ארוחת בוקר בארומה   Breakfast at Aroma

עם הקניות שלי על ספסל ציבורי With my shopping on a public bench

עם הקניות שלי על ספסל ציבורי   With my shopping on a public bench

היתה הפוגה בסערה. הן הגשם והן הרוח שככו כדי לאפשר לי לצאת לבוקר של כיף – לסעוד ארוחה טעימה בקפה והשלמות של מצרכים שהייתי זקוקה להם לשבת.

There was a respite in the storm. Both the rain and the wind have subsided to allow me to go out for a fun morning – to have a delicious meal in a café and topping up of needed groceries for Shabbat.

אני יכולה להבטיח לכן שלוא הייתי נשארת בבית כדי לכבס ולתלות כביסה – זו היתה קוראת לסערה לא להרגע, אלא להמטיר עוד. ככה זה: האגדה האורבנית מספרת שאם אני תולה כביסה בימי החורף – הגשם כבר מוצא את דרכו אליה. אלא אם זה יום שמש ללא ענני גשם, אני נמנעת מלכבס ולתלות. אין טעם להתגרות בחוקי היקום. זה נוגע אך ורק לכביסה שלי, כי כשאני מכבסת ותולה עבור חברה – שם זה בסדר, הכביסה מתיבשת לה בחדוה. אולי אני צריכה לעבור לגור באוסטרליה לזמן-מה ולכבס שם את הכביסה. זה כבר יביא את הגשם ליבשת מוכת השריפות הזו.

I can promise you that if I had stayed home to wash and hang my laundry – it would have called for the storm not to calm down, but to shower us further more. This is how it goes: the urban legend says that if I hang my laundry during the winter, the rain will find its way to it. Unless it's a sunny day with no rain clouds, I avoid washing and hanging. There is no point in provoking the laws of the universe. It only concerns to my laundry, because when I wash and hang for a friend – that's fine, the laundry dries joyfully. Maybe I should move to Australia for a while and do my laundry there. It will surely bring rain to this fire-stricken continent.

שמיים מעוננים קצת ובלי גשם   ,Partly cloudy skies no rain

שמיים מעוננים קצת ובלי גשם   Partly cloudy skies, no rain

קניות זה דבר אחר לגמרי: גם אם זה יום סוער ביותר, הרי שאם עלי לצאת לקניות – תמיד ישנה הפוגה שמאפשרת לי לערוך את קניותי בנחת ולחזור הביתה בלי להרטב כלל וגם לא להצטרך להאבק עם הרוח. הדבר המופלא הזה קרה לי גם בביקורי בסטונהנג': בדרך אל האתר וגם בדרך חזרה ממנו ירד גשם שוטף. ברגע שהמכונית הגיעה לאתר, פסק הגשם כבמטה קסם ולא ירד במשך כל השעתיים בהן בילינו שם. אם זה לא נס, אז מה כן? היקום טוב אלי. תודה, יקום!

Shopping is something else entirely: even if it's a very stormy day, if I have to go shopping – there is always a respite that allows me to do my shopping leisurely and come home without getting wet at all and not having to struggle with the wind. This wonderful thing happened to me also during my visit to Stonehenge: on the way to the site and on the way back from it, pouring rain went down. Once the car arrived at the site, the rain magically stopped and did not go down for the entire two hours we spent there. If that's not a miracle, then what is? The universe is good to me. Thank you, universe!

השמש החמימה חפנה את פני כל הדרך אל בית הקפה ועשתה לי נעים. הגשם שירד בלילה הציע לעובדי בית הקפה לא להוציא את הכסאות והשולחנות החוצה, כי התחזית היתה שיהיה גשם לפרקים. הם לא ידעו על הסידור שלי עם היקום. בית הקפה היה מלא, אך החלטתי להשאר ולהזמין, משום שהבטן נדבקה לי לגב ואין זה מומלץ לערוך קניות על בטן ריקה. קראתי מספר מחקרים שהראו שאנשים רעבים קונים יותר מהשבעים ובעיקר דברים שאין הם זקוקים להם. זו התנהגות פסיכולוגית ששכחתי את הנימוקים לה. הנימוקים אינם חשובים כמו העובדה שאני זוכרת לא לקנות כשאני רעבה.

The warm sun caressed pleasantly my face all the way to the café. The rain that fell down in the night offered the café staff not to take the chairs and tables out, as the forecast was that it would rain occasionally. They didn't know about my arrangement with the universe. The café was full, but I decided to stay and order, because my stomach stuck to my back and it was not recommended to go shopping on an empty stomach. I have read a number of studies that showed that hungry people buy more than satisfied ones, especially things that they don't need. It's a psychological behaviour I forgot its reasons. The reasons are not as important as the fact that I remember not to buy when I'm hungry.

ארוחת בוקר בארומה Breakfast at Aroma

ארוחת בוקר בארומה   Breakfast at Aroma

סיימתי להזמין והלכתי לכיוון המושב עליו בניתי שישאר ריק עד שאגיע אליו. זה היה מאחורי קיר, כך שלא ראיתי מה קורה שם בזמן שעמדתי בתור להזמין. בהתקרבי, ראיתי מישהי שישבה שם לבדה. לא הפריע לי לחלוק שולחן עם מישהי זרה. לפעמים נחמד לפגוש אנשים חדשים ולא לסעוד בגפי. "את לבד?" שאלתי. אם זו היתה עונה בחיוב, התכוננתי לבקש ממנה לשבת בספסל מולה.

"לא", ענתה, "החבר שלי הלך להזמין ואני מחכה לו."

"אין בעיה, שיהיה לכם בתאבון", איחלתי לה והלכתי לחפש שולחן פנוי.

I finished ordering and walked towards the seat on which I counted to remain empty until I reached it. It was behind a wall, so I didn't see what was going on there while I was queuing to order. As I approached, I saw someone sitting there. I didn't mind sharing a table with a stranger. Sometimes it's nice to meet new people and not dine on my own. "Are you alone?" I asked. If it was a positive answer, I was going to ask her to sit on the bench next to her.

"No," she replied, "my friend went to order and I am waiting for him."

"No problem, bon appetite," I wished her and went looking for a free table.

היקום לטובתי, כבר אמרתי? סקרתי את המקום והבחנתי בפינה, בצד השני של בית הקפה, אנשים עוזבים שולחן. שמתי פעמי לשם בנחת, ידעתי שזה נועד לי. שולחן קטן לזוג או מקסימום לשלושה אנשים, כמו שאני אוהבת. הנחתי את תיקי על הכסא, פרמתי את מעילי, הורדתי אותו ושמתי על גב הכסא, הורדתי את כובעי והכנסתי לתיק והתישבתי לי בנחת, מחכה לשמוע את שמי ברמקול שיבשר שההזמנה שלי מוכנה.

The universe is in my favour, did I say already? I scanned the place and noticed in the corner, on the other side of the café, people leaving a table. I headed there leisurely, knowing it was for me. A small table for a couple or for three people maximum, as I like. I put my bag on the chair, unzipped my jacket, took it off and put it on the back of my chair, took off my hat and put it in my bag, then sat down comfortably, waiting to hear my name on the speaker announcing my order was ready.

ארוחת בוקר בארומה Breakfast at Aroma

ארוחת בוקר בארומה   Breakfast at Aroma

מישהי בגילי עברה לידי וראיתי במבטה שהיא מחפשת מקום ישיבה. נופפתי אליה כדי להסב את תשומת לבה אלי. היא מיקדה בי את עיניה הסורקות וחייכה אלי חיוך מקסים מהול במבט שואל. "רוצה לשבת איתי?" שאלתי, מחוה לעבר הכסא שלידי. "אני לבד פה."

חיוכה התרחב במאור פנים והיא אמרה: "תודה רבה, אבל אני עם הבת שלי." נראה היה שהיא מתכוונת להמשיך בחיפושיה, אבל אז היא עצרה לרגע ואמרה: "אולי לא יהיה לך אכפת ששתינו נשב איתך?"

"למה שיהיה לי אכפת?" עניתי בשאלה משלי. "להפך – כמה שיותר, ככה עדיף. שתיכן מוזמנות בכיף לחלוק איתי את השולחן."

Somebody my age passed near me and I could see that she was looking for a seat. I waved to her to draw her attention to me. She focused her scanned eyes on me and gave me a lovely smile with a quizzical look. "Want to sit with me?" I asked, gesturing toward the chair next to me. "I'm alone here."

Her smile brightened and she said: "Thank you very much, but I am with my daughter." She seemed to continue searching, but then she paused for a moment and said: "Maybe you don't mind us both sitting with you?"

"Why would I mind?" I answered with a question of my own. "On the contrary – the more, the merrier. You both are invited to share the table with me."

האם יש הסבר לסכום המוגזם של 6 ש"ח (!!!) תוספת כמה חתיכות פטריות בתוך הטוסט? Is there an explanation for the excessive ILS 6 (!!!) extra few pieces of mushrooms in the toast

האם יש הסבר לסכום המוגזם של 6 ש"ח (!!!) עבור תוספת של כמה חתיכות פטריות בתוך הטוסט? Is there an explanation for the excessive ILS 6 (!!!) extra for a few pieces of mushrooms within the toast

במשפט אחד:

שמחתי להכיר חברה חדשה.

In one sentence:

I was happy to get to know a new friend.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: