Category Archives: לסביות Lesbianism

זמן לשים דאודורנט Time for the Deodorant

כל מה שאתה יכול לעשות אני יכולה לעשות טוב יותר (מתוך אנני אוקלי אשת לפידות)

Anything You Can Do I can do Better (from Annie Get Your Gun)

חילוקי הדעות בינינו היו מן ההתחלה. לא משנה מה היה הנושא, מעולם היא לא הסכימה איתי.

Our differences of opinion were from the beginning. No matter what the subject was, she never agreed with me.

לא מפריע לי כמעט שלמישהי יש דעה שונה משלי, משום שאני גורסת שכל אשה ודעתה היא, אך לא יתכן שבכל פעם שאני אומרת משהו – הצד השני ישר תגיד את ההפך בלי להקדיש לפחות כמה שניות לחשוב על מה שאמרתי. אולי אני צודקת ואין צורך להתנגד?

It does not bother me that somebody has a different opinion than mine, because I think that "each woman should have her own opinion", but it is not possible that every time I say something – the other side will say the opposite without spending at least a few seconds thinking about what I said. Maybe I'm right and there's no need to resist?

משום שאיני מוצאת שום טעם להשחית את זמני על ויכוחי סרק עם מוחות אטומים ועיקשים, מצאתי את עצמי לא פעם שמה דאודורנט ומרימה ידיים בהכנעה. כשלמאן דהיא יש צורך בלתי הגיוני לנצח בכל ויכוח, אין לי ברירה אלא לסגת. שתחשוב שהיא ניצחה, מה אכפת לי? הרי לי לא אכפת ממנה.

Because I find no point in wasting my time on futile arguments with stubborn and stubborn minds, I have often found myself putting deodorant and lifting my arms up with humbly submits. When one has an irrational need to win every argument, I have no choice but to withdraw. I let her think she won, what do I care? After all, I don't care about her.

פעם, הייתי נותנת הזדמנות לתקן, אך עם השנים מצאתי שזה חסר טעם ועדיף לחתוך מיד ולא למשוך דברים ללא תכלית. היום אני ישר שמה דאודורנט כבר עם הנסיון הראשון שלא עובד. עדיף להניח להן ללכת לדרכן מאשר לדפוק את הראש בקיר.

Once, I would give them the opportunity to correct, but over the years I found that it is pointless and better to cut right away and not drag things without purpose. Today I'm putting on the deodorant at the first attempt that does not work. Better let them go than knock my head against the wall.

בתמצית:

טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ (משלי ט"ו, 17).

 

טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב (משלי י"ז, א').

 

 

In essence:

Better is a dinner of herbs where love is, than a stalled ox and hatred therewith (Proverbs 15:17).

 

Better is a dry morsel, and quietness therewith, than a house full of sacrifices with strife (Proverbs 17:1).

 

אלה פיצג'רלד ולואי ארמסטרונג – הבה נבטלה הכל

Ella Fitzgerald and Louis ArmstrongLet's Call the Whole Thing Off

קסם Magic

קליף ריצ'ארד – קסום הוא אור הירח

Cliff Richard – Magic is the Moonlight

מעבר לקהל, בקצה השני של האולם, נפגשו עינינו. קסם!

Across the audience, at the other end of the hall, our eyes met. Magic!

ולנטיין Valentine's 2018

פאול מקרטני (נטלי פורמן) – היי הולנטיין שלי

Paul McCartney (Natalie Portman) – My Valentine

אצלנו יום רגיל, עדיין אין את ההמולה שיש בחו"ל. אצלנו יום האהבה הוא בט"ו באב.

It's an ordinary day, we still do not have the hustle and bustle abroad, and our Valentine's Day is on Tu B'Av.

מטחי גשם Barrages of Rain

גשם ורוח Rain and wind

גשם ורוח Rain and wind

שלושה מטחי גשם היו לנו היום. למזלנו, הם ירדו כשלא היינו ברחוב.

We had three barrages of rain today. Luckily, they poured down when we were out of the street.

שבע ורבע בבוקר. הרעש על התריסים מעיר אותי. אני שמחה להיות בעת הזו מתחת לשמיכת הפוך המחממת ולא ברחוב.

Seven-fifteen in the morning. The noise on the shutters wakes me up. I am happy to be under the warm blanket at this time, not in the street.

צהריים. אני נפגשת עם לקוחה לפגישת עבודה במסעדה המשקיפה על הים הגועש. מבעד לחלון, ניתן לראות את הברקים שהעננים מדליקים בשמיים השחורים. הגשם הכבד הניתך על החוף מחריד מרבצן את הציפורים שניסו לחפש לעצמן משהו לנשנש. כשאנו מסיימות ויוצאות אשה לדרכה, השמש כבר מחייכת אלינו.

Noon. I sit with a client for a work meeting in a restaurant overlooking the stormy sea. Through the window, we can see the lightning that the clouds are igniting in the black sky. The heavy rain on the beach drives out the birds trying to look for something to bite. When we finish and each goes to her way, the sun is already smiling at us.

ארבע אחרי הצהרים. מטח נוסף של גשם פסק לפני כחצי שעה. בפתח הגן של אחד הנכדים, יוצאת מולי מישהי נחמדה, אוחזת בידה ילדון חמוד. היא נראית לי מוכרת, אך איני יכולה למקם אותה. אני חולפת על פניה ונכנסת מבעד לדלת הברזל.

Four in the afternoon. Another volley of rain stopped half an hour ago. At the entrance of one of my grandchildren's kindergarten, somebody nice comes out towards me, holding a cute little boy. She looks familiar, but I cannot place her. I walk past her and enter through the iron door.

"הֵי", היא אומרת לי, "אינך זוכרת אותי?"

לא נעים לי, אבל איני זוכרת אותה. אני שולחת אליה חיוך חמים ואומרת: "מתנצלת, אך הזכרון בימים אלה אינו צד חזק כל כך אצלי." אני נמנעת מלהוסיף שהיא נראית לי מוכרת, כי גם זה עשוי להיות מתעתע.

"Hey," she says to me, "don't you remember me?"

I don't feel comfortable, but I don't remember her. I send her a warm smile and say: "Sorry, but memory these days is not a strong part of me." I avoid from adding that she seems familiar, because that too may be deceptive.

בערב, אחרי ארוחה כיפית עם הנכדים, על כוס קפה ועוגה טעימה שהיא אפתה במו ידיה, היא רִעננה את זכרוני הרעוע.

In the evening, after a fun meal with my grandchildren, over a cup of coffee and a delicious cake she baked with her own hands, she refreshed my shaky memory.

הרוח שככה The Wind Subsided

רוח-רוח – שיר ילדים

Wind-Wind – Children's song

זו הפעם השניה בתוך שבוע שמישהי מתפוצצת עלי. לא ברור לי מה בי עורר כזו תגובה אצלן.

This is the second time in a week that someone has exploded on me. I have no idea what aroused such a reaction in them.

מה שמדהים אותי בקטע הזה, זה שאלה נשים זרות למדי, מכרות חדשות, בשלב ההכרות והגישושים. איך הן מרשות לעצמן?

What amazes me in this, is that these are rather foreign women, new acquaintances, at the stage of initial contact and exploring. How do they allow themselves?

נטשתי את הסערה שבפנים, שמתי נפשי בכפי ונמלטתי לתוך הסערה שבחוץ. הרחוב היה שומם, רק אני והגשם שהלך והתגבר, מרטיב אותי עד לשד עצמותי. מזל שהדרך הביתה קצרה והרוח שככה.

I abandoned the storm inside, risked my life and fled into the storm outside. The street was desolate, just me and the pouring rain, wetting me to the bone. Luckily, the way home is short and the wind subsided.

הענן המטיר מימיו The Cloud Poured down its Water

מירי מסיקה – זהרה

Miri Mesika – Zahara

 

נפגשתי איתה בבית קפה אחרי שחרשנו זו את זו בסקייפ ומצאנו שאפשר להפגש כדי להתקדם.

I met her at a coffee shop after we ploughed each other's brains on Skype and found that we could meet in order to advance.

כמו בשיחותינו בסקייפ, מצאנו שפה משותפת גם פנים אל פנים ולא היה חסר לנו המסך החוצץ. היה נעים, הדברים זרמו.

As in our chats on Skype, we found a common language also face-to-face, and we did not miss the screen between us. It was pleasant, things flowed.

הנייד שלה מצלצל. היא מציצה במסך ושולחת אלי מבט מתרה. "זה בעלי", היא אומרת לי, "אני צריכה לענות."

Her cell phone rings. She glances at the screen and sends a warning look towards me. "It's my husband," she says to me. "I have to answer."

בחוץ, כמו שהבטיחו בתחזית, התחיל ענן להמטיר את מימיו.

Outside, as promised in the forecast, a cloud began to shower its water.

בְּשׁוּרָה:

מסתבר, שכמה שלא תנסי להיות יסודית, תמיד עלולות להיות הפתעות.

In a line:

It turns out that no matter how much you try to be thorough, there can always be surprises.

 

השראה Inspiration

מרטין דני – הים המכושף

Martin Denny – The Enchanted Sea

"מה נותן לך השראה?" היא שואלת אותי. אנחנו בשלב של לתהות זו על קנקנה של זו.

"What inspires you?" She asks me. We are at the stage of figuring each other out.

איני צריכה לחשוב יותר מדי, התשובה ברורה לי מזה עידן ועידנים. "הכל", אני עונה, "ממש הכל."

I don't have to think too much, the answer has been clear to me for ages. "Everything," I reply, "really everything."

אנחנו יושבות על מרפסת ביתה שבראש הגבעה הצופה אל הים. רוח נעימה נושבת בעדינות על פנינו, זורה חמימות באברינו הנינוחים. החיים יפים.

We sit on the balcony of her house at the top of the hill overlooking the sea. A pleasant breeze blows gently over our faces, bringing warmth to our relaxed limbs. Life is beautiful.

כפתור Button

פרנקי הולך להוליווד – כוח האהבה

Frankie Goes to HollywoodThe power of love

 

את לוחצת לה על הכפתור ההוא. בטעות, ממש לא התכוונת. בכלל לא ידעת שזה קיים. והיא מתפוצצת לחתיכות.

You press that button of hers. You did not really mean it. You did not even know it existed. And she explodes into pieces.

 

לאן הולכות כולן ? Where do They All Go

פיטר סארסטד – לאן את הולכת, אהובתי

Peter SarstedtWhere Do You Go to My Lovely

הנורה התפוצצה לפנות בוקר. הייתי שקועה בכתיבה ולא שמתי לב לזמן, שהשעה כבר עשרים לארבע והשחר מתקרב.

The bulb exploded in the early hours of the morning. I was absorbed in my writing and did not notice the time, that it was already twenty to four and dawn was approaching.

מרק חם Hot Soup

מרק חם Hot soup

מרק חם Hot soup

היא הכינה לי מרק חם. אני אוהבת מרקים בכל עונה ובכל מזג אויר.

She made me hot soup. I love soups in every season and every weather.

אני מתחילה להתאושש מן השפעת שפקדה אותי ביום ראשון ומקוה להבריא עד מחר. אני מתגעגעת לראות כבר את הנכדים.

I'm starting to recover from the flu that hit me on Sunday and hope to get better by tomorrow. I miss seeing my grandchildren.

היא יושבת על קצה מיטתי ומביטה בי עת אני מערה אל קרבי כף אחר כף מן המרק הטעים. אשה שיודעת להכין מרק כזה, כדאי לשמור, אני מצינת לעצמי. להחזיק. לפחות לזמנים כאלה של צורך בהשבת הנפש במאכל חם ומנחם.

She sits on the edge of my bed and watching me sipping spoon after spoon from the delicious soup. A woman who knows how to make such soup is worth keeping, I'm note to myself. To hold on. At least for such times of the need for restitution with a warm and comforting dish.

"טעים", אני אומרת לה אחרי שאני מסיימת ומניחה את המרקיה הריקה על שולחן הצד. "טעים מאוד, תודה!"

היא אוספת את הכלי וקמה על רגליה, הולכת את המטבח. "אנחנו לא נהפוך את זה להרגל, בסדר?"

"Delicious," I say to her after I finish and I put the empty soup tureen on the side table. "Very tasty, thank you!"

She picks up the bowl and stands up, heading to the kitchen. "Let's not make it a habit, okay?"