נעבור לפרסומות Let's Go to Commercials

Sunni Patterson – Wild Women

הכל מתעבים פרסומות, למעט אולי אלו שיוצרים אותן וגם זה בספק. כמה מבין היוצרים הללו מבזבזים את זמנם בצפיה בהן?

Everyone detests advertisements, except perhaps those who create them and this is also doubtful. How many of these creators spend their time watching them?

פעם בשבוע, אני נפגשת עם כמה חברות לשחק שבץ-נא בצותא. אנחנו אוהבות את המשחק הזה, שמפעיל לנו את המוח בתקוה שזה ירחיק מאיתנו את התנוונותו. עד כה, לא כל כך בהצלחה, לדאבוננו. גם פתירת תשבצי הגיון אינה מסייעת לנו יותר מדי. אנחנו בדרכנו למטה, כמו רובנו.

Once a week, I meet with some friends to play Scrabble together. We love this game, which activates our brain hoping that it will keep it from degenerating. So far, not so successfully, unfortunately. Even solving logic crossword puzzles doesn't help us too much. We're on our way down, like most of us.

בדרך כלל, אנחנו שמות מוזיקה שקטה ונעימה, כזו שלא תפריע לנו לחשוב ולהתרכז במשחק. אין טלויזיה ברקע וגם לא רדיו. רק בהפסקות, בדרך כלל בשעה עגולה, מישהי מדליקה רדיו (באינטרנט או בטלויזיה, הרי לאף אחת אין רדיו אמיתי יותר) כדי לשמוע חדשות. כך קורה שאנחנו "נופלות" על הפרסומות שלפניהן ללא שום רצון אמיתי להאזין להן.

Usually, we play quiet and pleasant music, such that won't disturb us thinking and concentrating on the game. There is no TV in the background and no radio as well. Only during breaks, usually at a round hour, somebody turns on the radio (on the Internet or on TV, no one has a real radio any more) to hear the news. That's how it happens that we "fall" on the advertisements before them without any real desire to listen to them.

רוב הפרסומות עוברות לנו הרחק מאוזנינו, בלי שבכלל נשים אליהן לב, משום שכבר התרגלנו להתעלם מהשטויות המקושקשות לנו מאמצעי התקשורת. פעמים לא מועטות, מרוב התעלמות מהפרסומות, אנחנו גם מפספסות את החדשות עצמן. קורה הרבה למדי.

Most of the commercials go far from our ears, without us paying any attention to them, because we have become accustomed to ignoring the nonsense we get from the media. Quite often, because we ignore the advertisements, we also miss the news itself. Happens quite a lot.

Margot Taylor – Seeing invisible injury: diagnosing PTSD

אתמול, בזמן שחיכינו לחדשות, היינו עסוקות בהאזנה למה שמישהי אמרה לנו על ההצגה שאנו אמורות לצפות הערב, "שתי ברירות" (תאטרון פלטפורמא), כך ששוב לא שמנו לב לפרסומות. פתאום, עצרה הדוברת את שטף דיבורה ונותרה המומה וקפואה במקומה, איבריה רועדים מחלחלה. לא הבנו מה קרה לה פתאום. איך זה קרה לה. נפלה דממה כשאף אחת מאיתנו אינה יודעת מה לעשות ואז, ברקע שמענו ברמה איזה קומיקאי עלוב (אני אישית איני סובלת את השטויות שלו) צורח על מישהי במהלך פרסומת. היא אמרה לו: "מאמי…" והשמוק המסריח ענה לה בצרחות: "למה את תמיד…" אוזני כולנו צללו. חלקנו אטם אותן כדי לא לשמוע, אני ביניהן.

Yesterday, while we were waiting for the news, we were busy listening to what someone had told us about the show we were supposed to watch tonight, "Two Choices" (Platforma Theatre), so we didn't notice the advertisements again. Suddenly, the speaker stopped her flow of speech and remained stunned and frozen, her limbs trembling with horror. We didn't understand what had happened to her suddenly. How it happened to her. There was a silence when none of us knew what to do, and then, in the background, we heard on loudly a poor comedian (I personally can't stand his nonsense) screaming at someone in an advertisement. She said to him: "Mami…" and the stinky shmuck answered her with a scream: "Why are you always…" All ears shocked. Some of us sealed them so as not to hear, I was among them.

לקח זמן להרגיע אותה ואת עצמנו. מסתבר, שבכל פעם שהפרסומת הזו מתחילה, היא מגיבה בצורה כזו, משום שזו זורקת אותה בכל פעם אחורה בשנים ומזכירה לה את היחס המשפיל אותו חותה מן האיחס לו היתה נשואה. לא הספקתי להכיר את נסיבות חייה המצערות ולמה שהוביל אותה לסבול מפוסט טראומה. עכשו הכרתי.

It took time to calm her and ourselves down. It turns out that every time this advertisement starts, she responds in such a way, because it throws her back each time in the years that passed and reminds her of the humiliating behaviour she had experienced from the shmuck ex she was married too. I didn't get to know the unfortunate circumstances of her life and what led her to suffer from post-trauma. Now I knew.

I got flowers today / Paulette Kelly

I got flowers today / Paulette Kelly

במשפט אחד:

אני ממש לא מעוניינת לדעת מי השמוק האידיוט שהוגה פרסומות מהסוג הזה. לא אתפלא אם נשמע עליו שהוא פסיכופט, חרא מכה בעצמו, כי אין הסבר אחר.

In one sentence:

I really don't want to know who is this idiot shmuck that thinks of advertisements like that. I wouldn't be surprised to hear that he is a psychopath, a lowlife shit who hits women and children, because there is no other explanation.

Janet Seahorn – Understanding PTSD's Effects on Brain, Body, and Emotions

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: