הרבי אשר על הרחוב The Grand Rabbi of the Street

הרבי אשר על הרחוב The Grand Rabbi of the Street

הרבי אשר על הרחוב   The Grand Rabbi of the Street

ישנם אנשים הנכנסים לנו ללב ממבט ראשון גם אם לא הכרנו אותם קודם לכן. מדהים אותי בכל פעם מחדש כשזה קורה לי.

Some people enter our hearts at first sight even if we did not know them before. It amazes me every time it happens to me.

הוא דמה לאותם רבנים שדיוקנאותיהם תלויות על קירות המאמינים. יכולתי לדמיין איך הוא יושב על מחצלת תחת עץ בלב המדבר כמו בימים עברו. הוא ממש נראה רבי הממתין לצאן מרעיתו שיתאסף אצלו כדי לשמוע את דרשתו.

He resembled those rabbis whose portraits hung on the walls of followers. I could imagine him sitting on a mat under a tree in the heart of the desert like in the past. He really looked like a rabbi waiting for his flock to gather at him to hear his sermon.

עוברים ושבים חולפים על פניו    Passersby pass him by

עוברים ושבים חולפים על פניו   Passersby pass him by

"סליחה, אדוני", פניתי אליו, "אני יכולה בבקשה לצלם אותך?"

הוא הביט בי במבט ממושך, כנראה לבדוק אם אינני נציגה של הרשויות שהוא לא היה מעונין למשוך את תשומת לבן אליו, מהרהר באפשרויות. "לא יודע", אמר מהורהר, עיניו חוקרות את פני.

הבנתי שה'לא יודע' הזה פירושו 'מה יצא לי מזה'. "אשלם לך, כמובן. כמה אתה רוצה?" ולפני שינקוב בסכום שלא עלה על דעתי להוציא על זה, הוספתי במהירות, "50 ₪ מתאים לך?"

"בטח, אין בעיה, צלמי, צלמי", אמר והתחיל לעשות לי פוזות, "זה בסדר גמור."

מזה חששתי. "אני לא מצלמת מקרוב", הודעתי. מנסיוני, אין טעם להסביר למצולמים שאיני מעוניינת בפוזות שלהם ואני מעדיפה שיתנהגו באופן טבעי. ויתרתי על ההסבר והתרחקתי כמה מטרים ממנו כדי לא לחסום בפניו לקוחות פוטנציאליים, מטמיעה עצמי בסביבה, ליד עץ. השתמשתי בזום.

"Excuse me, mister," I said to him, "can I please take a picture of you?"

He looked at me for a long time, probably to see if I was not a representative of the authorities he did not want to draw their attention to him, pondering the possibilities. "I don't know," he said thoughtfully, his eyes interrogating my face.

I realized that this 'I don't know' meant 'what do I got out of it.' "I'll pay you, of course. How much do you want?" And before he could quote a sum I had no intention to spend on this, I quickly added, "50 ILS is suits you?"

"Sure, no problem photograph, photograph," he said, "that's fine."

That's exactly I was worried about. "I'm not taking close-ups," I announced. In my experience, there is no point in explaining to people that I'm not interested in their poses and I prefer them to act naturally. I renounced the explanation and walked a few meters away from him so as not to block his prospect clients, embedding myself in the surrounding, near a tree. I used the zoom.

יש תמורה נאה There is a nice payoff

יש תמורה נאה   There is a nice payoff

כפי שחששתי, גם ההתרחקות שלי לא הוציאה אותו מהפוזות. הוא ישב שם, מודע למצלמה, מה שממש לא רציתי להוציא ממנו. התקרבתי אליו שוב, מנסה לשבור את הקפאון בשיחת חולין קלה. "הגד, אם אצטרך לצלם אותך שוב, היכן אמצא אותך?"

הוא נתן בי עוד אחד ממבטיו החוקרים. "פה, אני כל הזמן פה."

"מה זאת אומרת כל הזמן פה?" תמהתי.

"אני כל יום פה משמונה בבוקר עד שבע בערב."

"למה?" לא ממש הבנתי. "איך זה שאתה כל הזמן פה?" במלים אחרות שלא השמעתי: 'אין לך בית שאתה פה כל הזמן?'

"אני מקבץ נדבות", הוא הסביר לי, "זה המקום שלי."

As I feared, my distancing didn't take him out of the poses either. He sat there, aware of the camera, which I really didn't want to get out of him. I approached him again, trying to break the ice with a small talk. "Tell me, if I have to take pictures of you again, where will I find you?"

He gave me another of his investigative looks. "Here, I'm constantly here."

"What do you mean by all the time here?" I wondered.

"I'm here every day from eight in the morning until seven in the evening."

"Why?" I did not really understand. "How come you are here all the time?" In other words, I didn't say out loud: 'Don't you have a home that you are here all the time?'

"I'm a panhandler," he explained, "this is my place."

"אני מבינה", אמרתי, חשה קצת לא בנוח עם הישירות שלו, אך זה איפשר לי להיות ישירה אף אני. "אז אם אתה מקבץ נדבות, נא קבץ, עבוד. איני רוצה להפריע לך להתפרנס וגם אין טעם שאצלם אותך רק יושב סתם כך, בסדר?"

"בסדר", ענה בחיוך, "צלמי מה שאת רוצה."

"I understand," I said, feeling a little uncomfortable with his directness, but it allowed me to be direct as well. "So if you're begging, please beg, work. I don't want to disturb to make a living, and also there's no point in taking your photos just sitting there just like that, okay?"

"Okay," he replied smiling, "photograph what you want."

במשפט אחד:

יצאו תמונות מצוינות, לדעתי. הן תתאמנה מאוד לתערוכה הבאה.

In a sentence:

Excellent photos came out, in my opinion. They will fit very well into the next exhibition.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: