ארכיון חודשי: אוגוסט 2018

איך את מרגישה How do You Feel

פמוטי שבת Shabbat candlesticks

פמוטי שבת Shabbat candlesticks

הנרות דלקו, משרים סביב אוירה נעימה של שבת, שני אורות חגיגיים המבדילים בין חול לקודש.

The candles were lit, creating around a pleasant atmosphere of Shabbat, two festive lights that distinguished between profane and holy.

היא עורכת את הקידוש ואני מתבוננת בה בהערצה רבה, שמחה על קיומה בחיי. שתינו רחוקות מאוד מן הדת, אך כיהודיות, אנחנו אוהבת לשמור על המסורת של העם שלנו. איננו שומרות מצוות, אנו שומרות על המסורת, על המקור והמהות שלנו.

She conducts the Kiddush and I look at her with great admiration, happy for her existence in my life. Both of us are very far from religion, but as Jews, we love to keep the tradition of our people. We do not observe the commandments, we observe the tradition, our source and essence.

הבת שלה מתקשרת לספר שבגן ביקשו מהילדים לא להביא מאכלים בשריים, משום שהשנה הם אמורים לאכול את ארוחותיהם בצלחות במקום מקופסת האוכל, כפי שהיה עד כה. "איזו מין כפיה דתית זו!" אני שומעת את הבת זועמת במלוא חמתהּ ברמקול של הנייד. "חצופים במשרד החינוך הדתי הזה! מה הם חושבים להם, שהם יכולים לכפות עלינו את הדת המאוסה שלהם?"

Her daughter calls to tell that the children in the kindergarten were asked not to bring meat meals, because this year they were going to eat their meals on plates, instead of the food box, as it has been until now. "What kind of religious coercion is this!" I hear the daughter furious in full wrath on the loudspeaker of the mobile phone. "They are cheeky in this religious education ministry! What do they think, that they can impose on us their repulsive religion?"

זוגתי שתחיה מביטה בי במבט כואב ואני ממהרת ללטף את זרועה במטרה להרגיעהּ. אני מחוה לה בידי להניח לבתהּ להוציא את אשר על לבהּ. עדיף בת כנה מאשר כזו שמסתירה את תחושותיה, לא ככה?

My lovely spouse looks at me with a painful look and I hurry to stroke her arm in order to calm her down. I gesture to her to let her daughter take out whatever lies on her heart. Better a candour daughter than such who hides her feelings, isn't it?

"הם רוצים לשמור על כשרות!" ממשיכה הבת בחרונהּ. "הם רוצים להכריח גם אותנו לשמור על כשרות! הם…"

"רגע", מנסה האם להבין, "מה לא בסדר בלשמור על כשרות?"

"את נורמלית?" צורחת הבת. "היום זה כשרות ומחר יכריחו אותך ללכת בלבוש צנוע ולשים סמרטוט על הראש! אני לא מוכנה לזה!"

"They want to keep kosher!" The daughter continues with her rage. "They want to force us to keep kosher, they …"

"Wait," the mother tries to understand. "What's wrong with keeping kosher?"

"Are you insane?" The daughter yells. "Today it is keeping Kosher and tomorrow you will be forced to wear modest clothes and put a shmate (rag) on your head! I'm not ready for this!"

זוגתי מגלגלת בעיניה ואני יכולה להבחין עד כמה קשה לה לשמור על קור רוחה, אך היא מתאמצת בכל כוחה. "אני חייבת לומר לך", היא אומרת לבסוף בשקט, תוך שהיא משתלטת בכוח רב על קולה הרועד, "אני שומעת את מה שאת אומרת ולא מבינה למה זה מרתיח אותך כל כך. מה מפריע לך לשמור על כשרות?"

"מפריע לי מאוד!" ממשיכה הבת לאתגר את מיתרי קולה. "אני לא רוצה לשמור על כשרות! זכותי!!!"

"בהחלט זכותך", מסכימה אמהּ, "אבל איני מבינה היכן נכשלתי. אני חינכתי אותך לערכים יהודיים מסורתיים, ושמירה על כשרות היא בהחלט ערך יהודי מסורתי."

My partner rolls her eyes and I can tell how hard it is for her to keep her cool, but she struggles with all her might. "I have to tell you," she says quietly, as she takes over her trembling voice, "I hear what you are saying and do not understand why it makes you so angry. What bothers you to keep Kosher?"

"It bothers me very much!" The daughter continues to challenge her vocal cords. "I do not want to keep kosher! I'm entitled not to do so!!!"

"it's certainly your right," her mother agrees, "but I don't understand where did I fail. I educated you to traditional Jewish values, ​​and keeping Kosher is definitely a traditional Jewish value."

"את לא חינכת", תוקעת לה הבת סכין, הישר אל תוך הלב. הפעם היה קולה נמוך מאוד, אך עדיין תקיף.

זוגתי מביטה בי, מנידה בראשה מצד לצד ללא יכולת לדבר. אני רואה את קצות פיה רועדים, אך המלים תקועות בפנים, עיניה מתעננות. היא מנתקת והדמעות מתחילות לרדת כמו אשד בלתי ניתן לעצירה. אני אוספת אותה אל בין זרועותי ומניחה לה להתפרק.

"You did not educate me," the daughter sticks her a knife straight into the heart. This time her voice was very low, but still firm.

My spouse looks at me, shaking her head from side to side, unable to speak. I can see the tips of her mouth trembling, but the words are stuck inside, her eyes clouding. She hangs up and the tears begin to fall like an unstoppable cascade. I gather her into my arms and let her fall apart.

Gayle KirschenbaumNo More Drama with Mama

ציירי לי דרדר Draw Me a Thistle

לעתים נדירות ביותר, כשהיקום רוצה לנוח, הוא גולש בטבלט לאתר האמנות החביב עליו. האמת היא, שהיקום לא ממש יכול לנוח, היקום הרי היפראקטיבי.

Very rarely, when the universe wants to rest, it surfs the internet with its tablet to its favourite art website. The truth is, the universe can't really rest, the universe is hyperactive.

שוב נפגשנו, הפעם במדבר. הנסיכה שלי ישבה על הדיונה, פורטת עלי גיטר את הקונצ'רטו לארנחואס האהוב על שתינו. לפעמים חלומות מתגשמים.

We met again, this time in the desert. My princess was sitting on the dune, playing our favourite Concierto de Aranjuez on the guitar. Sometimes dreams come true.

האוזר ופטריט קרו – קונסיירטו דה ארנחואס

Hauser & Petrit ÇekuConcierto de Aranjuez

בתום הקונצ'רטו, היא הניחה את הגיטרה בצד, מלטפת את המיתרים בעיניים מצועפות. התישבתי לצדה, מושיטה את ידי ללטף את לחיה. היא הביטה בעיני, מעלה את זכרונותינו המשותפים, ממחישה אותם על החול הזהוב. היה חם.

At the end of the concerto, she put the guitar aside, stroking the strings with veiled eyes. I sat beside her, reaching out to stroke her cheek. She looked into my eyes, conjuring up our memories together, illustrating them on the golden sand. It was hot.

 

החצר האחורית – מענה קולי

The Backyard – Voice Response

 

לברך על הקיים Bless for What You Have

מבט ליקום A glance at the universe

מבט ליקום A glance at the universe

השטויות של העידן החדש מכוונות את המאמינים להיות כל הזמן בפוזה של להודות ליקום על המתנות שזה מרעיף עליהם, משום שלדבריהם, היקום אוהב שמודים לו. אוקיי, אם זה עוזר להם… מעולם לא הייתי בקטע של להתחנף כדי לקבל טובות כלשהן.

The nonsense of the New Age aims its believers to constantly be in the pose of thanking the universe for the gifts it lavishes on them, because, according to them, the universe likes to be thanked. Okay, if it helps them… I've never been in the into sucking and/or butter up in order to get any favours.

פגשתי מספר אנשים, לא רבים אמנם, שדיברו על השטויות הללו, הטיפו להם, אספו סביבם מאמינים והובילו אותם לאבדון. יש לי נטיה לגלות זיוף די מהר. אין לי את היכולת ללכת אחרי אחרים בעיניים עצומות, משום שאני מאמינה בעצמי, ביכולות שלי ובניסים המגיעים מדי פעם כדי לשמח אותי. מעולם לא האמנתי במישהו אחר, אין לי אמונה באלוהים, אין לי שום גורו וגם לא שמורו.

I met a number of people, however not many, who talked about this nonsense, lectured it, gathered believers around them and led them to ruin. I tend to reveal fake quite quickly. I do not have the ability to follow others with my eyes closed because I believe in myself, in my abilities and in the miracles that come from time to time to make me happy. I never believed in anyone else, I have no faith in God, I have no Guru, nor do I have a Shmuru.

Cirrone BandGod (John Lennon song)

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני נוהגת לברך על מה שיש לי, על הקיים ומשתדלת לשמור על זה כמיטב יכולתי. תמיד היו לי שאיפות לעוד, להתקדם, להשיג דברים, אך מעולם לא היו לי עיניים גדולות ועשיתי דברים במסגרת היכולות שלי.

As long as I can remember, I always tend to universe what I have, what exists in my life, and try to keep it as best I can. I always had ambitions for more, to get ahead, to achieve, but I never had big eyes and did things within my abilities.

הלואי ואנשים היו שואפים להיטיב זה עם זה, לברך על מה שיש להם ולהתקדם בלי לדרוך על אחרים. הלואי!

I wish people would strive to do good to each other, to bless what they have and to advance without treading on others. I wish!

מבט נוסף ליקום Another glance at the universe

מבט נוסף ליקום Another glance at the universe

העמוד החזיק מעמד The Pole Held Up

עמוד טלפון בכפר קרע Telephone pole in Kafr Kara

עמוד טלפון בכפר קרע, לא בחדרה, אך אותו עיקרון Telephone pole in Kafr Kara, , not in Hadera, but the same principle

השריפה אמנם לא היתה גדולה מדי, אך היא כילתה את השיחים בגדר והמיסה את כבלי הטלפון של בזק שהיו תלויים מעליהם. למזלי, איני מנויה שלהם, כך שהטלפון והאינטרנט עבדו אצלי.

The fire was not too big, but it wiped out the bushes in the fence and melted the telephone wires of Bezeq hanging over them. Luckily, I'm not their subscriber, so the phone and the Internet worked for me.

אתמול בבוקר, הגיעה משאית ועליה בובקאט ועמודי טלפון, פרקה את תכולתה ובמשך כשעתיים תמרנו העובדים את הכלי כדי להעביר את העמודים אל מאחורי הבנין ולהציבם במקום אלה שנשרפו. לא היה יותר מדי יעיל, משום שהשטח צר מכדי שהבובקאט יוכל לעבור ועל הנוהג בו היה לתמרן ולתמרן כדי לשאת את העמודים מרחק של 20 צעדים מהמשאית למקום אליו הם היו מיועדים, עמוד אחד בכל פעם, כי זה מה שהכלי יכול היה לשאת. הכי פשוט היה לקחת את העמודים הללו על הכתפיים ולהעבירם רגלית תוך 10 דקות מקסימום לְעַמוּד; אבל למה שיעשו דבר כזה, אם אפשר לקבל תשלום על שעתיים עבודה?

Yesterday morning, a truck carrying a Bobcat and telephone poles arrived, unloaded its contents, and for about two hours the workers manoeuvred the skid-steer loader to move the poles behind the building and place them in place of the ones that had been burned. It was not too effective, because the area was too narrow for the Bobcat to pass and the driver had to repeat manoeuvring in order to carry the poles twenty paces from the truck to where they were meant to be placed, one pole at a time, for that was what the loader could carry. The easiest thing was to take these poles on the shoulders and move them by foot within 10 minutes at most per pole; but why would they do such a thing, if they could get paid for two hours of work?

אז אתמול הציבו את העמודים ועזבו את המקום. הבוקר הגיעו הטכנאים, אלה שתפקידם לחבר את הכבלים ולגרום להם לעבוד. איש-איש ותפקידו בכח. נשים לא היו, לא אתמול ולא היום. כנראה שזו עבודה לגברים בלבד.

So yesterday they set up the poles and left. This morning the technicians arrived, the ones whose job was to connect the cables and make them work. Each man and his role in the force. Women were not seen, neither yesterday nor today. Seemingly this is a task for men only.

הלכתי למטבח להכין לי את הקפה ולחתוך את הסלט לארוחת הבוקר. פתחתי את דלת מרפסת המטבח כדי לאפשר לאויר להכנס ולאוורר את הבית. מולי, במרחק של שני מטרים ובגובה המרפסת שלי, עמד איש צעיר והתעסק עם הכבלים. מדהים, אמרתי לעצמי, אין סכום שבעולם שתמורתו אסכים לעלות כמוהו על הסולם הזה, להיות תלויה בין שמיים וארץ ולחרף את נפשי כדי לחבר כבלים. אין! לא נראה לי שדבר כזה יקרה. לא אצלי.

I went to the kitchen to make me a coffee and cut the salad for breakfast. I opened the door of the kitchen balcony to let the air come in and ventilate the house. In front of me, two meters away and at the height of my balcony, was a young man busy with the cables. Amazing, I said to myself, there was no money in the world for which I would agree to climb this ladder like that man, to hang between heaven and earth and risk myself in order to connect cables. No way! I don't think that would happen. Not with me.

"שמע", אני אומרת לבחור בשעה שאני מסיטה את הרשת כדי לאפשר לו להבחין בי, "כל הכבוד לך!" הלה מחייך אלי, מניד בראשו וממשיך בעיסוקו. "אני יכולה לצלם אותך?" אני שואלת בנימוס.

הוא מחייך שוב, "כן, למה לא?"

"יופי!" אני צוהלת, "תודה! אני מיד חוזרת עם המצלמה." ברור לי שהוא לא הולך לשום מקום כרגע, הרי טרם סיים את העבודה.

"משה!" אני שומעת אותו קורא עת אני נכנסת פנימה בשביל המצלמה, "תביא לי קסדה!"

וואלה, אני חושבת לעצמי, ממש לא שמתי לב לעובדה שהוא עובד ללא קסדה ושזה מסוכן ככה. איזה מזל שביקשתי את רשותו לצלם ולא עשיתי זאת ללא ידיעתו.

"Listen," I say to the guy as I shift the shutter to let him see me. "Way to go!" The lad smiles at me, shakes his head and continues with his work. "Can I take your picture?" I ask politely.

He smiles again, "Yes, why not?"

"Brilliant!" I'm jubilant, "thanks, I'll be right back with the camera." It's clear to me that he is not going anywhere at the moment, since he has not finished the job yet.

"Moshe!" I hear him calling when I walk in for the camera, "bring me a helmet!"

Walla, I think to myself, I really did not notice that he was working without a helmet and that it was dangerous. Luckily, I asked for his permission to take his photo and did not do it without his knowledge.

אני חוזרת עם המצלמה המוכנה, אך משה עדיין לא סיפק את הקסדה ואין לי שום כוונה לצלם אותו בלעדיה. העובדה שהוא מסתכן בלעבוד בלעדיה, אינה חודרת לי כל כך לראש, בעיקר משום שזה לא משהו בתחום התמחותי וגם משום שאני הרי מאותגרת. אנחנו מחליפים בינינו כמה תובנות קיומיות על היקום תוך כדי המתנה למשה שיגיע עם הקסדה, אך נראה שמשה עסוק מאוד בדברים אחרים. בטני המקרקרת מושכת אותי חזרה למטבח ואני מבקשת מהאיש שיקרא לי אם משה יגיע בכל זאת עם הקסדה בשלב כלשהו. משה לא הגיע בשום שלב.

I'm back with the camera ready to shoot, but Moshe has not yet provided the helmet and I have no intention of taking any photo without it. The fact that he runs the risk of working without it, does not really penetrate my head, mainly because it is not something in my area of ​​expertise, and also because I am challenged. We exchange some existential insights about the universe while waiting for Moshe to arrive with the helmet, but Moshe seems to be very busy with other things. My clucking stomach pulls me back into the kitchen and I ask the man to call me if Moshe comes with the helmet at some point. Moshe didn't come at any point.

*******

אחרי כשעה, כשסיימתי עם הכנת ארוחת הבוקר והעמדתי סיר עם מרק לארוחת הצהריים, נשאתי את המגש אל מרפסת הסלון כדי לאכול בנחת את ארוחת הבוקר תוך התבוננות בעוברים והשבים (ומן הסתם גם הם בי). הספקתי עוד לראות את הצוות עוזב והאיש אפילו הבחין בי ונופף לי לשלום. נופפתי חזרה, כמובן.

After about an hour, when I had finished preparing my breakfast and put a pot of soup for lunch on the stove, I carried the tray to the living room balcony to eat my breakfast leisurely while looking at the passers-by (and probably also they looked at me). I managed to see the crew leave and the man even noticed me and waved goodbye. I waved back, of course.

********

מזל שנגמר בשלום, משום שבשנ"צ חלמתי על סיום לגמרי אחר, נורא. חלמתי, שאני חוזרת עם המצלמה, אך האיש היה מרוסק על הקרקע. בחלומי, התנתק הכבל שהחזיק אותו ורק העמוד נשאר עומד על עומדו. עמוד אינו יכול להסביר מה קרה שם ולמה זה קרה. איני בטוחה שבמציאות היה האיש קשור בכלל, משום שלא עלה על דעתי לשים לב. יחד עם זאת, הוא לא צעק למשה להביא לו גם כבל לקשור את עצמו.

בחלום, לא צילמתי את האסון. אני מקוה לעולם לא להקלע לצלם מצב כזה.

Luckily, it ended safely, because in the afternoon nap I dreamed of a completely different ending, an awful one. I dreamed that I was coming back with the camera, but the man was crushed on the ground. In my dream, the cable that held him broke off and only the pole remained standing. A pole can't explain what happened there and why it happened. I'm not sure that in reality the man was tied at all, because it did not occur to me to pay attention. However, he did not shout to Moshe to also bring him a cable to tie himself.

In the dream, I did not take the photos of the disaster. I hope never to be in such a situation.

עלי אופק בוער On a Burning Horizon

פאבלו אלבוראן – לבסוף

Pablo Alborán – Por fin (Finally)

[lyrics in Spanish + English]

היום נכנע ללילה ושלח את השמש לישון. האופק בער בצבעים עזים של סרוב, אך אי אפשר היה לעצור את סיבוב כדור הארץ. הלילה, בתנועת ניצחון, הדליק את הירח והתחיל למלוך.

The day gave in to the night and sent the sun to sleep. The horizon burned with intense colours of refusal, but the earth rotation could not be stopped. The night, triumphantly, lit the moon and began to reign.

היא הושיטה לי את ידה, עיניה זהרורי אור. "בואי למים."

"את רוצה שאטבע!" קבעתי, ידי נחות בחיקי ללא כוונת תזוזה.

"לא תטבעי", התעקשה, ידה עדיין מושטת בהזמנה, מחוה לי לקחתה, "תני לי יד."

נתתי.

She reached out her hand, her eyes bright with little light shines. "Come to the water."

"You want me to drown!" I determined, my hands lay in my lap without movement.

"You won't drown," she insisted, her hand still outstretched with invitation, gesturing to me to take it. "Give me your hand."

I gave.

פאבלו אלבוראן עם אלחנדרו סאנס – מי

Pablo Alborán con Alejandro SanzQuién (Who)

[lyrics in Spanish + English]

הנשיקה שלה היתה כל-כך מתוקה, אפילו השמש השוקעת עצמה את עיניה.

Her kiss was so sweet, even the setting sun closed its eyes.

נדיבות Generosity

החיים מלאי מוזרויות, אך אני משתדלת כמיטב יכולתי לקבל את הדברים ברוח טובה. לפעמים זה ממש קשה, לפעמים זה פשוט בלתי אפשרי, לפעמים צריך להבין שאין מה לעשות מלבד לשים דאודורנט.

Life is full of eccentricities, but I try my best to accept things in good spirits. Sometimes it's really hard, sometimes it's just impossible, sometimes you have to understand that there's nothing to do but put on the deodorant.

מישהו, שברשימתו אני נמצאת משום שבעבר רכשתי ממנו ספרים מעניינים, שלח לפני כחודשיים דוא"ל ובו הציע לרכוש ספר חדש ולקבל כבונוס ספר נוסף שיצא בעבר. בכל הזדמנות, אני נוהגת להכין מראש מתנות מתאימות למשפחה ובעיקר לנכדים, כדי שיהיה לי מה להעניק בימי הולדת, בחגים ובמאורעות חגיגיים אחרים, כגון התחלה או סיום של גן או בית-ספר. משום שראש השנה מתקרב, שמחתי לרכוש את הספר שהלה הציע, שמתאים מאוד לנכדַי. לגבי ספר הבונוס, לא ממש ידעתי למי מבין אלה שאני מכירה זה מתאים, אבל שיהיה, איני דוחה בונוסים.

Somebody, whose list I am in because I bought some interesting books from, sent me an email two months ago, where he offered me to buy a new book and get as a bonus another book that was published in the past. I'm used to prepare in advance suitable gifts for my family and especially for my grandchildren so that I will have gifts for them on birthdays, holidays and other festive events, such as the beginning or end of a kindergarten or school. Because Rosh Hashana is approaching, I was happy to purchase the new book he had offered, which suits my grandkids very much. As for the bonus book, I did not really know who, from those I know, it suited, but whatever, I don't reject bonuses.

כשרכשתי, ציינתי במפורש שאאסוף את הספרים בעצמי, כפי שנהגתי בעבר. מה התפלאתי להתבשר שיש לי חבילה בזמן שלא הזמנתי דבר שאמור היה להגיע במשלוח. קיויתי שזה לא איזה חומר נפץ ממאן דהוא בלתי מוכר לי המבקש את נפשי. מסתבר, שהחבילה היתה ההזמנה שלי, אך במקום שבעת הספרים שהזמנתי, הגיע רק אחד עם ספר הבונוס.

When I purchased, I made it clear that I would collect the books myself, as I had in the past. I was surprised to learn that I had a package while I did not order anything that was supposed to arrive by the post. I hoped that it was not some kind of explosive material from somebody I didn't know, who is looking to terminate me. I found out that the package was my order, but instead of the seven books I ordered, only one arrived with the bonus book.

להלן ההתכתבות בינינו לגבי המשלוח השגוי.

יום ב׳ 30 ביולי 2018 19:41

שלום רב.

אם תשים לב לפרטי ההזמנה – הרי שהזמנתי 7 עותקים באיסוף עצמי. לכן, לא ברור לי למה הגיע אלי היום משלוח בדואר רשום של ספר אחד בלבד. אשמח אם תשלים את החסר.

Here is the correspondence between us regarding the wrong shipment.

Mon July 30 2018 19:41

Greetings.

If you pay attention to the details of the order, I have ordered 7 copies with self-picking. Therefore, it is not clear to me why I received a delivery by registered mail with only one book. I'll be glad if you complete the order.

יום ב׳ 30 ביולי 2018 19:59

היי שרון

כנראה שחלה טעות בעניין המשלוח. מכותבות ______ שיבדקו את העניין וידאגו להוציא שליח עם יתרת הספרים. תודה רבה על ההזמנה הנאה. הדבר יתוקן ביומיים הקרובים

______ – אנא בידקו ברישומים מדוע נפלה טעות

Mon July 30 2018 19:59

Hi Sharon

Apparently there was a mistake regarding the shipment. Recipients ____ who will check the matter and make sure to send a messenger with the remaining books. Thank you very much for the nice order. This will be fixed in the next two days

______ – please check the records for why there was a mistake

בדקו ברישומים וחזרו אלי

יום ג' 31 ביולי 2018 08:20

היי שרון,

אכן נפלה טעות ולפי הרישומים שלנו הזמנת 7 ספרים. ראשית, אני מתנצלת על הטעות ואשמח לדעת האם את מעוניינת שנשלח לך בדואר את הספרים או האם את מעוניינת לאסוף אותם באופן עצמאי?

They checked the records and got back to me

Tue July 31 2018 08:20

Hi Sharon,

indeed there was a mistake and according to our records you ordered 7 books. First, I apologize for the mistake and would be happy to know whether you would like us to mail you the books or do you want to collect them independently?

יום ג׳ 31 ביולי 2018 18:11

שלום, ______.

לא קרה כלום, הכל טוב. מבחינתי, איך שנוח לכם. אם נוח לכם לשלוח בדואר – מה טוב ועדיף. מה שממש חשוב לי, זה ש____ יחתום על הספרים.

Tue July 31 2018 08:20

Hello, _____.

Nothing happened, everything is good. As far as I'm concerned, do whatever you're comfortable with. If you are comfortable sending in the mail – fine and better. What really matters to me is that ______ sign the books.

עברו מספר ימים ואף אחד לא הודיע לי מה קורה, אם זה נשלח או שמא עלי לבוא ולאסוף. בלגן!

יום ב׳ 6 באוגוסט 2018 11:02

שלום _____.

איך מתקדם המשלוח? עבר זמן וטרם קיבלתי את הספרים. אשמח לעדכון.

 

A few days passed and no one told me what was happening, whether it was being sent or whether I should come and collect. A mess!

Mon August 6 2018 11:02

Hello, _____.

How is shipping progressing? Time has passed and I hadn't received the books. I'd be happy to get an update.

יום ב' 06 באוגוסט 2018 11:08

הספרים נשלחו אתמול, מקווה שיגיעו שבוע הבא.

יום ה׳ 9 באוגוסט 2018 0:36

שוב שלום.

אולי תוכלי לכתוב לי את מס' המשלוח כדי שאוכל לעקוב אחריו?

יום ה' 9 באוגוסט 2018 09:55

אין לי מספר רשום. הספרים נשלחו בדואר רגיל.

יום ב' 20 באוגוסט 2018 14:07

______ שלום.

הספרים טרם הגיעו. מה קורה עכשו?

משום שהתעלמו, שלחתי תזכורת על קיומי:

יום ג׳ 21 באוגוסט 2018 ב-15:17

אפשר לקבל תגובה? הלוווווו!!!!!

Since they ignored me, I sent a reminder of my existence:

יום ד' 22 באוגוסט 2018 07:18

היי שרון

כפי שאמרתי הספרים נשלחו אלייך בדואר עם כל ההקדשות שבקשת. לצערי, אין לנו שליטה על דואר ישראל ולכן אני מציעה להמתין עוד מספר ימים. במידה והספרים לא יגיעו נבצע שליחה חוזרת. תודה

מס' שעות לאחר מכן, הגיע דוא"ל חדש עם הצעה חדשה שהדהימה אותי ומצאתי לנכון להגיב:

יום ד׳ 22 אוגוסט 2018 12:31

_____ שלום רב.

1. מההזמנה דלהלן, כפי שכבר התכתבנו בעבר והעברת את הטיפול בה ל­­­______, הגיע רק ספר אחד במקום 7 ובדואר רשום. לפי תגובתה של _____, התברר שהיתה טעות במשלוח והיא הודיעה לי שהשאר נשלחו אלי בדואר עם ההקדשות ממך לנכדַי. כשביקשתי את פרטי המשלוח כדי שאוכל לעקוב אחריו, ענתה ____ שזה נשלח בדואר רגיל. מאז עברו מספר שבועות והספרים לא הגיעו (נכון להיום, שעה 12 בצהרים). לוא ידעתי שהמשלוח בדואר יהיה רגיל ולא רשום, הייתי מעדיפה לעלות על האוטובוס ולהגיע כדי לאסוף אותם, כפי שעשיתי בעבר. נכון לדוא"לה האחרון מהבוקר, יעצה ____ לחכות עוד מספר ימים. כולי תקוה וציפיה שהמשלוח יגיע לפני ראש השנה, משום שהספרים עם ההקדשות ממך מיועדים היו להם כמתנותי לחג.

למה מצאתי לנכון להטריחך? קודם כל, כדי שתדע מה קרה. שנית, זה קשור לסעיף 2 בהמשך.

2. כשקראתי את הדוא"ל הזה שלך, חשתי שחטפתי סטירת לחי לא פשוטה. חשתי פראיירית על שנחפזתי לרכוש את הספרים הללו ואם הייתי מחכה ולא מזדרזת לתמוך בגיוסך להוצאתם לאור, הייתי מרויחה. מסתבר שהחפזון מהשטן. כפי שתוכל לראות, שילמתי 45 ש"ח לעותק והנה, אתה מציע עכשו את אותם ספרים במחיר של 34 ש"ח! בהחלט גרם לי להרגשה לא נעימה.

זכותך, כבעל עסק, לעשות ככל העולה על דעתך בעסק שלך, אך אני (שיודעת דבר או שניים על עסקים) ממליצה לך לחשוב לפני הפעולה – סוף מעשה במחשבה על לקוחותיך תחילה.

בברכת יום טוב ומוצלח,

שרון

A few hours later, a new email arrived with a new suggestion that amazed me, so I found it necessary to respond:

יום ד' 22 באוגוסט 2018 14:36

שלום שרון

קראתי את המייל שלך. ראשית אני ער לעניין החבילה שנשלחה, בטעות, בדואר רגיל ולא רשום. אני בטוח שזה יגיע בימים הקרובים ובמידה ולא נמצא דרך לפתור זאת. באשר לסעיף השני והמאוכזב, רכשת 7 ספרים במחיר של 45 או 49 שקלים וקיבלת ספר מתנה. כלומר קיבלת 14 ספרים. החיים מלאי הפתעות, הזדמנויות ומבצעים. יתכן ובעתיד אציע את הספר ב19.90 או בחינם ויכול להיות שבעתיד יאזול המלאי ולא אדפיס עוד מהדורה ויכול להיות שהמחיר יהיה 64 שקלים. איך להסתכל על זה – זאת כבר בחירה אישית.

מאחל שנה טובה ומוצלחת

תודה על הרכישה

ו____ תטפל בך בצורה הטובה ביותר

תודה

_____

 

הבנתי שטעיתי ומיהרתי להתנצל

יום ה' 23 באוגוסט 2018 12:24

‏‏___ שלום.

אני מתנצלת מעומק לבי על אי ההבנה שלי. אני הרי מאותגרת. כשרכשתי את "_____", הבנתי שהספר במתנה הוא פר רכישה, לא פר ספר, כלומר: הבנתי ששילמתי על 7 ספרי "______" + ספר אחד במתנה, ובס"ה 8 ספרים ולא 14 כפי שציינת. מתנצלת, מתנצלת, מתנצלת! מקוה שתסלח לי.

שנה טובה ומוצלחת לך ולשלך,

שרון.

I realized that I had made a mistake and hastened to apologize

 

לא קיבלתי שום תגובה על התנצלותי. אין לי בעיה עם זה, לא באחריותי גסות הרוח וחוסר החינוך של מאן דהוא. שמתי את זה מאחורי בידיעה שאת המתנה הזו כבר לא יהיה לי לתת לנכדַי לראש השנה.

I received no response to my apology. I have no problem with this, it's not my responsibility the rudeness and lack of education of anyone. I put it behind me knowing that I won't have this gift to give to my grandchildren for Rosh Hashana.

*******

סוף השבוע היה מאתגר מצד אחד, אך גם נפלא מצד שני. הבוקר שלי התחיל היום בדברים טובים והיה ממש כיפי. אחר הצהרים ירדתי לבדוק אם הגיע דואר ומצאתי את הנייר של ההודעה על דבר דואר גדול. מצד אחד, נשמתי לרווחה, כי זה אמר שהספרים שהזמנתי לנכדים הגיעו ויהיה לי להעניק להם אותם לחג. מצד שני, התאריך בהודעה היה מ-19.8.18. לא ברור היה לי למה דואר ישראל חזר לימי הניירות, כשכבר הגענו לימים בהם אנו מקבלות את ההודעות בנייד. בדיעבד, התברר לי שמי ששלח את החבילה, לא טרח לרשום עליה את מספר הטלפון שלי כדי שיוכלו לסמס לי ולכן, שלחו נייר במקום סמס. שמתי דאודורנט והלכתי למרכז החלוקה.

The weekend was challenging on the one hand, but also wonderful on the other. This morning started with good things and it was really fun. In the afternoon I went down to check my mail and found the paper with the notice about a large mail. On the one hand, I breathed in relief because it meant that the books I had ordered for the grandchildren had arrived and I would be able to give them on the holiday. On the other hand, the date in the message was 19.8.18. It was not clear to me why the Israeli Post had returned to the days of the papers, when we had already reached the days when we received the messages texted to our mobiles. In retrospect, I found out that the person who sent the package did not bother to write down my phone number so they could text me, so they sent the paper instead of a text message. I put on the deodorant and went to the distribution centre.

יום א׳ 26 באוגוסט 2018 7:24

_____, שוב שלום.

הרגע חזרתי כשבידי החבילה, שנראה לי כי תכולתה לא היתה מיועדת אלי. הפעם, הגיע רק ספר אחד של "____" בלי הבונוס.

עוד במקום החלוקה, נראה היה לי שהחבילה קלה מדי והחלטתי לפותחה לעיני המחלקת, והיא תעיד (יחד עם עוד שני אנשים שעובדים במקום וראו אף הם) שהגיע רק ספר אחד. כולנו התפלאנו למה טרחו לשלוח ספר יחיד בתור חבילה במקום במעטפה, אך זה כבר ענין אחר.

לטיפולך, בבקשה!

יום א' 26 באוגוסט 2018 17:40

היי שרון

מסיבה כלשהי אין לנו מזל עם המשלוח אלייך. צר לי על התקלות. החבילה יצאה מביתי שלמה ובריאה.

___ המכותבת כאן תזכה אותך על ההזמנה. נראה לי שמומלץ לרכוש בחנות הקרובה לביתך

תודה

_____

יום א׳ 26 באוגוסט 2018 18:46

אני מצטערת שזו הגישה שלך, במקום לברר מה באמת קרה לחבילה בקטע המוזר של בין יציאתה מביתך "בריאה ושלמה" לבין ההגעה אלי. מישהו טעה ושלח לי בחבילה הזו ספר אחד עם ההקדשה הכללית, במקום מה שהובטח – עם הקדשה בכל ספר לכל נכד, ולא את ההזמנה הנכונה.

אודה לך אם תסכים בכל זאת לא לזכות אותי, אלא להכין לי 5 ספרים של "____" ועוד 6 של הבונוס, שהבנתי שמגיעים לי ואבוא לאסוף בעצמי. לא אטריח אותך כבר עם ההקדשות לנכדים.

בברכה,

שרון

‏‏

יום א' 26 באוגוסט 2018 21:41

‏‏היי שרון

אין כאן שום ענייני גישה מלבד נדיבות

אין לי מושג איך קרה שהחבילה שיצאה מלאה הגיעה לדואר ריקה

הצעתי לך לקבל החזר כספי פלוס להשאר עם הספרים שכבר הגיעו אלייך

לצערי אזלו אצלנו, כצפוי הספרים, ולכן יהיה יעיל יותר לרכוש בחנויות הספרים

נדיבות… הצחיק! בדוא"ל הקודם הוא כתב על זיכוי, לא על החזר כספי מלא ולא הזכיר במלה את מה שכתב כאן על "פלוס להשאר עם הספרים שכבר הגיעו אלייך".

 

Generosity… Ridiculous! In the previous email he wrote about a credit, not a full refund and did not mention in a word what he wrote here about "plus stay with the books that have already received."

יום א׳ 26 באוגוסט 2018 22:01

____, אני רוצה לסיים את הענין הזה ברוח טובה. לכן, כשאקבל את ההחזר הכספי, אשלח לך בחזרה את 3 הספרים (2 _____ ו-1 הבונוס).

תודה

יום א' 26 באוגוסט 2018 22:39

אין צורך, שרון

הכל בסדר גמור

*******

ודאי שמבחינתי יש צורך. ודאי שאחזיר לו את הספרים אחרי שיחזירו לי את הכסף. מעניין כמה זמן זה ייקח. איני זקוקה לנדבות מטיפוס כזה, המלא כל-כך בעצמו ואינו רואה את הזולת. לא עניתי, אין לי כוח להתעסק עם יענים, זה כמו לדפוק את הראש בקיר אטום.

איזה מזל שפתחתי את החבילה במקום לעיני העדים. איך אמרה לי בעלת המקום, המחלקת את החבילות: "אם היית אומרת מראש שאת מצפה שיהיו בחבילה הזו 12 ספרים – הייתי עונה לך שאין סיכוי שמספר כזה של ספרים נכנס לחבילה הקטנה הזו".

שמה דאודורנט ומחכה להחזר התשלום ששילמתי.

Of course there is a need as far as I'm concerned. I'll certainly will return the books to him after they give me back the money I paid. I wonder how long it will take. I don't need any handout from such a person who is so full of himself and don't see the other. I did not answer, I don't have the strength to deal with ostriches, it's like banging my head against an opaque wall.

How lucky I was to open the package right there, in front of the witnesses. How did the owner of the place, who distributes the packages, say to me: "If you had said in advance that you were expecting 12 books in this package, I would have told you that there is no chance that this number of books would fit into this small package".

I'm putting on the deodorant and am waiting for my refund.

 

*******

עדכון

‏‏יום ב' 27 באוגוסט 2018 07:34

בוקר טוב שרון,

בהמשך למייל של ____. לצורך זיכוי האשראי, אני צריכה את מספר הכרטיס שאיתו בצעת את העסקה. אנא צרי עמי קשר.

תודה,

____

הוד מעלתה לא יכלה ליצור איתי קשר חס ושלום, כנראה מעבר לבינתה לעשות זאת. לא ברור לי למה היא צריכה את מספר הכרטיס כדי לזכות אותי, למה לא יכלה פשוט לבטל את העסקה בחברת האשראי. שלחתי לה את פרטי הכרטיס. מקסימום, אם היא תחייב במקום לזכות (תמיד יש את האפשרות הזו לחושך מה שקורה אצלם, הפוך ממה שצריך לקרות), אתקשר לחברת האשראי כדי לבטל את העסקה בעצמי.

יום ב׳ 27 באוגוסט 2018 ב-9:47

בוצע זיכוי – מצ"ב אישור

לא טרחתי להשיב על זה. רשמתי לפני לבדוק מחר אם באמת זוכה הכרטיס שלי. לא מאמינה להם.

Mon August 27 2018 09:47

Credit has been issued – attached is a confirmation note

I did not bother to answer that. I made a note to check tomorrow if my card really credited. I don't believe them.

לפני שהגיע מחר, הגיע זה, בלילה. מה זה אומר, שהם חייבו אותי במקום לזכות?

יום ב 27 באוגוסט ב-20:25

נושא: חשבונית

היי שרון הר פז,

תודה על הקניה! מקווים שתהנו

אומרים שמרקורי עדיין בנסיגה ואנחנו הרי יודעות את מידת השפעתו הרבה על שיבושי תקשורת. אני מעדיפה ליחס את כל הפארסה הזאת למרקורי, מאשר לזלזל בבן-אדם. כמה טעויות כבר יכולות לקרות בהזמנה אחת?

Before tomorrow arrived, this came, at night. What does it mean, that they charged me instead of crediting?

Mon 27 August 20:25

Subject: Invoice

Hi Sharon Har Paz,

Thanks for buying! Hope you enjoy

They say that Mercury is still in retreat and we know how much influence it has on communication disruptions. I prefer to relate this farce to Mercury than to belittle a human being. How many errors can occur in one order?

הדוא"ל הזה הגיע עוד בטרם הספיקותי לבדוק את כרטיס האשראי, אם זוכה. הופתעתי, זו לא מלה, זו לשון המעטה.

יום ג׳ 27 באוגוסט 2018 ב-10:06

בוקר טוב שרון,

לאור המצב הלא נעים שנוצר, ____ מעוניין להעניק לך 2 כרטיסים להרצאת ____ ב____ בתל אביב בתאריך _____

בשעה 21:00. הכרטיסים יחכו לך שם על שמך. עדכני אותי האם מסתדר לך להגיע. תודה

האינסטינקט הראשון שלי היה לענות שאין לי צורך בנדבות, אבל זה מסוג הדברים שאין להם סוף וחבל לי לבזבז את זמני בשבילם, משום שאף אחד בצד שלהם אינו טורח לברר מה באמת קרה לשתי החבילות שהיו צריכות להכיל יותר מהספר האחד שהגיע. אין לי רצון לתת יד לשטויות האלה; אני אענה, היא תענה ותצא הרי "צודקת" ב"נדיבותה". החלטתי להניח לזה בתקוה שלא ינדנדו לי יותר. שיתביישו על איך שהתנהגו! לא באחריותי הקשקוש הזה. אני עדיין מאמינה שהם  אכן שלחו את הספרים עם ההקדשות (אני תמימה ומשתדלת לראות את הטוב בא/נשים). אני בטוחה שמישהו/י קיבל/ה את המשלוח שהיה מיועד לי. אני עדיין מקוה שהמישהו/י הזה/ו יהיו ישרים ויחזירו.

This email came before I had time to check my credit card, if it was credited. To say that I was surprised, is not a word, that is an understatement.

Tuesday Aug 27 2018 10: 06

Good morning Sharon,

In light of the unpleasant situation that has been created, ____ would like to give you 2 tickets for the ____ lecture in the ____ hall in Tel Aviv on _____ at 21:00. The tickets will be waiting for you there in your name. Keep me informed if whether you manage to be there. Thanks

My first instinct was to reply that I don't need their charity. This is the kind of thing that has no end, because no one on their side bothers to find out what really happened to the two packages that should have contained more than the one book that came. I have no desire to lend a hand to this nonsense; I will answer, she will answer and would come out "right" with her "generosity". I decided to leave it hoping that they would not nag me anymore. Shame on how they behaved! I am not responsible for this bullshit. I still believe that they did send the books with dedications (I am naïve and try to see the good in people). I am sure that someone received the shipment that was intended for me. I still hope that this person will be honest and return the mistaken shipment. One can but hope.

חבל שהתוצאה הסופית היא שלנכדַי לא יהיו הספרים הללו עם ההקדשה שרציתי בשבילם.

It's a shame that the final result is that my grandchildren will not have these books with the dedication I wanted for them. Such a shame.

Rachael Chong – The key to true generosity

אחרי הכל After All

לנה דל ריי – משחקי וידאו

Lana Del ReyVideo Games [lyrics]

אחרי הכל, יש את השלוה הזו שמלוה אותך לאורך כל היום, את הכיף, את טעם החיים. אחרי הכל.

After all, there is this tranquillity that accompanies you throughout the day, the fun, the taste of life. after all.

Lana Del Rey – Ride [lyrics]

עשן מיתמר Smoke Ascends

כבאית לפני הבנין שלי A fire engine in front of my building

כבאית לפני הבנין שלי A fire engine in front of my building

זה התחיל במין שאון מוזר, שלא שמעתי לפני כן במהלך השנים שאני גרה כאן, של מים זורמים בחוזקה, כעין מפל, לתוך מיכל או שאיזה ברז בחצר התפוצץ.

It began with a strange noise, which I had not heard before during the years I lived here, of water running forcefully, like a waterfall, into some kind of a container or a faucet in the yard exploded.

קיץ. ששי, שלוש אחר הצהרים. 33 מעלות. אין סיכוי שזה גשם. הייתי בטוחה שהשכנים בדלת מולי, החליטו לפתוח בריכה לילדיהם בחדר המדרגות, ברווח בין דירותינו ומערים לתוכה מים כדי למלאותה.

Summer. Friday, three in the afternoon. 33 degrees. No way it's raining. I was sure that my next door neighbours had decided to open a pool for their children in the stairwell, by the space between our apartments, and are pouring water into it in order to fill it.

התקרבתי לדלת כדי לוודא שאכן יש התאמה בין מה שאוזני שומעות לבין מה שמתרחש במציאות. שקט מוחלט מאחורי הדלת, שום קול ושום רחש. סאון מפל המים בא מכיוון הפוך, ממרפסת המטבח. אני ממהרת לשם, כולי סקרנות, ומול עיני הנדהמות מתגלה ענן עשן המיתמר מעלה-מעלה. אני טסה מיד להביא את המצלמה.

I went to the door to make sure that there is a match between what my ears were hearing and what was happening in reality. A complete silence behind the door, no sound and no rustle. The noise of the waterfall came from the opposite direction, from the kitchen balcony. I hurry there, all curious, and in front of my astonished eyes is a cloud of smoke rising up and away. I fly immediately to get the camera.

שריפה בשיחים בין חצר הבנין שלי וזה של בית-הספר הסמוך A fire in the shrubs between  the yard in my building the nearby school

שריפה בשיחים בין חצר הבנין שלי וזה של בית-הספר הסמוך A fire in the shrubs between the yard in my building the nearby school

ירדתי לחצר כדי לצלם מזוית קרובה יותר. השכנים עומדים חסרי אונים, מתבוננים באש ההולכת ומתגברת. יחד עם התמונות שאני מצלמת, עולה במוחי המחשבה על מיכלי הגז שיש להרחיקם מיד מהזירה. אף אחד לא מדבר עברית, כולם מתרגשים ברוסית ואין לי מושג איך לתקשר איתם כדי לומר להם להזיז את מיכלי הגז. אני שואלת היכן יש ברז מים, כי צריך למלא דליים ולהתחיל לשפוך על האש המתפשטת. הם מביטים בי במבט אטום, אף אחד אינו מבין מה אני מלהגת.

I went down to the yard to take photos from a closer angle. The neighbours are standing helpless, staring at the fire that is getting worse. Along with the pictures I'm taking, I'm thinking of the gas tanks that must be removed from the scene immediately. No one speaks Hebrew, everyone is excited in Russian and I have no idea how to communicate with them to tell them to move the gas tanks. I ask where is a water tap, because we have to fill buckets and start pouring on the spreading fire. They look at me blankly, no one understands what I'm saying.

שריפה בגובה הקרקע Fire at ground level

שריפה בגובה הקרקע Fire at ground level

עובר אורח מגיח אל החצר שלנו ושואל אותם בשפתם איפה יש ברז מים כדי שלפחות נתחיל לשפוך דליים על הבעירה. הם מרימים את ידיהם במחוה של "אין דבר כזה" (לתשומת לב פרנסי העיר!!!) וממשיכים לעמוד ולהתבונן באש משל היו מהופנטים ממנה.

A passer-by emerges into our yard and asks them in their own language where is a water tap so that at least we will begin to pour buckets on the fire. They raise their hands in a gesture of "there is no such thing" (to the attention of the city's leaders!) And continue to stand and watch the fire as if they were hypnotized by it.

עובר אורח מגיח אל החצר שלנו A passer-by emerges into our yard

עובר אורח מגיח אל החצר שלנו A passer-by emerges into our yard

אין לי מושג מה מחייגים כדי להתריע על השריפה ומחליטה לחייג 100, מספר החירום היחיד המוכר לי. אני בטוחה שבמשטרה ידעו מה לעשות. לפני שאני מספיקה לחייג, נשמעים קולות אזעקה רמים וכולנו נושמים לרווחה, למרות העשן המיתמר. מזל שהרוח נשבה בכיוון המנוגד לבנין שלנו, אחרת היה קורה אסון, משום שאז עלולה היתה האש להגיע למיכלי הגז בכלום זמן.

I have no idea what to call in order to alert about the fire and decide to dial 100, the only emergency number I know. I'm sure the police will know what to do. Before I start dialling, loud sirens are heard and we all breathe in relief, despite the rising smoke. Luckily, the wind blew in the direction opposite to our building, otherwise it would have been a disaster, because then the fire might have reached the gas tanks in no time.

*******

כל הכבוד לכבאי חדרה האמיצים!!!

הגיעו אלינו תוך דקות ממש ספורות מן הקריאה, פרשו הצינורות וכיבו את השריפה תוך פחות מ-4 דקות במקצועיות מעוררת התפעלות.

לכולנו שלום, תודה לכוחות הכיבוי!

Excellent done, brave Hadera firefighters!!!

Came to us in just a few minutes, spread the pipes out and extinguished the fire in less than 4 minutes with admirable professionalism.

We all are safe, thanks to the firefighting forces! 

כל הכבוד לכבאי חדרה האמיצים Excellent done, brave Hadera firefighters

כל הכבוד לכבאי חדרה האמיצים !!! Excellent done, brave Hadera firefighters

הוידאו שצילמתי בארוע

The video I took at the event

למלא את העולם באור Filling the World with Light

Ciera Saundry – Let Your Light Shine, Brighten Someone's Day

 

מדי פעם, אם כי לא יותר מדי, משום שאין לי כל כך סבלנות, אני מעיפה מבט במתרחש בעולם, חשה דחף עצום לשנות לטובה ומצטערת על שאין לי את האפשרות לתקן את המעוות.

Occasionally, but not too often, as I don't have so much patience, I glance at what is happening in the world, feel a tremendous urge to change things for the better and regret that I don't have the influence so I could repair that requires amendment.

פגשתי אנשים שטענו שהם מוארים, אך מהר מאוד גיליתי אצלם את ההפך. פגשתי אנשים שלא התיימרו לטעון דבר, ודי מהר גיליתי עד כמה מוארים המה. העולם מלא באנשים מוארים, צריך רק מזל למוצאם ולאפשר להם להכנס לחיינו.

I met people who claimed to be enlightened, but I soon discovered the opposite. I met people who could not claim anything, and soon I realized how enlightened they were. The world is full of enlightened people, one has to be lucky to find them and let them into one's life.

*******

צורנה אור בעולם שסביבכן, העלינה חיוך על שפתי הזולת, זה נפלא!

Create light in the world around you, make somebody, it's great!

יעל ישראלוב – מדיטציה למשיכת כסף, שפע, לקוחות, עסקים, מכירות והצלחה

Yael Israelov – Meditation for attracting money, abundance, customers, businesses, sales and success

 

פסטיבל הבירה 2018 בחדרה The 2018 Beer Festival in Hadera

אנשים שתו בירה, אני העדפתי את שאריות הגלידות של הנכדים (לא זורקים אוכל!)  People drank beer, I preferred the leftovers of the grandchildren's ice cream (we do not throw away food!)

אנשים שתו בירה, אני העדפתי את שאריות הגלידות של הנכדים (לא זורקים אוכל!). היה טעים! People drank beer, I preferred the leftovers of my grandchildren's ice cream (we do not throw away food!). It was tasty!

זה לא שאני חובבת בירה, חס ושלום או כל שֵׁכָר שהוא! אולי מאלט פה ושם, לא יותר מזה. אבל היה פסטיבל, למה לא לחגוג?

פסטיבל הבירה 2018 במדרחוב בחדרה The 2018 beer festival in the pedestrian mall in Hadera

פסטיבל הבירה 2018 במדרחוב בחדרה The 2018 beer festival in the pedestrian mall in Hadera

It's not that I'm fond of beer, heaven forbid, or any kind of liquor! Perhaps malt beer here and there, nothing more. But there was a festival, why not celebrate?

פסטיבל הבירה 2018 במדרחוב בחדרה The 2018 beer festival in the pedestrian mall in Hader

פסטיבל הבירה 2018 במדרחוב בחדרה The 2018 beer festival in the pedestrian mall in Hadera