אל תסתכלי בקנקן Don't Judge

Modest Mussorgsky – Pictures at an Exhibition

האנשים המבקרים בתערוכה מעניינים מאוד. בכל פעם שאני נמצאת שם, אני פוגשת מכל וכל. מרתק!

The people who visit the exhibition are very interesting. Every time I'm there, I meet all kinds. Fascinating!

בדרך כלל באות נשים. אם זה בזוגות או בחבורות. לפעמים הן סוחבות איתן את בן הזוג. להלן שיחה שגרתית עם בני זוג שאינם מאותו המין:

אני בחיוך (עת הם צצים במעלה המדרגות או כשיוצאים מהמעלית): "ברוכים הבאים!"

האשה: "ברוכה הנמצאת!"

הגבר: זה בדרך כלל שותק ולפעמים מואיל לנוד בראשו כדי להכיר בקיומי. כשזה מואיל בטובו לדבר, זה אומר: "אני פה בשביל אישתי." זה יכול לרמוז על שתי ברירות, מבחינתי. אולי יש אפשרויות נוספות, אך הבה נתרכז באלה שאני מסוגלת להבין (אני הרי מאותגרת, זוכרות?). פירוש אחד אומר: באתי לכאן כי זו סחבה אותי ולמען שלום בית, לא היתה לי ברירה, אלא לבוא. פירוש אחר: אני פה, כי היא אחת האמניות המציגות ושלא יגידו שאיני תומך בה. שתי הסברות הללו מצביעות על כך שהצד הלא נכון של האוכלוסיה בישראל אינו ממש מתעניין באמנות.

Usually, more women come. Whether it is in pairs or in groups. Sometimes they bring their partner along. Here's a routine conversation with non-same-sex partners:

I smile (as they pop up the stairs or out of the elevator): "Welcome!"

The woman: "Blessed you!"

The man: he's usually silent and sometimes he tends to shake his head to recognize my existence. When he is kind as to speak, it means: "I am here for my wife." This can suggest two choices, as far as I'm concerned. There may be other possibilities, but let's concentrate on those I can understand (I'm challenged, remember?). One interpretation says: I came here because she dragged me here and for domestic peace, I had no choice but to come. Another interpretation: I am here, because she is one of the artists who exhibit and don't want people to say that I don't support her. These two explanations indicate that the wrong side of the population in Israel is not really interested in art.

אם שתק ואם אמר את שאמר, פעולה אחת לו: הוא מתישב על הכסא הקרוב ומתעסק עם הנייד שלו, מתעלם מזוגתו ומהסביבה. כשבאות חברות – אם זה בזוג או בחבורה – אף אחת אינה מגיעה לתערוכה בשביל זולתה, אלא גם בשביל עצמה. אף אחת אינה מתישבת בטרם ערכה את הסיור המלא ואם יש להן זמן – הן מתעכבות ומדברות על מה שראו וחוו לפני שהן עוזבות.

Weather he was silent or said what he said, he has one act: he sits down on the nearest chair and occupies himself with his mobile, ignoring his wife and the environment. When female friends come – whether in a couple or a group – no one comes to the show for others, but for herself. No one sits down before she makes the full tour and if they have time – they stay and talk about what they saw and experienced before they leave.

כשהן מגיעות, אני מציגה את עצמי ומציעה את הדרכתי במקרה ותהיינה להן שאלות. היה לנו שיח גלריה פורה מאוד ולמדתי דברים רבים על האמניות ועל יצירותיהן, כך שאני יכולה להסביר לתוהות ולמעונינות. כשפי שזה ריתק אותי, אני רואה איך גם הן מרותקות ללמוד על הטכניקות השונות באמצעותן נוצרו היצירות מחומרים ממוחזרים. יש כאלה, שאחרי הסיור, אם זמנן בידן, הן משתהות כדי לשוחח עוד. אני לומדת הרבה על נשים שונות. איך אמרה מישהי: מרחוק, לא מכירים כל כך ויש לנו דעות מוקדמות על האנשים שאנו פוגשות. אך כשמחליפות דעות – פתאום רואות שההבדל לא ממש גדול וישנם תחומי ענין משותפים. אכן כן.

When they arrive, I introduce myself and offer my guidance in case they would have questions. We had a very fruitful gallery talk and I learned a lot about the artists and their works, so I am able to explain to those who wonder and are interested. As this fascinated me, I also see how fascinated they are to learn about the different techniques through which the works were created from recycled materials. There are those who, after the tour, if they have the time, they stay to talk more. I learn a lot about different women. How someone said: From a distance, we don't know each other very well and we have prejudices about the people we meet. But when we exchange opinions, we suddenly realize that the difference is not really big and there are common interests. Indeed so.

היום, הגיעה מישהי בגפה. "ברוכה הבאה!" ברכתיה. היא קימטה את פניה בקושי רב כדי להראות שהיא מתאמצת לחייך בתגובה. היא לא הוציאה הגה מפיה. "אם תהיינה לך שאלות ותרצי הסברים – אני לרשותך", אני מדקלמת לה בחיוך מסביר פנים. היא מסתפקת בהנד ראש קצר. אני מניחה לה ומתישבת במקומי בצד כדי לא להפריע.

Today, a woman came alone. "Welcome!" I greeted her. She frowned hard to show that she was trying to smile in response. She did not utter a word. "If you have any question and would like some explanations – I'm here," I recite to her with a welcoming smile. She makes do with a short nod. I leave her by herself and sit down on my chair aside so no to disturb.

מזוית עיני אני מציצה בה מדי פעם. אני שמה לב שהיא מתעכבת ממושכות על כל יצירה וקוראת בתשומת לב רבה את הפתקיות המסבירות. איני יכולה אלא להצטער על שההסברים קצרים מאוד ואינם ממלאים את ייעודם מבחינתי. זו תערוכה חשובה בנושא אמנות ירוקה, מיחזור, שימוש מחדש – נושאים המצריכים התיחסות רבה יותר מאשר שתי שורות מאוד לא מספקות. אך האוצרת הסבירה שאף אחד לא יתעכב לקרוא מגילות. אני, מן הסתם, איני דוגמא. גם לא המבקרת הזו.

From the corner of my eye I glance at her from time to time. I notice that she lingers on at every piece and reads attentively the explanatory notes. I can but regret that the explanations are very short and don't fulfil their purpose as far as I'm concerned. This is an important exhibition on green art, recycling, reuse – issues that need to be addressed more than two very unsatisfactory lines. But the curator explained that no one would bother to read scrolls. I'm probably not an example. This visitor as well.

במשפט אחד:

היא כתבה בספר האורחים: תערוכה מדהימה! איזה יופי של רעיונות וביצועים! יש לי מלים, אך איני יכולה להביען. אל תסתכלי בקנקן, אלא בתוכו.

חשבתי לעצמי: אני בטוחה שלא כל קנקן מעונין שתחטטי אצלו.

In one sentence:

She wrote in the guest book: An amazing exhibition! Such great ideas and works! I have words, but I can't express them. Don't judge a book by its cover. Open it and read inside.

I thought to myself: Such a clever person. But how would I know had she not written what she probably can't say aloud?

מוסורגסקיתמונות בתערוכה

MussorgskyPictures at an Exhibition

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: