ילדי האשראם   The Ashram Children

ילדי האשראם (דוקאביב 2019) קדימון

The Ashram Children (Docaviv 2019) Trailer

ישנם הורים שלא אכפת להם מילדיהם, אלא רק מעצמם. עצוב. לא טוב. לפעמים עולה המחשבה שאולי צריך לחנך להורות לפני שעושים ילדים. מחשבה.

There are parents who do not care about their children, but only themselves. Sad. Not good. Sometimes the thought arises that maybe a need to educate a parent before having children is in order. A thought.

אתמול והיום צפיתי בשני סרטים דוקומנטריים המתארים הורים ויחסם לילדיהם. על האחד, "להקת הזאבים" (The Wolfpack) אני בוחרת לא לכתוב, משום שהוא עשוי גרוע ואני מעדיפה לכתוב על דברים שעשו לי טוב או שעניינו אותי ואיני מוצאת טעם בכתיבת ביקורת שלילית כשאין לי אפשרות לסייע בתיקון יצירה כלשהי. חוצמזה, זה הרי ענין של טעם. הסיפור דוקא מעניין, אך הביצוע לא טוב, לדעתי.

Yesterday and today I watched two documentary films depicting parents and their attitude towards their children. About one of the, "The Wolfpack" I choose not to write, because it is poorly made and I prefer to write about things that have done me good or interest me, and I find no reason in writing negative criticism when I can't help fixing the creative piece. It's a matter of taste. The story is interesting, but the implementation is not good, in my opinion.

השני, ממש מעולה. עשוי היטב, קולח, מרתק, מעלה מחשבות על מה שמתואר בסרט, מפעיל כמה תאים אפורים – כל מה שסרט טוב עושה. במקרה זה, זהו סרט דוקומנטרי על ילדים שגדלו באשראם אחרי שהוריהם סחבו אותם איתם לשם בלי לחשוב על מה שזה עושה לילדיהם. אפשר להבין, אם כי לא לסלוח על חוסר האחריות שבדבר, את ההורים שנהו אחר הגורו וחשבו שזה טוב להם. רק מה, הם לא טרחו לחשוב אם זה גם טוב לילדים. אולי חשבו שזה כן טוב לילדים, אולי פשוט התעלמו והתרכזו בעצמם ב"התקדמותם הרוחנית האישית".

The second one, really excellent. Well made, fluent, engaging, raises thoughts of what is portrayed in the movie, activates some grey cells – everything a good movie does. In this case, this is a documentary about children growing up in an Ashram after their parents schlepped them there without thinking about what it does to their children. One can understand, though not forgive the irresponsibility involved, the parents who followed their guru and thought it was good for them. But they didn't bother to think if it was good for the kids too. Maybe they thought it was good for the children, maybe they just ignored and concentrated on "their personal spiritual progress".

אחת האמרות בסרט, אותה מלמד הגורו היא: "בלעדי, שום דבר אינו קיים". מה אפשר להסיק מאמרה כזו? מה משמעותה? הזכיר לי את "אני חושב, משמע אני קיים" של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט. בזמן הצפיה בסרט, לא יכולתי להמנע מלחשוב על הנזקים שהורים גורמים לילדיהם, אולי לא במודע. לשאלתו של הבמאי, יהונתן אופק, למה הם לקחו את הילדים לאשראם, הִצְדיקה אמו את המעשה באומרה ש"ילדים מתחנכים לפי הוריהם: ילדים דתיים מתחנכים לפי הדת, חילוניים בצורה חילונית והורים בודהיסטים מחנכים את ילדיהם לבודהיזם". אפשר לקבל את זה ואפשר גם לא. ענין של השקפה חינוכית.

One of the sayings in the movie, which the guru teaches is: "Without me, nothing exists." What can be concluded from such saying? What does it mean? It reminded me of "I think, therefore I am" by French philosopher René Descartes. While watching the movie, I couldn't help thinking about the damage that parents are causing to their children, maybe not consciously. Asked by director Jonathan Ofek why they were the children taken to the Ashram, his mother justified the deed by saying that "children are educated by their parents: religious children are educated according religion, secularly in a secular way, and Buddhist parents educate their children to Buddhism." You can accept it and also not. A matter of educational viewpoint.

אחת המרואיינות, שהיתה עם יהונתן אופק באשראם, תארה זאת כך: "אנשים היו שואלים: מה המטרה שלי בחיים? והגורו היה אומר: המטרה שלכם בחיים היא להבין את הטבע האמיתי שלכם. שאתם אינכם הגוף שלכם, אינכם המוח שלכם, אתם מעבר לזמן, למרחב ולסיבתיות. אתם ידע טהור, שלוה טהורה, מודעות אמיתית ומודעות טהורה. הדרך היחידה בה תוכלו להגיע למציאות הזו, היא דרך הכוונה של גורו אמיתי. משימתו של המחפש את הדרך היא למצוא גורו אמיתי. ותפקידו של מחפש הדרך היא לאהוב ולשרת את הגורו האמיתי. ודרך האהבה הזו תגיע לטבע האמיתי שלך."

One of the interviewees, who was with Jonathan Ofek in the Ashram, described it like this: "People would ask: What is my purpose in life? And the Guru would say: Your purpose in life is to realize your own true nature. That you are not your body, you are not your mind. You are beyond time, space, and causality. You are pure knowledge, pure peace, true consciousness and pure consciousness. The only way that you can come to this reality is through the guidance of a real guru. It is the seeker's job to find a real guru. And it is the seeker's job to love and serve the real guru. And through that love you'll reach your own nature."

מעולם לא אהבתי כַּתוֹת, מעולם לא נמשכתי למקומות בהם קיימת הֵרַרְכְיָה, בהם אין שוויון בין בני האדם, בהם סוגדים למאן דהוא שאין לו שום יתרון על פני אחר. כולנו היינו אמורים להיוולד שוים וחבל שאין זה כך. בין השאר, אך הכי-הכי, מה שהרתיע אותי זה הנסיונות לפתות אנשים לתוך הכתות הללו בדיבורים על "אהבה" ועל "קבלה", כשבפועל, כשמאן דהוא נכנס כבר לתוך אלה, מתברר שהמלתעות שננעצו בו הן כאלה של פחד, אימה וטרור. תמיד יש את האיומים הללו שאם יחדל מלקיים את המצוות, הציוויים, ההוראות וכו' – יבולע לו. כשאורח חיים מושתת על הטלת אימה ואיומים – ההגיון הבריא אומר שאסור להיות במקום החולה ההוא. לכולנו מגיע לחיות חיים של אהבה, כיף, משמעות והגשמה עצמית, אך בלי להזיק לזולת.

I have never liked cults, I have never been drawn to places where there are hierarchies, where there is no equality between people, where they worship somebody who has no advantage over others. We were all supposed to be born equal and it's a pity that this is not the case. Among other things, but most of all, what has deterred me is the attempts to lure people into these cults by talking about "love" and "acceptance," while, in fact, when somebody has already entered these cults, it turns out that the premolars imbedded in them are those of fear, horror and terror. There are always these threats that if somebody stops complying with the commandments, decrees, instructions, etc. – it will be detrimental for them. When a way of life is based on dread and threats – sound logic means that one must not be in that sick place. We all deserve to live a life of love, fun, meaning and self-fulfilment, but without harming others.

רובנו מושפעות מהמאורעות אותם אנו עוברות בחיינו. ישנן כאלה המשנות את אורח חייהן, כאלה המכות על חטא על מה שעשו, כאלה הבאות בטענות להוריהן על מה שאלה עוללו להן וישנן כאלה שאינן מתחרטות על דבר ומנסות להצדיק את מהלכיהן/התנהגותן/חשיבתן וכו'. מותר לכל אחת מאיתנו לעשות את הטעויות שלנו, על זה לא תמיד ישנה שליטה, אך לפני שאנו עושות מהלך כלשהו שעשוי/עלול להשפיע על הילדים שלנו, ראוי ורצוי להקדים מחשבה למעשה. דברים שאולי מתאימים לנו בשלב מסוים בחיינו, לא בהכרח מתאימים לצאצאינו. אמנם לכל אחת הזכות לממש את חייהן, אך כשיש ילדים, אנו מוכרחות לקחת אחריות ולחשוב על טובתם. להיות הורה זה לא משהו שנעשה כך סתם. המשמעות של להיות הורה היא להנחיל לילדייך את המורשת שלך, את מה שאת מאמינה בו, אך בד בבד עם הדאגה לרווחתם – הן הגופנית והן הנפשית.

Most of us are affected by the events we go through in our lives. There are some who change their way of life, some who express remorse for what they have done, some who criticise their parents for what they have done to them, and some who regret nothing and try to justify their moves/behaviour/thinking, etc. Each one of us is allowed to make mistakes, not always about one has control over it, but before we make any move that may affect our children, it is better and needed to think thoroughly before doing. Things that may be right for us at some point in our lives, may not be right for our offspring. While everyone has the right to self-fulfilment in their lives, when we have children, we must take responsibility and think about their good. Being a parent is not something that's done offhandedly. Being a parent means bequeathing your children your legacy, what you believe in, but at the same time with concern for their wellbeing – both physically and mentally.

במשפט אחד:

ממליצה לצפות בסרט הדוקומנטרי החשוב הזה וללמוד ממנו.

In one sentence:

I recommend watching this important documentary and learn from it.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: