Category Archives: פמיניזם Feminism

יום האשה הבינלאומי 2017 International Women's Day

Lesley Gore – You Don't Own Me

עוד יום עבר. עוד מעט ידעך הכל והשקט שישתרר אחר הקשקושים ופטפוטי הסרק יבטל את מה שניסינו לבטא בלהט. שום דבר אינו עוזר. גם בשנת 2017 אנחנו מבוטלות. שום דבר לא השתנה לטובתנו, נהפוך הוא – מצב הנשים ברחבי העולם בכלל נעשה גרוע ביותר. ובישראל, כמו בישראל, המצב לא טוב יותר. העובדה, שיש עכשו יותר נשים בכנסת, אינה מעלה, משום שכמה מהן, כולל אלה המכהנות כשרות, אינן כשרות כלל למשרתן. גם רוב הגברים בכנסת לא, כולל השרים, אך לא בהם עסקינן וזה ענין אחר לעסוק בו במועד המתאים.

Another day passed. Everything will soon fade and the silence that will prevail after all the rattles and the idle rantings will obliterate all that we try to express passionately. Nothing doesn't help. We are insignificant in 2017 as well. Nothing has changed in our favour, on the contrary – women's status became worse all over the world. In Israel we aren't better. The fact that we have more women in the Knesset is immaterial, since some of them, including those who serve as ministers, are not qualified at all for their positions. Most of the men are not qualified as well, including the ministers, but they aren't the matter and it's another issue to deal with in due time.

John Lennon – Woman

גילוי נאות Proper Disclosure

4 Non Blondes – What's up

אני יושבת לי לתומי עם המחשב, שקועה בעבודתי הקשה ופתאום מקבלת מסרון בווטסאפ.

I'm sitting innocently with my computer, sunk into my hard work, and suddenly I get a text message on WhatsApp.

מישהי כמוך Someone like You

Adele – Someone like You

מישהי כמוך לא יכולה לעשות את זה. מישהי כמוך היא סתם אחת, ממש לא סחורה בשבילי. אני אוכל אלף כמוך בארוחת בוקר. מישהי כמוך לא שוה את זה. מישהי כמוך…

Someone like you can't do that. Someone like you is just nothing, not a match for me. I eat thousand like you for breakfast. Someone like you doesn't deserve it. Someone like you…

כמה פעמים שמענו את השטויות השקריות הללו והאמנו בהן? כמה פעמים נותרנו בחוסר נשימה בלי יכולת להשיב? כמה פעמים הוטחנו לקרקע וחשבנו שאין ביכולתנו לקום?

How many times we heard these false nonsense and believed them? How many times we remained breathless without being able to respond? How many times we were thrown to the ground and thought that we couldn't rise again?

 

היהודים – קח אותי

HaYehudim – Take Me

הילארי וטראמפ  Hilary & Trump

לא טרחתי להשאר ערה כדי לשמוע את הטחינות האינסופיות של תלי המלים הריקות והמטופשות אותן ליהגו להגנים מקצועיים. התעוררתי לתוך הסוף, שְׂמֵחָה על שלא מנעתי מעצמי שינה. העולם היה כמרקחה, אך אני לא הופתעתי יותר מדי אחרי שמרים בנימיני הבטיחה לנו לפני מספר שבועות שהוא ינצח, לפי איך שראתה במפותיה. נראה שאלה היו מדויקות. הכותרת שעלתה לי בראש לשמע הידיעה על נצחונו של הברווז היתה: "אמריקה, מה עשית???"

I didn't bother to stay awake and hear the endless crunching of empty stupid piles of words that professional prattling prattled. I woke up into the end, happy that I didn't deprived myself of sleeping. The world was in turmoil, but I wasn't surprised after hearing a few weeks ago our astrologer promising that he will win according her maps. It seems they were accurate. The title I had in mind after hearing that the duck won, was: "America, what have you done???"

Make it look like an accident 007

אינני אמריקאית, אך כישראלית איני יכולה אלא לקוות ש-007 יעשה שזה יראה כתאונה… ובנימה רצינית יותר, אוכל רק לאחל לאמריקאים ולשאר העולם הרבה מזל עם הנשיא המגוחך הזה.

Well, I'm not an American, but as an Israeli I can but hope that 007 will make it look like an accident… In a more serious note, I just wish the Americans and the rest of the world much luck with this ridiculous president.

אם נתעלם מכל הקשקושים הלא חשובים שמסביב, נוכל להתרכז בנושא מאוד חשוב, והוא ההתיחסות השונה אל המועמדים. מה שמעצבן זה שכשהתיחסו אליו, הכל קראו לו טראמפ, לעולם לא דונלד (הברווז???); אך כשהתיחסו אל גברת קלינטון, היא הוזכרה ברוב הפעמים בשמה הפרטי, מה שמראה על חוסר כבוד, לדעתי. היא אינה הילארי. או שהיא גב' הילארי קלינטון או גב' קלינטון, והיא לא אמורה היתה להקרא בשמה הפרטי, אלא אם כן ידידיה האישיים פונים אליה.

If we'd ignore the unimportant babbling around, we may concentrate on a very important issue, which is the different reference to the candidates. What bothers me is that when referring to him, all called him Trump, never Donald (Duck???); but, when it comes to Mrs. Clinton, she was called very often by her first name, which is very disrespectful in my opinion. She is not Hilary. She is either Mrs. Hilary Clinton or Mrs. Clinton, and she shouldn't be called by her first name, unless you are a personal friend of hers.

רוב הכותרות דיברו על הילארי וטראמפ, לעולם לא הילארי ודונלד! לעתים נדירות דיברה הכותרת על קלינטון לעומת טראמפ. לקרוא לאנשים בשמם הפרטי זה לא רק חוסר כבוד, אלא גם הקטנתם. העובדה המרה היא שלרוב זה נעשה כנגד נשים ופחות כלפי גברים. זה נושא שכולנו צריכים לתת עליו את הדעת. מה אתן חושבות?

Most headlines talked about Hilary and Trump, never Hilary and or against Donald! Very rarely there was a headline saying Clinton against Trump. Calling people by their first name is not only disrespectful, but also belittling them. The bitter fact is that it is done mostly against women, and less to men. It's something we all need to think about deeply. What do you think?

אימפריות נופלות לאט – דן תורן טריו

Empires Fall Slowly – Dan Toren Trio (live recording)

במשפט אחד:

ככה שוקעות אימפריות.

In one sentence:

This is how empires fall.

מיס מוסלימה

חתיכות זו לא מלה! Beauty is in the eye of the beholder

חתיכות זו לא מלה!
Beauty is in the eye of the beholder

אין קץ לטפשות, גם לא לשטיפת המוח. דעתי המנומקת נגד שוק הבשר הנקרא "תחרות מיס עולם" הושמעה כבר, כך שאין צורך לשוב וללעוס את השטות הזאת. בשנה שעברה נפתחה חזית חדשה מכיוון מאוד לא צפוי, אך עדיין מעצבן. שוב נשים מנוצלות לטובת כיסים של מנצלים.

קודם כל, מיס אנגליה שמקשקשת על היותה אשה משוחררת וכי האיסלם אינו מדכא נשים, אלא להפך. אני תוהה למה היא משקרת במצח נחושה כל כך, אם זה לא לטובת התועלת האישית שלה או נכון יותר של בעלה. אם הלה לא היה מרשה לה – נראה אותה ממרה את פיו, גם אם הם גרים באנגליה. חוקי האיסלם אוסרים על אשה לעשות דברים על דעת עצמה ובלי רשות של גבר כלשהו – אם זה אביה, אחיה, דודהּ או בעלהּ.

אצלנו, מקדישים את הפרחים בצה"ל באיזו תחרות זמר בלתי חשובה ואצלם הרי אי אפשר בלי פוליטיקה. המפגרת שזכתה בתחרות, מקשקשת על שיש לשחרר את פלסטין ואת סוריה. אני ממליצה לה קודם לשחרר את עצמה ואחר כך להקדיש מחשבה על שחרור אחרים. זאת, בתנאי, כמובן שיש לה את היכולת לחשוב עצמאית.

איזה עולם, איזה עולם… אי אפשר לחיות בשקט בלי שהחזק ינצל את החלשה.

♀♀

בתמצית:

איך אמר הקריין: שִׁכחו מהביקיני… שכחנו. העיקר שיש להן סמרטוטים על הראש. העולם ניצָל!

 מיס מוסלימה

♀♀

Miss Muslimah

Stupidity has no limit, nor has brainwashing. My reasoned opinion against this flesh-market called "Miss World pageant" was already heard, so there's no need to chew this nonsense again. Last year, while we didn't see it coming, a new unexpected front suddenly appeared, very much annoying. Again, women are being exploited if favour of the pockets of exploiters.

First, Miss muslimah from England 2014 who dries the copp (babbles, jabbers) about her being a liberated woman and that Islam doesn't suppress women at all, and insists it's the opposite. I can but wonder why she lies through her teeth, if it's not for her own benefit' or more true – her husband's benefit. If the latter wouldn't allow her – she wouldn't dare to disobey him, even if they live in England. The Islamic laws forbid a woman to do things on her own and without permission from a man – if it's her father, brother, uncle or her husband.

The moron who won the pageant declares that Palestine and Syria should be released. I I would advise this stupid person to first free herself, then think of other issues (if she has the brains, that is).

Oh, what kind of a world this is… One can't leave quietly without having the strong exploiting the weak.

♀♀

In short:

How did the announcer say: forget the bikini… We did. The most important is that they wear this stupid shmate on their empty head. The world is saved!

היי קשת בענן של מישהי

Be a Rainbow in Somebody's Cloud

Maya Angelou

בזו אחר זו, הן עוזבות אותנו לאנחות בעולם הזה. ענקיות רוח, נשים חזקות, משפיעות, משנות סדרי חיים.

חבל שחלק גדול מאיתנו שומע עליהן רק כשהן הולכות לעולמן.

עדיין לא מאוחר ללמוד את מורשתן ויפה שעה אחת קודם.

מאיה אנג'לו קוראת שיר שלה upworthy.com

מאיה אנג'לו ויקיפדיה

מאיה אנג'לו שירים

אם ציפורים יכולות לעוף, אז למה לא אני?

ספורט פאראלימפי: אומץ ונחישות זה שם המשחק

לבחור בכל יום מחדש איזה בן-אדם אני רוצה להיות

מורן סמואל חותרת פארלימפית זוכת מדליית זהב

מורן סמואל חותרת פארלימפית זוכת מדליית זהב

התמונה הזו מתמקדת באתלטית אמיצה. ניתן לראות איך מציגה בפני המצלמה את מודעתה המלאה להשג שהשיגה וכמה היא גאה בזה. אכן, היא עבדה קשה, היא התאמצה רבות להגיע למקומה בעולם כמנצחת, הן כחותרת והן כשחקנית כדורסל, והתוצאה – היא השיגה את המטרות אותן הציבה לעצמה (מתוך העבודה שהגשתי במסגרת לימודי).

בימים אלה אני לומדת ב-Coursera קורס בשם English Composition I: Achieving Expertise בשביל להתאמן בשפה הזרה הלזו ולרכוש בה כמה מיומנויות, בין היתר גם כדי להשתפר בכתיבה בשפת האם שלי, שהרי אימון תמיד מבורך.

המשימה שלנו בשבוע שעבר היתה לכתוב התרשמות מתמונה המראה את מומחיותה של הדמות. כדרכי בקודש, בחרתי להתמקד בדמות נשית. מתוך הזדהות עם בָּנַי, לירן–  המורה לחינוך גופני ומאמן הכדורסל, וסער – מאמן הכדורסל, בחרתי בנושא ספורטיבי ומי, אם לא החותרת ושחקנית הכדורסל המצליחה מורן סמואל, יכולה לשמש השראה לכל אחד ואחת מאיתנו?

אני זוכרת את הוידאו שעבר ברשת כמו שריפה בשדה קוצים, שהראה את הטעות של המארגנים בניגון ההמנון הלאומי שלנו, איך תפסה הבחורה הנחושה את המיקרופון ובגאוה גדולה שרה את התקוה. הפעם, מעבר לדמעות השגרתיות הזולגות מעיני לשמע ההמנון, היתה התרגשות גדולה על ההשג של הספורטאית – מקום ראשון בתחרות החתירה ההיא באיטליה.

מורן סמואל זוכה במדליית זהב ושרה את התקוה אחרי שהקלטת ההמנון לא נמצאה

 

מתוך העבודה שהגשתי Assignment Project 2:

בתמונה זו אנו רואות את מורן סמואל, הישראלית שזכתה בזהב בחתירה, מיד לאחר זכייתה בתחרות באיטליה. היא יושבת בסירה, אצבעה מורמת בתנועת נצחון כדי ללמדנו שהיא מספר אחת. חיוכה המאושר מחביא בחובו את מאבקה, את המאמצים הכבירים שהיה עליה להשקיע כדי להשיג את השגיה המרשימים. הרצועה הכחולה-כהה באזור החזה מצביעה על היותה אתלטית פאראלימפית. הסירה הותאמה למתחרות/ים בעלות מוגבלויות. יש בה כסא מיוחד ומצופים משני צדיה כדי למנוע מהחותרת ליפול למים. האדוות במים סביב הסירה שלוות, כדי לבטא את השקט לאחר הסערה; עתה, זה זמנה של המנצחת להנות מנצחונה.

סירת חתירה מותאמת לחותרת פארלימפית

סירת החתירה מותאמת לחותרת פארלימפית

מורן סמואל היתה שחקנית כדורסל מקצועית הן בנבחרת הלאומית הישראלית והן בקבוצת כדורסל הנשים בכרמיאל, והשתתפה במשחקי גביע אירופה. ב-2006, בגיל 24, היא התעוררה בוקר אחד ונוכחה לדעת שרגליה משותקות עקב התפרצות מום מולד בכלי דם בעמוד השדרה.

כמי שהיתה שחקנית כדורסל פעילה כל חייה, היה זה עבורה הלם גדול לא להיות מסוגלת לזוז, אך היא החליטה לא להכנע לנכות. היא החלה תהליך שיקום, במהלכו הוזמנה לשחק בנבחרת הנשים בכסאות גלגלים. היא קיבלה הזמנה גם מההתאחדות לספורט נכים להתאמן בחתירה. היתה זו התנסות בתחום חדש לגמרי עבורה, אך היא לקחה על עצמה להתמחות בו ולנצח. היא אמרה:

גיליתי בחתירה אתגר חדש, רק אני מול המים, מול עצמי. בחתירה יש רגעי מדיטציה שמובילים אותי פעמים רבות לדיאלוג נוסף עם הגוף.

(מורן סמואל באתר סלונה)

 

סירת החתירה של מורן סמואל

סירת החתירה של מורן סמואל

הקטגוריה שלה, שנקראת ASW – ARMS AND SHOULDERS WOMEN, כוללת ספורטאיות אשר כתוצאה מהנכות יכולות לחתור רק באמצעות פלג גופן העליון. הן זקוקות לרצועה באזור החזה כדי לאפשר תנועה קדימה מבלי ליפול. בנוסף, הן משתמשות ברצועה באזור הברכיים וכן כפות רגליהן מקובעות לסירה.

כדי להתאים את הכסא בסירה בדיוק למידותיה, נעזרה סמואל באיש מקצוע מיוחד שבונה פרוטזות לקטועי רגליים וידיים. הכסא הוכן מתבנית גבס של גופה, שעליה בנה המומחה תבנית מחומר שנקרא "קרבון" (עשוי מסיבי פחם).

סמואל זכתה במדליית ארד בחתירה באליפות העולם 2011. באומץ לבה ונחישותה ליצג את ישראל בכבוד, היא מעוררת השראה בכולנו להתגבר על מכשולים וקשיים בחיינו. היא כתבה בבלוגה:

 

אני שמחה על הזכות שניתנה לי לרגש כל כך הרבה אנשים, אני מאמינה שכל אחד ואחת מאיתנו אחראים לשמש דוגמא לסביבה שלנו. כאישה וכספורטאית חשוב לי להיות קשובה לסביבה שלי, להיות בדיאלוג ובמפגש מתמיד עם אנשים, ולנסות להשפיע מעצם העשייה החיובית ודרך החיים שלי. לא לקחת כמובן מאליו את המקום שלנו בעולם ולנסות להפוך חסרונות ליתרונות; הדרך שאדם עובר כשהוא מזהה חסרון והופך אותו ליתרון – היא זו שמרגשת, שמשפיעה ונוגעת באנשים אחרים. המגבלה היחידה בחיים היא זו שמציב האדם לעצמו.

למרות שאני עדיין לא אם (גם זה בתכנון), אני מסתובבת בעולם כאילו צועד איתי הילד/ה שעוד לא נולדו והם רואים וערים למעשים שלי, למלים שבהן אני בוחרת להשתמש, להתנהגות שלי כלפי אחרים וכלפי עצמי. כשזוהי נקודת הפתיחה, חריגה מהדרך הזו היא קטנה יותר. זה עשוי להישמע יומרני, מעייף, ואולי בלתי אפשרי – עבורי זה חלק מהאדם שאני רוצה להיות, שאני בוחרת להיות, כל יום מחדש.

(מורן סמואל באתר סלונה)

 

מורן סמואל במדי נבחרת הכדורסל (צילום: בועז רבינוביץ)

מורן סמואל במדי נבחרת הכדורסל (צילום: בועז רבינוביץ)

אני מאמינה שכדי להיות מומחית בכל תחום שהוא, יש צורך להיות קודם כל מוכשרת. אחר כך, יש להציב מטרות, להיות נחושה ולעבוד קשה, לא להרים ידיים למרות כל הקשיים. במאמרו, "מה צריך כדי להצטיין", טוען ג'פרי קולבין ש"אם אין לך כשרון מולד, אין זה משנה – לכשרון אין הרבה או כמעט כלום עם מצוינוּת. אתה יכול להפוך את עצמך לכל מה שתרצה ואפילו להיות מצוין." הוא מוסיף שמדענים ברחבי העולם בחנו השגים של סטודנטים ומצאו כי "אף אחד אינו מצוין בלי שיעבוד על זה. נחמד להאמין שאם תמצא את התחום בו הנך מוכשר מטבעך, תצטיין בו מהיום הראשון, אבל זה לא קורה. אין כל  הוכחה לביצוע ברמה גבוהה בלי נסיון או תרגול… מצוינות אינה ניתנת לאף אחד סתם כך; היא דורשת עבודה קשה מאוד… עקביות הכרחית… כמובן שכמה תכונות חשובות מולדות בחלקן, כמו מבנה פיזי ומידה מסוימת של אינטליגנציה, אך אלה משפיעות יותר על מה שאדם אינו עושה מאשר על מה שהוא עושה." כדי לסכם את טענתו במשפט אחד, הנה במלותיו שלו: תרגול מפיק ביצוע מושלם.

לדעתי, התמונה הזו משקפת את המוטו של מורן סמואל: "אם את בוחרת להסתכל על מכשול ככזה, יש סיכוי שזה יפיל אותך. אם את רואה את המכשול כאתגר – תעשי את המקסימום להתגבר עליו." זה מוטו של מנצחת.

 

ואידך זילי וגמורי…

 

♀♀

קישורים:

♀    מורן סמואל, סיפורה של תקוה פאראלימפית ישראלית, יוטיוב

♀    מורן סמואל זוכה במדליית כסף, איטליה 10.5.14, אתר ההתאחדות לספורט נכים

♀    ארד למורן סמואל באליפות העולם בחתירה לנכים אתר ספורט

♀    מורן סמואל, לא יורדת מהפודיום בלי שירת התקוה, בלוג באתר סלונה

♀    Geoffrey Colvin. What it Takes to be Great. CNN Money/Fortune magazine. Internet site.

Assignment Project 2

זמן נשים

לתפארת מדינת ישראל

הבה ונשיא משואות לתפארת מדינת ישראל

הבה ונשיא משואות לתפארת מדינת ישראל

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, זמן נשים! כבר מזמן שהזמן הזה היה צריך לבוא, אבל איך אומרין במקומותינו: "מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא". אני מקוה שזה לא יהיה חד פעמי ומעתה והלאה יקפידו על שוויון ובכל טקס ידאגו להעלות על נס את הנשים ופועלן ולעולם לא יקרה יותר שפרסים מוענקים לזכרים שבחבורה ורק מעת לעת מביאים אשה אחת לקישוט. אני מקוה שמה שראינו בטקס אמש, יהיה פתיח ודוגמא לשנים הבאות עלינו לטובה ונשים לא תקופחנה יותר. אנחנו הרי לפחות מחצית מן האוכלוסיה, הגיע הזמן שתרומתנו לחברה ופעילותנו בקרבהּ תוכרנה ותכובדנה, לפחות כמו שנוהגים במגדר הפחות מוצלח, הפחות ראוי. מותר לחלום ולקוות, נכון?

אמנם לא הייתי זבוב על הקיר של הועדה שבחרה את מדליקות המשואות השנה, אך אני מאמינה שעבודתה לא היתה קלה. ישנן נשים רבות בקרב כל שכבות העם הראויות להדליק לפידים בכל השנים מעתה ועד עולם ואיך אפשר לבחור? על כל אחת שהדליקה את המשואה אמש, ישנן עוד עשרות אם לא מאות נשים מתאימות. עלינו רק לשים אליהן לב. הן מסביבנו, אם נשכיל לראות ולא להעלים עין. איפה הנשים שלא שייכות לליכוד, שעשו למען המדינה לא פחות משדרנית המחתרת?

אנו נושאים לפידים – זמרשת

משום שיום חג לנו היום, אני מתאפקת (בכל כוחי, עלי לציין) ואינני מעירה את שיש לי להעיר על זו שעומדת בראש משרד התרבות והספורט, המחריבה ומקלקלת כל מה שמגיע לתחום אחריותה ואני מתפללת ליום בו לא נראה אותה בציבור, כמו גם את חבר מרעיה השרים, משום שאנחנו ראויים לאנשים הגונים, ישרים, טובי לב ורחמנים שישרתו אותנו, העם ולא ירדו בנו כפי שהללו עושים ברשעותם. גם את הדלקת המשואות הצליחה לקלקל בבחירה הפוליטית. לוא לפחות היה איזון.

כמו כן, אינני יכולה שלא לתהות מדוע אי אפשר היה להעלות את הטקס ליוטיוב ובעיקר את החלק של מדליקות המשואות, כדי שאוכל להוסיף פה בבלוג. לדבוקה לכסאה הפתרונים מן הסתם. או שלא? שגם פה אין הלזו יודעת מה נעשה בתחום אחריותה ומה עליה לעשות?

פוליטיקה – 29/04/2014 – טקס הדלקת המשואות בסימן זמן נשים

לטעמי, אם מדובר בזמן נשים, אז למה לא הלכו עם זה עד הסוף? אפשר היה לוותר על הנחייתו של הקריין (שכחתי את שמו) ולהביא קריינית ראויה לצדה של שמירה אימבר (אורלי יניב, לדוגמא). אפשר היה גם לוותר על הופעתו של יהורם גאון ולצרף שחקנית-זמרת נוספת, אני סמוכה ובטוחה שלא היינו ניזוקות. נו, שוין, אין דברים מושלמים… למרות זאת, היה הטקס יפה מאוד, מרשים ומכובד. בנחמות פורתא ובחסדים קטנים נתחזק ונעמוד בפרץ ובאתגרים הנכונים לנו.

תעלה המשואה לתפארת המדינה

תעלה המשואה לתפארת המדינה

בתמצית:

הגיע זמן נשים לתפארת מדינת ישראל!

 

רשימת הנשים המדליקות את המשואות ביום העצמאות ה-66 אתר משרד התרבות והספורט

חברות בפלמ"ח אתר הפלמ"ח

האשה בפלמ"ח ויקיפדיה

אחיות, לוחמות ואמהות אתוס ומציאות במבחן בנות דור 1948 יונית עפרון

מה השתנה גם השתא?

ליום האשה הבינלאומי 2014

נשים שולטות

נו? אז מה השתנה גם השתא? שוב קינה על מצבן של הנשים, שוב סקרים מראים את הפער בין המינים, שוב כל דאלים גבר והאשה עדיין אינה שווה להוד מעלתו השמוק, אלא תקועה מתחת במרחק ניכר מאוד. במקום שזה יהיה יום משמח וחגיגי, זה עדיין יום עצוב של קינה ונהי. במקום לחגוג, אנחנו לומדות שוב עד כמה עגום מצבנו, הנשים.

ישנם נושאים שאינם משתנים, ישנן מסורות שאי אפשר לעקור מהשורש, גם אם אנחנו חושבות שאנו נמצאות בעידן מודרני. בהשוואה למה, המודרני הזה, אם מצבן של הנשים לא השתנה ממש? אמנם אנו מגיעות רחוק יותר מאשר אִמותינו, אך אי אפשר לקרוא לנו שוות בכל. נשים בעצמן מפקפקות ביכולותיהן, נשים אינן מאמינות בצורך של העדפה מתקנת, נשים בעמדות מפתח אינן חושבות שעליהן לקדם נשים אחרות כדי להניח את היסודות לשוויון אמיתי, גם אם זה לוקח זמן ולא יקרה בן-לילה. לתת שוב את הדוגמא העצובה של מנחות ברדיו ובטלויזיה שמדירות נשים? איזו תמורה בעד האגרה יש לנו, המחצית היותר משמעותית של האוכלוסיה?

You Don't Own Me – Bette Midler, Goldie Hawn & Diane Keaton

תקצר היריעה מלפרט מה אפשר לעשות כדי למגר כאן ועכשו את הרע וכמה אפשר לעשות הרבה מאוד למען שוויון לכולנו, ללא הבדל מגדר, גזע או דת. העיקר והחשוב הוא שדברים אכן יֵעָשו והאפליה תעלם כלא היתה. אולי אינכן מתפלאות או שמא כן, אך אינני מגלה כאן משהו טמיר: עדיין בימינו רווח התירוץ המטומטם של להעדיף שמוק משום שהוא "המפרנס הראשי במשפחה" ולא משנה שהלה חי עם גבר או שהוא גרוש וחי בגפו.

מקרה מעניין אותו חויתי, מעיד על הקורה אצלנו: בת של חברה קודמה בדרגה בכל שנה במקום בו עבדה וקיבלה בונוס נאה על ביצועיה, שלא לדבר על המשכורת שגדלה. זאת, בעוד עמיתתה, שהתקבלה יחד איתה לאותו מקום ועושה בדיוק את אותה עבודה – זכתה לקידום רק אחרי שלוש שנים של עבודה. אני מדגישה: אותו תפקיד, אותה אחריות, אותו ותק. מה ההבדל? לבת של החברה קוראים נועם. בדיקה פשוטה העלתה שהיא רשומה בטופס העובד כזכר. מה אתן אומרות על זה?

מה אפשר לעשות? לשים דאודורנט ולהרים ידיים? זהו שאסור – אפשר לשים דאודורנט, אבל צריך להמשיך להלחם בתופעות הבזויות הללו, כי אם נכנע, אף אחד לא ילחם עבורנו.

פוליטי ונכון!

Lesley Gore – You Don't Own Me

♀♀

ובקול ישראל הטמטום כמו תמיד – "השבוע שלי" היא לרוב שבוע של גברים. איך, ביום האשה הבינלאומי, לא השכילו העורכים להביא אשה שתספר על השבוע שלה? שמה דאודורנט, אך ממש לא מרימה ידיים!

קישורים:

♀    הרבה פרופ' דליה מרקס – לחודש מארס: שתי פניו של יאנוס (לקראת יום האשה הבינלאומי). אתר התנועה ליהדות מתקדמת

♀    קיצור תולדות הפמיניזם (למה לא צוין שם הכותבת/המלקטת? וזה אתר של נשים!!!) אתר נעמת

♀    מבוא ל… פמיניזם פרק 10 (זה הפרק הכי מוקדם שמצאתי, השאר כנראה אינם קיימים. מי יודעת אם בכלל הועלו, כולה פמיניזם) יוטיוב

♀   מפסיקות לציית מרב מיכאלי, אתר דה מרקר

♀   עתונאיות חרדיות נגד הדרת נשים, אתר אונלייף

Katie Melua & Eva Cassidy – What A Wonderful World

אז הוא אמר…

לצפות ולהרהר

CBS WKBT News Anchor's On-Air Response to Viewer Calling Her Fat

(Oct. 2nd, 2012)

תרגום:

ארצה להתעכב רגע על נושא שהפך לחם בקהילה במהלך השבוע האחרון, בעיקר בפייסבוק והמתמקד בי.

ביום ששי קיבלתי דוא"ל מאדם זר ובנושא נכתב: "אחריות קהילתית"; להלן תוכנו:

"הי ג'ניפר,

אינני נוהג לצפות בתוכנית הבוקר שלך, אך היום צפיתי בה לזמן קצר מאוד. הופתעתי לראות שצורתך לא השתפרה מזה שנים רבות. ודאי אינך רואה עצמך כדוגמא מתאימה לקהילה הזו של אנשים צעירים, בפרט לבנות. השמנת יתר הינה אחת מהברירות הכי גרועות שאדם יכול לבחור ואחד ההרגלים הכי מסוכנים להחזיק בהם. אני משאיר לך הודעה זו בתקוה שתשקלי שוב את האחריות שלך כדמות ציבורית מקומית להציג ולקדם אורח חיים בריא."

אלה מאיתנו שבמדיה, מקבלים מנה גדושה של ביקורת מצופינו במהלך הזמן ואנחנו מבינים שזה מתלוה לכך שיש לנו ג'וב בעין הציבורית; אבל הדוא"ל הזה היה יותר מזה. בעת שניסיתי את מיטב יכולתי להמעיט בערך ההתקפה הכואבת מאוד על הופעתי, לא יכלו הקולגות שלי לא יכלו לעשות אותו הדבר, בעיקר בעלי, מייק תומפסון. מייק העלה את הדוא"ל הזה על הקיר של התחנה ומה שקרה בעקבות זה היה ממש מעורר השראה. מאות רבות של אנשים השקיעו את זמנם היקר ולא רק רוממו את רוחי, אלא נקטו עמדה שאמרה שהתקפה כזו אינה בסדר. אתיחס לזה יותר בעוד שניה, אבל קודם כל, האמת היא שיש לי משקל יתר, אתם יכולים לקרוא לי שמנה וכן, אפילו שמנה מאוד לפי הערכה רפואית; אבל לזה שכתב לי את הדוא"ל הזה – אתה חושב שאינני יודעת זאת? שהמלים שלך מגלות לי משהו שאינני רואה? אינך מכיר אותי, אינך חבר שלי, אינך חלק ממשפחתי והודית שאינך צופה בתוכנית – כך שאינך יודע עלי דבר, מלבד מה שאתה רואה חיצונית, ואני הרבה יותר ממספר על המשקל.

הומר ובארט4

אני רוצה שכולנו נלמד משהו מזה: אם אינכם יודעים עדיין, אוקטובר הוא יום האנטי בריונות. זו בעיה שגואה ותופחת מדי יום בבתי הספר ובאינטרנט. זה נושא מרכזי בחייהם של צעירים וכאם לשלוש בנות צעירות, זה מפחיד אותי למוות. אני אשה בוגרת ולמזלי יש לי עור עבה – תרתי משמע, כמו ששולח הדוא"ל הדגיש וגם במובן אחר; כך שלמלים של הלה אין משמעות מבחינתי. מה שבאמת מרגיז אותי בנושא, זה שיש ילדים שאינם יודעים טוב יותר, שמקבלים מדי יום ביומו דוא"לים ביקורתיים כפי שאני קיבלתי, ובמקרים רבים אפילו גרועים מזה! האינטרנט הפך לנשק, בתי הספר שלנו הפכו לשדות קרב והתנהגות זו נלמדת – היא מועברת על ידי אנשים כמו כותב הדוא"ל הזה. אם הייתם בבית והייתם מדברים על אשת החדשות השמנה – נחשו מה: הילדים שלכם ודאי ילכו לבית הספר ויכנו מישהו "שמן". עלינו ללמד את ילדנו איך להיות טובי-לב, לא ביקורתיים, ועלינו לשמש להם דוגמא.

רבים כל כך מכם באו להגנתי במהלך ארבעת הימים האחרונים. אני ממש נרגשת מדבריכם. עמיתי וחברי החדשים והותיקים, משפחתי, בעלי המהמם וכל הרבים באשר אתם, שמן הסתם לעולם לא תהיה לי ההזדמנות לפגוש – לעולם לא אוכל להודות לכם מספיק על דברי התמיכה שלכם, על שנקטתם עמדה נגד הבריון הזה. אנחנו טובים יותר מהדוא"ל הזה, אנחנו טובים יותר מהבריונים שמנסים להשפיל אותנו.

הומר ובארט2

אשאיר אתכם עם זה: לכל הילדים באשר הם, החשים אבודים, הנאבקים עם המשקל שלהם, עם צבע העור שלכם, עם ההעדפה המינית שלכם, המוגבלות שלכם, גם עם האקנה על הפנים שלכם – הקשיבו לי עכשו! אל תתנו להערכה העצמית שלכם להיות מוגדרת בידי בריונים! לימדו מהנסיון שלי, אל תתנו למלים אכזריות של מאן דהו לגבור על מלות התמיכה של רבים.

כל מלה בסלע, היש צורך להוסיף?

Le Monde en face : Harcèlement à l'école – France 5