ארכיון קטגוריה: לחם ומים Bread & Water

הוכחתי את עצמי   I Earned My Stripes

יאני – אהבה היא הכל

Yanni – Love is All

צעירים אינם חושבים על זקנה. הם צעירים, הם חושבים שהעולם שייך רק להם וזקנים הם סבא וסבתא שלהם. הם אינם חושבים שפעם גם הם יהיו זקנים.

Young people don't think about old age. They are young, they think the world belongs only to them, and elders are their grandparents. They don't think they'll ever be old either.

לי לא היו סבות וסבים, אלה נרצחו בשואה. היתה לי דודה אחת, אחות אמי. הדוד שלי היה בעלה של הדודה וילדם היה בן הדוד שלי. היחיד. בשכונה בה גדלתי, היו ילדים מעטים מאוד שהיו להם סבות וסבים, דודים ובני דודים. אלה היו בעיקר ילדים להורים ילידי הארץ, בשונה מרוב ההורים בשכונה שבאו מהשואה. הדור שלי, שגדל בלי קרובי משפחה כמעט, לא ידע טעמם של אלה, לא חוינו אותם.

I had no grandparents, these were murdered in the Holocaust. I had one aunt, my mother's sister. My uncle was the aunt's husband, and their child was my cousin. The only one. In the neighbourhood where I grew up, there were very few children who had grandparents, uncles and cousins. These were mainly children to native-born parents, unlike most parents in the neighbourhood who came from the Holocaust. My generation, who grew up with almost no relatives, didn't know the taste of these, we haven't experienced them.

בכל פעם שאני שומעת בחדשות על עוולות שנעשות כלפי זקנים, לבי נחמץ בקרבי ואיני יכולה שלא להזכר בהורי ז"ל, שהם בגיל של הזקנים הללו, בסביבות גיל 100. גם הדור שלי נחשב זקן, למרות שרובנו עדיין מבורכים בחיוניות מלאה ואנחנו מסוגלות לדאוג לעצמנו. יש לנו עוד לפחות כ-20 שנים להתחיל לחוש את הזיקנה על בשרנו. אנחנו יותר צעירים ברוחנו מאשר היו הורינו בגיל הזה. הסיבה ברורה: הם חוו זוועות, אנחנו לא, למרות ששמענו קצת על כך פה ושם מפי ניצולים שהיו מסוגלים לדבר. לא הורי. עם כל הקשיים שהיו והתנאים הלא קלים של הדור שבנה את המדינה (הורינו), אנחנו גדלנו עטופים בדאגת הורינו שעשו את מיטב יכולתם כדי לגדלנו.

Whenever I hear the news about wrongs done to elders, I get annoyed and I can't help but reminisce about my late parents, who are at the age of these elders, around the age of 100. My generation is also considered old, though most of us are still blessed with full vitality and we can take care of ourselves. We have about 20 years ahead to start feeling the old age on our flesh. We are younger in spirit than our parents were at this age. The reason is clear: they have experienced atrocities, we didn't, although we have heard a little about it here and there from survivors who were able to speak. Not my parents. With all the difficulties that had been and the hard conditions of the generation that built the country (our parents), we grew up wrapped up in the concern of our parents who did their best to raise us.

אני תוהה עד כמה קולטים אלה ששומעים את הכתבות על "הזקנים האלה", שלמעשה הם ההורים של מישהם, סבות וסבים של מישהם, אנשים שהיו פעם ילדים וצעירים והורים ועכשו הגיעו לגיל זיקנה אחרי שעברו חיים שלמים. אלה עדיין בני אדם, גם אם הם בני שמונים ומעלה, גם אם אינם בריאים כל כך וגם אם הם מוגדרים כ"תשושי נפש". עדיין יש להם זכות לחיות עד בוא יומם.

I wonder how much those who hear the stories about "these old people" get that these actually are somebody's parents and grandparents, people who in the past were children and adolescents and parents who now have reached old age after living a lifetime. These are still human beings, even if they are eighty and older, even if they are not so healthy and even if they are defined as "mentally frail". They still have a right to live to their day will come.

ניקול רביב – שיר תקוה

Nicole Raviv – Song of Hope (Shir Tikvah)

השערוריות של הזנחת הזקנים בארצות העולם מזעזעות כשלעצמן, אך כשדברים כאלה קורים אצלנו, אצל העם שאיבד ששה מליון מבנותיו ובניו, זה מקומם ומעציב ומרגיז ומביא את הסעיף לנקודת רתיחה מסוכנת מאוד. אי אפשר להבין את היחס לזקנים. פשוט אי אפשר. איך הניחו להם למות כאילו היו חפצים מיותרים שאין בהם שימוש ולא בני אדם? איך אפשר לא להבין עד כמה אין זה מוסרי? איני באה בטענות כלפי הצוותים הרפואיים התשושים מעבר לקצה יכולותיהם הפיזיות והמנטליות בטיפול במגיפה הזו. אני מאשימה את הממונים עליהם, את הממשלה, את אלה שאחראים על ניהול המשבר, על שלא חשבו על הנושא, על שהחליטו שהזקנים מיותרים, על שלא מצאו לנכון לתת להם מענה הולם. פשוט מזניחים דור שלם. אז מה אם הם זקנים? האם לא הרויחו ביושר את הזכות להיות מטופלים כראוי בערוב ימיהם?

The scandals of neglecting the elderly in other counties of the world are shocking by themselves, but when such things happen with us, with the nation that have lost six million of its members, it's upsetting and saddening and irritating and infuriating up to a very dangerous boiling point. It's impossible to understand the attitude towards elders. It's simply impossible. How did they let them die as if they were unnecessary objects and not human beings? How can one not understand how immoral it is? I don't make any claims against the exhausted medical staff beyond their physical and mental capabilities in dealing with this pandemic. I blame their superiors, the government, those responsible for managing the crisis, for not thinking about the issue, for deciding that the elderly are unnecessary, for not see fit to treat them properly. Just neglecting an entire generation. So what if they are old? Didn't they honestly earn the right to be properly cared for in their old days?

בחודש שעבר היה לי יומולדת. אני בת 66. אלה ימותו ויגיע תורי. למעשה, תורי כבר הגיע, משום שאין מעלי "שכבת מגן" בדמות ההורים שלי. הם הלכו כבר לעולמם ואני עכשו בחזית. האם זה אומר שאם אצטרך טיפול כלשהו, ידלגו עלי כי אני זקנה כבר? זאת, למרות שהוכחתי את עצמי, שעבדתי ובניתי את עצמי, שהקמתי משפחה, יש לי נכדים ואני רוצה לראות גם נינים בבוא הזמן. יש לי עוד חיים שלמים לחיות. אני לא אמורה להיות מיותרת.

I had my birthday last month. I am 66. These people will die and it will be my turn. In fact, it is my turn already because there is no "protective layer" above me like my parent. They have already passed away and I am now at the forefront. Does this mean that if I need any treatment, I will be skipped because I'm old already? This, although I proved myself, I earned my stripes, I worked and built myself, established a family, I have grandchildren and I also want to see great grandchildren in due course. I have still a lifetime to live. I'm not supposed to be superfluous.

יאני – פרלוד ונוסטלגיה

Yanni – Prelude and Nostalgia

במשפט אחד:

מזעזע היחס לזקנים.

In one sentence:

The attitude towards the elderly is appalling.

הזמנת מצרכים באופן מקוון   Ordering Groceries Online

כוורת – שיר המכולת

 

היום היתה זו הפעם הראשונה בה הזמנתי מצרכים טריים באופן מקוון. איך אומרת ביאטריס: "לכל דבר יש פעם ראשונה".

Today was the first time I ordered fresh groceries online. How Béatrice says: "Everything has its first time".

עד עכשו הזמנתי רק מצרכי מזון מוצקים, יבשים, כמו שמן, סוכר, אורז וכיו"ב שחבל לסחוב אותם מהסופר, וגם את מוצרי הנקיון הכבדים שגם אותם מיותר לסחוב כשאפשר לקבל אותם בידי שליח עד הבית. את מצרכי המזון הטריים, כמו ירקות ופירות, אני מעדיפה לבחור בעצמי ולא שמישהו זר יבחר לי. כך גם החברות שלי. כולנו בגיל שמעדיף למשש את הירק או הפרי לפני שאנו קונות אותו. מוצרי חלב אין מה לבחור, כי אלה מגיעים באריזות.

Until now, I ordered only solid, dry foods, such as oil, sugar, rice and the like, which is not worth to schlep from the supermarket, as well as the heavy cleaning products, which are also needless to schlep when they can be delivered by courier to the house. The fresh foods, like vegetables and fruits, I prefer choosing myself rather than having a stranger choose for me. So are my friends. We are all at the age we prefer to feel the vegetable or fruit before we buy it. We don't have to choose dairy products, because they come in packages.

בצוק העתים, בימים בהם עלינו להתמודד עם המצב ולשמור על עצמנו כמיטב יכולתנו, החלטנו לא לסכן את נפשותינו ולהשאר בבית עד כמה שאנחנו יכולות. ביום ששי האחרון (27.3.20), ארגנו את כל החברות וציידנו אותן במצרכי מזון טריים שיספיקו להן למשך שבועיים בערך, עד אחרי ליל הסדר. כדי להיות מאורגנות, התישבנו היום על האתר של הסופר הרגיל שלנו כדי להזמין את המצרכים הטריים הבאים בטרם יאזלו הללו. היינו בטוחות ששבוע מראש יספיק, אך מסתבר שזה לא כך וזמן ההמתנה למשלוח הוא שבועיים. המשלוח הכי קרוב הוא ב-17.4.20 וזה לא טוב. הזמנו בכל זאת, כדי שיהיה רצף של אספקה, אך החלטנו שנבדוק מחר באתרים נוספים של סופרים מתחרים, אולי יהיו להם מועדי משלוח קרובים יותר.

At hard times, when we have to deal with the situation and watch after ourselves to the best of our ability, we have decided not to risk our souls and stay home as much as we can. Last Friday (27.3.20), we organized all our friends and stocked them with fresh groceries for about two weeks, until after the Seder. To be organized, we sat down today on our regular supermarket's site to order the next fresh groceries before they ran out. We were sure a week in advance would be enough, but it turns out not to be so, and the wait time for delivery is two weeks. The closest shipment is on 17.4.20 which is not good. We ordered anyway to have a delivery sequence, but decided we would check out tomorrow more sites of competing supermarkets, they might have closer delivery dates.

כשהזמנתי את המוצרים האחרים, לא פירות וירקות (שכפי שכתבתי למעלה, היום היתה הפעם הראשונה שלי), זה הלך חלק ולא היתה לי התלבטות כלשהי באשר לכמות. את מזמינה מספר מסוים של מוצרים ואין עם זה בעיה. מה את עושה עם פירות וירקות? כשאני קונה ברגיל, פיזית, עם המישוש, אין לי הרי מושג מה המשקל של זה. אני קונה מספר מסוים של עגבניות, של מלפפונים ושאר ירקות. כך גם עם הפירות. לדוגמא: בקניה השבועית, אני נוהגת לקנות 7 תפוחי עץ – תפוח לכל יום בשבוע. אף פעם לא היה לי מושג מה משקלם של שבעה תפוחי עץ. באתר, כשאת מזמינה, את יכולה לבחור רק לפי משקל ולא לפי מספר. אין אפשרות לבחור 7 תפוחים או 10 עגבניות. ה-3 הנוספות הן בשביל הרטבים שאני מכינה או כשמתחשק לי לפעמים לאכול רסק עגבניות עם חצי כפית סוכר, שזה מעדן טבעי, טעים ובריא שאמי נהגה לתת לי בילדותי וזה נשאר לי.

When I ordered the other products, not fruits and vegetables (which as I wrote above, today was my first time), it went smoothly and I had no qualms what so ever about the quantity. You order a certain number of products and there is no problem with that. What do you do with fruits and vegetables? When I buy, physically, with the feeling it, I have no idea what the weight of it is. I buy a certain number of tomatoes, cucumbers and other vegetables. The same goes with the fruits. For example: in a weekly shopping, I usually buy 7 apples – an apple for every day of the week. I never had any idea what was the weight of seven apples. On the website, when you order, you can choose only by weight and not by number. You can't pick 7 apples or 10 tomatoes. The other 3 are for the sauces I make or when I sometimes feel like having tomato paste with half a teaspoon of sugar, which is a natural, delicious and healthy delicacy that my mother used to give me as a child, and it remains with me.

מזל שאני שומרת את החשבוניות מהקניות הקודמות. זה לצורך מעקב אחר מה שיורד בכרטיס האשראי. אמנם הכל אוטומטי ודיגיטלי והם אפילו יודעים מה אני רוכשת באופן קבוע, אבל כשזה מגיע לחשבון, אני מאוד מיודדת הן עם כרטיס האשראי שלי והן עם הבנק. תמיד טוב לדעת מה יורד ומה נכנס. עדיף שמה שנכנס לחשבונך יהיה יותר ממה שיוצא, כן? הוצאתי את החשבונית מיום ששי, בה יש את הפירוט של הקניה לשבועיים ויכולתי להעזר בזה. טוב, זה לא היה מושלם, כמובן, כי משקלם 10 מלפפונים לשבועיים יוצא כ-600 גרם (628 בדיוק, כפי שכתוב בחשבונית) ובאתר אפשר לבחור החל מחצי קילו ואז זה קופץ לקילו וכן הלאה, כל פעם בחצי קילו. לא ממש מתאים לי. בחרתי בחצי קילו וזה אומר שאצטרך להזמין שוב בקרוב, מוקדם משתכננתי, כי זה יספיק לי רק לשבוע בערך.

Lucky that I keep the invoices from the previous shopping. This is to track what goes out at the credit card. While everything is automatic and digital and they even know what I buy regularly, but when it comes to my account, I have a very friendly relationship with both my credit card and the bank. It's always good to know what's going out and what's coming in. It is better that what comes into your account is more than what goes out, yes? I took out the invoice from Friday, which has the two-week purchase detail and it helped me. Well, that was not perfect, of course, because the weight of 10 cucumbers for two weeks comes out at about 600 grams (exactly 628, as written on the invoice) and on the site you can choose from half a kilo and then it jumps to a kilo and so on, each time at half a kilo. Doesn't really suit me. I chose half a kilo, and that meant I would have to order again soon, earlier than I planned, because it would only suffice for about a week or so.

כשקוננתי בפני ביאטריס על הבעיה הזו, היא יעצה לי לכתוב למנהלי האתר וליעץ להם לשנות את הבחירה, כדי שנוכל לבחור את הירקות והפירות לפי מספרם ולא לפי משקלם. אני אכן מתכוונת לעשות כן, למרות שאני בספק אם יש למישהו זמן לשבת ולתכנת את זה בימים הטרופים הללו. יש להם מספיק עבודה לשמור על יציבות האתר מרוב הכניסות אליו ועוד דברים. התכנות הזה מצריך גם מחשבה, משום שלא די במספר העגבניות, אלא גם יש צורך לציין את גודלן, משום ש-x עגבניות קטניות הרי אינן כמו גדולות או בינוניות באותו המספר. כך גם בשאר הירקות. אני צורכת לשבוע, 2 פלפלים גדולים ירוקים ו-2 אדומים. אלה בשביל סלט הירקות שאני אוכלת לארוחת הבוקר שלי בכל יום,. האפשרות באתר להזמין החל מחצי קילו, אינה מתאימה לי. אין לי מושג כמה פלפלים נכנסים בחצי קילו. הסכנתי היום והזמנתי חצי קילו מכל סוג. נראה כמה יגיעו. בדרך כלל, כשיש לנו עודפים (מה שקורה לעתים ממש נדירות), אנחנו נותנות זו לזו. עכשו, כשאסור לנו לצאת, אין טעם בסיכון חיינו רק בשביל שירק או פרי לא ירקבו לנו. כפרה על זה.

When I lamented to Béatrice about this problem, she advised me to write to the webmasters and advise them to change the selection so that we could choose the vegetables and fruits by their number rather than their weight. I do intend to do so, though I doubt anyone has the time to sit and program it during these troubled days. They have enough work to keep the site stable from all the logins and other things. This programming also requires some thought, because it's not enough with the number of the tomatoes, but there is also a need to note their size, because x small tomatoes are not the same number as large or medium in size. The same goes for the other vegetables. For a week, I consume 2 large green peppers and 2 red. These are for the vegetable salad I eat every day for breakfast. The option of ordering from half a kilo on the site, does not suit me. I have no idea how many peppers come in at half a kilo. Today, I took the risk of ordering half a kilo of each kind. We'll see how many come. Usually, when we have surpluses (which happens really rarely), we give each other. Now, when we're not allowed to go out, there's no point in risking our lives just for the sake of a vegetable or fruit would rot. May this be our only ad biggest loss in life.

 

ג'ון קייל – שם עין מקרוב

John Cale – Close Watch

 

במשפט אחד:

הבעיות שהתעוררו עם הקניות המקוונות של מצרכי המזון הבסיסיים.

 

In one sentence:

The problems that arose with the online shopping of basic foodstuffs.

 

הכנות לפסח ה'תש"פ   Preparations for Passover 2020

Moses and the Exodus

ביום רביעי הבא, י"ד בניסן ה'תש"פ (8.4.20) יחול ערב פסח. כפי שהדברים נראים, לא נחגוג את החג כמדי שנה. באסה!

Next Wednesday, the Fourteen of Nissan 5780 (8.4.20) Passover eve will come. As things look now, we won't be celebrating the holiday like we used to every year. Bummer!

עוד עשרה ימים נותרו לליל הסדר. בדרך כלל, אנחנו מתחילות את הנקיון הגדול מיד אחרי פורים ובד בבד מתכננות את סעודת החג על מאכליה המסורתיים. זו גם העונה של המתנות, בה אנו קונות זו לזו דברים קטנים כדי להראות אהבה ותשומת לב. מה כבר אפשר לקנות לנשים בגילנו שדבר לא חסר להן? אני קונה בדרך כלל ספרים מעניינים. אנו אוהבות לקרוא ואנו גם בגיל בו יש לנו זמן לזה. אני יודעת (חקרתי בענין) מה כל אחת אוהבת, איזו סוגה וכך אני יכולה להתאים לכל אחת את מה שהיא תשמח לקבל.

Ten days left for the Seder. Usually, we start the big clean-up immediately after Purim and at the same time plan the holiday feast with its traditional dishes. This is also the season of gifts, where we buy each other small things to show love and attention. What else can we buy for women of our age who has almost everything? I usually buy interesting books. We love to read and we also are at an age when we have time for that. I know (I investigated the matter) what each of them likes, what kind of genre, and how I can match to each one what she would be happy to get.

השנה, הכנתי אלבומים ובהם תמונות וסיפורים קצרים מארועים שהיו לנו בשנה החולפת והם די רבים. תערוכות בהן השתתפנו, סרטים בהם צפינו, פגישות בבתי קפה, חגיגות אותם חגגנו… היה כיף לעצב את האלבומים הללו. אני מצפה בקוצר רוח לראות את התגובות. הבעיה היא שלא יהיה סדר השנה וגם משום שאסור לנו לצאת לשום מקום, זה יאלץ לחכות עד שתגיע שעת כושר. אני מקוה שבמהרה בימינו. לפי איך שזה נראה, זה לא יהיה קצר.

This year, I made albums with photos and short stories from events that we had last year and are quite a lot. Exhibitions we attended, movies we watched together, meetings in cafés, celebrations we celebrated… It was fun to design these albums. I look forward to seeing the responses. The problem is that there will be no Seder and also because we are not allowed to go anywhere, it will have to wait until we'll have an opportunity. I hope it will be soon. By the looks of it, it won't be short.

הגדה מאוירת של פסח לילדים – ערוץ הופ

ביום ששי האחרון סידרנו את האספקה לכולן לשבועיים ימים כדי שלא נצטרך לצאת ולסכן את נפשותינו. אנחנו עדיין בתורנות למקרים בהם נהיה נחוצות, אך את רוב התקשורת בינינו אנחנו עושות באמצעות הווטסאפ והסקייפ. יש אפליקציות נוספות, אך בגילנו אין אנו מעונינות ביותר מדי רעש בחיינו, שלא לדבר על מעקב אחרינו. מישהי הציעה אפליקציה מסוימת וכהרגלי, התישבתי לחקור מה היא עושה ועד כמה מזיקה. לפי כמה תלונות, זו נצמדת למחשב או לסמרטפון שלך כמו עלוקה וגם אחרי שהסרת אותה, זו עדיין מרגלת אחרייך. מה שאומר שאי אפשר להסירה לגמרי. אין לי כח להתמודד עם דברים כאלה. זו הסיבה שאין ולא יהיה לי פייסבוק בסמרטפון.

Last Friday, we arranged supplies for everyone for two weeks so we won't have to go out and risk our lives. We are still on call when we will be needed, but most of the communication between us is via WhatsApp and skype. There are other apps, but at our age we don't want too much noise in our lives, let alone follow us. Someone suggested a particular app and as usual, I sat down to investigate what does it do and how harmful it is. According to some complaints, it sticks to your computer or smartphone like a leech and even after you remove it, it still spies on you. Which means that it is not completely removed. I have no strength to deal with such things. That's why I don't have Facebook on my smartphone.

התחזית לחג עגומה. אנחנו ממשיכות את ההכנות המינימליות, בעיקר לעצמנו. אני מתארת לעצמי שנסב בליל הסדר באופן וירטואלי. תעבורה רבה תעבור ברשת. מקוה שזה לא יגרום לעומס יתר. גם כך אנחנו חוות שידורי חדשות מקוטעים, כשההאטה בגלישה מורגשת מאוד. מעצבן לשמוע חדשות מגומגמות בסמרטפון (זה הטרנזיסטור החדש) כשכל כמה משפטים שהקריינית אומרת נקטע השידור ובעיקר בקטעים הכי מעניינים, כשאת ממש רוצה לשמוע את המידע. אני ממש לא רוצה לחשוב מה יקרה אם מאן דהוא יחליט לסגור לנו את כל הערוצים בטענות לא הגיוניות. איך תקשר זו עם זו? מה יהיה על הבודדות?

The prognosis for the holiday is forlorn. We continue the minimum preparations, especially for ourselves. I suppose we'll go virtual on the night of the Seder. Much traffic will go through the network. I hope it won't overload. As it is, we experience fragmented news broadcasts, with the slowdown in the surf being very noticeable. It is annoying to hear stuttered news on the smartphone (this is the new transistor) when every few sentences that the announcer says is interrupted and especially at the most interesting sections, when you really want to hear the information. I really don't want to think about what happens if somebody decides to shut down all channels with unreasonable claims. How do you communicate with each other? What would be with the lonely people?

The Animated Haggadah

במשפט אחד:

הכנות לפסח במצב של חוסר ודאות לגבי ליל הסדר.

In one sentence:

Pesach preparations in a state of uncertainty about the night of the Seder.

איזה עולם יהיה לנו   Which World We Will Have

Riya Sokol – Thank you, Coronavirus

הכותרת שניקרה לי בראש היתה 'איזה עולם יהיה לנו בסוף', אבל בימים אלה אין זה רצוי להשתמש במלה הזו.

The headline I had in mind was 'which world we will have in the end', but these days it is not advisable to use this word.

במלה 'סוף', אני מתכוונת לאחרי הקורונה, כי זו הרי תעזוב אותנו בשלב כלשהו ויפה שעה אחת קודם. אני עדיין אופטימית שזה יגמר לפני הפסח ונוכל להסב יחד בליל הסדר בכיף ובשמחה. אפשר להיות אופטימיות, גם אם אנו זהירות מאוד בזה כדי לא להתאכזב. אי אפשר לחיות בפסימיות, אלה אינם חיים. זאת אומרת, יש כאלה שיכולות. הכרתי פעם מישהי כזו שכשהיה לה טוב – היה לה רע וכשהיה לה רע, היה לה טוב. מאושרת היא אף פעם לא היתה. יחד עם זאת, עלינו להיות מציאותיות ולפעול כמיטב יכולתנו בכל מצב נתון.

By the word 'end', I mean after the corona, because it will leave us at some point and the sooner the better. I am still optimistic that it will be over before Passover so we can sit and have a fun and joyful Seder together. We can be optimistic, even if we are very careful not to be disappointed. You can't live with pessimism, that's not life. I mean, there are those who can. I once knew someone like that, that when life was good – she felt bad, and when life was bad, she felt good. She was never happy. At the same time, we need to be realistic and do our best in any given situation.

איזה עולם יהיה לנו אחרי הקורונה? האם נשתנֶה? האם נשנה את דרכינו? האם נהיה טובים יותר? קוננתי למישהי בפייסבוק את הקינה הידועה שלי שלפיה לאמא אדמה נמאס מההתעללות שבני האדם מתעללים בה והחליטה להתמרד נגדם ולהראות להם את כוחה הכביר ועד כמה שבירים הם. הבעתי את ספקנותי שדברים ישתנו אחרי שהקורונה תיסוג זמנית (כי זו תחזור שוב ושוב גם בצורות אחרות) ובני האדם יחזרו לשגרת חייהם. השוחט ימשיך לשחוט (כל מה שקורה בסוריה ובמדינות האחרות עם שנאת הזרים והאנטישמיות), העשיר ימשיך להתעשר ולשלוט בנו (מנהיגי העולם ובעלי החברות העוקבות אחרינו) ועולם כמנהגו ישוב לנהוג. התקוה שלי שבני האדם ילמדו לקח, אך אני בספק רב אם זה יקרה. העיקר הבריאות! מה לעשות, בקטע הזה איני אופטימית.

Which world will we have after the Corona? Will we change? Will we change our ways? Will we be better? I lamented to someone on Facebook my well-known lament that Mother Earth is fed up with the abuse that humans are abusing her and has decided to rebel against them and show them her immense power and how fragile they are. I expressed my doubt that things would change after the Corona temporarily retreated (because it will come back again and again in other forms) and humans would return to their daily routine lives. The slaughterer will continue to slaughter (everything that is happening in Syria and other countries with xenophobia and anti-Semitism), the rich will continue to become richer and govern us (world leaders and the companies that track us) and the world will keep moving on. My hope that humans will learn a lesson, but I doubt that will happen. The main thing is health! What can I do, I am not optimistic in this.

איך מעבירים את הזמן בבידוד? נתן שרנסקי מחלק לכם טיפים

היא ענתה לי: "אנחנו בעיצומה של קפיצה קוואנטית תודעתית וזו משנה את המציאות הידועה". מאחר ולא היה לי מושג על מה היא כתבה, חפרתי בגוגל כדי להבין. מצאתי כל מיני מאמרים. למרות שאינני מסכימה עימם משום שאין הם נראים לי הגיוניים (אני מאותגרת הרי), לא השתכנעתי והם מקוטלגים אצלי תחת הכותרת של 'השטויות של העידן החדש'. גם אחרי שחרשתי היטב את המאמרים הללו, גם את הארוכים ביותר, עדיין לא ברור לי למה צריך לעשות את הקפיצה הזו. זאת אומרת, הם מסבירים שם שהקפיצה נועדה לשנות את העולם לטוב יותר. את זה אני מסוגלת להבין, זה פשוט, אך לא ברור לי למה מלכתחילה אי אפשר לסדר עולם טוב נצחי. למה שבכלל יהיה עולם רע שצריך לעשות קפיצה קוואנטית תודעתי כדי לשנותו לטובה? עקב האכילס בזה, הקוץ שברור לי שאי אפשר בכלל לבטל אותו, הוא שכולנו כאיש אחד צריכים לעשות את 'העבודה הפנימית' כדי שזה יצליח. מי רואה את המוסלמים הפונדמנטליסטים עומדים יחד איתנו, "הכופרים", ומתפללים לטוב במקום לקצץ את ראשינו ואת אברינו האחרים?

She replied to me: "We are in the midst of a conscious quantum leap and this is changing the known reality." Since I had no idea what she was writing about, I dug into Google to understand. I found all kinds of articles. Although I don't agree with them because they don't make sense to me (I am challenged after all), I wasn't convinced and they are catalogued with me under the heading of 'New Age nonsense'. Even after hitting deep through these articles, even the longest, it is still unclear to me why this leap should be made. I mean, they explain there that the leap is meant to change the world for the better. I can understand that, it is simple, but it is not clear to me why in the first place it is impossible to arrange an eternal good world. Why, in the first place, should there be a bad world that needs quantum leaps in consciousness to be made in order to change for the better? The Achilles' heel in this, the thorn that is clear to me that it can't be undone at all, is that we all, as one, have to do the 'inside work' for it to succeed. Who sees the fundamentalist Muslims standing with us, the "infidels," and praying for good instead of chopping our heads off, as wrong as other or our limbs?

Natan Sharansky's Tips for Quarantine

בספרו המיוחד והמרתק 'אחד', העלה ריצ'ארד באך את הרעיון הזה שכולנו אחד ואנחנו נעים בעולמות מקבילים. יש לו ספרים נוספים הנוגעים בנושא העידן החדש, גם הם מרתקים בשל כתיבתם המעולה (אני מתענגת על הדברים שהוא כותב והתרגום לעברית מצוין), אם כי איני נוהה אחר זה. אין לי את הקטע הזה של לנהות אחר דתות, טקסים ומנהגים שמחייבים אותי למלא אחריהם. אני מעדיפה את החופש לחיות בהתאם לעקרונות שלי. אלה מבוססים בעיקר על עשרת הדברות, שאם כל בני האדם היו נוהגים לפיהם, היה עולמנו נראה הרבה יותר טוב ולא היה צורך בקפיצות למיניהן שרק מלחשוב עליהן מסתחרר לי הראש.

In 'One', his fascinating, special book, Richard Bach brought up this notion that we are all one and we are moving in parallel worlds. He has other books on the New Age subject, also fascinating because of their excellent writing (I take relish on the things he writes and the Hebrew translation is excellent), though I don't follow it. I don't have that thing of religion, rituals, and customs that compel me to follow them. I prefer the freedom to live according to my principles. These are mainly based on the Ten Commandments, which if all humans followed them, our world would have looked much better, and there was no need for leaps of any kind that only from thinking about them it makes my head spin.

מבחינתי, כל עוד מאמינה האנושות באמונות שאינן כופות את עצמן על הזולת, זה בסדר גמור. לאף אחד אין בעלות על האמת. כל אחת רשאית להאמין במה שמתאים לה כל עוד אין היא מתנשאת על זולתה ומתימרת לדעת את כל החוכמה ולחשוב שרק היא או האמונה בה היא מאמינה הן הצודקות הבלעדיות. גם המחשבה שעל כולנו לכוונן את עצמנו ולעשות את העבודה הפנימית למען עולם טוב יותר, כופה את עצמה על אלה שאינן מאמינות בשטויות של העידן החדש. איננו עשויות מקשה אחת. זה אמור להיות עולם חופשי עם מחשבה חופשית והדעה שלי שוה לכל דעה אחרת. אף רב ואף מנהיג אחר, גם לא הדלאי לאמה (שאין לי מושג מה יש לנהות אחריו) אינם יותר חכמים מאחרים. כל אחד צריך להיות אחראי על עצמו בלבד ועל לעשות טוב לאחרים ולא להרע לזולתו. אני מאמינה שכשזה יקרה – יהיה העולם טוב. האם זה יקרה?

For me, as long as humanity believes in beliefs that don't impose themselves on others, that's fine. No one has ownership of the truth. Everyone can believe in what is right for them as long as they don't boast about others and pretend to know all the wisdom and think that only they or their faith are the exclusive just. Also, the thought that we should all tune ourselves and do the inner work for a better world, imposes itself on those who don't believe in the new age nonsense. We are not made of one piece. It is supposed to be a free world with free thought, and my opinion is equal to any other opinion. Neither a rabbi nor any other leader, nor the Dalai Lama (who I have no idea why follow him) are no wiser than others. Everyone should be responsible only for themselves and for doing good to others, and not harming their fellow humans. I believe that when that happens – the world will be good. Will that happen?

במשפט אחד:

איזה עולם יהיה לנו אחרי מגיפת הקורונה הנוכחית?

In one sentence:

Which world will we have after the current Corona pandemic?

המדפים בסופר מלאים   Supermarket Shelves are Full

המדפים בסופר מלאים וגם המעברים Super shelves are full and so are the aisles

המדפים בסופר מלאים וגם המעברים   Super shelves are full and so are the aisles

אנחנו עם שאוגר. לא רק בימי חרום, אלא גם ביומיום. זה לא מהיום, זה מקדמת דנא.

We are a nation that use to stock up. Not just in emergencies, but also in everyday life. It's from today, it's from a long time ago.

הארוע הכי מוקדם שאני יכולה להעלות על דעתי, זה מהתנ"ך, מהעצה שנתן יוסף לפרעה: 34 יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ, וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. 35 וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ. 36 וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב (בראשית, פרק מ"א, פסוקים ל"ד-ל"ו). כל חרטומי מצריים לא הצליחו למצוא פתרון לחלומות פרעה ורק יוסף הצליח הן לפתור, הן להסביר והן לתת עצה מה לעשות. גמישות מחשבתית במיטבה של היועץ היהודי למלך.

The earliest event that I can think of, is from the Bible, the advice given by Joseph to Pharaoh: 34 Let Pharaoh proceed to appoint overseers over the land and take one-fifth of the produce of the land[a] of Egypt during the seven plentiful years. 35 And let them gather all the food of these good years that are coming and store up grain under the authority of Pharaoh for food in the cities, and let them keep it. 36 That food shall be a reserve for the land against the seven years of famine that are to occur in the land of Egypt, so that the land may not perish through the famine (Genesis 41; 34-36). All wise Ancient Egyptians were unable to find a solution to Pharaoh's dreams and only Joseph was able to solve, explain and give advice. Cognitive flexibility at its best of the Jewish adviser to the king.

הסופרמרקט מלא כל טוב  The supermarket is full of goods

אני זוכרת את אמי אוגרת. תמיד היו לנו מצרכים ואף פעם לא היה חסר גם בימים בהן אי אפשר היה למצוא אותם במכולת (אז לא היו סוּפּרים, היו מכולות וצרכניות) בעתות מלחמה או צנע. ברגע שהמצב נרגע, נהגה אמי (כמו יתר השכנות) למהר ולמלא את החסר. זה תמיד היה הרבה לפני שהמצרכים שלנו עמדו לאזול. הדור שלי ממשיך במסורת ואוגר בכל ימות השנה. במהלך החודש האחרון, אגרנו עוד יותר את כל מה שיכולנו ומילאנו את בתינו מכל טוב כדי שלא יחסר. יש לנו מלאי מספיק של מצרכים עמידים לזמן ארוך. הבעיה היא עם המצרכים הטריים – ירקות ופירות, לחם, מוצרי חלב וכיו"ב, שאותם יש למלא בכל שבוע או מקסימום עשרה ימים. אי אפשר להחזיק מוצרים שמתקלקלים.

I remember my mother stocking up. We always had groceries and we were never missing even in the days when you couldn't find them in the grocery store (then there were no supermarkets, we had grocery stores) in times of war or austerity. As soon as things calmed down, my mother (like the other neighbours) used to hurry and fill in the lacking. It was always long before our groceries were about to run out. My generation continues the tradition and stocks throughout the year. Over the past month, we have stored even more everything we could, and filled our homes with all the goods. We have sufficient stock of long-lasting durable provisions. The problem is with the fresh ingredients – vegetables and fruits, bread, dairy products, etc., which must be filled every week or for a maximum of ten days.

מרכז קניות שומם   Deserted shopping center

כל יציאה מהבית הופכת למסוכנת יותר ויותר. אין בי פחד או חרדה, אך אני לא טיפשה ומשתדלת להשמר מהדבקה כמיטב יכולתי ולנקוט באמצעים שעשויים להגן עלי. זה אף פעם לא בטוח, אבל גם אין ברירה. אני יכולה רק לקוות לטוב. איני מסוגלת להזניח חברות במצוקה כשאני יכולה לעזור להן. כך גם היה היום. יצאתי לדרך בתקוה שאעבור אותה בשלום ואחזור הביתה בלי להדבק. אדע בעוד שבועיים.

Every exit from the house becomes more and more dangerous. I have no fear or anxiety, but I'm not stupid and try to keep from getting infected to the best of my ability and to take measures that may protect me. It's never safe, but there's no choice either. I can only hope for the best. I can't neglect friends in distress when I can help them. So was today as well. I set off hoping I would pass it safely and return home without getting infected. I'll know in two weeks.

בפתח הסופרמרקט העמידו שולחן ובו כפפות חד פעמיות ובקבוקים עם נוזלי חיטוי לשימוש הלקוחות. לקחתי את הכפפות, לא יזיק. לקח לי עשר דקות כדי להאבק עם עטייתן. אני כנראה מאותגרת גם בקטע הזה. מישהו עמד בפתח ושוחח עם השומר. אותתי לו להכנס כדי שאוכל להכנס גם אני, אך השומר אמר שצריך לחכות. לא הבנתי מדוע והלה הסביר לי שהשיטה הנהוגה עתה היא שאפשר להכנס רק כשלקוח יוצא. כמובן שזה הזכיר לי את המערכון של הגשש – "מי שעולה ומי שיורד"… לא היה תור ארוך, רק שלושה המתינו, אני ביניהם וזה גם הלך מהר, אפילו לא הספקתי לעטות את הכפפות בטרם הכניסה לסופר.

At the door of the supermarket, a table with disposable gloves and bottles of antiseptic was put up for use by customers. I took the gloves, can't harm. It took me ten minutes to fight with wearing them. I'm probably challenged in this area too. Someone was standing in the doorway talking to the guard. I signed him to go in so I could go in too, but the guard said we had to wait. I didn't understand why, so he explained to me that the customary method now is that you can only go in only when a customer comes out. There wasn't a long queue, only three waited, I was among them, and it also went fast, I didn't even manage to put on the gloves before entering the supermarket.

סוגי מאפים   A few sorts of pastries

סוגי מאפים   A few sorts of pastries

הסופר היה עמוס מכל טוב. המדפים היו מלאים וסחורה רבה עמדה בין המעברים ממתינה למקרה של התרוקנות מדף זה או אחר. אכן, כפי שהובטח לנו, אין מחסור במזון בישראל או במצרכים נחוצים. אמנם צמצמו את המבחר, אך היה מספיק. במקום כמה סוגי שוקולד או מוצרים אחרים, היו פחות. לא ממש נורא. גם ככה, כשאני משוה כל מיני מוצרים עם חברות בחו"ל, להם יש איזה מליון סוגים של חלב, לדוגמא ולנו יש אולי חמישה. החך הישראלי לא מפונק כל כך. העיקר שיש אוכל, אין צורך להיות בררניים, כמו שאמי נהגה לומר.

The supermarket was full of goods. The shelves were full and there was a lot of merchandise between the aisles waiting in case of any shelve getting empty. Indeed, as promised to us, there is no shortage of food in Israel or of necessary supplies. Although narrowing the selection, there still was enough. Instead of a few sorts of chocolate or other products, there were less. Doesn't really matter. As it is, when I compare all kinds of products with friends abroad, they have a million kinds of milk, for example, and we may have five. The Israeli palate is not so spoiled. The main thing is that there is food, you don't have to be picky, as my mother used to say.

אני מצוידת כראוי להסגר   I'm properly equipped for quarantine

אני מצוידת כראוי להסגר   I'm properly equipped for quarantine

במשפט אחד:

יש לי מצרכים טריים למשך עשרת הימים הבאים ואפילו חבילת מצות לפסח. אני מצוידת כראוי להסגר.

In one sentence:

I have fresh groceries for the next ten days and even a matzah package for Passover. I'm properly equipped for quarantine.

צדיקה באמונתה תחיה   A Righteousness Will Live in Her Faith

Sister Act Oh Happy Day

לכל אחת האמת שלה, לכל אחד האמת שלו. אף אמת אינה מעל לזו של הזולת. יש כאלה המוצאים נחמה בתפילה, אחרים מוצאים נחמה בהתרסה ויש כאלה שפשוט מנסים לחיות.

Each one of us has her truth, each of them has their truth. No truth is beyond that of others. Some find solace in prayer, some find solace in defiance, and some are just trying to live.

ב-16:18 הגיעה הודעה מהסופרמרקט בו אני נוהגת לקנות את הקניות העיקריות שלי ושל החברות שלי (יש גם אחד ליד הבית להשלמות) המבשרת על סגירת הסניף הזה ביום א' הקרוב (29.3.20) ועל פעילות הסניפים האחרים. לא ברור לי למה בחרו לסגור דוקא את הסניף "שלי", אך זה המצב. אני מקוה שהעובדות והעובדים בו לא נשלחו הביתה, אלא שולבו כדי לתגבר את שאר הסניפים שהוזכרו בהודעה ולפחות תהיה להם משכורת.

At 16:18 a message came from the supermarket where I usually buy my main shopping and those of my friends' (there is also one near my home for top ups) announcing the closure of this branch on the coming Sunday (29.3.20) and the activities of the other branches. It is not clear to me why they chose to close "my" branch, but that is the case. I hope the employees and were not sent home, but incorporated to reinforce the other branches mentioned in the message and at least they will have a salary.

שניות ספורות לאחר קבלת ההודעה, התחיל מבול של טלפונים ומסרונים. אני מתוכננת לצאת מחר לקניות מרוכזות עבור כמה מאיתנו והידיעה תפסה אותנו במהלך הכנת רשימות הקניות. כל מי שהתנדבה לערוך את הקניות לאלו שאינן יכולות לעשות זאת, יוצאת מהבית עם הרשימות ויש לזה שלוש מטרות: האחת, אף אחת אינה יכולה לזכור מה צריך לקנות אם לא תהיה לה רשימה (וזה ללא קשר לגילנו). השניה, כבר שאלו אותנו בסופר מה המלאים הללו שאנחנו מעמיסות על העגלות והסברנו שאין לנו צורך אישי ב-10 ק"ג עגבניות או מלפפונים המפוזרים בכמה שקיות ניילון, אלא זו קניה מרוכזת לחברות שלנו. היה נחמד לראות את חיוך ההקלה העולה על הפנים החמורות של המפקחות למראה הרשימות השמיות המפורטות. שלישית, זה טוב לחלוקה. אנחנו מרכזות כל קניה לפי שם החברה וכשמגיעות לביתה – קל יותר לשלוף את הקניה המיועדת לה. זה ענין של סדר וארגון.

Seconds after receiving the message, a flood of phones and text messages started. I'm scheduled to go out for concentrated shopping tomorrow for some of us and the news caught us while making the shopping lists. Anyone who has volunteered to do the shopping for those who can't do it, leaves her house with the lists, and it has three purposes: one, no one can remember what to buy if she doesn't have a list (and this has not to do with our age). The second, we were already asked in the supermarket what are these stocks we load on the carts, and we explained that we have no personal need for 10 kilos of tomatoes or cucumbers scattered in a few plastic bags, but this is a concentrated shopping for our friends. It was nice to see the smiles rising on the supervisors' severe faces at the sight of the detailed lists of names. Third, this is good for the delivery. We concentrate each purchase by the friends' name and when we arrive at their home – it is easier to get to their intended purchase. It is a matter of order and organizing.

יש מישהי שמפאת מחלתה, אינה יכולה לכתוב את הרשימה בכתב ידה וגם לא להקליד – לא במחשב שלה ולא בנייד. היא מתקשרת אלי בטלפון ומכתיבה לי את מה שהיא צריכה. לוקח לה זמן, כחצי שעה, עד שהיא עוברת על המקרר שלה ובודקת מה חסר לה. קניות גדולות של מוצרים גדולים וכבדים, אני עורכת עבורה באמצעות האינטרנט כשאני מגיעה לביתה לצורך זה. תמיד אפשר להסתדר כשרוצות, תמיד אפשר למצוא פתרון ולגלות תושיה. ענין של רצון טוב ומזל.

There is someone who, because of her illness, can't write the list in her handwriting nor type – neither on her computer nor on mobile. She calls me on the phone and dictates me what she needs. It takes her about half an hour to go through her fridge to check what she's missing. Big shopping for big and heavy products, I do for her through the internet when I come to her house for this purpose. You can always get along when you want, you can always find a solution and be resourceful. A matter of goodwill and luck.

"תודה רבה לך!" היא מודה לי בסוף השיחה אחר הצהריים שארכה הפעם כמעט שעה. אחרי שהכתיבה לי את הרשימה שלה, המשכנו לדבר על נושאים שונים, בעיקר אלו הפוליטיים הבוערים כרגע. כולנו זועמות על המהלך של זה שאמור היה להנהיג את העם במקום הנאשם המשמש כרגע כראש ממשלה זמני.

"זה בסדר", אני עונה לה, "אני שמחה שאני יכולה לעזור."

"אלוהים יברך אותך!" הוא מברכת אותי.

"העיקר הבריאות!" אני מחייכת לעצמי.

"אני יודעת שאת לא מאמינה בו, אבל דעי לך שהוא זה שקובע כל מה שקורה", היא מעירה.

"Thank you very much!" She thanks me at the end of the afternoon call which lasted almost an hour this time. After dictating her list to me, we went on to talk about various issues, especially the current political ones. We are all outraged at the move done by the person who was to lead us in place of the accused who serves as the interim prime minister.

"It's okay," I reply, "I'm glad I can help."

"God bless you!" He blesses me.

"The main thing is health!" I smile to myself.

"I know you don't believe in Him, but know that He is the one who determines everything that happens," she comments.

לא יכולתי להתאפק ועניתי מה שאני עונה בדרך כלל לסוג כזה של דיבורים: "אם זה כך, את ודאי מודעת לכך שהוא זה שגם תכנן וקבע את רצח ששת המליונים בשואה, כן?"

"כן", היא עונה לי בשלוה, "הכל נהיה בדברו. גם את הקורונה הוא תכנן ואני מאמינה שיש לזה סיבה. זה לא סתם."

"איזו סיבה יכולה להיות לדברים נוראיים כאלה? אם באמת היה אלוהים, למה שהוא לא היה בורא ומנהל עולם טוב ולא כל החולירות שאנחנו חווים עכשו?"

"אנחנו לא יכולים להבין הכל, אנחנו בני אנוש, בשביל זה יש את אלוהים שמנהל לנו את העולם." יכולתי לראות בעיני רוחי את ארשת פניה הצדקניות שאני מכירה היטב.

בדרך כלל, הערות מסוג כזה מעוררות אצלי הרצאה מקיפה, ארוכה ומנומקת על אי קיומו של החבר הדמיוני שמשום מה ישנם רבים המאמינים בקיומו, אך החלטתי לותר לה הפעם. היו לי שיחות ממתינות נוספות לענות להן ולא היה לי זמן לזה. אני בטוחה שבימים הקרובים יִמָצִא לנו הזמן המתאים לערוך שיחות ארוכות גם בענייני דת. אין לי בעיה עם אמונת זולתי, כל עוד זה אינו כופה עלי דבר. מה שכן, אין לי שום כבוד למאמינים. לא ברור לי איך אפשר להאמין במשהו כזה אחרי מה שקורה בעולמנו. שמה דאודורנט.

I couldn't resist and answered what I usually answer to this kind of talk: "If so, you must be aware that it is he who also planned and determined the murder of the six million in the holocaust, yes?"

"Yes," she replies calmly, "everything is done according in His word. He also designed the Corona and I believe it has a reason. It's not without a purpose."

"What reason could there be for such terrible things? If there really was a God, why would he not have created and managed a good world and not all the strife we ​​are experiencing today?"

"We can't understand everything, we are human beings, this is why we have God who governs the world for us." I could see in my mind the righteous countenance I know well.

Usually, comments of this kind arise in me a comprehensive, lengthy and reasoned lecture on the non-existence of the imaginary friend that for some reason there are many believers in his existence, but I decided to give it up this time. I had more pending calls to answer and I didn't have time for that. I am sure that in the coming days we will find the right time to have long conversations on religious matters as well. I have no problem with the beliefs of others, as long as nobody doesn't force me anything. Whatever the case, I have no respect what so ever for believers. It's not clear to me how you can believe in something like this after what's happening in our world. I put the deodorant.

במשפט אחד:

כל אחת מאיתנו צדיקה בפני עצמה ולכל אחת אמונתה באמת שלה. יש לקבל אותנו איך שאנחנו ולחיות בשלום בינינו.

In one sentence:

Each one of us is righteous in her own right and each one has her own belief in her truth. We must be accepted the way we are and live in peace between us.

הצטיידות נחוצה בהסגר   Necessary Equipping in Quarantine

במעבדה לתיקון האסוס שלי In the lab to repair my Asus phone

במעבדה לתיקון האסוס שלי   In the lab to repair my Asus phone

אנחנו כבר בהסגר מזה שלושה שבועות. היום, החמירו את ההוראות ואיימו להחמיר עוד יותר. אני מקוה מאוד שאין אנו הולכים לקראת דיקטטורה.

We've been quarantined for three weeks now. Today, the instructions they exacerbated the instructions and threatening to worsen them. I very much hope that we do not facing dictatorship.

מזה שלושה שבועות שאסרו עלינו לצאת מהבתים מלבד לצורך הצטיידות נחוצה. השאלה מהי הצטיידות כזו היתה נתונה לפירושים רבים והאזרחים לא ממש ידעו למה הכוונה. כרגיל, בממשלת העיוועים חסרת האחריות הזו, זורקים הוראות ואין מסבירים כראוי כדי שהאזרחים ידעו מה לעשות. אני מקוה בכל לבי שאין זורים חול בעיני הציבור ושאין כוונות נסתרות מאחורי הצעדים הקיצונים הללו. לרבים מאיתנו יש הרגשה (שאני מקוה בכל לבי שאינה מוצדקת) שיש כאן הונאה של הציבור ולמעשה, פועל הדיקטטור וחבר מרעיו כדי להשתלט עלינו. לפני מספר ימים פיזר יושב ראש הכנסת את הפרלמנט הישראלי ושיתק לגמרי את עבודת הח"כים. אין כיום פיקוח ראוי על הממשלה. זה אותו אחד שמצפצף על פסיקות בג"ץ. הדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה!

For the past three weeks we have been prohibited from leaving our homes except for necessary equipping. The question is what is such equipping was given to many interpretations and the citizens did not really know what it meant. As usual, in this crazy irresponsible government, instructions are thrown out and not properly explained so that citizens know what to do. I hope with all my heart that there is no throwing dust in the public eye and that there are no hidden intentions behind these extreme measures. Many of us have a feeling (which I hope with my heart it is unjustified) that there is public deception here and in fact, the dictator and his evil surrounding are not working to take over us. A few days ago, the Speaker of the Knesset dissolved the Israeli parliament and completely paralyzed the work of the MKs. Today there is no proper oversight of the government. It's the same one who derides high court rulings. The Israeli democracy is in serious danger!

במישור האישי, היה לי יום מוצלח למדי. הרמקול בטלפון הסלולרי שלי שבק חיים לכל חי, מה שלא איפשר לי לשמוע שיחות נכנסות וצלילים. מבאס מאוד. המשפחה והחברות יעצו לי להחליף כבר את הטלפון הזה, שנמצא אצלי מיולי 2014, עוד מעט 6 שנים. אין לי כוונה כזו. הן כינו אותו 'מיושן'. זה ראה את מה שכתבו ואני קיויתי בכל לבי שזה לא נעלב לי. אני רוצה להחזיק בו עוד כמה שנים. אני אוהבת את הטלפון הזה, הוא מתאים כמעט בדיוק לצרכים שלי ולכן לא היתה שום סיבה להפטר ממנו. עדיף לתקן (אם אפשר, כמובן), מאשר להחליף, בעיקר שההצע בשוק לא משהו שמתאים לי. איני צריכה טלפון עתיר תכונות ואפליקציות, איני גיימרית, איני צופה בסרטים דרכו (בשביל זה יש לי מחשב, אין לי טלויזיה כי היא מיותרת לי) ואין לי עליו לא סקייפ ולא פייסבוק. אני צריכה טלפון שאפשר לדבר דרכו ולשלוח ולקבל באמצעותו מסרים ודוא"לים. אלה פחות או יותר הצרכים של רוב הדור שלי. כמו כן, נחמד שתהיה לזה מצלמה טובה. חבל שאלו שמתכננים את המכשירים הללו אינם מבינים שעליהם להתחשב גם בנו ולהציע לנו את מה שאנחנו צריכים ולא את מה שהם רוצים לדחוף לנו.

On a personal level, I had a pretty successful day. The speaker on my cell phone saw a ghost and gave up ('gave up the ghost' as the saying is), which did not allow me to hear incoming calls and sounds. Very upsetting. My family and friends advised me to replace this phone, which has been with me since July 2014, for almost 6 years. I have no such intention. They called it 'outdated'. It saw what they wrote and I was hoping that it didn't get offend. I want to keep it for a few more years. I love this phone, it fits almost exactly to my needs, so there was no reason to get rid of it. It is better to fix it (if possible, of course) than replace it, mainly because the supply on the market is not something that suits me. I don't need a feature-rich phone and apps, I'm not a gamer, I don't watch movies on it (for that I have a computer, I don't have a TV because it's unnecessary for me) and I have neither Skype nor Facebook on my phone. I need a phone that I can make calls with and send and receive messages and emails. Also, it's nice to have a good camera. These are more or less the needs of most of my generation. It's a shame that those who design these devices don't understand that they should also consider us and offer us what we need and not what they want to promote.

שירות הלקוחות של אסוס ניסה לסייע, אך לא נתן פתרון יעיל לבעיה. מסתבר שאסוס אינה מחזיקה בישראל חלפים לטלפון הזה ולכן הפנו אותי למעבדה פרטית בתקוה ששם יוכלו לסייע לי. זה ענין של מזל, כי כמה מעבדות פרטיות יכולות להחזיק חלפים ודוקא את הרכיב שאני צריכה? חברה שלחה לי כתובת של מעבדה שהיא מכירה וממליצה עליה. שלחתי מסרון לבדוק אם פתוח אצלם, כי לנוכח הוראות ההסגר לא הייתי בטוחה שיש קבלת קהל במעבדות. למזלי, היה פתוח וסיכמתי שאגיע תוך חצי שעה.

Asus customer service tried to help, but did not provide an effective solution to the problem. Apparently, Asus doesn't have any spare parts in Israel for this phone, so I was referred to a private lab with the hope that they could help me there. It's a matter of luck, because how many private labs can hold spare parts and check out the component I need? A friend sent me a lab address she knows and recommends. I sent a message to see if it was open, because of the closure instructions, I wasn't sure there was a reception of the public in the labs. Luckily for me, it was open and I summed that I'll be there within half an hour.

לקח שעתיים מרגע שיצאתי את פתח ביתי ועד שחזרתי שמחה וטובת לב על הצלחת התיקון שעלה לי רק 100 ₪, כולל עבודה ורמקול חדש שהטכנאי התאים לי כי לא היה לו בדיוק את זה של אסוס, אבל זה עובד. מזל, מזל, מזל! האם תיקון טלפון זה במסגרת הצטיידות נחוצה בהסגר?

It took two hours from the time I left my doorway until I returned joyfully and happy for the success of the repair that cost me only NIS 100, including the work and a new speaker which the technician fitted for me because he didn't exactly have Asus's, but it works. Luck, luck, luck! Is repairing a phone is considered as necessary equipping in quarantine?

במשפט אחד:

ממליצה בכל לב על הטכנאי המוכשר הזה. הוא הציל את קשרי החברתיים.

In one sentence:

I highly recommend this talented technician. He saved my social contacts.

רק בריאות, שמורנה על עצמכן   Be Healthy, Take Care of Yourselves

אסתר רדא – החיים מתרחשים

Ester Rada – Life Happens

משחר ילדותי היה צמד המלים הזה שגור בפי הכל בסביבה שלי – "אבי געזונט" (אידיש: "העיקר הבריאות"). בימים אלה זה צו השעה ואנו נוכחות לדעת עד כמה זה חשוב.

From my childhood, this pair of words was common in my environment – "Abi gezunt" (Yiddish: "The main thing is health"). These days it is the present need, and we are proven how important it is.

לחשוש מפני המגיפה, מפני לחלות בה, לא להיות בריאים, להזדקק לזולת – כל אלה אינם תורמים לבריאותנו הנפשית וכשזו בסכנה, הגוף גם הוא מתחיל לחרוק, להתדרדר. לא טוב. לא מומלץ.

Fear of the pandemic, of getting sick, of not being healthy, of needing others – all these don't contribute to our mental health and when this is compromised, the body also starts to squeak, to fail. Not good. Not recommended.

רוב, אם לא כל אורח חיינו השתנה בשלושת השבועות האחרונים ובעיקר מאז הוטל עלינו ההסגר. אזרחים, שבחיי היומיום רגילים לצאת בבוקר מביתם, לפזר את צאצאיהם למסגרות השונות וללכת לעבודה (או במקרה של בנות ובני גילי – לבלות בבתי קפה), נאלצו פתאום להסתגר בבתים ולא להוציא את קצה האף החוצה. כשהשגרה מופרת, מתחילות בעיות. בניגוד לדורות קודמים, בהם אמהות רבות ישבו בבית במשך תקופת גידול הילדים, הדור הזה אינו רגיל בכך. השהות הפתאומית הזו עם הילדים בבית, גורמת להורים להתחיל להבין את המורים, מתחילים לכבד אותם, כי הם מבינים פתאום מה זה להיות ימים שלמים עם הילדים שלהם ולהחזיק אותם במסגרת חינוכית. פתאום נופלת אצלם ההבנה לגבי השחיקה של המורים. אני מקוה שאחרי שכל זה יגמר, שההורים ימשיכו לכבד את אלה המתמודדים בכל יום עם צאצאיהם. לא דבר פשוט כלל וכלל.

Most, if not all of our lifestyles have changed in the last three weeks, especially since the quarantine was imposed on us. Citizens, who are used to daily leaving their homes in the morning, scattering their offspring to the various educational institutes, and going to work (or in the case of people my age – spending time in cafés), were suddenly forced to shut themselves up in their homes and not shoe the tip of their nose outside. When the routine is interrupted, problems begin. Unlike previous generations, where many mothers sat at home during the period of bringing their children up, this generation is not used to it. This sudden stay with the children at home causes parents to begin to understand the teachers, begin to respect them, because they suddenly understand what it is like to be whole days with their children and keep them in an educational setting. Suddenly they start to understand teachers' Mental burnout. I hope that after all this is over, that parents will continue to respect those who deal with their offspring every day. Not a simple thing at all.

אסתר רדא – אינדי סיטי

Ester Rada – Indie City

אני לא רוצה להעלות עכשו את נושא ההֵעֲרכוּת, זאת אומרת אי ההֵעֲרכוּת. יהיה לזה זמן אחר כך. אגיד רק שיכלו להערך לזה בצורה הרבה יותר טובה ונכונה, אבל משום שיש לנו ראש ממשלה זמני כבר למעלה משנה, אז כך נראים פני הדברים במדינת ישראל במאה ה-21, מדינה שאמורה להיות מודרנית, אך מונהגת על ידי חבורת מושחתים ודתיים, לא על ידי אנשים ישרים ועם חזון. סגרו את כל המסגרות החינוכיות ושלחו את הילדים הביתה, אך לא חשבו מה לעשות איתם בבית וגם מי אמור לשמור עליהם? ההורים הרי אמורים לצאת לעבודתם ועל הסבים נאסר להתקרב אל המשפחה. מה עושים? הטילו על המורים להורות מהבית. אני לא מדברת על כך שגם למורים יש ילדים והם אמורים להשגיח עליהם וצריך היה למצוא לזה פתרון, כלומר – להערך לזה מראש. נניח לזה לעת עתה. המורים, כמובן, שמחו להענות לאתגר, למרות שלא התכוננו לזה מראש, לא תרגלו, אך הם בהחלט עמדו במשימה בהצלחה די גדולה. אדם מן הישוב ודאי בטוח ששכרם של המורים היה מובטח מראש, כי למעשה הם המשיכו לעבוד, גם אם זה מהבית. מה זממו פקידי האוצר? באוצר דיברו שאין לשלם למורים על עבודתם מהבית, כי הם אינם הולכים לעבודה. החלמאות, הנסיון לעשוק ציבור מסור, הרוע. מרגיז! למזלם של המורים, עמד האיגוד שלהם על זכויותיהם והוחלט לשלם להם משכורת רגילה. לפחות זה.

I don't want to raise now the issue of preparing, that is, not preparing. There will be time for this later. I would only say that they could prepare to it much better and more correctly, but because we have a temporary prime minister for over a year, this is how things look like in 21st Century Israel, a state that is supposed to be modern, but is led by a corrupt and religious group of evils, not by honest people with a vision. They closed all educational frameworks and send the children home, but didn't think what to do with them at home and who should keep an eye on them. The parents are supposed to go to work and the grandparents are forbidden to go near the family. What to do? They instruct the teachers to do their job from home. I'm not talking about teachers also having children and they should look after them and had to find a solution for them too, that is – prepare for it in advance. Let’s leave it that for now. The teachers, of course, were happy to meet the challenge, even though they did not prepare for it, did not practice, but they certainly met the task quite successfully. An ordinary person must be sure that the teachers' wages were guaranteed in advance, because in fact they continued to work, even if it was from home. What was the treasury officials' scheme? In the treasure they talked about not having to pay teachers for their work from home since they don't go to work. The stupidity, the attempt to exploit a devoted population, the evil. Upsetting! Fortunately for the teachers, their union insisted on their rights and it was decided to pay them a regular salary. At least that.

מישהו מעושי דברו של ראש הממשלה המושחת והזמני יזם מחיאות כפיים לרופאים, אך בה בעת ישבו באוצר כדי לטכס עצה איך להוריד משכרם. מדהימה עזות המצח! אני מדברת על ממשלה מושחתת, שראש ממשלתה המושחת התיצב בבג"ץ כדי לאפשר לחברו העשיר להתעשר עוד יותר מקידוחי הנפט בים התיכון, שאמור להיות משאב טבע של כל אזרחי המדינה וכולנו אמורים להנות ממנו. מישהו מאיתנו ראה מזה שקל? אבל הטייקון העשיר, שכבר עשה תספורת בעבר לבעלי המניות שלו, עומד עכשו שוב בפני "קשיים כלכליים" ואני מניחה שהוא מצפה מחברו לחלצו שוב. אז זה כן, אך לתת תמורה הולמת ומשכורת ראויה למי שבאמת מגיע לו ולה – זה לא. לזה כביכול אין כסף. בושה וכלימה!

Someone from the corrupt and temporary prime minister has initiated applause for the doctors, but at the same time officials in the treasury schemed on how to lower their wages. Amazing impertinence! I'm talking about a corrupt government whose corrupt prime minister went to the High Court to allow his rich friend to get even richer from the oil drilling in the Mediterranean, which should be a natural resource for all citizens of the country, and all of us should be benefitted from. Did any of us see any shekel from this? But the rich tycoon, who has already deceived his shareholders, is now facing "financial difficulties" again, and I suppose he expects his friend to rescue him again. So, this yes, but to give proper pay and a decent salary to those who really deserve it – that not. Supposedly, there is no money for this. Shame on them!

אסתר רדא – ארבע נשים

Ester Rada – Four Women

במשפט אחד:

רק בריאות, שמורנה על עצמכן!

In one sentence:

Be healthy, take care of yourselves!

לבודד את האוכלוסיה הזקנה   Isolate the Old Population

מזה מספר שבועות שיעצו לנו להתרחק מהאוכלוסיה המבוגרת, ובמלים אחרות – מהורינו ומסבינו – כדי לא להדבק ובעיקר לא להדביק את הזקנים. קשה, אך אין ברירה, רובנו עדיין רוצה לחיות ולהנות מחייו, למרות הכל.

For several weeks we have been advised to stay away from the older population, and in other words – from our parents and grandparents so as not to catch the virus, and mainly not to infect the elderly. It's hard, but there's no choice, most of us still want to live and enjoy life despite all.

הבעיה עם הממשלה הזמנית האנוכית הזו ובעיקר עם הזמני העומד בראשה (הלואי ואלה יחלפו להם במהרה בימנו וכל דקה קודם, יפה יותר), שלא אכפת להם כהוא זה מן האוכלוסיה, קל וחומר זו הקשישה. מה שחשוב להם זה איך הם יראו לאחר המשבר (אם יחלוף, כי איך שזה נראה, אני ממש לא אופטימית) כדי שיוכלו להתפאר במה שכאילו עשו למען העם. כל שר נלחם עם רעהו כדי לשים לו רגל וּלְהֵרָאוֹת טוב יותר מהאחר. לא מצב בריא שעוזר להלחם במגיפה הזו או בכל רעה חולה שפשטה בעם.

The problem with this selfish temporary government and especially with the temporary one who heads it (may they pass away from us soon in our days and the sooner the better), who don't care about the population, especially the old one. What matters to them is how they will look like after the crisis (if it goes away, because as it seems, I'm not optimistic at all) so that they can boast about what they did for the people. Each minister fights with another to make him look better than the other. Not a healthy condition that helps fight this pandemic or any serious illness that has plagued the people.

יצאתי הבוקר בתורי כדי לערוך קניות נחוצות לכמה חברות. ארגנו את סידור העבודה בינינו בצורה ממש מצוינת, כך שאנחנו צריכות לקנות זו לזו רק את המצרכים הטריים, כי את האחרים השכלנו למלא להן בתחילת המשבר. לכל אחת מהחברות יש בביתה מלאי מספיק לחצי שנה מהבחינה הזו, כמו גם חומרי ניקוי ודברים יומיומיים אחרים שיכולנו לאחסן לתקופה ארוכה ומחזיקים מעמד זמן רב. בגילנו, יש לנו מספיק נסיון שצברנו מכל מיני תקופות קשות שעברנו, בעיקר בעתות מלחמה, כך שאנחנו יכולות לישם אותו בעת הצורך. עכשו זה עת הצורך הזו.

This morning it was my turn to do some shopping for some of my friends. We have organized the work schedule between us really well, so that we have to buy for each other only the fresh ingredients, because we were able to fulfil for them the others at the beginning of the crisis. In this regard, each of the friends has enough stock for six months, as well as cleaning materials and other everyday things that we could store for a long time and that last a long time. At our age, we have enough experience that we have accumulated from all sorts of difficult periods we went through, especially during wartimes, so that we can implement it when needed. Now is this time of need.

יש מחסור בביצים בסופרמרקט. זה הזמן לשנות דיסקט ולהפסיק לצרוך את הדור הבא של העופות. בגילנו, זה ממש לא נחוץ בגלל הכולסטרול, עדיף לצרוך טחינה וחומוס, הרבה יותר בריא. אני שמחה להיווכח שעצות הבישול שלי מועילות ומורידות את הצורך להשתמש בביצים כדבק למאכלים. הוכחתי שאפשר גם לטגן לביבות בלי ביצים והבלילה אינה מתפרקת ואפילו טעימה הרבה יותר. בימים אלה אני מסבירה שאפשר להכין גם קניידלעך בלי ביצים והן מצוינות ביותר. אפשר עדיין להסתדר. איני יודעת מה יהיה בפסח ואיך אמור לְהֵרָאוֹת ליל הסדר. הממשלה הזמנית צפויה להנחית עלינו הלילה הנחיות חדשות ולהדק את הסגר יותר ויותר. נראה בבוקר איך נסתדר, תרתי משמע.

There is a shortage of eggs in the supermarket. It's time to change a floppy disk and stop consuming the next generation of poultry. At our age, it is really not necessary at all due to cholesterol, it is better to consume tahini and hummus, much healthier. I'm happy to see that my cooking tips are helpful and reduce the need to use eggs as a food glue. I have proven that you can also fry latkes without eggs and the mash does not fall apart and even tastes much better. These days I explain that you can also make kneidlach without eggs and they are most excellent. You can still get by. I don't know what will happen on Passover and how the Seder will look like. The provisional government is expected to impose new guidelines on us tonight and tighten the closure more and more. We'll see in the morning how we'll work it out, in both meanings.

הרחוב השמשי היה שומם למדי. אוטובוסים לא חלפו על פני בזמן שצעדתי לדרכי. עיר בהסגר וטוב שכך. לי אין ברירה, אני חשה צורך לעזור ומקוה שאמצעי ההגנה בהם אני נוקטת יספיקו לי כדי לא להדבק בנגיף ובעיקר לא להדביק את אלה שאני מבקרת. אני משתדלת לא להכנס לבית, אלא משאירה את המצרכים מחוץ לו אצל אלה שהדבר אפשרי. יש כאלה שיכולות עדיין לתפקד בביתן, אך מסוכן להן מאוד לצאת פן תידבקנה. הן יודעות איך להשמר על ידי חיטוי השקיות בטרם הן מפזרות את המצרכים. אצל שאין להן עזרה בכלל ואינן יכולות לתפקד, יש לי טקס חיטוי שאני עורכת בקפדנות רבה מאוד: דבר ראשון, אני נכנסת לחדר האמבטיה שלהן ומקרצפת היטב את ידי וזרועותי, כמו גם את פני ואז עוטה על עצמי חלוק פלסטיק שאמור למנוע מאיזשהו וירוס שחס ושלום נדבק לי לבגדים לברוח החוצה. מסכות כמובן שאין צורך להזכיר, זה מובן מאליו.

The sunny street was quite deserted. Buses did not pass me as I walked on my way. The city is quarantined and it's a good thing. I have no choice, I feel the need to help and hope that the safeguards I take will be suffice to not get infected with the virus and especially not to infect those I visit. I try not to go into the house, but leave the groceries outside when it's possible. Some can still function at their home, but it is very dangerous for them to go out. They know how to protect themselves by sterilizing the bags before putting the groceries away. With those who have no help whatsoever and unable to function, I have a sterilizing ritual that I perform very strictly: first of all, I go into their bathroom and scrub my hands and arms well, as well as my face, and then put on a plastic gown that should prevent any kind of virus that has been stuck to my clothes to escape. Of course, masks need not be mentioned, that goes without saying.

כתבתי שאין לי ברירה, אלא לעזור לחברות, אבל תמיד ישנה ברירה לא לעשות דבר. תמיד אפשר להיות אנוכיים ולהשאיר אנשים לבדם בלי יכולת להתמודד עם המצב. תמיד אפשר להיות רעים ולא לסייע לזולת בזמן שאפשר וצריך. לוא השלטונות היו עושות את המוטל עליהן, זה היה נראה אחרת. אף אחד לא היה נשאר חסר אונים, רעב ונזקק. אלה שיש להם משפחה תומכת, יכולים לתקשר זה עם זה במדיות השונות. אלה שאין להם אף אחד, אי אפשר להשאירם בדד. אז אנחנו עושות את מה שאנו יכולות. חבל שזה המצב.

I wrote that I had no choice but to help my friends, but there is always a choice to do nothing. One can always be selfish and leave people alone without being able to handle the situation. It is always possible to be evil and not to help others when possible and necessary. Had the authorities done their duty, it would have looked different. No one would have remained helpless, hungry and in need. Those who have a supportive family can communicate with each other in the various media. Those who have no one, we can't leave them alone. So we do what we can. Too bad that's the case.

The Divine Comedy – To the Rescue [lyrics]

במשפט אחד:

טוב לב לא הזיק לאף אחד, לא בטווח הארוך.

In one sentence:

Kindness didn't hurt anyone, not in the long run.

להנהיג את העולם   Leading the World

טירס פור פירס – כולם רוצים לשלוט בעולם

Tears for Fears Everybody Wants to Rule the World

אחד היתרונות של פייסבוק, זה שאפשר למצוא דרכו חברות חדשות. אחת מחברותי שם שִׁחְרְרָה קִיטוֹר על המצב הנוכחי עם וירוס הקורונה, מה שהעלה אצלי הרהורים (אוי לא!). להלן שיחתנו המעניינת. אני בטוחה שיהיה לכן מה לתרום מתובנותיכן.

One of the benefits of Facebook is that you can find new friends through it. One of my friends there posted her vent on the current situation with the coronavirus, which made me think (oy vey!). Following is our interesting conversation. I'm sure that you will have a lot to contribute from your insights.

שרון (שמה כשלי, שם מקסים ביותר!):

אני מרגישה שאני רוצה להפגין כמו שעשינו בצעירותי, לאסור על הפצצה, נגד סחר בפרוות, נגד קיום בעלי חיים, טרידנט ורבים אחרים. איפה הנוער שזעק פעם עם כרזות? אני כל כך כועסת ורוצה לפרוק את תחושות התרעומת והתעוב בגלל הנגיף הזה, הרבה נשכח מהרשימה האינסופית, ואני בטוחה שפספסתי המון.

שיטפונות בבריטניה

סוריה וחלקים אחרים של העולם נהרסו עם 10000 פליטים

פשעי מלחמה מותרים, מתעלמים מהם ואפילו תומכים על ידי מדינות שצריכות לדעת טוב יותר.

פליטים בורחים, לאן?

כל ספורט הדם הכולל ציד שועלים, שהממשלה הזו רוצה להחזיר.

חסרי בית ובכללן משפחות עכשו

בריאות הנפש ההולכת ומתדרדרת

צוות רפואי העובד כל שעות היממה.

בנקים למזון גדלים במספרם יותר מאי פעם

הדו"ח הרוסי עדיין לא נראה, מדוע?

שינוי אקלים.

הכל נשכח בגלל וירוס הקורונה, כמה נוח לראש הממשלה הכי גרוע

אנא אל תהססו להוסיף לרשימה האינסופית הזו

Sharon (her name is like mine, a great name!):

Feel l want to demonstrate like we did in my youth, to ban the bomb, against the fur trade, against animal vivisection, trident and the many others. Where are the youth who shouted with placards once? I’m so very angry and want to vent a rant of abhorrence because of this virus, much is being forgotten the list is endless, and I’m sure I’ve missed loads.

Floods in the UK

Syria & other parts of the world ruined with 10000 fleeing

War crimes being allowed, ignored and even supported by countries who should know better.

Refugees fleeing, to where?

All blood sports which includes fox hunting, which this government would like to bring it back.

Homeless including now families

Mental health increasing

Medical staff working all hours.

Food banks ever increasing in number

Russian report still not seen, why?

Climate change.

All forgotten because of coronavirus, how convenient for the worst Prime Minister

 

Please feel free to add to this endless list

אני, גם שרון, עונה באריכות:

אני לגמרי איתך בענין הזה, למרות שמעולם, בכל חיי, לא השתתפתי באף הפגנה. אני פה נהגנו לבטוח בממשלה שלנו, השרים היו באמת אנשים דגולים וישרים שעבדו קשה מאוד ועשו כמיטב יכולתם לבנות את הארץ. אני זוכרת ששמעתי בחדשות ברדיו על מחאות הסטודנטים במאי 1968 בצרפת (הייתי בת 14 אז). דבר כזה לא ארע פה. כמדינה צעירה (שנבנתה מחדש ב-1948 אחרי 2000 שנה בגולה), היינו עסוקים במאבקינו נגד הערבים מסביבנו שרצו להשמידנו (ועדיין!).

הצלחנו להתגבר עליהם והיו לנו חיים טובים במהלך שנות ה-70. הורי, כמו שכנינו, אחרי שעברו את זוועות השואה, לא היו עשירים, אך היו מסוגלים לנהל חיים כלכליים הגיוניים וצנועים – היה לנו גג מעל הראש, אוכל בריא על השולחן ואבי עבד במקום קבוע עד פרישתו. היו לנו כמה מלחמות נגד מדינות ערב, אך חיי היומיום היו בסדר פחות או יותר.

אך אז, מאז 2009, כשהמושחת הפך להיות ראש הממשלה שלנו, השתנו חיי העם שלנו לרעה. אותן 11 שנות כהונתו הרסו כל דבר פה. פעם היינו מאוחדים: כל 12 השבטים שמדינת ישראל מורכבת מהם היו פעם עם אחד למרות ההבדלים בינינו. הוא עשה הכל כדי להפריד בינינו, שלא לדבר על השחיתות שהוא איפשר להתרחש. הוא נאלץ לעמוד לדין ב -17, בשבוע שעבר, עם 3 מקרי שחיתות נגדו, אך מה הוא עשה דבר ראשון? בגלל הקורונה, הוא אסר על בתי משפט לשבת בדיונים, תחת צו איסור התכנסות ציבורית לכלל האוכלוסיה. היו לנו כמה הפגנות נגד זה ונגדו, אבל זה לא עזר. אנשים מפחדים מהנגיף יותר מאשר מהסכנה להפוך לדיקטטורה. הנגיף הזה משנה את אורח חיינו והוא מספק כר נרחב למנהיגים המושחתים ברחבי העולם כדי לדכא את אזרחיהם ולשלוט לנצח. אין לנו חוק המגביל את זמן כהונתו של ראש ממשלה או חבר פרלמנט.

אני חושבת על גרטה שרצתה לשנות את העולם, ועל הדור שלה שצריך לקחת לידיו את השלטון. אני "צעירה" מספיק בכדי לזכור את הסרט "הנוער לשלטון", בו השתלט הנוער על ניהול המדינה. ככל הידוע לי, ישנם כיום בעולם שלוש מנהיגות ישרות וטובות: הגרמניה, הניו-זילנדית והפינלנדית. כולן נשים. אני בטוחה שאם הן היו מתאחדות – הן היו יכולות להוביל את העולם בצורה טובה.

מצטערת שזה ארוך כל כך, אבל גם אני הייתי צריכה לשחרר קיטור. אני הולכת להעלות את זה בבלוג שלי והייתי שמחה לקבל את רשותך לצטט את דברייך (בלי לציין את שמך המלא, כמובן), אם זה בסדר מצדך. תודה לך מראש.

Me, Sharon too, answering at length:

I'm totally with you here, although I have never participated in any demonstration in my whole life. We here used to trust our government, the ministers were really great honest people who worked very hard and did the best they could to build our country. I remember hearing in the news on the radio about the student protests in May 1968 in France (I was 14 then). Nothing like that happened here. As a young state (re-established in 1948 after 2000 years in the diaspora), we were occupied with struggling against the Arabs surrounding us who wanted to destroy us (and still do!).

We managed to overcome them and had quite a good life during the 70s. My parents, as well as our neighbours, after going through the horrors of the holocaust, were not reach, but were able to conduct a reasonable modest economic life – we had a roof over our head, healthy food on our table, and my father had a stable job until he retired. We had a few wars fighting the Arab countries, but everyday life was more or less ok.

But then, since 2009, when the corrupt person became our PM, our whole life changed for the worst. Those 11 years of him in office damaged everything here. We used to be together: all the 12 tribes that the nation of Israel is made from used to be as one despite our differences. He did everything to divide us, not to mention the corruption he allowed to take place. He had to face trial on the 17th, last week, with 3 cases of corruption against him, but what did he do first? Due to the corona, he banned courts from sitting, under the order of prohibition of public gathering to all the population. We had a few demonstrations against it and him, but it didn't help. People are scared of the virus more than from the danger of becoming a dictatorship. This virus is changing our way of life and it provides a broad operational leeway for the corrupted leaders worldwide to oppress their citizens and rule forever. We don't have a law which limits the time in office of a PM or a MP.

I'm thinking about Greta who wanted to change the world, and her generation who needs to take over. I'm "young" enough to remember the movie "Wild in The Streets", where the youth took over. As fa as I know there are currently three honest and good leaders in the world: the German, the New Zealander and the Finlandish. All women. I'm sure that if they would get together – they could lead the world for the better.

Sorry that it's so long, but I had to vent too. I'm going to post this on my blog, and I'd like to have your permission to quote your words (without mentioning your name, of course), if it's ok with you. Thank you in advance.

שרון:

אוי, שרון, הבאת אותי לכדי דמעות עת קראתי את זה, למעשה פשוט התייפחתי מאוד, לא עשיתי זאת במשך כל כך הרבה זמן, ואני אסירת תודה אולי זה היה נחוץ. כולנו מבליגים, ועלינו לצעוק שוב בקול רם על מה שכל כך לא בסדר.

את בהחלט יכולה להשתמש בזה בבלוג שלך, אפילו בשמי. פחדתי כששמתי את זה, וכמעט מחקתי, החברות והתמיכה שלך עוזרות לי מאוד.

אשמח לפגוש אותך יום אחד, אם לא בעולם העצוב הזה עכשו, אז למעלה בשלוה.

גרטה, היא מדהימה כמי שצעירה כל כך. עלי לבדוק את הסרט הזה כי לא ראיתי אותו. כן, הרבה יותר סיכוי שנשים תנהגנה שלום, ואני לחלוטין מסכימה איתך.

פליטים נמצאים בתקופות מזוויעות, כאשר הקהל הרחב נלחם על האסלה

אופס גלילי טואלט, אנו חיים כיום בעולם מאוד עצוב ואנוכי. אנא השארי מוגנת xx

Sharon:

Oh my sharon, you’ve reduced me to tears reading this, in fact just sobbed my heart out, not done that for such a long time, and I’m thankful perhaps it was needed. We all bottle up, and we must all shout out loud once more for what is so wrong.

You certainly can use this on your blog, even named. I was afraid when l put it up, and almost deleted it, your friendship and support helps me greatly.

Would love to meet you one day, if not on this now very sad world, but above in peace.

Greta, she is incredible for so, so young. Must check that film out for I’ve not seen it. Yes, women are far more likely to be peace leaders, and fully agree with you.

Refugees are in horrendous times, when the general public are fighting over toilet

Whoops toilet rolls, we now live in a very sad, selfish world. please stay safe xx

אני:

שרון היקרה (זה כמו לפנות אל עצמי…), תודה רבה על שאת מרשה לי להשתמש בטקסט שלך, משום שאני חושבת שהעלית נושא מאוד חשוב פה.

מדהים איך שאנו יכולות למצוא פה מדי פעם אנשים נחמדים כמוך, עם מחשבות וכוונות טובות דומות. אני עדיין מאמינה שישנם הרבה מאוד יותר אנשים טובים בפלנטה הזו מאשר רעים. אני שמחה ואסירת תודה מאוד להיות חברתך.

יש לי כמה שאלות:

1. למה הדמעות?

2. מדוע פחדת להעלות את זה? אינך רוסיה או טורקיה, נכון? עם הדיקטטור הישראלי שלנו, אנחנו עדיין יכולים לעת עתה לומר ולכתוב את אשר על לבנו. אין לי מושג מה צופן לנו העתיד ומה יהיה כשהוא יקבל יותר כוח. אני יכולה רק לקוות שהעם יתעשת וישליך אותו לבית הסוהר ויזרוק את המפתחות.

3. לא ראית את הסרט המצוין הזה? אוי ועי! זה אחד הסרטים הכי סמליים והכי משפיעים על הדור שלנו, כמו ספריה של איין ראנד. זוכרת את "אנו החיים", "כמעין המתגבר" ו"מרד הנפילים?" אני כל כך מיחלת שילמדו את זה בבית הספר, אך בשל אורכם אני בספק אם זה יעשה. בניגוד לדור שלנו, זה הנוכחי למד לקבל כל דבר בקצרה ולא להעמיק. חבל מאוד.

תשובות:

בקשר לפליטים, אני באמת לא יכולה להבין את זה. בעולם נורמלי וטוב, צריך שלכל בני ובנות האדם ימולאו ארבעה צרכים בסיסיים: אוכל, לבוש, גג מעל הראש וחינוך חופשי. בגיל ההתבגרות, הייתי בטוחה שהזוועות של השואה לא יחזרו יותר, אך אז חוה העולם את ביאפרה ומלחמות נוספות בין אנשים שהונהגו בידי מנהיגים נבלים.

אני כל כך מיחלת ליום שיגיע ובו עזרה הדדית בין בני ובנות האדם תשרור כדרך חיים, למרות שאני זוכרת תמיד את דבריה של אמי שציטטה את דבריה של אמהּ: "יהיו זמנים בהם תצטרכי לחפש בנרות כדי למצוא בני אדם טובים, אך הם לא ימָצאו". אני כל כך מקוה שהיא תטעה, אך איך שהעולם נראה בימים אלה – אני לא יכולה להיות בטוחה מי ינצח – הטובים או הרעים. אפשר רק לקוות לטוב.

בקשר לנייר הטואלט, שלמדתי בימים אלה שהאוסטרלים מכנים אותם "גלילי דָני" (היתרון שיש חברות אוסטרליות) 😉 זה מראה לנו מה נהיה מאנשים – אנוכיים (כפי שכתבת) ומרושעים. גלילי נייר טואלט חשובים יותר מחייהן/ם של בנות ובני חוה ואדם…

Me:

Dear Sharon (it's like referring to myself…), thank you very much for letting me using your text, as I think that your raised very important issues here.

It's amazing how we can find here from time to time nice people like you, with the same good thoughts and intentions. I still believe that there are much-much more good people in this planet than evil ones. I'm very happy and grateful to be your friend.

I have a few questions:

1. Why the tears?

2. Why were you afraid to put it up? You're not Russian or Turkish, are you? With our Israeli dictator, we still can say and write our thoughts for now. I have no idea what the future holds and what it will be like when he will get more power. I can but hope that the people will get back to their senses and throw him in jail and throw away the key.

2. You didn't watch that great movie??? Oy Vey! It's one of the most iconic and influencing of our generation, like the books of Ayn Rand. Remember "We the Living", "The Fountainhead" and "Atlas Shrugged"? I sooooo wish they would be studied at school, but due to their length I doubt if it would be done. As opposed to our generation, the current one was taught to get everything in short and not to deepen. A big shame.

Answers:

About the refugees, I really can't get it. In a normal good world, each and every human/wuman being should have four basic needs fulfilled: food, clothing, a roof over the head, and free education. As an adolescent, I was sure that the horrors of the holocaust would never return, but then the world experienced Biafra and other wars between people led by malicious leaders.

I sooooo wish that the day will come and helping out your fellow women and men would be a way of life, even though I always remember my mother's words as she quoted her mother: "There will be times when you will have to search hard for good people with a candle, but they won't be found". I so hope she will be proven wrong, but as the world looks like these days – I can't be sure who will win – the good or the bad. One can but hope for the best.

About the toilet paper, which I learned these days that the Aussies call them "dunny rolls" (the benefit of having Aussie friends) 😉 it shows us what became of people – selfish (as you wrote) and vicious. Paper rolls are more important than human/wuman lives…

במשפט אחד:

המשך יבוא…

In one sentence:

To be continued…