יש לנו שידוך   We Have a Match

Danielle McClelland – What Goes 'round

למה זה נראה מובן מאליו שמישהי פנויה מחפשת תמיד גבר?

Why does it seem obvious that a single woman is always looking for a man?

אני עומדת בתור כדי לקנות כרטיס לסרט אחר הצהרים. אף אחת מהחבורה שלנו לא הגיעה. הסרט הזה היה צריך להיות מוקרן לפני שבועיים, אך יום לפני הקרנתו הודיעו לנו על דחיה בגלל כנס בהשתתפות הנאשם בשחיתות החוגג על חשבוננו כראש הממשלה הזמני. מלבד הכעס על החוצפה להזיז אותנו, האזרחים, מהבילוי שלנו בגלל גחמה של האפס הזה (הרי התכוננו לצפות בסרט!), היה את הענין הזה שהיו לרבים מאיתנו תוכניות אחרות לתאריך החדש של ההקרנה. למזלי, הזמן שלי גמיש, אך אף אחת מהחברות שלי לא היתה פנויה לבוא איתי לסרט, אז הלכתי לבדי.

I stand in line to buy a ticket for the afternoon movie. None of the members in our group came. This movie should have been screened two weeks ago, but the day before its screening we were notified of a deferment due to a conference attended by the accused of corruption who celebrates at our expense as the interim prime minister. Apart from the anger at the impertinence to move us, the citizens, from our pastime because of the whim of this zero (we intended to watch a movie!), there was this issue that many of us had other plans for the new screening date. Fortunately, my time is flexible, but none of my girlfriends were available to come to the movie with me, so I went by myself.

Dr. Lisa Diamond – Why the "born this way" argument doesn't advance LGBT equality

בצד הדוכן של מכירת הכרטיסים לסרט, ניסתה מישהי בדוכן ליד לשדל אנשים להרשם לנופש באילת. חשבתי שזה יכול להיות רעיון טוב להצטרף לדבר הזה, לא כל כך בשביל הנופש, אלא בשביל התמונות שאני יכולה לצלם – הן בדרך לשם ובחזרה והן במקום עצמו. שנים רבות לא הייתי שם.

On the side of the movie ticket sale stand, someone in the near stand was trying to encourage people into enrolling for a vacation in Eilat. I thought it might be a good idea to join this thing, not so much for the vacation, but for the photos I can take – both on the way there and back and in the place itself. I haven't been there for many years.

האיש שישב ליד מוכרת הנופשון, הביט בי בחיוך ואמר: "אני נרשמתי ואשמח אם תרשמי גם את. זה ממש בזול."

"בזול או לא", עניתי לו, מחייכת גם אני, "אבל רצוי שקודם כל אדע במה מדובר, לא?"

"את נראית לי פולניה אסלית לגמרי", השיב האיש, חיוכו מתרחב, "נראה לי שנסתדר מצוין."

"אני מסתדרת עם כל אחת, אין לי בעיה עם זה", עניתי.

"יופי!" אמר האלמוני בסיפוק.

The man sitting next to the resort saleswoman looked at me with a smile and said: "I signed up and would be happy if you signed up too. It's really cheap."

"Cheap or not," I answered, smiling as well, "but it is advisable that I first know what this is about, right?"

"You seem to be a completely genuine Pole," replied the man, his smile widening, "I think we will get along very well."

"I get along with everyone, I have no problem with that," I replied.

"Brilliant!" The anonymous said with satisfaction.

האישה בדוכן מחליפה מבטים עם מישהי שעומדת לצדה. "יש לנו שידוך", היא אומרת לה, קורצת אלי ומושיטה לי את העלון המתאר את נפלאות הנופש.

חייכתי לעצמי והתרכזתי בעלון. הדבר הראשון שמשך את תשומת לבי, שהנסיעה היא באוטובוס. אני תוהה למה אי אפשר היה לסדר טיסה לשם. יוצאים ב-8:30, לא נורא, אם כי לא הייתי מסוגלת לראות את עצמי ערה בשעה הזו, שלא לדבר על רגלי. לא יכולתי שלא לתהות איך זה שלא תכננו לצאת ב-6 בבוקר. עברתי בתשומת לב על תוכנית הבילוי ודבר יותר משעמם מזה כנראה לא היה. אני לא מדברת רק על התוכנית האמנותיות, שהביאו מישהו שתנצח על שירה בציבור, אלא שלא הציעו שום אטרקציה מעניינת שאילת דוקא משופעת בהן. לדוגמא: ריף הדולפינים, המצפה התת-מימי.

The woman in the stand exchanges gazes with someone standing beside her. "We have a match," she says to her, winking at me and handing me the flyer describing the wonders of the resort.

I smiled to myself and concentrated on the newsletter. The first thing that caught my attention was that the trip was on a bus. I wonder why it was impossible to arrange a flight there. Leaving here at 8:30, not terrible, though I couldn't see myself up at this hour, let alone on my feet. I couldn't help but wonder how they didn't plan to leave at 6am. I went through the entertainment program with attention and it seemed that there wasn't more boring plan than that. I'm not just talking about the artistic program, where they brought someone to lead a sing-along, but they offered no interesting attraction that Eilat is full of. For example: The Dolphin Reef, the Underwater Observatory Park.

k.d. lang – Hallelujah (Fire Fight Australia Concert)

החזרתי את העלון. "תודה, אבל זה לא נראה לי מעניין."

האישה הביטה בי מאוכזבת, אך לא אמרה דבר. האיש, לעומת זאת, החליט לשכנע אותי לשנות את דעתי. שמוק מצוי, אין מה להתפלא. הם תמיד חושבים שהם יודעים טוב יותר מכל אחד אחר, בעיקר מכל אישה וכי על הזולת לקבל את דעתם. "למה?" שאל, "איך לא מעניין? זה כיף שם. חוץ מזה, נהיה יחד בחדר, זה בטוח יהיה מעניין." חשק עז לדקור לו את העין שקרצה אלי התעורר בי.

"יחד בחדר? למה?" תמהתי.

"אדם בחדר לבד משלם תוספת של 750 ₪ וחשבתי שבתור פולניה תרצי לחסוך. גם אני פולני לצורך הענין הזה." הוא שוב קרץ אלי. הוא ממש לא נראה פולני.

I returned the flier. "Thanks, but it doesn't seem interesting to me."

The woman looked at me disappointed, but said nothing. The man, however, decided to persuade me to change my mind. A typical shmuck, no surprise. They always think they know better than anyone else, especially that any woman, and that all should accept their opinions. "Why?" He asked, "How not interesting? It's fun over there. Besides, we'll be together in the room, it sure will be interesting." I had a strong urge to stab him in the eye that wished at me.

"Together in the room? Why?" I wondered.

"A person in a room alone is paying an extra 750 shekels and I thought that as a Pole you would like to save the extra fee. I am also a Pole for that matter." He winked at me again. He didn't really look a Pole.

התעלמתי ממנו והלכתי משם כדי לשבת במקומי הקבוע ולצפות בסרט. זה לא היה כל כך מעניין, כך שהחשבתי את אחר הצהריים הזה כבזבוז זמן גמור. לפעמים ישנם גם ימים כאלה. אין מה לעשות, לא כל הימים מעניינים, אם כי רובם בהחלט כן.

I ignored him and went from there to sit in my usual place to watch the movie. It wasn't that interesting, so I considered this afternoon as a completely waste of time. Sometimes there are days like that too. There's nothing to do about it, not all days are interesting, although most of them are.

Katie Cattermole – The over-sexualisation of lesbians, a personal perspective

במשפט אחד:

זה לא נראה לי הרגע המתאים לומר: "הרגע, אני לסבית", או שמא כן?

In one sentence:

It didn't seem to me as the proper moment to say: "Calm down, I'm a lesbian," or perhaps it was?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: