לדלג לקפוץ לעוף   Hop Jump Fly

Las Tres Grandes – Gracias a la Vida

מאז ומתמיד אהבתי לשמוע דעות של נשים אחרות (גברים ממש לא מעניינים אותי). זה מחכים בדרך כלל. נשים הן עם נבון.

I've always loved to hear other women's opinions (men really don't interest me). Usually it makes one wiser. Women are an intelligent nation.

הרהיטים התחילו לזוז בעדינות, מפנים מקום לנסיכה. חיכיתי לה. בימים אלו אני אוהבת לשמוע את הקול שלה ואת העצות שהיא יכולה להעניק מנסיונה הרב ובעיקר מהמקום בו היא נמצאת. יש לה נקודת מבט מאוד נרחבת. דברים שרואים פה מאוד צרים, חד מימדיים (נו, טוב, מקסימום תלת מימדיים) ובדרך כלל מקובעים. היא רואה את היקום כולו, לא רק את הכוכב שלנו.

The furniture began to move gently, giving way to the princess. I waited for her. These days I love to hear her voice and the advice she can give from her vast experience and especially from where she is. She has a very broad perspective. Things that we see here are very narrow, one-dimensional (nu, well, three-dimensional max) and in usually fixed. She sees the entire universe, not just the world, not only our planet.

איני מְתַקְשֶרֶת והיא לא הגורו שלי שממנו אני שואבת את הקול שלי. איני מאמינה בשטויות של העידן החדש עם כל התיקשורים למיניהם. יש לי מספיק השראה משלי ואני יודעת להמציא בעצמי את הדברים שאני מרגישה צורך לכתוב. היא בסך הכל באה מדי פעם כדי להזכיר את נוכחותה ולארח לי לחברה. כשאני לבד, כמו בימים אלה, זה בסדר גמור ואני ממש שמחה לביקוריה. דא עקא, שהיא אוהבת להופיע גם במקומות וברגעים פחות מתאימים לי. עיתוי זה לא הצד החזק אצלה. היא תמיד עושה מה שבראש שלה ואינה נוהגת להתחשב בזולתה. אבל אני אוהבת אותה בכל זאת. היא נסיכה ומקסימה ביותר.

I am not a communicator and she is not my guru from whom I draw my voice. I don't believe in the New Age nonsense with all sorts of communicating with spirits or ghosts. I have enough inspiration of my own and I know how to fabricate and come up with the things I feel the need to write. She only occasionally comes to remind of her presence and to host me for company. When I'm alone, like these days, it's fine and I'm really happy for her visits. the problem is, that she likes to appear in less appropriate places and moments. Timing is not the strong side of her. She always does what is in her head and does not consider others. But I love her nonetheless. She is a princess and very charming.

גל קוסטההרכבת של אחת-עשרה

Gal Costa Trem das onze

"מה?" היא מביטה בי בתהייה, "איך את מתמודדת עם מה שקורה?"

"אני בסדר, ואת?"

"אני-אני, את יודעת, כרגיל." 'מדהימה השיחה העמוקה שאנחנו מנהלות', אני חושבת לעצמי. אני רגילה להקדמות הארוכות שלה. יש לה הרי את כל הזמן שבעולם, שום דבר לא בוער לה ואין לה לאן למהר. גם לי לא, למעשה. לולא הקורונה הזו, החיים שלי דוקא היו בסדר גמור. "אני יכולה לשמוע את המחשבות שלך, זוכרת?" היא מזכירה לי.

"אין בעיה", אני עונה. "אין לי מה להסתיר בפנייך, אני כמו ספר פתוח."

"אז אני מבינה שאת בסדר. שום פאניקה? שום בהלה? שום דאגה?" לנסיכה תמיד היה אוצר מלים רחב והיא מאוד אוהבת להשתמש בו בכל עת.

"על מה להבהל?" אני תוהה באוזניה. "אני נזהרת כמיטב יכולתי וזה יעבור בסופו של דבר עם או בלי בהלה."

"What?" She looks at me wondering, "How do you cope with what's going on?"

"I'm OK, and you?"

"I'm me, you know, as usual." 'Such an amazing the deep conversation we are having', I think to myself. I'm used to her long introductions. After all, she has all the time in the world, nothing burns to her and has nowhere to hurry. Not me either, in fact. If it wasn't for this Corona, my life would have been just fine. "I can hear your thoughts, remember?" She reminds me.

"No problem," I reply. "I have nothing to hide from you, I'm like an open book."

"So I understand that you're okay. No panic? No fear? No worries?" The princess has always had a wide vocabulary and she loves to use it at all times.

"What to panic about?" I wonder in her ears. "I'm careful as best I can and it will end up with or without panic."

גל דה פז ורוקוויל – הגיג הגדול בשמיים

Gal De Paz & Rockville The Great Gig in The Sky

היא בוחנת את תשובתי בתשומת לב. אמנם איני יכולה לקרוא את מחשבותיה, אך אני יכולה לנחש על מה הן. היא עם השטויות של העידן החדש ואני מנבא שהיא עומדת להביע משהו לגבי מה שקורה ואיך זה משפיע על חיינו. לא טעיתי. "את יודעת", היא מתחילה, מושכת את המלים לאט, כנראה כדי שאבין טוב יותר את מה שהיא עומדת לומר לי. אני הרי מאותגרת ואפילו קשות כשזה נוגע לנושאים שאינם מעניינים אותי. יחד עם זאת, אני אוהבת לשמוע דעות של אחרות, זה מעניין. הדעות, לא תמיד הדברים שנאמרים. אם קשה למאן דהיא להבחין בין השניים, אז אין לי הסבר יותר טוב מזה.

"אני יודעת", אני מבטיחה לה, מנסה לעודד אותה להמשיך.

"כל מה שקורה עכשו זה הכנה להיפוך העולם למצב שמעולם לא ידענו, מצב חדש, שישנה לחלוטין אותנו ואת כל מה שאנחנו יודעות."

"היפוך העולם?" אני תוהה בקול רם, מנסה לדמיין את העולם עומד על הראש, מה שלא כל כך מצליח לי. זה כדור, זה עגול, היכן הראש והיכן הצד ההפוך של זה?

ארשת פניה אמרה שהיא קלטה את הכל – גם את דברי וגם את מחשבותי. "העולם עומד לדלג כדי לעבור שלב", היא מסבירה, "לעשות קפיצה קוואנטית כדי להעביר אותנו למקום אחר ממה שאנחנו נמצאים בו ולעוף למציאות חדשה לגמרי."

She carefully examines my answer. While I can't read her thoughts, I can guess what they are. She is with the nonsense of the New Age and I predict that she is going to express something about what is happening and how it is affecting our lives. I wasn't wrong. "You know," she begins, dragging her words slowly, probably so that I can better understand what she's about to tell me. After all, I am challenged and even severe when it comes to issues that don't interest me. At the same time, I like to hear the opinions of others, it's interesting. The opinions, not always the things that are said. If it is difficult for somebody to distinguish between the two, then I have no better explanation than that.

"I know," I assure her, trying to encourage her to continue.

"All that's going on right now is preparation for the turn of the world into a state we never knew, a new situation that will completely change us and everything we know."

"The turn the world?" I wonder aloud, trying to imagine the world standing on its head, which I'm not succeeding very much. It's a ball, it's round, where's the head and where's the opposite side of it?

Her face said she absorbed everything – both my words and my thoughts. "The world is going to hop," she explains, "to make a quantum leap to move us somewhere else from where we are, and fly into a whole new reality."

'היכן שמעתי כבר את הדברים הללו', אני חושבת לעצמי. טוב שהיא יכולה לשמוע את המחשבות שלי, חוסך לי מלים. לפעמים המלים לא באות לי כל כך כמו המחשבות. מישהי אמרה פעם שהמחשבה היא הדבר הכי מהיר בעולם. נשמע הגיוני. את יכולה לעוף כהרף עין במחשבה לכל מקום שתעלי על דעתך. בשניה את יכולה לראות את עצמך בעיני רוחך באותו רחוב בלונדון בו שוטטת עם המזודה, מנסה להבין מה הביא אותך הלום ואיך למצוא את דרכך חזרה לארץ שלך. הנסיכה לא היתה אז כדי לעזור.

'Where I heard these things before', I think to myself. Good that she can hear my thoughts, saves me words. Sometimes the words don't come to me as much as the thoughts. Someone once said that thinking is the fastest thing in the world. Sounds logical. You can fly in the blink of an eye wherever you imagine to yourself. In a second you can see yourself in your mind on the same street in London where you roamed with your suitcase, trying to figure out what brought you there and how to find your way back to your country. The princess wasn't there to help then.

"לדלג, לקפוץ, לעוף", אמרה לי פעם מישהי מטורללת אצלה התארחתי בלונדון. "אסור לעמוד במקום אחד. צריך כל הזמן לזוז, להזיז, אחרת הצ'י שלך יקפא במקום." מטורללת כבר אמרתי? אז דילגתי, קפצתי ועפתי ממנה מהר ככל שיכולתי ובסופו של התהליך הצלחתי להגיע הביתה בשלום. מעולם לא מתקה לי מיטתי כמו באותו לילה, בשתיים וחצי לפנות בוקר, עת יצאתי מהמקלחת ונכנסתי לישון בלי אף אחת שתפריע את מנוחתי.

"Skip, jump, fly," someone crazy, with whom I was staying as a guest in London, once told me. "You can't stand in one place. You have to constantly move, shift, otherwise your qi will freeze in place." I already said crazy, yes? So I skipped, jumped and flew from her as fast as I could and at the end of the process I managed to get home safely. My bed was never as sweet as that night, at 2:30 am, when I got out of the shower and went to sleep without anyone interrupting my rest.

"מעניינות המחשבות שלך ולאן מה שאמרתי הוביל אותך", העירה הנסיכה, מחייכת אלי.

החזרתי לה חיוך, חיבקתי אותה ונשקתי למצחה. אני אוהבת את הנסיכה הזו בכל לבי. "את תמיד מובילה אותי למקומות מעניינים, אני אפילו לא צריכה לנסוע לשם ממש. אלופה את!" לקחתי את ידה ויחד פצחנו בסמבה סוערת. אנחנו אוהבות לרקוד.

"Interesting are your thoughts and where what I said led you," the princess commented, smiling at me.

I smiled back, hugged her and kissed her forehead. I love this princess with all my heart. "You always lead me to interesting places, I don't even have to really go there. You are great!" I took her hand and together we burst into a turbulent samba. We love to dance.

ז'ורז'י בן ז'ור – טאג' מאהאל

Jorge Ben jor – Taj Mahal

במשפט אחד:

נקוה לטוב, רק לטוב.

In one sentence:

Let's hope for the best, only for the best.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: