היא רצתה פסטה She Wanted Pasta

פסטה, שניצלים חתוכים וזיתים שחורים Pasta, sliced ​​schnitzels and black olives

פסטה, שניצלים תירס חתוכים וזיתים שחורים   Pasta, sliced corn ​​schnitzels and black olives

היחס שלי לאוכל היה מאז ומתמיד מעשי, פרקטי. אוכל, מבחינתי, זה בשביל להתקיים ולא להפך. איני חיה בשביל לאכול ואוכל אינו תרבות, מבחינתי. להזכיר מה קורה עם האוכל בסוף התהליך?

My attitude toward food has always been sensible, practical. To me, food is for subsistence, not vice versa. I don't live to eat, and food is not culture, as far as I'm concerned. Should I remind what happens with food at the end of the process?

פסטה עם שניצל תירס Pasta with corn schnitzel

פסטה עם שניצל תירס   Pasta with corn schnitzels

'הי', היא מסמסת לי, 'בא לי פסטה ואין לי בבית, אולי יש לך חבילה להשאיל לי?' שבת. ישראל. החנויות סגורות, אין קניות של מזון. הרי ידוע לכל שמי שלא טרחה בערב שבת, לא תאכל בשבת.

'בדיוק חשבתי מה להכין לי לארוחת הצהרים. יש לי מלא פסטה. למה שלא תבואי לכאן ונאכל יחד?' אני מסמסת לה חזרה.

'Hey,' she texts me, 'I fancy pasta and I don't have any, maybe you have a package to lend me?' Sabbat. Israel. The shops are closed, there is no food shopping. After all, it is known to all that anyone who did not bother on the eve of Shabbat, will not eat on Shabbat.

'I was just wondering what to prepare for lunch. I have a lot of pasta. Why don't you come over and we'll eat together?' I text her back.

בשתי מלים:

היה טעים.

In tree words:

It was delicious.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: