בית קפה, חדרה Café, Hadera

הספר הירוק – טריילר

The Green Book – Trailer

יום ראשון, שש וחצי לפנות ערב, חבורת נשים יושבות בבית קפה בחדרה.

Sunday, six-thirty in the evening, a group of women sit in a café in Hadera.

באחת אחר הצהריים התנתקנו מהדיווחים המדאיגים בחדשות על מטחי ירי הטילים מעזה לדרום הארץ והחלטנו להכנס לַבועה שלנו. היו לנו דברים לעשות בטרם צאתנו לסרט של יום ראשון.

At one in the afternoon, we disconnected from the worrying news reports about the rocket barrages from Gaza to southern Israel, and decided to enter our bubble. We had things to do before we went out for the Sunday movie.

הסרט היה מצוין ולאחריו התכנסנו, כהרגלנו, בבית קפה כדי להביע את דעתנו עליו. כמה מאיתנו היו צמודות לניידים שלהן ולא הסירו את עיניהן מהם. ביאטריס החליפה איתי מבט ושיערתי שהיא חשבה כמוני: למה בכלל טרחו לשבת איתנו אם מעייניהן אינם נתונים אל החבורה והן מנותקות מאיתנו בעודן מרותקות למסכים שלהן.

The movie was excellent, and after that we gathered, as usual, in a café to express our opinion about it. Some of us were attached to their mobile phones and did not take their eyes off them. Béatrice exchanged a look with me and I supposed she thought the same way as I: why did they even bother to sit with us if their eyes were not on the group and they were detached from us while stuck to their screens.

"הגידי", פונה מישהי מהחבורה אל זו שישבה לצדה, "הקרם הזה שיש לך על הפנים, נוח לך עם זה? חם היום, לא?" ביאטריס ואני היינו ישובות מול שתיהן ויכולנו לשמוע את שיחתן. אני גם מבינה, ביאטריס לא משום שאינה דוברת עברית.

"זה קרם הגנה מיוחד שאני צריכה למרוח, אין לי ברירה לא לשים אותו", עונה הנשאלת.

"עשית פילינג או מה?" שואלת הסקרנית.

"כן, לפני שבועיים ואני מוכרחה לשים את הקרם הזה כחלק מהתהליך. אבל לא עשיתי משהו דרסטי, זה פילינג קל."

"אהה", מהמהמת השואלת.

"Say," someone from the group turns to the one sitting aside her, "this cream you have on your face, you don't feel uncomfortable with it? It's a hot day, no?" Béatrice and I were sitting opposite these two and we could hear their conversation. I also understand, Béatrice can't because she does not speak Hebrew.

"It's a special protective cream I need to shmir, I have no choice but to put it on," replies the questioner.

"Did you do skin peeling or what?" Inquires the curious.

"Yes, two weeks ago and I have to put this cream on as a part of the process. But I didn't do anything drastic, it's an easy peeling."

"Ahh," hums the asker.

שתיקה משתררת ביניהן ואני יכולה לחוש את השאלה המרחפת באויר שסיקרנה גם אותי, אך כמובן שלא התכוונתי להתערב בשיחתן. אני אמנם ישראלית, אך ישנם דברים שאני נמנעת מהם. הקפה והעוגות הוגשו. עיני היו נתונות באלה של ביאטריס שדיברה על הסרט ופרשה את התובנה שלה לגביו. מישהי מצדה של ביאטריס השיבה לה בצרפתית אחרי שזיהתה את המבטא הרך. זו הפנתה אליה את תשומת לבה ואני יכולתי לשוב להקשיב לשיחה שמעבר לשולחן. השאלה המתבקשת נשאלה: "כמה זה עלה לך?"

"יקר!" התחמקה הנשאלת.

"כמה יקר?" לא הרפתה השואלת ואני הודיתי לה בלבי משום שסקרנותי בערה מאוד לדעת, כי יתכן וגם תורי יגיע לעבור את התהליך הזה. רציתי לדעת כמה עלי לחסוך.

"שנים-עשר אלף", היתה התשובה.

השואלת הרימה גבה בהערכה. "וואלה?! לא יקר בכלל!"

"מה לא יקר?" התרעמה הנשאלת, "שנים-עשר אלף זה לא יקר?"

"זה עולה לפחות שלושים", הבטיחה לה השואלת.

עכשו הגיע תורה של הפילרית להתפלא. "וואלה?" קראה, "אז יצאתי בזול?"

There is a silence between them and I can feel the floating question in the air that intrigued me as well, but of course I did not intend to intervene in their conversation. Indeed, I am an Israeli, but there are things I avoid. The coffee and cakes were served. I had my eyes on Béatrice's who talked about the movie and displayed her insight about it. Someone at Béatrice's side answered her in French after she recognized her soft accent. She turned her attention to her so I could listen again to the conversation across the table. The obvious question was asked: "How much did it cost you?"

"Expensive!" The questioner avoided.

"How expensive?" The questioner didn't let go, and I thanked her in my heart because my curiosity was very burning to know, as it is possible that my turn would also come to go through this process. I wanted to know how much I had to save.

"Twelve thousand", was the answer.

The questioner raised an eyebrow with appreciation. "Really? Not expensive at all!"

"What's not expensive?" The questioner protested, "Twelve thousand is not expensive?"

"It costs at least thirty," the questioner assured her.

Now it was the turn of the peeled to wonder. "Really?" She exclaimed, "So I got off cheaply?"

*******

בבית, דיווחתי לביאטריס על השיחה ההיא. "אני מבינה שהן חברות קרובות", היא מביעה את דעתה, לא ממש מתעמקת בדברים. לא כל מה שמעניין אותי – מעניין אותה ולהפך.

"הן לא", אני מעדכנת אותה. "אנחנו מכירות זו את זו בחבורה בצורה שטחית, אין אנו חברות בנפש או משהו כזה. זו הפעם השלישית אולי שהשואלת הגיעה לסרט איתנו. היא חדשה בחבורה."

ביאטריס מרימה גבה בחוסר אמון ואני רואה איך היא מזדעזעת. "מה??? הן לא מכירות?" אני מנידה בראשי לשלילה. "אז איך היא העזה לשאול אותה שאלות אישיות כאלה?" אני מחוה בידי לנסות להסביר, אך היא מקדימה אותי: "נו, אָלוֹר", היא טופחת על מצחה, "היא ישראלית, מה אני מתפלאת?"

At home, I reported to Béatrice about that conversation. "I understand that they are close friends," she expresses her opinion, not really delving into things. Not everything that interests me – interests her and vice versa.

"They're not," I update her. "We know each other in a superficial way, we are not soulmates or anything like that. This is the third time that the questioner has come to a movie with us. She's new in the group."

Béatrice raises an eyebrow in disbelief and I see how shocked she is. "What??? They do not know each other?" I shake my head. "So how dare she ask her such personal questions?" I gesture to try to explain, but she precedes me: "Nu, alors," she pats her forehead, "she's Israeli, why am I surprised?"

במשפט אחד:

הסרט היה מצוין, מבדר, מלא תובנות והשאיר עלינו את חותמו.

In one sentence:

The movie was excellent, entertaining, full of insight and left its mark on us.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: