שבת שלום Shabbat Shalom

שלום לא היה, גם לא שקט, שלוה ולא מנוחה. קיוינו להקלה מהשבוע הקשה שעבר עלינו, אך זו לא באה לנו.

There was no peace, no quiet, no serenity, and no rest. We hoped for relief from the difficult week we went through, but it did not come on us.

כבר מאתמול אחר הצהריים, עת אלפי פלסטינים התגודדו על הגדר, חזו שיהיה משהו והתכוננו לקראתו. לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך רציני. תכננתי שבת שקטה, בילוי נעים עם הנכדים ואגירת כוחות נפשיים לקראת השבוע הקרוב, שגם הוא לא קל בדרך כלל – השבוע לקראת יום הזכרון לחללי צה"ל ולאחריו החגיגות של יום עצמאותנו. אצלנו, אנו רגילות ליגון ולשמחה הבאים זה אחר זה ומתערבבים ביניהם.

As of yesterday afternoon, when thousands of Palestinians had gathered on the fence, it was expected to something to occur and prepared for it. I did not think it would be that serious. I planned a quiet Shabbat, to spend pleasant time with my grandchildren and a gathering my psychic strength for the coming week, which is also not easy at all – this week in honour of the IDF Memorial Day, followed by the celebrations of Independence Day.

"בואי אלי", היא אמרה לי אתמול בסקייפ, "בואי ואפנק אותך." היה לי מספיק זמן להזמין את הטיסה שיצאה אחר הצהריים, אך היו לי כמה סיבות שלא לעשות כן. קודם כל, קבעתי עם הנכדים ולא היה סיכוי שאוותר על הבילוי איתם. שנית, לא בא לי להתקל במראות השגרתיים של המהומות אצלם שיוזמים האפודים הצהובים בסופי השבוע. פריז כבר מזמן אינה מקום שכיף לבלות בו, שלא לומר בטוח. היא הבינה את סרובי והחליטה לבוא לפנק אותי כאן.

"Come to me," she said yesterday on Skype, "come and I'll spoil you." I had enough time to book the flight that afternoon, but I had several reasons not to. First of all, I had plans with the grandchildren and there was no chance that I would cancel spending time with them. Secondly, I don't feel like coming across the routine scenes of the riots that the yellow vests are initiating on weekends. Paris has long been not a fun place to spend, let alone safe. She understood my refusal and decided to come and spoil me here.

The children know that after the war the Jews immigrated to the Land of Israel and established a magnificent country here, our country, where there are those who guard and protect us in the air, sea and land – these are our brave soldiers and policemen. When we are at home, in the kindergarten, at the sea, or when we stroll, they always guard us. Even though our enemies wanted to kill us – we managed to overcome them and we have a great country, beautiful and strong. Long live Israel!

יהודה פוליקר – איך קוראים לאהבה שלי

Yehuda Poliker – How do I call my love

במשפט אחד:

מסתבר, שתכניות לחוד ומציאות לחוד – שקט לא היה וגם לא התוכניות לבלות איתה ועם הנכדים.

In one sentence:

It turns out that plans apart and reality apart – there was neither quiet nor plans to spend time with her and the grandchildren.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: