סוכת שלומנו The Peace Sukkah

השכן הדתי מצא לנכון להקים את סוכתו השנה מאחורי הבנין. בחירה מוזרה, לטעמי. בשנים קודמות, זו היתה בחזית.

My religious neighbor saw fit to build his sukkah this year behind our building. A strange choice, in my opinion. In previous years, it was at the forefront.

"הגידי", שואלת ידידה שבאה לבקרני כאושפיזת דירתי, עת היא שוטפת את ידיה לאחר ביקורה בשירותים, "השכן שלך נורמלי?"

"איזה שכן?" אני שואלת חזרה. "כולם נורמליים, עד כמה שאני יודעת. מה קרה?"

"הבן אדם לא מצא מקום אחר להקים את סוכתו, מאשר מתחת לשירותים שלך? לא שמפריע לי ללוות את ביקורי בחדר הקטן בשירה ובתפילות, אבל אני תוהה איך לא מפריע לו להתפלל שם ולשמוע את המים היורדים."

"Say," asks a friend who came to visit me, as she washed her hands after visiting the bathroom, "is your neighbour normal?"

"Which neighbor?" I ask back. "Everyone is normal, as far as I know. What happened?"

"The guy did not find another place to build his sukkah, than under your bathroom? It doesn't bother me to accompany my visit to the little room with songs and prayers, but I wonder how it doesn't bother him praying there while hearing the flushing water."

אכן, נקודה נכונה. "האמת היא שלא חשבתי על זה", אני עונה לה. "לא יצא לי עדיין לשמוע אותו. אבל זו לא רק תחת השירותים שלי, אלא של כל הבנין. הוא שומע את כולם."

Indeed, a good point. "To be honest, I didn't think about it," I reply. "I haven't heard him yet. But it's not just under my bathroom, it's under the whole building's bathrooms. He hears them all."

סוכת השכן בחזית הבנין שלנו בשנים קודמות The neighbour's sukkah at the front of our building in previous years

סוכת השכן בחזית הבנין שלנו בשנים קודמות The neighbour's sukkah at the front of our building in previous years

"הדתיים הללו מוזרים, אני אומרת לך", כך היא אומרת לי. "הוא לא יכול להזיז עכשו את הסוכה, נכון? הוא תקוע עם קולות הניאגרות של הבנין עד סוף החג."

"These religious people are strange, I'm telling you," she tells me. "He cannot move the sukkah now, can he? He's stuck with hearing the toilets of the building until the end of the holiday."

"עד כמה שאני זוכרת מלימודי הרבנות שלי", אני מפגינה את בקיאותי במסורת, "מותר להזיז סוכה ממקומה. זה כמו לבנות סוכה מחדש. הרי למי שלא הספיק לפני, מותר לו לבנות סוכה במהלך חול המועד. כך, שאם קולות המים הקולחים יפריעו לו, הוא יוכל להזיזה."

"As far as I remember from my rabbinate studies, it is permissible to move a sukkah from its place. It's like building a sukkah again. After all, those who didn't have time before, are permitted to build a sukkah during Chol HaMoed (the intermediate days). So, if the sound of the running water disturbed him, he could move it."

"איני רואה איך זה לא יפריע לו", היא מעירה. "זה לערבב קודש בחול שבחולין." אני מהנהנת בראשי ומהרהרת בדבריה. 'חול שבחולין', אני חוזרת בראשי, 'חול שבחולין.' "בעצם, מה זה צריך להיות אכפת לי", אני שומעת אותה מבעד לשרעפי, "זה הוא שצריך לחשוב על זה."

"I don't see how it won't bother him," she observes. "This is holiness mixed with profane secularism." I nod my head while thinking about what she said. 'Profane secularism,' I repeat in my head, 'profane secularism'. "Actually, why should I care?" I hear her through my thoughts, he's the one who should think about it."

"בשנים הקודמות", אני מזכירה לה, "הוא בנה את הסוכה בחזית, מתחת לחלון חדר השינה שלי ושל שאר השכנים. אולי העירו לו שהוא מפריע עם התפילות שלו ועם התקהלות כל האושפיזין שבאו לבקרו. לי זה לא הפריע במיוחד, הרי זה לא לתמיד, כמה ימים וזהו, זה עובר."

"In previous years," I remind her, "he built the sukkah on the front, under the window of my bedroom and the rest of the neighbours'. Perhaps they told him that he was disturbing them with his prayers and the gathering of all the Ushpizin who came to visit. It didn't bother me that much, it wasn't for good, a few days and that's it, it passes."

"העיקר הבריאות!" מכריזה הידידה משום שאין לה מה להעיר יותר בנושא.

אכן, העיקר הבריאות.

"Abi gezunt (The main thing is health)!" Announces my friend as she has nothing more to comment on the subject.

Indeed, Abi gezunt.

*******

בסוכות עלינו להיות שמחות, אז הנה שיר שמחה שעושה חשק לצאת במחולות.

On Sukkot we have to be joyful, so here is a song of joy that makes you want to rise on your feet and dance.

ורקה סרדוצ'קה – הכל יהיה בסדר

Verka Serduchka – Everything will be All Right

Вєрка Сердючка – Все будет хорошо

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: