn and screening its siren. After two minutes, when for some reason (I have no idea how, why and what for) the first car started to move slowly a little bit forward and to the right, and the second car also began to clear the road, the fire engine got to the verge of the junction, but couldn't advance to cross it, because the drivers at the opposite direction had a green light, and nobody is a sucker to let a minor thing like a screaming yelling fire engine to disturb him to drive on. Another three minutes pass until the lights changed; the opposite cars had the red light and fire engine got the green light, so it could continue in its way.

שעתיים לאחר מכן, כשחזרתי לביתי, שמעתי בחדשות שהיתה שריפה גדולה בזכרון יעקב. הבנתי שהכבאית שראיתי, שעשתה את דרכה כדי לכבותה, הגיעה מנתניה או מהרצליה. הלוואי שישנן מצלמות בצומת ההיא כדי להביא לדין ולקנוס קשות את הנהגים העבריינים שהמשיכו בנסיעתם במשך דקות ארוכות ויקרות ולא אפשרו לכבאית לעבור.

Two hours later, when I returned home, I heard on the news that there was a big fire in Zichron Ya'akov. I gathered that the fire engine I saw, and was on its way to extinguish that fire, came from Natanya or Herzliya. I so hope that there are cameras at that junction, so the felonious drivers would be brought to court and be highly fined, for they continue driving for long and precious moments and didn’t stop to allow the fire engine to cross the junction.

♀♀

מה עושות במקרה כזה, שחס וחלילה לא יקרה? לא פעם חשבתי על כך בתקוה שזה לא יקרה לי ולמשפחתי. מה את עושה אם פתאום פורצת שריפה ואת מקבלת הוראה לפנות את ביתך ולמלט על נפשך? כשהילדים היו קטנים, הייתי תמיד בהיכון כדי לקדם פני הרעה ולא להיות מופתעת, אך אף פעם אי אפשר לדעת. אני שמחה שלא הייתי צריכה לעמוד במבחן. כשאת חיה בגפך, המצב שונה, כמובן. יש לך רק את עצמך וזה קל למדי.

What can you do in such an event, G-d forbid it from happening? I thought about it a lot hopping it would never happen to me and my family. What do you do if a fire suddenly bursts and you are instructed to leave your home to save your life? When the children were little, I was always on guard in order to cope with every situation and not to be surprised, but one can never know. I'm happy that I didn't have to withstand the test. When you leave alone it's different, naturally. You have only yourself and this is quite easy.

מה לקחת איתך? איזה רכוש להציל? הדבר הראשון שתמיד חשבתי עליו, היה אלבומי התמונות. כדור שני לניצולי שואה, אין לי שום זכר למשפחות הורי. גם אם היו להם אלבומים כלשהם (אני בספק רב אם כן), הרי שאלה לא שרדו במאורעות הקשים אותם חוו. את ממש לא יכולה להסחב ביערות עם אלבום תמונות. בזמני, היו נגטיבים (מי זוכרת את זה?), אותם שמרתי מכל משמר במקום בטוח ונגיש, כך שלא דאגתי לאלבומי התמונות, כי תמיד אפשר להדפיס מהם חדשות. היום, העליתי את כל הנגטיבים השמורים הללו למחשב (יש לי מכשיר המיועד לכך) והכל כבר דיגיטלי. אני עדיין מדביקה תמונות באלבומים, כי אלה כמו ספרים – למרות שיש דיגיטליים ואני בהחלט בעדם, אני מעדיפה לדפדף באלבום מדי פעם, אם זה לבד או עם הנכדים.

What should you take with you? Which possessions to save? The first thing I always thought about was the photo albums. As a second generation to holocaust survivors, I have no remnant of my parents' families. Even if they had any albums (I doubt it very much), they didn't survive through the horrible events my parents and the others have experienced. One cannot really schlep in the woods with a photo album. In my time, there were the negatives (who remembers those?), which I kept in a safe and accessible place, so I didn't worry about the albums as I could always print photos from the negatives. Today, I uploaded all the kept negatives to my computer (I have the device for it), and everything is digital. I still put real photos in albums, because they are like books – despite the digital (which I am certainly in favour), I prefer to leaf through the album pages from time to time, weather I am by myself or when with the grandchildren.

 ♀♀

במשפט אחד:

מאורעות כאלה גורמים לך להרהר בדברים החשובים של החיים ולהזכיר לעצמך שוב שחיים רק פעם אחת ולכן מומלץ למצות את הרגע.

In one sentence:

Incidents like that cause one to ponder of the important things in life and again remind to oneself that we live only once, therefore it's recommended to cease the day, to utilize it to the fullest.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: