ארכיון חודשי: ינואר 2019

סלפי Selfie

הצלמת בדימוי של עצמה כצל מצולם The photographer in the image of herself as a photographed shadow

הצלמת בדימוי של עצמה כצל מצולם   The photographer in the image of herself as a photographed shadow

פעם, בעידן הפילם, לא קראו לזה סלפי, אלא צילום עצמי. פעם, היה הצילום שונה, כמו דברים רבים שהשתנו לנו.

Once, in the age of film, they did not call it selfie, but self-timer. Once, photography was different, like many things that have changed for us.

לפני עידן הסמרטפון, אם היית רוצה לצלם את עצמך ו/או את עצמך יחד עם אנשים אחרים, היית צריכה להשתמש בטיימר. היה מין כפתור כזה במצלמה שיכולת לכוון זמן השהיה כדי שתוכלי להגיע ולהסתדר במקומך או עם המצולמים האחרים.

Before the smartphone era, if you wanted to photograph yourself and/or yourself together with other people, you had to use the self-timer. There was a button on the camera that you could set a time delay so that you could go and settle in your place or the other people you wanted to take a photo with.

היום, את פשוט מציבה את הסמרטפון מולך ומצלמת. פשוט, קל, מהיר.

Today, you just put your smartphone in front of you and take a photo. Simple, easy, fast.

הצלמת בדימוי נוסף של עצמה כצל מצולם   The photographer in another image of herself as a photographed shadow

הצלמת בדימוי נוסף של עצמה כצל מצולם   The photographer in another image of herself as a photographed shadow

 

 

לצאת מזה Snap out of it

מירי מסיקה – אישה חרסינה

Miri Mesika – Porcelain Woman

לפעמים, לא תמיד, אך זה בהחלט קורה, אפשר לצאת מזה.

Sometimes, not always, but it certainly happens, one can snap out of it.

כמו בנקישת אצבע, לפני רגע היית במצב מסוים והנה, לאחריו, את פתאום במצב אחר. לפעמים, במצב חדש, כזה שלא היית בו לפני כן.

Like a snap of a finger, a moment ago you were in a certain situation and then, you are suddenly in another. Sometimes, in new situation, such you had never been before.

מחשבה לא סגורה Unfinished thought

Unfinished Thought – Umbrella

המצב שלה לא היה מזהיר, וזאת, בלשון המעטה. בכל פעם שפקחה את עיניה מן התרדמה שאפפה אותה, קיננה בה רק מחשבה אחת. מחשבה אחת בלבד.

Her situation was not brilliant, to say the least. Each time she opened her eyes from the slumber that enveloped her, there was only one thought. Just one thought.

Unfinished Thought – Lack of Days

שקיות ניילון Plastic Bags

מתקן לשקיות ניילון Plastic bag dispenser

מתקן לשקיות ניילון  Plastic bag dispenser

התור לקופה בסופר היה דליל למדי אחר הצהריים. הגשם שירד בהפוגות קצרות, והקור העז ששרר, השאירו קונים פוטנציאליים ספונים היטב בבתיהם.

The checkout queue in the supermarket was fairly thin enough this afternoon. The rain, falling in short intervals, and the bitter cold, left potential buyers well indoors.

משום שאיני עשויה מסוכר (למזלי), לא היה חשש שאמס במקרה וירד גשם בזמן שאצעד ברחוב אל ומן הסופר. הגשם התחשב בי ובעוד מתי מעט שהעזו להוציא את עצמם מחוץ למרחב המחיה הפרטי שלהם.

Because I'm not made of sugar (I'm lucky), I was not afraid that I'd melt in case it rains while I walk the street to and from the supermarket. The rain took was nice to me and to a few others who dared to take themselves out of their private living space.

השומר בכניסה כבר אינו מתפלא למראה שקיות הניילון שאני מביאה איתי מהבית. הוא מכיר אותי ונד בראשו למראי בלי לטרוח לחטט לי בתיק. כך זה שאת פנים מוכרות מתוקף זה שאת קונה בקביעות במקום מסוים.

The guard at the entrance is no longer surprised at the sight of the plastic bags I bring with me from home. He knows me and nods his head at me without bothering to grope around in my bag. That's how it is when you're familiar by the fact that you buy regularly at a certain place.

הלקוח שלפני מתנצל על ש"מחלקת האריזה איטית אצלי היום" ואני מחייכת אליו ועונה ש"בין כה וכה יורד גשם ואיני ממהרת לשום מקום". הוא סיים לארוז ומגלה שרכש מספר שקיות גדול מאשר היה צריך. הוא פונה אל הקופאית: "אני יכול להחזיר את שתיים וחצי השקיות שנשארו לי? אין לי צורך בהן." אני מבינה אותו, כל שקית ניילון עולה היום 10 אגורות, ממש הון.

הקופאית מביטה בו במבט מוזר. נראה היה שהיא מנסה להבין מה הוא רוצה ממנה. "אי אפשר להחזיר שקיות", היא עונה לו בפסקנות. "אחרי שקונים – אני לא מקבלת בחזרה." היא לא התיחסה לחצי השקית שהוא רצה להחזיר לה.

The customer before me apologizes: "My packing department is slow today". I smile at him and answer that "it's raining anyway and I'm in no hurry". He finished packing and discovered that he had purchased more bags than he needed. He turns to the cashier: "Can I get back the two and a half bags I have left? I don't need them." I understand him, each plastic bag costs 10 agorot today, really a fortune.

The cashier looks at him strangely. She seemed to be trying to figure out what he wanted from her. "You can't give me back bags," she replies decisively. "After you buy, I don't take them back." She did not relate of the half-bag he wanted to give her back.

מתקן לשקיות ניילון  Plastic bag dispenser

עוד מתקן לשקיות ניילון  Another plastic bag dispenser

לי אין צורך בשקיות שלה. אני מוציאה את אלה שהבאתי מהבית וממלאה בהן את המצרכים שקניתי. "כל הכבוד לך!" משבחת אותי הקופאית, כפי שהיא עושה בכל פעם שאני עוברת דרך הקופה שלה. "איך שאת ממחזרת – הלואי וכולם היו עושים כמוך!"

אני מחייכת אליה בתודה. היא אינה מעלה בדעתה שפולניה כמוני לא תוציא אגורה מיותרת על שקיות ניילון שאפשר להשתמש בהן שוב ושוב ולא רק בתור שקיות זבל. "חבל באמת שלא הכל ממחזרים", אני עונה. "חבל גם שאין מתקנים למיחזור שקיות ניילון כמו שיש לבקבוקים ולדברים אחרים."

הקופאית מביטה בי בהפתעה. "כמה שאת צודקת! באמת, איך לא חשבו על זה?" היא מעירה בהערכה.

I don't need her bags. I take out the ones I brought from home and fill them with the groceries I bought. "Good for you!" The cashier praises me, as she does every time I pass through her cash register. "How you recycle – I wish they all did the same!"

I smile at her gratefully. She does not imagine that a Polish person like me would not spend an unnecessary dime on plastic bags that could be used again and again and not just as garbage bags. "It's a shame that not everyone recycles," I reply. "Too bad there are no facilities for recycling plastic bags like we have for bottles and other things."

The cashier looks at me in surprise. "How right you are! How could they not have thought of that?" She remarks appreciatively.

במשפט אחד:

בסדר, נגיד שיהיו מתקנים ויאספו בהם את שקיות הניילון, אבל מה יעשו איתן לאחר מכן?

In one sentence:

Okay, let's say there will be facilities for collecting plastic bags, but what will they do with these bags afterwards?

Leyla Acaroglu – Paper beats plastic? How to rethink environmental folklore

יום הזכרון הבינלאומי לשואה 2019 International Holocaust Remembrance Day

Escaping Auschwitz: I Have a Message for You

 

השנה, חפרו פחות על השואה. בכל שנה ממעיטים לחפור, עד שכנראה יפסיקו לתמיד ולא יהיה עוד מי שיזכיר או ירצה לזכור.

This year, they dug less about the Holocaust. Every year they do lesser digging, until they will probably stop forever and there will be no one to remind or want to remember.

שבת של טבע מהמם Shabbat of Stunning Nature

איזה כיף זה לבלות את השבת בחיק הטבע עם המשפחה. ממלא את הלב עד גדותיו.

What fun to spend the Shabbat in nature with the family. It fills the heart to its brim.

מבט נוסף מהר גלבוע לעמק יזרעאל Another view from Mount Gilboa to the Jezreel Valley

מבט נוסף מהר גלבוע לעמק יזרעאל   Another view from Mount Gilboa to the Jezreel Valley

שקיעה מהממת A stunning sunset

שקיעה מהממת   A stunning sunset

עוד שקיעה מהממת Another stunning sunset

עוד שקיעה מהממת   Another stunning sunset

 

לילה בדרך חזרה Night on the way back

לילה בדרך חזרה   Night on the way back

במשפט אחד:

חזרנו הביתה עייפות, אך מרוצות.

 

In one sentence:

We came back home tired, but satisfied.

 

 

 

חשיבה שלילית Negative Thinking

Sahar Andrade – Overcome & Change Negative Thinking to Positive Thinking

מעולם לא הבנתי את הפסימיים. לָמָה לצפות לרע אם אפשר להתכוונן לטוב?

I never understood the pessimists. Why expecting bad things to happen instead of tuning in for good?

חשיבה חיובית Positive Thinking

Helen Peterson – The Power of Positive Thinking

יש את הקטע הזה של נבואה שמגשימה את עצמה, אז עדיף לחשוב חיובי במקום שלילי כדי שחייך יתנהלו בצורה חיובית. הגיוני.

There is this part of self-fulfilling prophecy; therefore, it is better to think positive rather than negative so that your life will be conducted in a positive way. Makes sense.

 

הזדמנות שניה Second Chance

Catherine Hoke – The power of second chances

האמרה הרווחת אומרת שלכל אחד/ת מגיעה הזדמנות שניה. אני לא בטוחה שזה מציאותי. תלוי בנסיבות. ישנם דברים שאי אפשר לסלוח עליהם.

The common saying is that everyone deserves a second chance. I'm not sure it's real. It depends on the circumstances. There are things that can't be forgiven.

 

בשלב כלשהו At Some Point

היהודיםקח אותי

HaYehudim – Take Me

בשלב כלשהו,

הייתי רוצה

מאוד רוצה

לקבל את חיי בחזרה

At some point

I would like

Very much

To get my life back

היה לילה. היה קר. היה חשוך. מזה מספר שבועות שהיא חשה תעוקה בחזה. היא הלכה להבדק כדי לשלול מחלה כלשהי, בעיקר כזו הקשורה ללב. לא נמצאו כל ממצאים פתולוגיים. הלב שלה תקין, רק שבור.

It was night. it was cold. It was dark. For several weeks now, she had felt a tightness in her chest. She went to get checked in order to rule out any disease, especially one that was related to the heart. No pathological findings were found. Her heart is normal, just broken.

היא לא יכלה להרדם. חסרת מנוחה, הסתובבה בדירה הקרה, מנסה להרגיע את לבה הפצוע. הגשם שניתך הלם על הגג והיא התפללה שזה יעמוד בעומס ולא יתמוטט על דירתה. רק זה עוד חסר לה – שהדירה שלה תהפוך לבריכה. היא הדליקה את תנור החימום אותו כיבתה קודם לכן כי היתה בטוחה שתצליח להרדם. לעולם אינה הולכת לישון כשהתנור דולק, משום שאינה רוצה להתעורר ולגלות שאינה יכולה כבר להתעורר. היא רצתה לחיות. היו לה עוד דברים שרצתה לחוות בטרם תעלם למקום ההוא ממנו אין חוזרים. לפחות לא בגלגול הזה.

She could not fall asleep. Restless, she walked around in the cold apartment, trying to calm her wounded heart. Heavy rain was pounding on the roof and she prayed that it would withstand the load and not collapse on her apartment. All she needed now was her apartment to become a pool. She turned on the heater she had turned off before because she was sure she could fall asleep. She never goes to sleep when the heater is on, because she does not want to wake up and find she can't wake up anymore. She wanted to live. She had things she wanted to experience before she disappears to that place from which there was no return. At least not in this incarnation.

כוס תה צמחים וכמה עוגיות ניחמו לזמן קצר, אך לא סייעו לה לישון. ידעה, שבשלב כלשהו תצטרך לחזור למיטה ולנסות להרדם. יום עבודה מתיש, ממנו לא היתה לה אפשרות לחמוק, חיכה לה למחרת. כמה שנאה את הלילות הלבנים הללו, שלאחריהן כמעט ולא היתה מסוגלת להתעורר בבוקר ובקושי לקום, אך לא יכלה לעשות דבר נגדם.

A cup of herbal tea and a few cookies consoled for a short time, but did not help her sleep. She knew that at some point she would have to go back to bed and try to fall asleep. An exhausting day's work, from which she could not escape, awaited her the next day. How she hated those white nights, after which she could hardly wake up in the morning and barely get up, but she could do nothing against them.

במשפט אחד:

הבוקר הגיע מהר מכפי שקיוותה שיבוא.

In one sentence:

The morning came faster than she had hoped it would come.