ארכיון חודשי: יוני 2018

דו שיח Dialogue

הוא קרא לי כלבה, אני קרעתי לו את הצורה

הוא קרא לי כלבה, אני קרעתי לו את הצורה

זה עשה גלים בפייסבוק ומאוד מצא חן בעיני אחרי שהבנתי את הרעיון בדי עמל, לא מיד. לקח לי כעשרים דקות לפצח את זה. כידוע, אני מאותגרת.

It made waves on Facebook and I liked it very much after I understood the idea with great effort, not immediately. It took me about twenty minutes to crack it. As all know, I am challenged.

 

אחרי שההבנה חדרה, מיהרתי לשתף בעמוד שלי עם התגובה הברורה: "הדבר הנכון לעשות!!!"

After the understanding penetrated, I quickly shared it on my wall with the obvious comment: "The right thing to do!!!"

 

קיבלתי על זה 21 לייקים ושתי תגובות. לא משהו להתפעל ממנו נוכח העובדה שיש לי מעל שלושת אלפים "חברים".

I got 21 likes and two responses. Not something to admire given the fact that I have over three thousand "friends".

 

תגובתה של ביאטריס היתה: "מבריק!!!"

Béatrice's response was: "Brilliant!!!"

תגובת מאן דהיא היתה: "לא אם את הגבר."

Somebody else's response was: "Not if you're the man."

 

קאמי סן-סנסקרנבל החיות

Camille Saint-SaënsLe carnaval des animaux

Camille Saint-SaënsThe Carnival of the Animals

 

האינסטינקט הראשון שלי היה לשפוך עליה אש וגופרית וללמד אותה פרק בהלכות פמיניזם ועמידה על שלך, אך העדפתי לרסן את עצמי (מגיעה לי מדליה!!!) ולהקדים מחשבה למעשה. הגעתי למסקנה שאין טעם להתעסק עם מי שמביעה דעה כזו. אי אפשר לתקן אותה.

My first instinct was to pour fire and brimstone on her and teach her a chapter in the laws of feminism and standing up for yourself, but I preferred to restrain myself (I deserve a medal!!!) and think before taking any action. I reached the conclusion that there is no point in dealing with someone who expresses such an opinion. Such person can't be fixed.

אך לצאת פטורה בלא כלום הרי זה בלתי אפשרי מבחינתי, אני הרי מתוכנתת להגיב, ולכן, אחרי שיקול דעת מעמיק (לקחתי לי את הזמן), השבתי לה בהאי לישנא:

"האם אכפת לך מאיזה עלוב נפש שמכנה אותך כך? לא חשוב אם זה גבר או מישהו אחר – לאף אחד אסור להשתמש בלשון כזו כלפייך."

Since I'm programmed to respond, I couldn't leave it unanswered, therefore, after deep consideration (I took the time), I replied to her as follows:

"Do u care about some lowlife who calls u that? No matter if it's a man or somebody else – no one should use such language to anybody."

התכוונתי להוסיף עוד, להסביר, לחפור, להעמיק, אך מן הסלון בקעה שירת ההמנון הצרפתי כשריקוד קאן-קאן סוער מלוה את צעדיה של ביאטריס ששעטה אלי בהתלהבות בשל הגול של צרפת נגד ארגנטינה. כמובן שלא יכולתי להשאר לשבת כשזו מושכת אותי אליה (תרתי משמע) ומרקידה את רגלי באקסטזה עצומה.

I meant to add more, to explain, grub, dig deeper, but from the living room came the singing of the French anthem with a wild can-can dance accompanied Béatrice's footsteps, which darted towards me with enthusiasm due to the France's goal against Argentina. Of course, I could not sit still when she drew me to her (literally) and led my legs to dance ecstatically.

 

ריקוד הקאן-קאן

Can-can Dance

הריקוד נמשך ונמשך. בשלב מסוים, עזבתי אותה כדי להכין לנו קפה ולהגיש עם העוגות המסורתיות שלנו – שוקולד וגבינה וגם גלידה. שוקולד, כמובן.

The dance went on and on. At one point, I left her to make coffee and serve us with our traditional cakes – chocolate and cheese and ice cream too. Chocolate, of course.

ואחר כך היה שער השוויון של ארגנטינה, ההפסקה כדי להרגע ממנו, שער היתרון של ארגנטינה ממש בתחילת המחצית השניה, שהכעיס אותי על הצער שזה גרם לאהובתי. למזלנו, הגיע בליץ של שלושה שערים מצד צרפת שהחזיר לביאטריס את הצבע ללחיים, שלא לדבר על שמחת החיים והריקוד. השער השלישי לארגנטינה בדקה ה-93 של המשחק לא שינה כבר. ארגנטינה עפה! אני צופה לילה תלת-צבעי של חגיגות…

And then came Argentina's equalizer goal, the break to calm us down, Argentina's advantage goal right at the start of the second half, which made me angry at the grief it caused my love. Luckily for us, came a three-goal blitz from France that brought back the colour to Béatrice's cheeks, not to mention her joy of life and dancing. The third goal for Argentina after 93 minutes of play did not make a difference. Argentina flew out! I am expecting a tricolore (three-colour) night of celebrations…

הפנתר הורוד – ורודה קטנה יפה

The Pink Panther in "Little Beaux Pink"

הפילוסופיה של התה The Philosophy of the Tea

שלישיית יותם זילברשטיין – תה לשניים

Yotam Silberstein Trio – Tea for Two

 

ישנם דברים (לא רבים) שאני מוכנה לנסות לטעום מדי פעם. לדוגמא: תה מצמחים שונים. לפעמים זה יוצא די טעים.

There are some things (not many) that I am willing to try occasionally. For example: tea from different herbs. Sometimes it comes out pretty tasty.

תה ריחן ג'ינג'ר וכורכום basil ginger and turmeric tea

תה ריחן ג'ינג'ר וכורכום Basil ginger and turmeric tea

בשבוע שעבר היה מבצע של תה בסופרמרקט. מדי פעם אפשר למצוא שם תה של חברות אחרות מלבד זו שאני מדירה לשוני ממנה. טעם, זה כמובן ענין אישי ואי אפשר להתווכח עם מישהו שטעמו שונה משלי, אך מדהים אותי בכל פעם מחדש איך, לדוגמא, תה ארל גריי של חברת ליפטון יכול להיות בטעם נפלא, בעוד שאצל חברה אחרת זה יוצא נורא, אבל ממש.

Last week there was a sale of tea in the supermarket. Occasionally you can find tea of ​​other companies besides the one I keep my tongue from. Taste, of course, is a personal matter and I can't argue with someone whose taste is different from mine, but it amazes me every time anew how, for example, Lipton's Earl Grey tea can have a wonderful taste, while in another company it comes out terrible, really awful (feh isn't a word for it – it's an understatement!).

הפילוסופיה של התה The philosophy of the tea

הפילוסופיה של התה The philosophy of the tea

הם מכרו תה הודי מצמח הריחן מעורב עם ג'ינג'ר וכורכום. נראה לא רע. קניתי. ג'ינג'ר לא עושה לי טוב, הוא חריף לי מדי. לפני כשנה, ניסיתי לחלוט אותו כשורש חי – זה לא היה לי טעים וגם לא נעים. חשבתי, שאולי בתערובת עם מרכיבים נוספים, זה יהיה טוב יותר. אני עדיין בתהליך, חוככת בדעתי, טעם גיבשתי דעה.

They sold Indian tea from basil plant mixed with ginger and turmeric. Looked pretty good, so I bought. Ginger does not agree with me (we probably have a difference of opinion), it's too pungent for me. About a year ago, I tried to brew its root – it wasn't tasty at all. I thought, maybe in a mixture with other ingredients, it would be better. I'm still in the process, still thinking, I haven't formed an opinion yet.

 

Sara GazarekTea for Two

 

בתמצית:

לא ברור לי למה צריך להוסיף פלפל שחור לתה עם ג'ינג'ר.

 

In essence:

I have no idea why black pepper should be added to tea with ginger.

 

קומקומון חליטת תה Teapot with brewed tea

קומקומון חליטת תה Teapot with brewed tea

משהו מתוק Something Sweet

המחפשים – ממתקים למתוקתי

The SearchersSweets for My Sweet

אני אוהבת מתוק יותר מאשר טעמים אחרים, אך אצלי זה ממוקד במאכל ספציפי, לא מפוזר בכמיהה לסתם משהו מתוק.

I love sweet more than other flavours, but with me it's focused on a specific food, not just a craving for something sweet.

"בא לי משהו מתוק", היא אומרת לי. "בואי נצא לאכול בחוץ."

"משהו ספציפי?" אני חוקרת. "אולי יש לי בבית ואין צורך לצאת." המשחק של אנגליה נגד בלגיה עמד להתחיל ורציתי לצפות בו כדי להחזיק אצבעות לאנגליה. אני מקוה לגמר בין ברזיל לאנגליה כשכולי בעד שברזיל תיקח את גביע העולם. זה יהיה מפגש בין הכדורגל המעניין של נבחרת ברזיל לזה המשעמם של הנבחרת האנגלית.

"לא יודעת", היא עונה באיטיות. "אני צריכה משהו מתוק, לא חשוב מה."

"I feel like something sweet," she says to me. "Let's go eat out."

"Something specific?" I'm investigating. "Maybe I have at home and there is no need to go out." England's game against Belgium was about to begin and I wanted to watch it with my fingers crossed to England. I'm hoping for a final between Brazil and England when I'm all in favour of Brazil taking the World Cup. This will be a match between the interesting football of Brazil team and the boring game of the English team.

"I don't know," she replies slowly. "I need something sweet, no matter what."

"אפרסק?" אני מציעה. "קניתי מלא והם ממש עסיסיים. אולי אבטיח? מֵלון? ענבים? הפירות מאוד מתוקים העונה." אני פותחת את המקרר ומראה לה את תכולתו, שתבחר. "יש גם עוגות, אם את רוצה."

היא מביטה בחקרנות במצרכים. "את אוכלת את כל זה?" היא שואלת למראה השפע המוצג לפניה.

"לא", אני משיבה, "את ודאי תאכלי חצי."

"What about peaches?" I offer. "I bought a lot and they're really juicy. Perhaps a watermelon? a melon? Grapes? The fruits are very sweet this season." I open the refrigerator and show her its content for her to choose. "There are also cakes, if you want."

She stares at the groceries with curiosity. "Are you eating all this?" She asks at the sight of the abundance of groceries displayed before her.

"No," I reply, "you'll probably eat half."

היא אכן חיסלה חצי, אני את החצי השני. אנגליה הפסידה לבלגיה אחת אפס.

She did finish half, I completed the other half. England lost to Belgium one zero.

מדיסון ביר – משהו מתוק

Madison Beer – Something Sweet

ברזיל !!!!!! Brazil

גל קוסטה – ברזיל

Gal CostaAquarela Do Brasil

 

אין-אין-אין כמו הנבחרת של ברזיל!!! אין!!!

There's no team like the Brazil team!!! No other team is sooooooo good!!!

 

 

Ary BarrosoAquarela Do Brasil

חטא היוהרה The Sin of Arrogance

Oprah’s Tearful Speech at Power of Women

 

הנזירה הבודהיסטית הלכה והתרחקה במעלה ההר, מתפתלת עם השביל, עד שהפכה לנקודה כתומה מטושטשת. נותרתי לעמוד על עומדי, תוהה אם היתה אמיתית.

The Buddhist nun walked farther and farther up the mountain, winding with the path until she became a blur orange dot. I remained standing still, wondering if she was real.

 

 

ליזי ולסקז – איך את מגדירה את עצמך?

Lizzie Velasquez – How do you define yourself?

 

ישר מהעריסה Cradle Snatcher

ירד הליל Night fell

ירד הליל Night fell

הנוהל הרגיל, שעה של פינוק עם קפה ועוגת שוקולד ואחרי כן פיזור. לא ציפיתי להתפתחויות דרמטיות.

The usual procedure, an hour of a treat with coffee and chocolate cake and then dispersing. I did not expect any dramatic developments.

היא גוללה בפני את מסכת חייה, את התלאות, ההתלבטויות, הטעויות, הנפילות. חשתי את פגיעותה. גל של חמלה הציף אותי והנחתי ידי על כתפה כדי לנחם, להקל, להפיג את הרוע שחוותה.

She told me the story of her life, the trials, the dilemmas, the mistakes, the falls. I felt her vulnerability. A wave of compassion flooded over me and I put my hand on her shoulder to comfort, ease, relieve the evil she had experienced.

פניה היו כה סמוכות אל פני, יותר מדי סמוכות. חלק מסוים במוחי התריע על סכנה מתקרבת בעוד חלק אחר היה אטוּם, המום. אינסטינקטיבית, נרתעתי לאחור, מחזירה באחת את ידי מכתפה. כוס הקפה שעמדה בדרך, התהפכה, מציפה את השולחן. בזריזות, עצרתי בעדה מלהתגלגל אל הרצפה ולבטח להתנפץ. שמתי לב למבטי השכנים הסקרנים בשולחנות הסמוכים אלינו.

Her face was so close to mine, too close. Some part of my mind warned of imminent danger while another part was sealed, stunned. Instinctively, I flinched, abruptly pulling back my hand from her shoulder. The cup of coffee standing in the way turned over, flooding the table. Quickly, I stopped it from rolling to the floor and probably break. I noticed the curious gazes of our neighbours at the tables near us.

עד לרגע ההוא היו לי אליה רגשות חמים, כמו אל הבת שלא היתה לי וכל כך רציתי. החמימות והחמלה שחשתי כלפיה נבלמו. "לא!" אמרתי לה בקול תקיף. "לא!"

Until that moment I had had warm feelings for her, as to the daughter I did not have and wanted so much. The warmth and compassion I felt for her were blocked. "No!" I said to her with a firm voice. "No!"

דמעותיה זרמו על לחיֶהָ טיפות-טיפות, חורשות עצב בתוך לבי. כל כך רציתי לחבקהּ, לנחמהּ, אך ידעתי שזה יוביל למקום לא טוב. לא טוב מבחינתי. רציתי לקום ולעזוב, אך היא הקדימה וחשה משם. הזמנתי עוד קפה. וגם עוגה. עוגת גבינה הפעם.

Her tears flowed on her cheek drops of drops, ploughing sadness in my heart. I wanted so much to embrace her, to console her, but I knew it would lead to a bad place. Not good for me. I wanted to get up and leave, but she was faster and fled away before I managed to rise myself up. I ordered more coffee. And a cake. Cheesecake this time.

אין דברים מושלמים Nothing is Perfect

Yael Zinkow – The Perfect TED Talk

 

 

אני רואה עצמי אופטימית וחיובית מטבעי. מבחינתי, אין דברים לא מושלמים, הכל מושלם בדרכו שלו.

I see myself optimistic and positive by nature. For me, there are no imperfect things, everything is perfect in its own way.

 

שקיעה, שמיים כהים Sunset, dark sky

שקיעה, שמיים כהים Sunset, dark sky

היא לא אבתה לשמוע She Refused to Listen

ניטס – מכוניות ומכוניות

Nits – Cars & Cars

 

זרזיף הגשם שירד על העיר המעולפת הקל מעט על החום שהעיק על הכל – בני האדם, החי, הצומח ואפילו על הדומם. מעט זה לא מספיק.

The rain that drizzled on the swooned town eased a little the heat that weighed on everything – humans, animals, plants, even the still. A little is not enough.

חציתי את הכביש בזהירות, עושה את דרכי בין המכוניות שעמדו בפקק וצפרו זו לזו בקולי קולות כאילו זה יכול היה לעזור לשחרר. אולי את העצבים המתוחים, אך לא את המציאוּת. לא היה קל כלל ליושבים בתוך הרכבים. די ריחמתי עליהם.

I crossed the road cautiously, making my way through the cars standing in the traffic jam and honking at each other very loudly as if it could help to release. Maybe the nervous nerves, but not reality. It was not easy at all to those people sitting in the cars. I felt quite sorry for them.

 

 

סקורפיונס – נסיעה (שיר של המכוניות)

ScorpionsDrive (The Cars' song)

 

 

 

למיטב זכרוני As far as I recall

סקיד רואו – אני זוכרת אותך

Skid RowI Remember You

 

ישנו גיל, בו המיטב שאנו יכולות להפיק מהזכרון שלנו אינו רב כל-כך, וזאת בלשון המעטה.

There is an age, when the best we can derive from our memory is not so great, to say the least.

 

Nicki Gillis with Frank IfieldI remember you

הנהג חשב שהוא מצחיק The Driver Thought He was Funny

אוטובוס

אוטובוס-מסעדה במתחם הקניון החדש בפאתי חדרה Bus-restaurant in the new mall complex in the outskirts of Hadera

הקופאית בסופר העבירה לי את המצרכים. אני קונה שם מזה שנים ואנחנו מכירות זמן רב.

The cashier at the supermarket passed the groceries. I've been buying there for years and we know each other for a long time.

היו כמה מבצעים נחמדים במצרכים שהייתי צריכה ושמחתי לנצל את הקופונים שקיבלתי מהם בדואר. לא ברור לי איך, בתקופה הנוכחית, אין את המוּדָעוּת להפחית בשימוש בנייר ובמקום לשלוח ניירות, פשוט להעביר לניידים של הלקוחות באופן וירטואלי. הטכנולוגיה קיימת, למה לא להשתמש בה?

There were some nice deals in the groceries I needed and I was glad to use the coupons I got from them in the mail. I fell to understand how, at the present time, there is no awareness of reducing the use of paper and instead of sending papers, why not simply transfer to the customers' mobile devices virtually. The technology exists, why not use it?

מישהו מאחורי, שחשב שהוא מגלה לי את אמריקה, הסביר לי שזה קיים באפליקציה שלהם ואם אוריד אותה לנייד שלי, אוכל לתת יד להפחתת השימוש בניירות. הסברתי לו בחזרה שעם כל רצוני הטוב לתרום לרווחת כדור הארץ, הרי שאין שום סיכוי שבעולם שאוריד את היישומון שלהם, משום שזה מבקש בחוצפתו גישה אל המסמכים ואל התמונות שלי. אין שום סיבה שתהיה להם גישה לחומר האישי שלי, אבל אין שום אפשרות לחסום להם את הגישה לשם.

Somebody behind me, who thought he was revealing America to me, explained that it existed in their application and if I downloaded it to my mobile, I could lend a hand to reducing the use of the papers. I explained to him that with all my good will to contribute to the well-being of the planet, there was no chance in the world that I would download their app, because it impudently asks access to my documents and pictures. There is no reason for them to have access to my personal material, but there is no way to block their access.

הקופאית מנידה בראשה לאשר את דברי. עובדת של הסופר שעברה לידינו ועצרה לשמע הדיון הער, סיפרה שגם היא ויתרה על השימוש ביישומון הזה, למרות שזה נותן לה יתרונות רבים כעובדת הרשת. השמוק שחשב שהוא מחדש לי, טען שרק נשים ואנשים קטנוניים מקפידות על שטויות כאלה במקום לאמץ את היתרונות. הזכרתי שהלה שמוק, נכון?

The cashier shakes her head to confirm my words. Another employee of the supermarket who heard the lively discussion and stopped by, said that she, too, gave up the use of this app, even though it gives her many benefits as a worker in this network. The shmuck who thought he was enlightening me, claimed that only women and petty people are strict with such nonsense instead of adopting the benefits. I mentioned that he was a schmuck, right?

שמחה וטובת-לב העמסתי על כתפי את שלושת הסלים המלאים כל טוב ושמתי פעמי לעבר האוטובוס. לא התכוונתי לסחוב כל הדרך מהסופר לבית את כל הכבודה הכבדה שקניתי. בשביל זה יש תחבורה ציבורית.

Happy and kind-hearted I loaded the three baskets full of goods on my shoulders and headed for the bus. I did not mean to carry all the heavy baggage I had bought, from the supermarket to my apartment. For this there is public transportation.

כשהתחנה שלי מתקרבת, אני קמה, מצלצלת בפעמון ומתחילה לארגן את הסלים כדי לא לעכב את הנהג כשארד.

"אני לא עוצר בתחנה הזו", אומר לי הנהג בקול סמכותי. הוא מהתפוצה שיורה עלינו אש וגופרית בגבול עזה.

"שו האדא אינך עוצר?" אני תוהה. "איך זה? יש פה תחנה!"

"אין לי תחנות עד לתחנה המרכזית, הסופית", הוא ממשיך.

למזלי וגם למזלו, יש לי לב חזק ואיני נופלת מתעלפת על המקום, אלא מתחילה לחשב בראשי איך אלך כל הדרך מן התחנה המרכזית עד לדירתי עם שלושת הסלים הכבדים. אני מתחרטת על שלקחתי את האוטובוס.

As my station approaches, I get up, ring the bell, and begin to organize the baskets so as not to delay the driver when he gets to the bus stop.

"I do not stop at this station," the driver says to me authoritatively. He is from a tribe that fires fire and brimstone at us on the Gaza border.

"Shu Hada, do not you stop?" I wonder. "How is it, there's a bus stop here!"

"I do not have any stops until the central station, the final one," he continues.

Luckily for me and him too, I have a strong heart and I do not fall fainting over the place, but I begin to calculate in my mind how I will go all the way from the central bus station to my apartment with the three heavy baskets. I regret having taken the bus.