ארכיון קטגוריה: לחם ומים Bread & Water

מדינה מטורפת A Crazy Country

רוחמה רז וצוות הווי פיקוד מרכז – בארץ אהבתי

Ruhama Raz – In the Land I Love

"איזו מדינה מטורפת יש לך!" קוראת ביאטריס בשאט נפש. "לא נראה לי שאבין אי-פעם את המנטליות שלכם פה!"

"What a crazy country you have!" Béatrice exclaims disgustedly. "I don't think I'll ever understand your mentality here!"

מה היא רוצה ממני עכשו? "מה עשתה לך המדינה?" אני תוהה.

"יש לכם ראש ממשלה אידיוט, רכיכה ואימבציל!" היא ממשיכה. "אני לא יכולה להבין איך הוא מאפשר לחמאס להוביל אותו באף ולהחליט לכם על סדר היום."

What does she want from me now? "What did the state do to you?" I wonder.

"You have an idiot prime minister, a shellfish and an imbecile!" She continues. "I can't understand how he allows Hamas to lead him by the nose and decide on the agenda for you."

נו, הייתי כבר בסרט הזה לא פעם איתה. להתאזרח היא מעולם לא טרחה ואין לה גם תוכניות לעשות כן. היא חיה את חייה בגולה, אך דעות נחרצות עלינו יש לה ועוד איך! אחרי הפיגוע בהיפר כשר, הואילה משפחתה בטובה להמלט מפאריז ולעלות ארצה. ביאטריס נדדה לגולה אחרת. הבנתי את ההגיון בכך שבחרה בארץ דוברת צרפתית שפרשה לפניה אפשרויות תעסוקה מצודדות שממון בצדן. יחד עם זאת, קשה לי להבין איך אפשר לחוש בית במקום שאינו הבית כפי שאני רואה זאת.

Well, I've been to this movie often with her. She has never bothered to become a citizen and has no plans to do so. She lives her life in the Diaspora, but you bet she has strong opinions about us! After the siege in the Hyper Cacher supermarket, her family decided to escape from Paris and make Aliyah. Béatrice wandered to another Diaspora. I understood the logic of choosing a French-speaking country that offered her attractive employment opportunities with lots of salary benefits. However, it is hard for me to understand how one can feel at home in a place that is not the home as I see it.

אני מסכימה בכל לבי עם דעתה הנחרצת על מי שעומד בראשנו שאיני סובלת (בלשון המעטה!) ורוצה כל כך שילך כבר מאיתנו ונפטר ממעלליו, אך תוהה מאוד אם היא יכולה לחרוץ משפט כשהיא למעשה מבחוץ.

I wholeheartedly agree with her firm opinion of the Prime Minister that I can't stand (to say the least!) and I want so much that he will leave us and we would get rid of him asap, but at the same time I wonder if she can make any , but at the same time I wonder if she can make a judgment when she is actually an outsider.

ריחות עוצרי נשימה Breathtaking Smells

קציר, ישוב מטופח Katzir, a well maintained place

קציר, ישוב מטופח Katzir, a well maintained place

שתינו אוהבות לצעוד ברגל והרבה. כשגרנו בקציר, עשינו זאת בכיף גדול. פה, בחדרה, המצב שונה לגמרי.

We both like to walk a lot. When we lived in Katzir, we did it with great pleasure. Here, in Hadera, the situation is completely different.

בקציר, היינו צועדות לנו בנחת על המדרכות הנקיות או מסיירות בשבילים, מתענגות על הנוף עוצר הנשימה, שואפות אל קרבנו מלוא ריאותינו את האויר הצלול והבשום – אם זה מהפריחות, אם זה ניחוח הגשם או כל בסומת אחרת שהמקום הזה מפיק.

In Katzir, we would stroll about on the clean sidewalks or tour the paths, savouring the breathtaking scenery, inhaling the clear, fragrant air into our lungs, whether it was from the blooms, the smell of the rain, or any other odour produced by this place.

קיי די לאנג – האויר שאני נושמת

K. D. LangThe Air That I Breathe

בחדרה, מומלץ לא לצעוד כלל, משום שהמדרכות מטונפות, הפחים הגדושים גולשים על גדותיהם, כך שתכולתם מפוזרת באופן תדיר בכל הרחוב. כשאנו מגיעות הביתה, אנחנו חולצות את נעלינו בחדר המדרגות ושוטפות היטב את הסוליות עם חומר מחטא. אי אפשר לדעת אילו מרעין בישין עלולים להדבק לנו ברחוב.

In Hadera, it is recommended not to walk at all, because the sidewalks are filthy, the brimful trash bins are overflowing, so their content is constantly scattered all over the street. When we get home, we take our shoes off in the stairwell and wash the soles very thoroughly with disinfectant. It is impossible to know which diseases one might catch from the street.

 עת אנו עוברות ברחובות חדרה, אנו משתדלות לנשום מה שפחות – דבר שקשה מאוד לבצע, אך הכרחי – משום הריחות עוצרי הנשימה (תרתי משמע!) שמקשות על הריאות לתפקד.

As we pass through the streets of Hadera, we try to breathe as little as we can –  which is very difficult to do, but necessary – because of the breathtaking smells (literally) that make it difficult for the lungs to function.

שנת בחירות לרשויות המקומיות. היית מצפה שלפחות ינקו את הרחובות כדי להראות שכספי המסים שלנו הולכים למקום ראוי. היית מצפה.

Election year for local authorities. One would expect them to at least clean the streets to show that our tax money goes to a worthy place. One would expect.

פחים גדושים ועולים על גדותיהם

חדרה, פחים גדושים עולים על גדותיהם Hadera, overflowing brimful trash bins

הנהג חשב שהוא מצחיק The Driver Thought He was Funny

אוטובוס

אוטובוס-מסעדה במתחם הקניון החדש בפאתי חדרה Bus-restaurant in the new mall complex in the outskirts of Hadera

הקופאית בסופר העבירה לי את המצרכים. אני קונה שם מזה שנים ואנחנו מכירות זמן רב.

The cashier at the supermarket passed the groceries. I've been buying there for years and we know each other for a long time.

היו כמה מבצעים נחמדים במצרכים שהייתי צריכה ושמחתי לנצל את הקופונים שקיבלתי מהם בדואר. לא ברור לי איך, בתקופה הנוכחית, אין את המוּדָעוּת להפחית בשימוש בנייר ובמקום לשלוח ניירות, פשוט להעביר לניידים של הלקוחות באופן וירטואלי. הטכנולוגיה קיימת, למה לא להשתמש בה?

There were some nice deals in the groceries I needed and I was glad to use the coupons I got from them in the mail. I fell to understand how, at the present time, there is no awareness of reducing the use of paper and instead of sending papers, why not simply transfer to the customers' mobile devices virtually. The technology exists, why not use it?

מישהו מאחורי, שחשב שהוא מגלה לי את אמריקה, הסביר לי שזה קיים באפליקציה שלהם ואם אוריד אותה לנייד שלי, אוכל לתת יד להפחתת השימוש בניירות. הסברתי לו בחזרה שעם כל רצוני הטוב לתרום לרווחת כדור הארץ, הרי שאין שום סיכוי שבעולם שאוריד את היישומון שלהם, משום שזה מבקש בחוצפתו גישה אל המסמכים ואל התמונות שלי. אין שום סיבה שתהיה להם גישה לחומר האישי שלי, אבל אין שום אפשרות לחסום להם את הגישה לשם.

Somebody behind me, who thought he was revealing America to me, explained that it existed in their application and if I downloaded it to my mobile, I could lend a hand to reducing the use of the papers. I explained to him that with all my good will to contribute to the well-being of the planet, there was no chance in the world that I would download their app, because it impudently asks access to my documents and pictures. There is no reason for them to have access to my personal material, but there is no way to block their access.

הקופאית מנידה בראשה לאשר את דברי. עובדת של הסופר שעברה לידינו ועצרה לשמע הדיון הער, סיפרה שגם היא ויתרה על השימוש ביישומון הזה, למרות שזה נותן לה יתרונות רבים כעובדת הרשת. השמוק שחשב שהוא מחדש לי, טען שרק נשים ואנשים קטנוניים מקפידות על שטויות כאלה במקום לאמץ את היתרונות. הזכרתי שהלה שמוק, נכון?

The cashier shakes her head to confirm my words. Another employee of the supermarket who heard the lively discussion and stopped by, said that she, too, gave up the use of this app, even though it gives her many benefits as a worker in this network. The shmuck who thought he was enlightening me, claimed that only women and petty people are strict with such nonsense instead of adopting the benefits. I mentioned that he was a schmuck, right?

שמחה וטובת-לב העמסתי על כתפי את שלושת הסלים המלאים כל טוב ושמתי פעמי לעבר האוטובוס. לא התכוונתי לסחוב כל הדרך מהסופר לבית את כל הכבודה הכבדה שקניתי. בשביל זה יש תחבורה ציבורית.

Happy and kind-hearted I loaded the three baskets full of goods on my shoulders and headed for the bus. I did not mean to carry all the heavy baggage I had bought, from the supermarket to my apartment. For this there is public transportation.

כשהתחנה שלי מתקרבת, אני קמה, מצלצלת בפעמון ומתחילה לארגן את הסלים כדי לא לעכב את הנהג כשארד.

"אני לא עוצר בתחנה הזו", אומר לי הנהג בקול סמכותי. הוא מהתפוצה שיורה עלינו אש וגופרית בגבול עזה.

"שו האדא אינך עוצר?" אני תוהה. "איך זה? יש פה תחנה!"

"אין לי תחנות עד לתחנה המרכזית, הסופית", הוא ממשיך.

למזלי וגם למזלו, יש לי לב חזק ואיני נופלת מתעלפת על המקום, אלא מתחילה לחשב בראשי איך אלך כל הדרך מן התחנה המרכזית עד לדירתי עם שלושת הסלים הכבדים. אני מתחרטת על שלקחתי את האוטובוס.

As my station approaches, I get up, ring the bell, and begin to organize the baskets so as not to delay the driver when he gets to the bus stop.

"I do not stop at this station," the driver says to me authoritatively. He is from a tribe that fires fire and brimstone at us on the Gaza border.

"Shu Hada, do not you stop?" I wonder. "How is it, there's a bus stop here!"

"I do not have any stops until the central station, the final one," he continues.

Luckily for me and him too, I have a strong heart and I do not fall fainting over the place, but I begin to calculate in my mind how I will go all the way from the central bus station to my apartment with the three heavy baskets. I regret having taken the bus.

 

סנדוויץ' Sandwich

נשק אנושיהגנה עצמית

Human WeaponSelf Defence

 

לא קל בימינו להלך ברחובותיה של עיר, בעיקר בשעות הערב.

It is not easy nowadays to walk the streets of a city, especially in the evening.

 

פרנקי הולך להוליווד – הרגעו

Frankie Goes to HollywoodRelax

 

 

 

מונדיאל 2018 World Cup

פעם אהבתי כדורגל. באמת. עד למונדיאל 1982. מאז, סר חִנו של המשחק הזה בעיני.

I used to love football. Truly. Until the 1982 World Cup. Since then, the game fell from grace as far as I'm concerned.

במונדיאל 1982 הייתי צמודה לטלויזיה ולוידאו, מקליטה את המשחקים ואחר כך עורכת אותם למקבץ של הגולים לטובת הצד הגברי שנלחם אז בלבנון ונבצר ממנו לצפות במשחקים בשידור ישיר. המשחקים המרתקים היו ממש מעטים ושמחתי לחסוך לצד הפחוּת של האנושות את זמן השעמום. מאז, לא טרחתי לצפות באף מונדיאל. מן הסתם רויתי ומיציתי.

At the 1982 World Cup I was glued to the television and video, recording the games and then editing them into a collection of goals in favour of the male side that fought in Lebanon then and was unable to watch the games live. The fascinating games were very few and I was happy to spare the lesser side of humankind the time of boredom. Since then, I have not bothered to watch any World Cup. I guess that I must had seen enough of it in 1982.

תמיד היו נבחרות ששיחקו בצורה משעממת וכאלה שהבריקו והלהיבו, אך עם השנים, הפך המשחק הזה יותר ויותר למשעמם, עד מוות ממש. מאחר ואני עדיין רוצה לחיות ובטוב – אני מעדיפה להדיר את עיני ממנו ולהתרכז בדברים הרבה יותר מעניינים בחיים. לדוגמא, קריאה. זמן המונדיאל זה תקופה מעולה להשלים את שהחסרתי בתחום הזה.

There were always teams that played in a boring way and those ones that shone and excited the viewers, but over the years, this game became more and more boring, to the point of death really. Since I still wish to live and well, I prefer to keep my eyes away from it and concentrate on much more interesting things in life. For example, reading. World Cup time is an excellent time to catch up what I was missing in that field.

שתי אצבעות מצידון – הסרט

שניות ספורות A Few Seconds

פינק פלוידאמא לב אטום

Pink FloydAtom Heart Mother

 

לא היה לנו סיכוי. השניות הספורות שהבטיחו לנו, התמוססו עוד לפני ש…

We had no chance. The few seconds they had promised us, had melted before we had…

התאדֵנו.

Evaporated.

 

לסלוח, לשכוח Forgiving, Forgetting

How to Forgive (1)

אני משתדלת להיות חיובית ככל שאני יכולה ולהפיץ אנרגיות חיוביות כלפי הסביבה שלי בפרט והעולם באופן כללי. זה לא תמיד קל.

I try to be as positive as I can and to spread positive energies particularly towards my environment and the world generally. It is not always easy.

מישהי כתבה בפייסבוק: שיעור לחיים דהיום: "ככל שהאידיוט אידיוטי יותר, כך עדיף לסלוח לו ולשכוח אותו".

Somebody wrote on Facebook: "Life lesson for the day: The bigger the asshole, the better to forgive and forget them".

לפעמים, כל מה שאני יכולה לעשות זה להשתמש בדאודורנט.

Sometimes, all I can do is use the deodorant.

 

How to Forgive (2)

 

נפלאות המוח The Wonders of the Brain

Wendy Suzuki – The Brain-Changing Benefits of Exercise

 

 

התכוננתי, התכוונתי, אך נבצר ממני להגיע לחוג שלי אחר הצהרים. המוח שלי שקע מיד.

I was getting ready, I meant, but I could not get to my afternoon class. My brain sank immediately.

 

 

זה לא צנוע ככה That's Not Modest

Tressa Lemky – Modesty & Inner Beauty

החוף היה דליל. מעטים האנשים שטרחו לפקוד אותו. בתחזית ניבו גשם, אך במציאות היה חמים והביל, כך שהחלטתי להתאוורר לי בים. שמחתי להיות שם כמעט לבדי.

The beach was almost empty. Few people bothered to attend there. The forecasters said it was going to be rainy, but in reality, it was warm and steaming, so I decided to air myself in the sea. I was glad to be there almost alone.

פרשתי מגבת על החול החם והתמקמתי עליה בנוחות. בדרך כלל אני נוהגת לקרוא ספר בטלפון הסלולרי, אך היום לא ממש התחשק לי. העדפתי פשוט לבהות בגלים ובאויר שזז עם הרוח הקלה שנשבה והפיגה את קפיחת קרני השמש הבוהקת.

I spread a towel on the warm sand and settled comfortably. I usually like to read a book on my cell phone, but today I did not really feel like it. I preferred simply to stare at the waves and the air that moved with the breeze that blew and dissolved the glistening sun.

 

שגרה Routine

Routine – Animation short film 2017

 

לפעמים יש חשק לשבור את השגרה, לחוות משהו אחר. איני מקנאה במי שאינה יכולה לממש את תשוקותיה.

Sometimes there is a desire to break the routine, to experience something else. I don't envy anyone who can't fulfil her desires.

סטיבן ווילסון – שגרה

Steven Wilson – Routine