Category Archives: להתכתב עם עצמי Corresponding with Myself

הזו שם Over Yonder

וונדר מציל את העולם – הגדול מכולם

Wander Over Yonder – The Greatest

מעבר לים ישנו מקום בו מתחבאת אהובתי. או שמא היא בכלל בארץ?

Across the sea there is a place where my love hides. Or perhaps she is here, in Israel?

 

Willo the Wisp – Episode 1 – The Bridegroom

 

Over yonder

 

 

שק של מלח A Sack of Salt

Patricia KaasAvec Le Temps

 

משחר ילדותי אני זוכרת שאמי זצ"ל נהגה לומר שאין אנו מכירים אדם עד שלא אכלנו איתו שק של מלח.

From my earliest childhood I remember how my mother of blessed memory used to say that we don't know a person until we have eaten a sack of salt with them.

 

אני זוכרת שכילדה נהגתי לדמיין כמה זה שק של מלח. ידעתי שזה צריך להיות יותר משקיות הקילוגרם שנהגנו לקנות במכולת. כמובן שאז לא יכולתי להבין את משמעות המשפט הזה. ההבנה שבנכונותו העמוקה באה בגיל מאוחר יותר, איני זוכרת מתי.

I remember that as a child I used to imagine how much was a sack of salt. I knew it had to be more than the kilogram bags we used to buy in the grocery store. Of course, then, I could not understand the meaning of this sentence. The realization of its deep readiness came at a later age, I do not remember when.

 

Sapho – Avec Le Temps

אני תוהה איך עכשו, כשלדור הצעיר אין יותר מדי סבלנות להנות לא רק מן התוצאה, אלא גם מן הדרך והתהליך, יהיה מאן דהוא מוכן לחכות כדי שק של מלח ורק לאחר מכן לחרוץ דין. מאוד תוהה.

I wonder how now, when the young generation does not have too much patience to enjoy not only the result, but also the way and the process, how would they be willing to wait for a sack of salt and only then to pass their judgment. I do wonder.

 

מוארים Enlightened

Enlightened: Season 1 (Trailer)

 

פגשתי יותר מדי אנשים שהעידו על עצמם שהם מוארים ואחרי הכרות קצת יותר מעמיקה הם התגלו כמזויפים.

I met too many people who testified about themselves that they were enlightened and after a little more in-depth acquaintance they turned out to be false.

 

 

אין כמו בבית There's No Place Like Home

סיימון וגרפונקל – בדרך הביתה

Simon & GarfunkelHomeward Bound

אני נודדת ברחובות הקרים, הרוח העזה מחציפה פניה ומצליפה בי.

I wander through the cold streets, the fierce cheeky wind whipping at me.

אני מתגעגעת לבית משלי, למקום בו אוכל לשים את ראשי בלי לדאוג.

I miss my own house, where I can put my head without worrying.

שוה לצפות!!!

בית (סרט תעודי)

Worth watching!!!

Home (documentary)

פייסבוק Facebook

Farmtown Layering for Dummies Pt 1

"יש לך פייסבוק?" היא שואלת אותי.

"יש לי, למה?" אני יהודיה כשרה ולכן אני עונה בשאלה על השאלה שנשאלתי.

"Do you have Facebook?" She asks me.

"I have, why?" I am a kosher Jew and therefore I answer with a question on the question I was asked.

"חשבתי שנתחבר שם", היא מסבירה.

לא ברור לי מה יש לנו להתחבר וירטואלית אם אנחנו אמורות להתחבר פיזית בסופו של התהליך. "את משחקת בפארם טאון?" אני בודקת.

"מה זה?" היא שואלת.

"I thought we would befriend there," she explains.

I fail to comprehend get why we should connect virtual if we are supposed to get physically at the end of the process. "Are you playing Farm Town?" I'm checking.

"What is that?" She asks.

 

שמתי דאודורנט.

I put the deodorant.

יום המשפחה Family Day 2018

שלמה ניצן – המשפחה שלי

Shlomo Nitzan – My Family

 

היה כיף!

Was great!

 

יום המשפחה ויקיפדיה

Mother's Day Wikipedia

רשומון Rashomon

רשומון ב-9 דקות

Rashomon in 9 Minutes

שלוש דמויות, שלוש נקודות מבט שונות. באותה המידה יכולות היו להיות שבע דמויות ושבע נקודות מבט שונות או יותר.

Three characters, three different points of view. By the same token, there could be seven characters and seven or more different perspectives.

הגוף בוגד The Body Betrays

 LP – לנצח לעת עתה

LPForever For Now

"הגוף שלי בוגד בי",

היא אומרת לי.

הגוף שלה בוגד בה,

אני חושבת לעצמי.

מה עושות כשהגוף בוגד?

מסתפקות ברוח?

 

"My body betrays me",

She says to me.

Her body is betraying her,

I think to myself.

What do you do when your body betrays?

Are you content with the spirit?

 

המעבורת לא חזרה שלמה The Shuttle did not Come Back in One Piece

 

דייויד בואיתעלומה בחלל

David BowieSpace Oddity

ביומיום שלנו איננו חשות איך מחליק הזמן מבין האצבעות ועף קדימה במהירות. אנחנו חיות את חיינו.

In our daily lives we don't feel how time slips through our fingers and flies fast forward. We live our lives.

אתמול היה לי יום תזזיתי של מלא מטלות שהייתי צריכה להשלים ולא היתה לי אפשרות להקשיב לרדיו. אני מניחה שודאי טרטרו לנו שם במוח על אסון הקולומביה במשך כל היום. אתפלא אם לא.

Yesterday I had a frantic day of tasks that I had to complete and I did not have a chance to listen to the radio. I suppose we'd been brainwashed the whole day through about the Columbia disaster. I would be surprised if not.

ביומן המורה בו אני משתמשת, אפילו לא טרחו להזכיר את הארוע הטרגי. השנה, מי שחיבר אותו (מעניין בהנחיית מי…), בחר להתעלם מארועים חשובים אחרים במהלך השנה ובמקום אלו, העדיף להביא פתגמים דתיים. אין לי שום דבר נגד, רק שמעצבנת ההדתה הזו, המגמה לשטוף את מוח המורים החילוניים. לא ברור לי למה אי אפשר היה להביא גם וגם.

In the Teacher's Diary that I use, they did not even bother to mention the tragic event. This year, whoever wrote it (interesting under the guidance of whom…), chose to ignore other important events during the year and instead, preferred to bring religious proverbs. I have nothing against it, only that this religionization is irritating, the tendency to wash the secular teachers' brains. It is not clear to me why it was impossible to mention both.

אני חושבת על הזמן הרב שעבר. חמש עשרה שנים חלפו ביעף.

I think about the long time that has passed. Fifteen years have gone by.

שמש פז זורחת Golden Sun is Shining

פרדס מתוק ויין Sweet orchard and wine

פרדס מתוק ויין Sweet orchard and wine

איזה כיף לצאת לנטיעות עם הנכדים ביום של שמש פז נעימה!

Such a pleasure to go out planting with the grandchildren on a golden sunny day!