Category Archives: להתכתב עם עצמי Corresponding with Myself

שמחות של החיים Joy of Life

רמי קלינשטיין – מתנות קטנות

Rami Kleinstein – Small Gifts

"מה ישמח אותך?" היא שואלת אותי.

מה ישמח אותי, אני שואלת את עצמי. וואלה, לא יודעת, לא הקדשתי לזה מחשבה. הרי אני מיסודי אשה שמחה שטוב לה בחלקה. אין לי מושג מה לענות לה.

"What will make you happy?" She asks me.

What will make me happy, I ask myself. To be honest, I don't know, I didn't think about it before. I am basically a happy content woman and pleased with my life. I really have no idea what to answer her.

אני בארץ I'm in Israel

BéatriceIsrael

 

הקיץ החלטתי להשאר בארץ ולא לנדוד החו"לה לחופשה, למרות שהחמסין השנה נראה קשה יותר. אף פעם לא היה לי חם כמו הקיץ (אין לי גלי חום!!!) ואפילו שקלתי לקנות מאוורר. כל השנים חייתי בלי זה כי לא היה לי צורך בקציר הקרירה בקיץ, כמו בקיץ באנגליה. השנה משום-מה, לא יודעת, נראה שהתחלתי להרגיש את כדור הארץ המתחמם.

This summer I decided to stay in Israel and not to wander abroad for a holiday, even if the heat wave this year seems to be harder. I was never hot like in this summer (I don't suffer from any hot flashes!!!), and I even considered buying a ventilator. All these years I lived without it since in Kazir it wasn't necessary as it's cool in the summer like the summer in England. This year, for some reason, I don't know why, it seems that I started to feel the global warming.

רק בארץ אפשר לשמוע את שכנתי החב"דניקית עומדת בחדר המדרגות וצורחת בקולי קולות את חדוותה בנייד למישהי מהצד השני: "אל תשאלי! איך שאני שמחה שעברנו את תשעה באב!" אני שומעת את הצד השני צוהלת אף היא בצרחות חדוה את הסכמתה. למשמע חילופי הצרחות, איני יכולה שלא לשאול את עצמי: אם הן כל-כך סובלות, למה להתעסק עם זה? למה לצום, למה להתענות? בא לי לפתוח את הדלת ולהתעמת בשאלה הזו עם שכנתי, אך אני עוצרת את עצמי – אין טעם להתעסק עם פנאטית. זו מהסוג שמקיים את המצוות כי כך צריך לעשות ובלי שום חדוה או דין וחשבון אמיתי למה זה נחוץ. העיקר הבריאות!

Only in Israel you can hear my Chabadnik neighbour standing on the stairway screaming from the top of her lungs her joy into the cellular to somebody on the other end: "Don't ask! I'm so happy that we passed Tish'a B'Av!" I hear the other side gleeful too her consent with screaming of joy. Hearing these exchanges of screaming, I can't but ask myself: if they suffer so much, why do they bother with it? Why fast, be tormented? I feel the urge to open my door and confront my neighbour with this question, but I stop myself – there's no point to deal with a fanatic person. She is that kind who fulfils the commandments because it has to be done, but with no joy or a real thinking why is it necessary. Abi gezund!

אולי לא רק בארץ את פוגשת מישהי בתור לבדיקת אוסטאופורוזיס (דלדול עצם), שמתלהבת ממך עד הגג (כך היא אומרת), מתעקשת להציע לך חברות בפייסבוק, מטרידה אותך בוואטסאפ מליון פעם ביום ואחרי שבועיים מוחקת אותך ונעלמת כאילו בלעה אותה האדמה. מסתבר שקופת חולים אינו מקום טוב לפגוש אנשים בריאים, לא בגוף ולא בנפש.

Perhaps not only in Israel you meet somebody at the queue for an Osteoporosis examine, who is excited by you (so she says), insists to offer you her friendship on Facebook, bothers you on WhatsApp a million times per day, and after a couple of weeks deletes you and disappear as if the earth swallowed her. It seems that Kupat Holim (HMO – health maintenance organization) isn't a good place to meet healthy people, not physically and not mentally.

רק בפייסבוק את פוגשת אנשים זרים שמתחברים אלייך מיידית והופכים להיות "החברים הכי טובים שלך" למשך שנים מבלי שראיתן זו את זו או החלפתן מלים מעבר לבקשת החברות הראשונית, כמו מאן דהיא שכתבה לי לפני שנים: "אחרי שראיתי את תגובתך בקבוצה לגבי מכתבי שרשרת וכיו"ב, חשתי חובה לצפות בעמוד שלך. התרשמתי מכתיבתך, את נראית אשה נפלאה. שלחתי לך בקשת חברות בשביל פארם טאון. אני משחקת מאז מארס 2009". גם היא נראתה לי אשה נפלאה ואישרתי אותה. זה היה במארס 2010 ומאז אנחנו "חברות ותיקות", שולחות זו לזו מתנות במשחק, עובדות זו בשדותיה של זו, מחליפות הוראות הפעלה מדי פעם, וכל זאת בלי לראות זו את זו גם לא בסקייפ ובלי לתקשר במישור אישי. "חברות"…

Only on Facebook you meet strangers who immediately connect to you and become "your best friends" for years without seeing each other or exchanged words beyond the first friend request, like somebody who wrote me years ago: "After reading the response that you posted about chain letters etc. I felt compelled to look at your time line. I am impressed with your writings, you seem like a wonderful person. I sent you a friend request for farmtown. I have been playing since March, 2009." She also seemed like a wonderful person so I accepted her. That was in March 2010 and since then we are "old friends", sending each other gifts in the game, work at each other's farms, exchange instructions from time to time, and all this without seeing each other, not even on Skype and without communicating on a personal level. "Friends"…

אי אפשר למנוע Inevitable

בלתי נמנע Inevitable

בלתי נמנע Inevitable

 

אחד המשפטים (מבין לא מעטים) שמרתיחים לי את הדם זה המשפט שבכותרת. את רוב הדברים כן אפשר למנוע אם רק חושבים מראש. סוף מעשה במחשבה תחילה.

One of the sentences (among quite a few) that annoy me enormously is the sentence in the headline. Most things can be avoided if one just bothers to preconceive. Just think before you act.

רציני? You don't say

רציני? You don't say

השמרי לנפשך Save Your Soul

Jamie Cullum – Save Your Soul [lyrics]

זה מסוג הדברים שקל לומר אך קשה לבצע. בכל הכרות חדשה את אומרת לעצמך שהפעם תשמרי על עצמך ועל נפשך. אז את אומרת.

It's the kind of thing that's easy to say but hard to do. In every new acquaintance you tell yourself that this time you are going to watch yourself and save your soul. So you say.

Citizen Shade – Save Your Soul

קדימה Onward

Nico – Femme Fatale

"בנות, קדימה!" מדרבנת המדריכה. "אין לנו את כל היום!"

משום שאיני מחשיבה את עצמי כ"בת" אלא כ"אשה", אני מתעלמת ממנה וממשיכה לשבת על מקומי, מצפה ממנה להתעשת ולפנות אלינו – או לפחות אלי – בתואר המתאים. מה לא בסדר ב"נשים, קדימה"?

"Girls, let's go!" Our guide pushes us to move. "We don't have the whole day!"

Since I don't refer to myself as "girl" but as a "woman", I ignore her and keep sitting on my sit, expecting of her to get her act together and refer to us – or at least to me – with the appropriate title. What is wrong with "women, let's go"?

John Cale & Lou DouillonFemme Fatale

אינסוף Infinity

The XX – Infinity

 

היא הביטה קדימה. כל חייה הביטה קדימה, אף פעם לא לאחור – לא בזעם ולא בגעגועים. מה הטעם בנבירה בנבכי העבר, נהגה להשיב לסובבים אותה כשאלה שאלוה על ארועים מילדותה, בחרותה, בחייה בכלל.

She looked onward. All her life she looked onward, never back – not in anger and not in yearning. What's the point of digging in the past, she used to reply to her surrounding when asked about events from her childhood, adolescent, or her life experience.

עמנואל רון – אני ילד

Emanuel Ron – I'm a child

 

אני שאלתי. המון. היו לי שאלות על כל דבר כמעט לגביה. היינו בגיל די בשל, מלאות חוויות כרימון, ונראה היה לי אך טבעי שנחלוק בהן כדי שנלמד להכיר זו את זו ולא רק לדעת זו את זו. היא החליטה שזה לא מעניין ושתקה. כמה מעניינת יכולה להיות מערכת יחסים עם מישהי שאינה משתפת? לא התעכבתי איתה הרבה ועברתי הלאה.

I asked. A lot. I had question on almost everything about her. We were in a quite ripe age, we had plenty of life experience, and it just seemed natural to me that we should share them in order to get to know each other, and not only in the biblical way… She decided that it's not interesting and kept quiet. How interesting is a relationship with somebody who doesn't share? I didn't waste much time with her and moved on.

 

Nits – The Bauhaus Chair [lyrics]

 

עכשו, בבית האבות, עת למרות רצונה היא מוצפת מדי פעם בזכרונות מן העבר, היא מגרשת אותם כאילו היו יתושים טורדניים המזמזמים את הזמן בחזרה אליה בעל כורחה. מאבק לא קל, אני משערת.

Now, at the nursing home, when against her will she is flooded from time to time with memories from the past, she drives them out as if they were pesky mosquitos that buzzing time back to her against her will. I guess that it's not an easy straggle.

 

מה נשאר אחרינו What is Left After We're Gone

Blood Sweat & TearsAnd When I Die

כל חיינו אנחנו אוגרים דברים בין אם אלה נחוצים לנו ובין אם לאו. לרוב, אנחנו אוספים חפצים מיותרים לנו.

Our whole life we collect things weather they are necessary or not. Mostly, we gather stuff that is useless to us.

 

חשבתי על כך במהלך השבת, עת הבטתי מפעם לפעם מחלון דירתי על הספסל שבמדרכה ממול עליו ישב אתמול אתמול אותו קשיש כל אחר הצהרים.

I thought about that during Shabbat, when I looked from time to time from my window to the bench on the sidewalk across the street where that old man sat yesterday the whole afternoon.

בכל פעם בה הצצתי החוצה, הלכו החפצים שהותיר אחריו האיש והתמעטו. בכל פעם נגרע משהו אחר, עד לקראת צאת השבת לא נותר דבר והספסל היה ריק לגמרי. אף אחד גם לא ישב עליו במהלך השבת הזו, למרות שזה חזון נפרץ. בכל שבת נוהגים העוברים והשבים, גם ההולכים אל ומבית הכנסת, להשתהות עליו למשך זמן-מה. השבת הזו נשאר הספסל מיותם מיושבים, רק החפצים הלכו והתמעטו.

Each time I peeped outside, the stuff that that person left behind lessened. Each time something else was missing, until nothing was left and the bench was entirely empty when Shabbat was about to leave. Also, nobody sat on the bench during this Shabbat, although it's usual occupied. Each Shabbat the passers-by, including those who go to and come from the synagogue use to tarry on it for a while. This Shabbat the bench remained orphaned from people sitting on it, only the stuff waned.

אייכה ? Where Aren Thee

עידן עמדי ושולי רנדאייכה

Idan Amadi & Shuli Rand – Where Are You?

אייכה? היכן אתה כשצריך אותך לרסן את הדוהרים בשמך לדרוס כל חלקה טובה באדם? אייכה לחסום אותם בטרם ישפכו לשוא קיתונות של שנאת חינם על כל מי שאינו הולך בדיוק בדרכם?

Where aren Thee when Thee aren needed to restrain those who gallop in thy name in order to knock down every good bit in people? Where aren Thee to stop them before they'd spew ewers unjustified hatred on everybody who doesn't follow exactly their way?

צום קל Easy Fasting

Elis Regina & Tom Jobim – Aguas de Março

הפרח התנועע קלות עם הרוח, מערסל אותה בין עלעליו, גבעולו הדק מרקד את הסמבה.

The flower moved slightly with the wind, swung it between its leaflets, its thin stalk dances the samba.

 פזמון ליקינתון – מוסיקה אורגנית

Organic Music – Song for the Hyacinth

אני עומדת במרחק-מה ממנו, מביטה בו מבעד לעדשת המצלמה בנסיון למצוא את הזוית הכי מתאימה כדי להנציח את ריקודו.

I'm standing in a short distance, looking through the camera lens trying to fine the best angle in order to capture its dance.

כלנית מוארת בשמש Anemone bathing in the sun

כלנית/פרג מואר/ת בשמש Anemone/Poppy bathing in the sun

"צום קל", שמעתי מאן דהוא מאחל לרעהו.

"גם לך, ידידי", איחל הלה בחזרה.

"Easy fasting", I heard somebody blessing someone else.

"To you too, my friend", blessed the other person back.

 

בדיעבד In Retrospect

Christine McVieSongbird

יום אחד את קמה בבוקר ומגלה שהדברים שלא באמת חשבת עליהם ביום הקודם, הם עכשו המציאות שלך. דברים עליהם לא נתת דעתך פתאום חדרו למוחך שהיה די אדיש עד אז.

One morning you wake up to find that things you didn't really think about the day before became your reality now. Things that you didn't pay attention to, suddenly penetrated your mind which was quite indifferent until then.

Christine McVie & Lindsey Buckingham – Red Sun [lyrics]

 את רצית יותר, לפרוץ את גבולות המותר והמקובל; אני רק רציתי להיות איתך, כל הזמן. לא היתה לי שום שאיפה אחרת מאשר לתחזק את היחד שלנו.

You wanted more, to push the envelope; I just wanted to be with you, all the time. I had no other ambition than maintaining our togetherness.

Christine McVie & Lindsey Buckingham – Red Sun [live]

ואז, כשהשמש זורחת או שוקעת, תלוי מתי את ערה, את נזכרת בדברים שהיו ואומרת לעצמך שהעולם שלך יפה גם ככה, בלעדיה.

And then, when the sun shines or goes to bed, depends when you are awake, you recall how it was and you say to yourself that your world is nice as it is, without her.

Ane Brun – These Days [lyrics]