הרבי אשר על הפחים The Grand Rebbe of the Bins

הרבי אשר על הפחים משגיח עלינו The Grand Rebbe of the bins is watching us

הרבי אשר על הפחים משגיח עלינו   The Grand Rebbe of the bins is watching us

אתמול זה היה כמו הקפות שניות בלי שינוי רב מהפעם הקודמת, לפני חמישה חודשים. הקפות שניות ללא תכלית, מיותרות.

Yesterday it was like seconds laps without much change from last time, five months ago. Purposeless, unnecessary seconds laps.

הקשקושים הבלתי פוסקים של הקינות והספקולציות מכל מיני צדדים ליוו את כל היום הזה. העדפתי לוותר עליהם ולשמוע מוזיקה במקום מהאוסף המובחר שלי. יום שקט ורגוע מבחינתי. יש לי כמה ספרים שעומדים על השידה והיום היה העיתוי הנכון להציץ בהם. היה קשה לבחור במה להתחיל, אך הצלחתי לעשות זאת בסופו של דבר. אני מקוה לסיים את כולם עם הזמן. זמן יש לי.

The incessant ripples of lament and speculation by all sides accompanied this whole day. I preferred to give them up and listen to music instead of my chosen collection. A quiet and calm day for me. I have some books on the dresser and today was the right time to pay them my attention. It was difficult to choose with what to start, but I was able to do it eventually. I hope to finish them all over time. I have time.

בית הספר הדתי אתמול Religious school yesterday

בית הספר הדתי אתמול   The religious school yesterday

בסביבות אחת אחר הצהריים יצאתי לצעוד קצת כדי לחלץ את עצמותי. את האויר השתדלתי לשאוף כמה שפחות. העיר הזו מטונפת ומסריחה ולא כל כך נעים להלך בה. לאחרונה, ראיתי סרטון על מישהי שעובדת על משאית זבל והיא אמרה שהיא שורדת את הסרחון באמצעות בקבוקון בושם ממנו היא שואפת מדי פעם. רעיון טוב. אולי כדאי גם לי לישם אותי בצעידות שלי. דאודורנט אינו מספיק במצב הזה.

Around one o'clock in the afternoon, I went out for a walk to extract my bones (i.e. physical exercise). I tried to inhale the air as little as possible. This city is filthy and smelly and not so pleasant to walk. Recently, I saw a video of a woman working on a garbage truck and she said she survives the stench with a perfume vial from which she occasionally aspires. A good idea. Maybe I should do the same on my walks. Deodorant is not enough in this situation.

בית הספר הדתי שהיה שומם אתמול, שקק חיים היום. הרבי אשר על הפחים הציץ על הרחוב הער ועל המתרחש בו ונראה די מהורהר למראה האנשים הזזים אנה ואנה, חלק ממהרים, חלק לא כל כך, כמוני. הבטתי על תמונתו המתנוססת וחשבתי שהוא נראה אדיש לעובדה שמכל מה שיכלו להציב לפני כבודו, בחרו דוקא להציב פחי זבל. האם זה כדי שישגיח עליהם?

The religious school that was deserted yesterday, was alive today. The Rebbe of the bins glanced at the street and on what was going on in it, and looked pretty thoughtful at the sight of the people moving back and forth, some hurrying, some not so much, like me. I looked at his displayed picture and thought he seemed indifferent to the fact that of all they could place before his grace, they had chosen to place trash cans. Was it for him to watch them?

הלכלוך שנשאר אחרי  The dirt left behind

הלכלוך שנשאר אחרי   The dirt left behind

במשפט אחד:

היום שאחרי, הרבה יותר נעים ושקט אצלי.

In one sentence:

The day after, much more pleasant and quiet for me.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: