אין קישואים בסופר No Zucchinis in the Supermarket

מרק ירקות vegetable soup

מרק ירקות   Vegetable soup

בלי קישואים, זה לא מרק ראוי, מבחינתי. גם לא בלי גזר, בצל, תפוחי אדמה ושאר ירקות. מרק צריך להיות עשיר. כך אני רואה את זה. כך אני גם מבשלת.

Without zucchinis, it's not a proper soup, as far as I'm concerned. Also not without carrots, onions, potatoes and other vegetables. Soup should be rich. This is how I see it. This is how I cook too.

מישהי אמרה לי שאני מבשלת תמיד את אותו המרק – עם כל הירקות שהזכרתי. היא טועה קצת, לא הרבה. אני משתדלת לבשל את כל הירקות האפשריים, אך לא תמיד הם בהשג יד. לדוגמא: בחודש האחרון אי אפשר היה להשיג קישואים בסופרמרקט בו אני נוהגת לקנות. דיבור מפורש עם מנהל הסניף לא סייע. לטענתו, המשלוחים שהיו מיועדים לסניפי הרשת לא היו ראויים, כלומר: אלה לא עברו את בקרת האיכות של הקניינים. מעניין שמכל הירקות, לא בא להם טוב על הקישואים. להגיד שרציתי לצחוק לו בפנים? אז הנה, אמרתי. לא ממש הבנתי איך זה שברשתות אחרות יש קישואים וגם בשוּק. הוא לא ידע לענות על כך מלבד שבקרת האיכות ברשת שלו קפדנית ביותר. משום שאין זה ממנהגי להתווכח על דברים שאיני יכולה לשנות, אני פשוט לא קונה שם יותר. מזלנו שיש לנו מבחר במקומות אחרים ואין אנו צריכות להיות תלויות ברשת או בחנות מסוימת.

Someone told me that I always cook the same soup – with all the vegetables I mentioned. She's slightly wrong, not much. I try to cook all possible vegetables, but they are not always within reach. For example: in the past month, it was impossible to get zucchini in the supermarket where I buy. I had a serious conversation with the branch manager, but it didn't help. According to him, the shipments that were intended for the chain's branches were unworthy, namely: these have not passed the quality control of the chain's buyers. Interestingly, of all vegetables, they did not feel good about the zucchini. To say that I wanted to laugh in his face? So here I said. I didn't really understand how other chains have zucchini and in the market as well. He couldn't answer this except that the quality control in his chain is very strict. Because it's not customary to argue about things I can't change, I just don't buy there anymore. We are lucky to have a selection elsewhere and we don't have to depend on a particular chain or store.

השוק היה בשלבי התקפלות. אני מעדיפה להגיע לשם בימי שישי אחרי חצות היום לקראת הסגירה ולא לעמוד בתור בזמן שיש מלא קונים. זה מהיר ויעיל יותר. עת התקרבתי אל הדוכן הקבוע שלי, הבחנתי שהאשה שאיישה אותו בכל הפעמים הקודמות נעדרת ובמקומה עמד איש. זה דיבר עם לקוח שהגיע כמה שניות לפני. "בבקשה", פנה אלי המוכר בעודו נוטש את הלקוח, "במה אני יכול לעזור לך?"

"הוא היה פה לפני, לא?" החוויתי כלפי הלקוח.

הלקוח פנה אלי ואמר: "בִּפְנֵי שֵׂיבה…" הוא לא המשיך את המשפט. "בכבוד!" החוה בידו בתנועה רחבה, "את יכולה להיות לפני."

חייכתי אליו: "אבל השֵׂיבה שלך לא יותר מכובדת משלי?" הוא נראה כבן 80 או לפחות מתקרב לזה.

הוא צמצם את עיניו כבוחן אותי בקפידה. "לא נראה לי." לאנשים יש חוש הומור משלהם.

The market was in a state of packing up. I prefer to get there on Fridays after midday towards the closing, and not to queue when there are many buyers. It's faster and more efficient. As I approached to my usual stand, I noticed that the woman I used to buy from, was absent, and a man was standing instead of her. He was talking to a customer who arrived a few seconds before me. "Welcome," the seller said to me as he abandoned the customer, "what can I do for you?"

"He was here before me, wasn't he?" I have gestured towards the customer.

The customer turned to me and said, "In the presence of the aged…" He didn't continue the verse. "By all means!" He gestured a broad motion with his hand, "You may be before me."

I smiled at him: "But isn't your presence of age more respectable than mine?" He seems to be 80 or at least approaching there.

He narrowed his eyes as he studied me carefully. "I don't think so." People have their own sense of humour.

סיר מרק על האש   Soup pot on the stove

סיר מרק על האש   Soup pot on the stove

"אני צריכה פטרוזיליה, שמיר ושני קישואים בינוניים", אמרתי למוכר.

הוא הושיט לי את הצרורות של הפטרוזיליה והשמיר. "הביטי מימינך, אולי נשארו קישואים, אני לא בטוח."

לפני שהספקתי להזיז את עיני, הגיש לי הלקוח קופסת פלסטיק בה הותיר שני קישואים אחרונים כשהוא לופת שלושה בידו השניה. "גם אני צריך", אמר בטון מתנצל.

די נדיר שגבר במקומותינו מתנצל, זה ממש לא אופייני לשמוק הישראלי המצוי. זה היה שינוי מרענן ביותר. "תודה! אני צריכה רק שניים בשביל המרק." פניתי למוכר: "כמה?"

"עשרה שקלים", ענה.

"איך עשרה שקלים?" שאלתי בתמיהה. "רק הפטרוזיליה והשמיר זה עשרה שקלים. מה עם הקישואים?"

"זה בסדר", ענה בחיוך, "הם האחרונים, אז עלי."

נתתי לו שקל. איני אוהבת לגזול את פרנסת הזולת.

"I need parsley, dill and two medium zucchinis," I said to the seller.

He handed me the bundles of parsley and dill. "Look to your right, maybe there are zucchinis left, I'm not sure."

Before I could move my eyes, the client handed me a plastic box where left two last zucchinis, holding onto three with his other hand. "I need too," he said apologetically.

It's quite uncommon for a man in our place to apologize, that is not at all typical of the common Israeli shmuck. It was a very refreshing change. "Thanks! I only need two for the soup." I turned to the seller: "How much?"

"Ten shekels," he replied.

"How ten shekels?" I asked, puzzled. "The parsley and dill alone are ten shekels. What about the zucchinis?"

"It's okay," he replied with a smile, "they are the last, so on me."

I gave him a shekel. I don't like to rob other people's livelihood.

"הגידי", פנה אלי הלקוח בטרם הספקתי לעזוב, "אולי בא לך איזה כוס קפה איתי?"

"אתה בטוח שאתה רוצה כוס קפה עם ישישה כמוני? אני הרי יכולה להיות אמך." גם לי יש את חוש ההומור שלי.

"מזל שלא אמרת 'סבתי'", צחק בקול, כנראה הוחמא.

"נו, לא צריך להגזים", חייכתי אליו. "אתה נראה לי כבן 60, אני הרי בת 80, אז 'אמך' זה הגיוני."

"אין בעיה, 60 אני לוקח, אבל רק שתדעי שאני בן 77, כך שזה לא רחוק מהגיל שלך."

הפעם, חוש ההומור שלו לא הצחיק אותי בכלל. "וואלה, איך שאתה יודע להחמיא לאישה! ממש דון ז'ואן דה לא שמאטע!" מזוית עיני ראיתי איך המוכר מתאפק שלא לצחוק בקול רם ומחביא בכף ידו את חיוכו הרחב.

"Say," the client turned to me before I left, "do you fancy a cup of coffee with me?"

"Are you sure that you want a cup of coffee with an ancient person like me? I could be your mother." I also have my sense of humour.

"Lucky you didn't say 'my grandmother'," he laughed out loud, probably flattered.

"Well, you shouldn't overdo it," I smiled at him. "You look like 60, I'm 80 as you can see, so 'your mother' makes sense.'

"No problem, I take 60, but for your information I'm 77, so it's not that far from your age."

This time, his sense of humor didn't make me laugh at all. "Walla ("really" in Arabic), you so know how to complement a woman! Really a Don Juan De La Shmate (Don Juan of the rags)!" I saw at the corner of my eye how the seller couldn't restrain himself from laughing out loud and hide his wide smile with his palm.

How to cook vegetables the proper way

במשפט אחד:

היו קישואים בשוק.

In one sentence:

There were zucchinis in the market.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: