שלום זיפו שלנו Goodbye to our Zippo

זיפו והעזים Zippo and the goats

זיפו והעזים   Zippo and the goats

הידיעה המעציבה היכתה בחוזקה בלב. היה קשה לנשום. היצור המתוק הזה היה איתנו שנים ועכשו הוא הלך למקום שאליו הולכים כשמזדקנים וחדלים.

The sad news hit hard in the heart. It was difficult to breathe. This sweet creature has been with us for years and now it has gone to the place where living souls go when they get old and desist.

זיפו נכנס אל חיינו ביום חורפי קרררררר אחרי שננטש באכזריות לגורלו בעודו גור בן 3-4 שבועות. נס ופלא שהכלבלב שרד. הסיפור שלו שובר לב, אבל הוא היה אהוב מהרגע הראשון שקיבלנו אותו.

Zippo came into our lives one collllllld winter morning after being brutally abandoned to his fate as a puppy of 3-4 weeks. It's a miracle and a wonder that the puppy survived. His story is heart-breaking, but he was loved from the first moment we got him.

זיפו מטייל Zippo is strolling

זיפו מטייל בפארק בה הוא נמצא  Zippo is strolling in the park where he was found

בני האמצעי היה שומר בגן הילדים. בוקר אחד, כשליווה את הילדים למגרש המשחקים בפארק, שמע קול יבבה עצוב מהפינה. הוא הלך בעקבות הקול ומצא קופסא שהוסתרה בעשב הגבוה. בתוכה, היה הכלבלב הקטן הזה. בני התקשר אלי מיד לשאול אם אני מרשה לו להביא את היצור המסכן הביתה. ודאי שהרשיתי לו! משום שהיה בתחילת יום העבודה שלו, מיהרתי לשם כדי לקחת את היצורון ולהביאו אל משפחתנו.

My middle son was a guard in the kindergarten. One morning, when he escorted the kids to the playground in the park, he heard a sad wailing coming from the corner. He followed the voice and found a box that was hidden in the high grass. In, was this little wretched puppy. Immediately, my son called me to ask if I allow him to bring this poor creature home. Obviously I let him! Because he was in the beginning of his working day, I hurried there to take the poor thing and bring it into our family.

מאוחר יותר, כשהבאנו אותו לאבחון אצל הוטרינרית, גילינו כיצד זה הגיע אל הפארק: מישהי ראתה בליל שלפני כן מכונית עוצרת ליד, מישהו יצא ממנה, הניח קופסא ועף משם. היא לא הספיקה לראות את מספר הרישוי של המכונית. כשהתקרבה לראות מה יש בקופסא, היא ראתה שישה גורים. הם היו בני 4-3 שבועות. היא לקחה הביתה שניים מהם, כך סיפרה. נראה, שאנשים אחרים לקחו עוד כמה במהלך הלילה, למעט אחד. זה נשאר לבד בחושך כדי שבני ימצא אותו למחרת בבוקר. מעולם לא הבנתי (אני הרי מאותגרת), והחידה הזו לא נפתרה אף פעם, איך יכלו לקחת רק חלק מהגורים ולא את כולם יחד. איך היה ללוקחים לב להשאיר מאחור את אלו שהם השאירו.

Later, when we brought him to the veterinarian for a diagnosis, we found out how it got to the park: someone saw the night before a car stopping near, a person went out of it, put down a box and flew away. She didn't catch the vehicle license number. When she came to see what's in the box, she saw these six puppies. They were 3-4 weeks old. She took two of them home, so she told. Apparently, other people took more through the night, except of one. It was left alone for my son to find it the next morning. I never understood (since I'm challenged), and this riddle was never solved, how could they take only some of the puppies and not all of them together. How did the takers have the heart to leave the ones they left behind?

אנשים הם אכזריים!!! זה היה ינואר 2004. ינואר זה חודש קרררררר; הטמפרטורה בו צונחת ל-0 מעלות צלזיוס בלילה. איני מסוגלת להבין איך היצור המרושע יכול היה לזרוק את הגורים ככה ולהפקיר אותם במזג האויר המקפיא שהיה. כולנו שמענו יותר מדי סיפורים כאלה על אכזריות האדם לבעלי חיים, אך אני בטוחה שבכל פעם האוזניים מסרבות לשמוע.

אנשים, אהבו את החיות שלכם!

People are cruel!!! It was in January 2004. January is a collllld month; it goes down to 0c at nights. I can't comprehend how the evil person could throw the puppies just like that in the freezing weather. We all heard too much of such stories of human's cruelty to animals, but I'm sure that each time our ears refuse to hear.

LOVE THY PETS, people!

זיפו ואני Zippo and me

זיפו ואני   Zippo and me

החיים עם זיפו

לכל יצור האופי המיוחד שלו. זיפו, כפי שחויתי אותו, היה קטן אמנם, אך היה לו אופי נחוש ונראה היה שידע מה הוא רוצה. אולי חוויית הנטישה שחוה בשבועות הראשונים לחייו לימדו אותו שעליו להשיג את שלו, אחרת אף אחד לא יתן לו את זה על מגש של כסף. לא שמנענו ממנו דברים, להפך – אהבנו ופינקנו אותו והענקנו לו ככל יכולתנו, אבל תמיד היו לו רצונות משלו שהוא שאף להשיגם. הוא היה בן משפחה, יחד עם פאפי שלנו.

Life with Zippo

Every creature has its own unique character. Zippo, as I experienced him, was small, but he had a determined character and seemed to know what he wanted. Perhaps the experience of abandonment he had experienced in the first weeks of his life had taught him that he had to get his own, otherwise no one would give it to him on a silver platter. We did not deny him things, on the contrary-we loved and fascinated him and gave him as much as we could, but he always had his own desires he wanted to achieve. He was a family member, along with our Puppy.

למרות חוויית הנטישה, שאני בטוחה שהשפיעה עליו במהלך חייו, היתה לו מין הליכה זקופה, משדרת בטחון עצמי. כל מי שראה אותו – התאהב בו מיד. אי אפשר היה לא. מה שאהבתי אצלו, זה אומץ הלב. אולי היה זה אינסטינקט, כי היה זכר, אבל הוא לא נרתע אף פעם מלהכנס בתקיפות לקרב עם מי שאיים על הטריטוריה שלו. זה תמיד הדהים אותי.

Despite the experience of abandonment, which I am sure had influenced him throughout his life, he had a kind of upright, self-confident walk. Anyone who saw him – fell in love with him at once. It was impossible not to. What I liked about him was his courage. Perhaps it was an instinct, because Zippo was a male, but he never hesitated to enter into a battle with those who threatened his territory. It always amazed me.

זיפו מרחרח Zippo sniffs

זיפו מרחרח   Zippo sniffs

זה היה ללכת איתו לטייל ולחכות בסבלנות עד שירחרח ביסודיות ויסמן כל עץ ושיח בדרכנו. זה לחכות שיחזור אחרי שנעלם למספר שעות ולדעת לפי הריח שהוא התפלש בכל מיני מקומות לא נעימים לאפנו. לכלבים אין חוש לצפות את העתיד, כך שלמרות שבכל פעם שחזר מריח ריחות זרים הוא הוכנס לאמבט כדי להסיר אותם ממנו – הוא לא קישר וחזר על זה שוב ושוב. אני מתארת לעצמי שגם כלבים אחרים עושים את זה, אבל לא ממש התעניינתי בכלבים אחרים, רק באלה שהיו חלק ממשפחתנו.

It was to walk him and wait patiently until he sniffed thoroughly and mark every tree and bush on our way. It is to wait for him to come back after he has disappeared for a few hours and know by the smell that he has wallowed in all kinds of unpleasant places that our nose doesn't like. Dogs do not have the sense to anticipate the future, so that although each time he returned smelling of strange smells he was put into the bath to remove them from him – he did not make the connection and repeated it over and over again. I suppose other dogs do it too, but I was not really interested in other dogs, only those who were part of our family.

זיפו מרחרח Zippo sniffs

זיפו מרחרח   Zippo sniffs

השנים האחרונות של זיפו

גם אם הוא מטופל ואהוב, השנים האחרונות של כל יצור חי אינן מן הקלות, קל וחומר כשזה מתחיל לחלות בכל מיני מחלות. הלב נשבר למראה סבלו של יצור אהוב. זה לא יכול לדבר, להביע מה כואב לו, רק לכאוב ולסבול. הזיקנה אינה מיטיבה עם אף אחד מאיתנו – חיות ובני אדם גם יחד. מה אפשר לעשות נגד זה? יש שלב שאת מבינה שאין ברירה יותר ורצוי לשים קץ לסבל. הלואי ואפשר היה לעשות כך גם עם בני אדם.

את רוב שנותיו עשה זיפו עם בני הצעיר וכשזה התחתן והקים משפחה – קיבל זיפו גם את אשתו ואת התוספות החמודות שהגיעו עם הזמן. אני משערת שחש שהוא אחראי עליהם, כיאה ליצור נאמן, כי זו הרי המשפחה שלו. הדהים אותי לראות זאת.

Zippo's Last Years

Even if it is cared for and loved, the last years of every living creature are not easy, let alone when it starts to get sick. The heart breaks at the sight of a beloved creature suffering. It can't speak, can't express what hurts it, it can just hurt and suffer. Old age does not benefit either of us – both animals and humans. What can you do against it? There is a stage in which you understand that there is no other choice and it is best to put an end to the suffer. I wish it were possible to do so with people as well.

Zippo spent most of his life with my youngest son and when he married and started a family – Zippo accepted his wife and the cute additions that came over time. I suppose he felt responsible for them, as befits a faithful creature, because that was his family. It was amazing for me to see.

שלום לך, זיפו שלנו

קשה להפרד מיצור אהוב שהיה איתנו במשך 15 השנים האחרונות ועוד רבע. עם כל פרידה אנו לומדות שיעור חדש, איך להכיל את הכאב, להבין שזה דרך העולם ושגם יומנו יגיע בשלב כלשהו.

שלום לך, זיפו שלנו! היית אהוב מאוד. עכשו אתה במקום אחר ואינך סובל יותר. אני מקוה שהאהבה שלנו תלוה אותך בדרכך החדשה והיכן שאתה נמצא אתה יכול לחוש ברגשותינו כלפיך. שלום, זיפו אהוב, שלום!

Goodbye to you, our Zippo

It's hard to part from a loved one who has been with us for the past 15 years and a quarter. With each separation we learn a new lesson, how to contain the pain, to understand that this is the way of the world and that our day will come at some point too.

Goodbye, our Zippo! You were very loved. Now you are in a different place and you do not suffer anymore. I hope that our love will accompany you on your new path and wherever you are, you can feel our feelings towards you. Goodbye, beloved Zippo, Goodbye!

 

שלום, זיפו אהוב, שלום! Goodbye, beloved Zippo, !Goodbye

שלום, זיפו אהוב, שלום!  Goodbye, beloved Zippo, Goodbye

לזכר זיפו האהוב שלנו, ינואר 2004 – 29 באפריל 2019

In memory of our beloved Zippo, January 2004 – 29 April, 2019

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: