יולי, סרט קובני Yuli, Cuban Movie

יולי – קדימון

Yuli – Official Trailer

יצירות אמנות הן הרי ענין של טעם והחינוך שקיבלת. יחד עם זאת, נראה לי שלגבי איכות יש קונצנזוס והמערערים בטלים בשישים.

Art works are a matter of taste and education. At the same time, it seems to me that in terms of quality, there is a consensus, and the subversive are negligible.

לדוגמא, במוזיקה: כשמדובר בשירים לועזיים, הרי לרוב איני מבינה את המלים, אך כשהמוזיקה איכותית – היא חודרת לנשמה ומרגישות אותה בכל הגוף. כך גם בשטחים אחרים. לא משנה באיזו שפה מדברים בסרט מסוים – הסיפור שזה מספר והמסר שזה מעביר, הוא העיקר. כולנו בנות חוה (למרות שהפוליטיקאים המושחתים חושבים עלינו אחרת) ולמרות שסיפורי חיינו שונים זה מזה – עדיין אנחנו מסוגלות להזדהות עם אלה של זולתנו.

For example, in music: when it comes to foreign songs, I usually don't understand the words, but when the music is qualitative – it penetrates the soul and we can feel it all over our body. The same applies to other areas. No matter what language they speak in a particular film – the story it tells and the message it conveys is the main thing. We are all humans (although the corrupt politicians think differently about us) and although our life stories are different from each other – we are still able to identify with those of others'.

הסרט מתאר את חייו הקשים של רקדן הבלט המופלא קרלוס אקוסטה: החל מילדותו במשפחה קשת-יום בקובה ועד הגעתו לפסגה במקצועו, למרות שלא אהב לרקוד, כפי שהעיד לא אחת בעצמו. הסרט עשוי היטב ומעביר את הצופה הדרוך והמזדהה בנפתולי חייו הלא קלים של הפלא המרקד. כסרט מעולה, יש בו כמה רבדים והוא גורם לתאים האפורים לעבוד ולנפש להנות מאוד.

The film depicts the hard life of the amazing ballet dancer Carlos Acosta: from his childhood in a poor and downtrodden family in Cuba, until he reached to the top of his profession, although he did not like to dance, as he often indicated. The movie is well done and conveys the alert and sympathetic viewer through the twists and turns of the brilliant dancer's hard life. As an excellent movie, it has several layers and it makes the grey cells work and the soul enjoy very much.

דייוויד פרוסט – קרלוס אקוסטה: מעוני לנסיכות

David Frost – Carlos Acosta: From pauper to prince

אפשר להתיחס לסרט מנקודות מבט שונות. הראשונה, להתפעל מנחישותו של אביו של אקוסטה לדחוף את בנו אל מחוץ למעגל העוני ולהוביל אותו לחיים טובים יותר מאשר חיה משפחתו. בחברה פטריארכלית, בה הגבריות מושלת, מצפה הצופה להתנערות של האב מנטיותיו הריקודיות של הבן ולהכווין אותו למקצוע "גברי". מדהים לראות על המסך איך האב אינו נח וממשיך לעודד את בנו לנצל עד תום את כשרונו.

The movie can be seen from different points of view. First, admiring Acosta's father's determination to push his son out of the cycle of poverty and lead him to a better life than his family lives. In a patriarchal society, in which masculinity reigns, the spectator expects the father's aversion to the son's dancing tendencies and to direct him to a "masculine" profession. It is amazing to see on the screen how the father does not rest and continues to encourage his son to take full advantage of his talent.

הבט אחר, הוא ללמוד על החיים בקובה של אז. איני מכירה את קובה כלל ואני מקוה שחיי התושבים בימינו טובים יותר מאשר מה שמתואר בסרט. הלקטורית, בהרצאתה הקצרה על הסרט, העירה שישנן כמה דרכים לניעות חברתית, בעיקר בחברות סגורות כמו זו הקובנית, בה אין סיכוי לזוז מהשכונה בה נולדת. אחת מהן היא להיות בר מזל ובר כשרון ושוב מזל – שמישהו יגלה את הכשרון שבך, כמו שקרה לקרלוס אקוסטה.

Another aspect is to learn about the life in Cuba back then. I don't know Cuba at all and I hope that the lives of today's residents are better than what is described in the movie. In her short lecture about the movie, the lector noted that there are several ways of social mobility, especially in closed societies such as the Cuban, where there is no chance of moving from the neighbourhood where you were born. One of them is being lucky and talented and lucky again – that someone will discover your talent, as happened to Carlos Acosta.

קטעי הריקוד… הו, קטעי הריקוד!!! אני כל כך אוהבת בלט! קטעי הריקוד בסרט העבירו בי צמרמורות עונג רבות. את יושבת באולם ומתפעלת מהכשרון האדיר הגלום באדם הזה! לא רק רקדן – גם כוראוגרף מוכשר ביותר! הסרט עטוף ביצירתו הנפלאה של אקוסטה, Tocororo – A Cuban Tale, המבוססת על חייו. הלואי והיו מביאים את היצירה הזו ארצה!

The dance parts… Oh, the dance parts!!! I love ballet so much! The dance parts in the film gave me many chills. You sit in the theatre admiring the tremendous talent embodied in this person! Not just a dancer – a very talented choreographer too! The movie is wrapped with the wonderful work of Acosta, Tocororo – A Cuban Tale, based on his life. I wish they would bring this piece to Israel!

Carlos Acosta's Tocororo Suite from Cubanía

Carlos Acosta and Verónica Corveas

במשפט אחד:

לסרט טוב ישנם רבדים אחדים, הוא עמוק, מרטיט, מרגש, מעסיק את התאים האפורים, מהנה. יולי הוא סרט מעולה!

In one sentence:

A good film has several layers, it is deep, thrilling, exciting, occupies the gray cells, enjoyable. Yuli is a great movie!

Carlos Acosta talks to Darcey Bussell and reflects on 17 years with The Royal Ballet

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: