לסביות ושמלות Lesbians and Dresses

24.6.19 אני בטכנודע1c

זה ממש לא כמו הדג והאופניים, זה ענין אחר לגמרי.

It's really not like the fish and the bicycles, it's a whole different matter.

חֲבֵרה, שגדלה בארה"ב ועשתה את השטות של לעלות ארצה, קוננה היום באוזני על הבארים של ימי בחרותה שהיו מיועדים תחילה למפגש של בנות הקהילה ואחר-כך הפכו למקום שגברים באו אליו כדי להטריד נשים. כל שמוק מצוי היה בטוח שיש לו מטה קסם (נו…) שברגע שכל לסבית תחווה אותו – היא תפסיק להיות כזו. החברה קוננה על שהמקומות הללו היו ידידותיים לכל, במקום להיות בלעדיים לנשים, וכך נכנסו אליהם השמוקים הלא רצויים, ושאין כבר מרחב שלנו בלבד. קוננתי יחד איתה.

A friend who grew up in the States and made the mistake of making Aliyah (immigrating to Israel), lamented today about the bars of her youth, which were originally intended for meetings of the community women, and later became a place where men came to harass women. Every stupid prick was sure he had a magic wand (nu, well…) that once a lesbian experienced it – she would stop being like that. My friend lamented that these places were friendly to all, instead of being exclusive to women, and so the unwanted shmucks went there, and that there was no more space for us alone. I grieved along.

נזכרתי בזה עת נכחתי אחר הצהריים בהרצאה בה סיפר המרצה "בדיחה" שכנראה חשב לחכמה, אחרת לא היה מספר את השטות שסיפר. מה שבעיני היה חמור מאוד, זה שנמצאו נשים בקהל שצחקו. ההרצאה עסקה בהתקפי לב, צנתורים ושאר מרעין בישין. זה מסוג ההרצאות שאיני נוהגת להקלע אליהן מרצוני, אלא נלויתי לחברה שלא רצתה ללכת לבד. היא מתעניינת ברפואה ואילו אני משתדלת לא לדעת כלום כדי לא לחוות בעיות חס ושלום. מה שאיני יודעת – לא יקרה לי, טפו-טפו-טפו.

I remembered this when I was present this afternoon in a lecture in which the lecturer told a "joke" that he seemed to think was wise, otherwise he would not tell the nonsense he told. What I found very serious was that women in the audience were laughing. The lecture was about heart attacks, catheterizations, and other mental disorders. This is the kind of lectures I do not tend to get into voluntarily, but I accompanied a friend who did not want to go alone. She is interested in medicine and I try not to know anything about it so as not to experience problems God forbid. What I do not know will not happen to me, tfu-tfu-tfu.

ה"בדיחה" היתה: מה קורה לבחור  בגיל 30? תשובה – הוא מתחתן. מה קורה לו בגיל 50? אם התחתן בגיל 30 עם האישה הלא נכונה – הוא חוטף התקף לב… נכון שזה לא מצחיק? מי שצחק – מהר לרוץ ולעמוד בפינה במשך זמן רב מאוד!!!

The "joke" was: what happens to a guy at the age of 30? Answer: he's getting married. What happens to him at the age of 50? If he married at age 30 the wrong woman – he gets a heart attack… It's not funny, right? Those who laughed – hurry to run and stand in the corner for a very long time!!!

"זה ממש לא מצחיק!" הכרזתי. "לא נמאס לך להשפיל נשים? לא התקדמנו כבר?"

המרצה מיהר להתנצל, לא שזה הרגיע אותי, אבל לפחות התקפל ולא התנצח איתי שזה כן מצחיק, כפי שקרה לי לא אחת עם "בדיחות" מטומטמות על נשים. הנדתי בראשי לשלילה, שאיני מרוצה מהתנהלותו, אך לא היה לי מה להוסיף, הוא הרי התנצל. ואז… "בעידן ה'מי טו' אני צריך להזהר בדברי", אמר השמוק וכל התנצלותו נגוזה כְּלֹא היתה. "אבל אני מהדור שלפני זה, אז…" הוא מיהר להשתתק למראה המבט הקשה ששלחתי אליו.

"It's really not funny!" I declared. "Aren't you tired of humiliating women? Haven't we advanced yet?"

The lecturer was quick to apologize, not that it calmed me down, but at least he retreated and did not argue with me that it was funny, as I often happened to me with dumb "jokes" about women. I shook my head, not pleased with his conduct, but I had nothing to add; after all, he apologized. And then… "In the era of the Me Too, I have to be careful about what I say," said the shmuck, and all his apology was gone and lost. "But I'm from the generation before that, so…" He piped down at the sight of the harsh look I sent him.

אני משערת ששאר ההרצאה עברה בשקט, משום שהחלטתי שאין טעם שאשב שם לשמוע שטויות שאינן מעניינות אותי מפי שוביניסט מגעיל, ויצאתי החוצה לשבת באויר הצח והנעים (בפנים היה קפוא). אני פה בשביל החברה, אך לא נגזר עלי גם להתענות.

I suppose the rest of the lecture went quietly, because I decided it was pointless for me to sit there and hear nonsense that I was not interested in by a nasty chauvinist, so I went outside to sit in the fresh, pleasant air (inside was frozen). I was there for my friend, but I was not doomed to be tormented.

אחרי שעה ארוכה, החל הקהל סוף-סוף לצאת. חיפשתי בעיני את החברה איתה באתי. השמוק ראה אותי ומיהר לעברי. "אני מתנצל", אמר, "אני יכול להזמין אותך לכוס קפה?"

"כוס קפה?" תמהתי כהד.

"למה לא? את נראית נחמדה."

"הֵרָגַע, אני לסבית", אמרתי. בזמן האחרון יוצא לי לומר את זה לעתים תכופות. החברה התקרבה אלינו וחשבתי שזה יהיה משעשע. כרכתי את זרועי על כתפיה והצגתי אותה בפניו: "הנה בת הזוג שלי." כמי שרגילה אלי ולהשתטויות שלי, היא שיתפה פעולה, שותקת ומחייכת אליו בנימוס.

התדהמה בפניו היתה שוה מאוד. "לא ידעתי שלסביות לובשות שמלות", אמר במבוכה רבה.

לא יכולתי להתאפק. "ומה חשבת, שאנחנו הולכות עירומות?" התרסתי בעוד החברה לוקחת את ידי ומובילה את שתינו החוצה.

After a long time, the crowd finally began to get out. I was looking for my friend. The dick spotted me and hurried toward me. "I apologize," he said. "Can I invite you for a cup of coffee?"

 "A cup of coffee?" I was echoing amazed.

"Why not? You look nice."

"Calm down, I'm a lesbian," I said. I've been saying it often, lately. My friend was approaching us and I thought it would be fun. I put my arms on her shoulders and introduced her to him: "Here's my spouse." As someone who is used to me and to my nonsense, she cooperated, silent and smiling politely at him.

The astonishment in his face was worthy. "I did not know that lesbians are wearing dresses," he said with great embarrassment.

I could not resist. "So what did you think, that we are walking around naked?" I protested as my friend took my hand and led us both out.

במשפט אחד:

נטשנו אותו עומד שם. לא ממש דאגתי שמא יצטרך צנתור או החיאה.

In one sentence:

We abandoned him standing there. I was not really worried that he might need catheterization or resuscitation.

24.6.19 אני בטכנודע3

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: