Category Archives: הוזה מלים Hallucinating Words

אי אפשר לחשוב על זה It's Unthinkable

Unthinkable: An Airline Captain's Story

"אי אפשר לחשוב על זה!" היא אומרת לי בהחלטיות.

"מה אי אפשר?" אני תוהה באוזניה.

"אי אפשר!" היא פוסקת נחרצות.

נו, עם נחרצות איני מתווכת. שיהיה.

"It's unthinkable, impossible!" She says to me decisively.

"What's impossible?" I wonder.

"Impossible!" She's strictly determined.

Well, I don't argue with strictly. Whatever.

 

הרוח רשרשה בעלים The Wind Rustled Through the Leaves

Esperanza SpaldingWild is the Wind

הדרך אל ומן הסטודיו עוברת בגן המייסדים. שביל בטון בוהק בלבן נמתח מן הרחוב, בסמוך לבנין הספריה, אל הבנין בו שוכן הסטודיו בקצהו.

The way to and from the studio passes through "Gan Hameyasdim" (Founders' Park). A concrete path gleaming white stretches from the street, bear the library building, to the building where the studio is located.

פעמיים בשבוע, בשעות שונות של הערב, אני פוגשת בה על אותו השביל. פעם בדרכי אל הסטודיו ופעם בדרכי ממנו לביתי. אני משערת שגם לה יש שגרה כלשהי. כשאני בדרכי אל הסטודיו, אני רואה אותה עם סל ריק אותו היא מחזיקה בידה. בשובי ממנו, נראה כי היא שבה מקניות, משום ששני סלים גדושים תלויים על כל אחת מכתפיה.

Twice a week, at different hours of the evening, I see her on that path. Once we meet on my way to the studio and another time when I'm heading home. I assume that she also has some kind of routine. When I'm on my way to the studio, I see her with an empty basket which she holds in her hand. When I'm back from it, it seems that she is back from her shopping, since two baskets are hanging on each of her shoulders.

גן המייסדים בחדרה לעת ערב Gan Hameyasdim in Hadera in the evening

גן המייסדים בחדרה לעת ערב Gan Hameyasdim in Hadera in the evening

 

היא נראית נחמדה, אפילו מצודדת, אבל איני מעיזה להתחיל איתה. אשה זרה, מה אני יודעת עליה? היא יכולה להיות נשואה, תפוסה. אין לי ענין בכאלה, מצודדות ככל שתהיינה. מצד שני, היא יכולה להיות פנויה…

She looks nice, even attractive, but I don't dare to make a pass on her. A strange woman, what do I know about her? She might be married, spoken for. I have no interest in this kind of women, however attractive. On the other hand, she might be free…

 

גן המייסדים בחדרה בלילה Gan Hameyasdim in Hadera at night

גן המייסדים בחדרה בלילה Gan Hameyasdim in Hadera at night

הערב, בשובי מן הסטודיו, עת רשרשה הרוח בעלים, מרעידה את גופי בצינה של סתו, שוב חלפנו זו על פני זו. מלכסנת אליה מבט, פגשו עיני את עיניה. ממשיכה בקצב ההליכה המהיר שלי ובלי לעצור, נדתי אליה בראשי לשלום, הרי אנו כבר מזהות זו את זו. היא החזירה מנוד. לא העזתי להביט אחורה, אל גבה המתרחק או לבדוק אם עצרה מלכת כדי להביט בגבי. אני תוהה אם גם היא, כמוני, חייכה אל עצמה ואל העלים שנפלו אט-אט אל השביל.

This evening, when I was back from the studio, while the wind rustled through the leaves, causing my body to shiver with the chill of autumn, we again passed each other's path. Glancing at her from the corner of my eye, my eyes met hers. Continuing with my fast pacing and without stopping, I nodded my head towards her, since we already recognize each other. She shook her head in return. I didn't dare to look back, towards her receding back or to check if she stopped to stare at my back. I wonder if she too, like me, smiled to herself and to the leaves that fell down slowly on the path.

2 Hours of Leaves Rustling in Wind – Relaxation, Sleep, Study

תמיד אהבת את התקופה הזו You Always Loved This Time of Year

Justin HaywardForever Autumn [lyrics]

הסתו כבר כאן. מתחיל להיות קריר בערבים. הרוח המנשבת בחוזקה מפיגה את חום היום ברגע שהשמש פורשת לה למנוחת הלילה. הלילות די קרים ודורשים שמיכת צמר.

Autumn is already here. It stars to be cool in the evenings. The wind blowing strongly soothes the heat of the day as soon as the sun sets for its night's rest. The nights are quite cold and require a woollen blanket.

 Moody BluesNights in White Satin

תמיד בתקופה הזו אני נזכרת בך, איך היית נושמת לרווחה על שהקיץ תם ושהחורף מתקרב. אני הייתי מקוננת לך על הקור הממשמש ובא ועל מזג האויר העגמומי הנכון לנו. בקיץ היינו מתווכחות על הדלקת/ כיבוי המזגן. את היית מדליקה ואני הייתי מבקשת לכבותו. בסופו של דבר, מצאנו פתרון: את היית מסתובבת בדירה בלבוש מינימלי עם המזגן הדלוק ואני הייתי לובשת חולצות ארוכות שרוולים ומתכסה בשמיכת צמר. אבל על פני הקפואות לא יכולתי לשים הגנה, גם לא על שפתי שהכחילו.

Always in this time of year I remember you, how you used to breathe a sigh of relief that summer was over and winter is approaching. I used to complain about the impending cold and the coming gloomy weather. All summer we used to argue about turning on/off the air conditioner. You turned it on and I asked to turn it off. In the end, we found a solution: you walked around the apartment in minimal attire with the air conditioner turned on, and I wore long-sleeved shirts, covering myself with a woollen blanket. But I couldn't defend my frozen face, also not my lips that turned blue.

אחר-כך הגענו לפתרון נוסף – להפרד.

Then we came to another solution – to break up.

Stay in – or Leave – a Relationship?

עובדות Facts

מבט מהחלון אל שמיים מעוננים לקראת השקיעה A view from the window to cloudy skies before sunset

מבט מהחלון אל שמיים מעוננים לקראת השקיעה A view from the window to cloudy skies before sunset

לא היה טעם להכחיש. העוּבדות עמדו מול עיני, מסדרות עצמן כמו במסדר, מנומקות על ידה עד היסוד. לא היה שום טעם להכחיש.

There was no point denying it. The fact stood in front of my eyes, arranging themselves as in a roll call, reasoned by her to the core. There was no point denying it at all.

בעודה מדברת, השקפתי מבעד לחלון. לא יכולתי להישיר מבט אל עיניה, למרות שהיא חזרה ואמרה לי להביט אליה כדי לודא שאני אכן מבינה את מה שהיא אומרת. או אולי כדי לבדוק אם יש לי דמעות בשבילה. היו לי, אך נלחמתי בכל כוחי לבל יבצבצו. העדפתי להשקיף מבעד לחלון.

While she was talking, I looked out the window. I couldn't look straight into her eyes, though she kept asking me to look at her in order to make sure that I really understand what she was saying. Or perhaps to check if I have tears for her. I had, but I fought with all my might so they won't pop out. I preferred to look out the window.

שמיים מעוננים לקראת השקיעה cloudy skies before sunset

שמיים מעוננים לקראת השקיעה cloudy skies before sunset

 

 

 

שגרה Routine

 

כי ברחובות משתולל הפשע Since the streets are rampant with crime

כי ברחובות משתולל הפשע Since the streets are rampant with crime

כי ברחובות משתולל הפשע

Since the streets are rampant with crime

ובבית שורר אך רשע

And there is only evil in the house

יש יוצא ויש בא

Some go out and some come in

יש בא ואין יוצא

Some come in but nobody goes out

יש בא ואין יוצא Some come in but nobody goes out

יש בא ואין יוצא Some come in but nobody goes out

ורק בפארקים, שם הדשא ירוק

And only in the parks, where the grass is green

עת השמש מאירה מרחוק

While the sun shines from afar

ילדים מתרוצצים

Children running around

רודפים זה את זה

Chasing each other

בועטים זה בזה

Kicking each other

ולפעמים גם בכדור.

And sometimes the ball too.

תמימים…

Innocent…

 

ילדים מתרוצצים Children running around

ילדים מתרוצצים Children running around

 

 

כי זיו פנייך Because Your Face Glowed

Jimmy LaFave – The Beauty of You

הרכבת החליקה אל התחנה, מאטה את נסיעתה, מאשרת את דברי הכרוז שבישר את בואה דקותיים לפני כן.

The train slid into the station, slowing down, confirms what the announcer declared two minutes ago.

הנוסעים מצטופפים, מתקדמים. אני שמה עין על הפס הצהוב, חוששת שמא יעברו אותו. ישראלים, תחנת חדרה, איך לא יעברו?

The passengers huddle, moving forward. I watch the yellow line, worried they will pass it. Israelis, Hadera station, how wouldn't they pass it?

James Blunt – You're Beautiful 

ארוחת בוקר במיטה Breakfast in Bed

Adele – Chasing Pavements

היא עמדה בקצה המדרכה, מעבירה מבט אבוד סביב. עוד מרחוק נראה היה שמשהו מציק לה.  מאחוריה, עמדו כמה כסאות שהוצבו שם כדי שהציבור יוכל לשבת עליהם, אך היא בחרה לעמוד. עת התקרבתי למקום בו עמדה, היא נעצה בי מבט חודר, חקרני. הבטתי חזרה. היתה לי תחושה שהיא מוכרת לי מאנשהו, אך לא ידעתי מהיכן. יש גיל שהזכרון לא ממש עובד.

She stood at the edge of the pavement, moving her lost gaze around. From a distance it seemed that something was bothering her. Behind her, a few chairs where placed for people to sit on, but she chose to keep standing.  When I got near the place she was standing, she gave me a piercing, inquisitive look. I looked back. I had the feeling that I know her from somewhere, but I didn't know where from. There is an age when the memory doesn't serve anymore.

 

כסאות ברחוב לשבת עליהם Chairs on the street for people to sit

כסאות ברחוב לשבת עליהם  Chairs on the street for people to sit on

חמש דקות Five minutes

הרחוב שלך... חמש דקות... Your street... Five minutes

הרחוב שלך… חמש דקות… Your street… Five minutes

רק חמש דקות מפרידות

בין ביתך לביתי.

רק חמש דקות.

אך…

התהום החוצצת בינינו,

אוי, איזו תהום פעורה,

אורכה הרבה יותר משנות חיים…

Lana Del Rey – Born To Die

Only five minutes separate between

Your house and mine.

Only five minutes.

But…

The abyss that splits us,

Oy, such a wide open abyss,

It's much more longer than a lifetime…

הרחוב שלי... חמש דקות אחרי שלך... My street... Five minutes later

הרחוב שלי… חמש דקות אחרי שלך… My street… Five minutes later

סוף הסיפור End of Story

יהודית רביץ והפילהרמונית – סוף לסיפור

צעדיה המהירים הסבו את תשומת לבי. הרמתי את מבטי אל דמותה המתקרבת. לא ידעתי אז שהסוף כל כך קרוב.

Her rapid steps drew my intention. I lifted my eyes to her approaching figure. I didn't know then that the end was so close.

 

מה את חושבת ? What do you think

עליזה קאשי – ערב בא

 

 

הקניון ריק כמעט. אנחנו מסתובבות בו, מביטות על חלונות הראוה חסרי המעוף, לא ממש נהנות ממראה עינינו. פעם, היה מקצוע כזה של עיצוב חלונות ראוה כדי למשוך את הלקוחות להציץ בהם ולפתותם להכנס אל החנות. נראה שהיום ויתרו על זה ומה שנראה לפנינו זה גיבוב של סחורה. אין פלא שהלקוחות אינם נמשכים להכנס והחנויות ריקות.

The shopping mall is almost empty. We wander around, looking at the dull boring display windows, not really enjoying from what our eyes see. Once upon a time there was a profession called "display window designing" in order to draw customers to look at them and make them go into the shop. It seems that the shop owners gave up on that these days, and what we see in front of us is a pile of stock. No wonder the customers are not attracted to go in and the shops are empty.