ראי עקום Weird Mirror

Jefferson Airplane – White Rabbit

 

"כל מלה בסלע קיומנו", אמרה המלכה בציניות.

"האמת כבר לא נחשבת?" שאלה אליס בקול נעלב.

"האמת? איזו אמת?" נזפה בה המלכה.

"אבל… אבל… אבל…" ניסתה אליס להביע אומר.

"מה אבל-אבל-אבל? מה הקשקוש הזה?" נזפה בה המלכה שוב.

 

"Each word is so in the rock of our existence", said the Queen cynically.

"The truth no longer counts?" Alice asked in an offended voice.

"The truth? What truth?" Scolded her the Queen.

"But… But… But…" Alice tried to express herself.

"What but- but- but? What is this nonsense?" The Queen scolded her again.

האדמה רעדה מתחת לרגליהן והן בקושי הצליחו לשמור על שיווי משקל, אך המלכה התעקשה לעמוד. אליס חשה שהיא עוד מעט ותקרוס, אך לא העזה לשבת, לא כשהמלכה עומדת. לא רק שאין זה מנומס, אלא ממש חצוף, ועלול לגרום למלכה להתעצבן. לא כדאי לעצבן את המלכה, ידעה אליס היטב. ראשים עלולים להתעופף. ראשים אינם ציפורים, חשבה אליס בלבה, אין זה מומלץ שאלו יתעופפו.

The earth moved under their feet and they hardly managed to keep their balance, but the Queen insisted on standing. Alice felt that she is going to collapse any second, but she didn't dare to sit, not while the Queen is standing. Not only it is impolite, but really cheeky, and might cause the Queen to get the needle. Alice knew very well that upsetting the Queen is not recommended. Heads might fly. Heads are not birds, Alice thought, it's not recommended they would fly.

"האמת של מה שקורה באמת", התנסחה אליס בזהירות.

"באמת?" לעגה לה המלכה. "אינך רצינית, נכון?" עיניה התיזו ניצוצות לכל עבר. אליס לא העיזה להישיר אליה את מבטה.

"איני רוצה להשמע חצופה…" פתחה אליס בהססנות נאום שהכינה מראש. היא לא היתה בטוחה עד כמה יכולה היא להרחיק לכת. בכל זאת, ראשה היה יקר לה מאוד.

"הממ…" השמיעה המלכה קול סתמי. ניכר היה שדעתה אינה ממוקדת באליס, בעיקר לא לדבריה. המלכה לא אהבה דברים כבדים. היא אהבה לרקוד (ולדרוך על רגלי סביבתה, בלשון המעטה), לתנות אהבים עם כל מי שמצא/ה חן בעיניה (אליס ברכה את האלה הגדולה על שלא מצאה חן בעיני המלכה משום שמי שראשו היה יקר לו לא העז לסרב למלכה), לצייר (היא לא היתה כל כך מוצלחת בזה), לקרוא סיפורים קצרים; שיחות כבדות שעממו אותה וגרמו לה לכאב ראש. ראשים עפו כשהמלכה חשה בראשה.

"The truth of what is really going on", Alice expressed her words cautiously.

"Really?" The Queen mocked her. "You are not serious, are you?" Her eyes splashed flashes all around. Alice didn't dare to look straight at her.

"I don't want to sound cheeky…" Alice started hesitantly a speech she prepared in advance. She wasn't sure how much far she can go. After all, she did cherish her head.

"Hmm…" The Queen hummed a vague sound. In was perfectly clear that her mind wasn't focused on Alice, especially not on what she had to say. The Queen didn't like heavy stuff. She liked to dance (and step on every feet nearby), making love to whom she fancied (Alice thanked the Mighty G-ddess for the Queen didn't fancy her, because whoever their head was dear to them, didn't dare to refuse the Queen), drawing (she wasn't much of a painter, to say the least), reading short stories (she couldn't deal with longer ones); heavy conversations were boring and caused her headaches. Heads flew when the Queen had headaches.

 

Alice In Wonderland Full Audio Book Online

 

 

Alice In Wonderland – full movie

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: