Category Archives: קציר מלים Kzir Milim

כשספר הופך לסרט Turning a Book into a Movie

The Sense of an Ending – Movie Trailer

ישנם ספרים, שכאשר את קוראת אותם, את רואה תוך כדי קריאה את הסרטים שיעשו מהם. ישנם ספרים אחרים, שכאשר את נוכחת לדעת שעשו מהם סרט – את נדהמת שזה קרה ומאוד סקרנית לראות איך זה יצא.

There are books which during reading them, you can see the movies there are going to turn to. There are other books, that when you learn that they became movies – you are amazed this had happened and very curious to see how they turned out.

The Light between Oceans – Official Trailer

כתיבה עסקית

עצות מהאינטרנט

כך כתבנו פעם - הדפסנו על מכונת הכתיבה

כך כתבנו פעם – הדפסנו על מכונת הכתיבה

ב-1996, כשהתחלתי את העסק שלי, נ.ב. נשים בדפוס, לא היה האינטרנט כמו היום, לא יכולנו לתקשר זו עם זו כפי שאנחנו יכולות היום והעולם לא היה פתוח ומקושר אל שפע של ידע כמו היום. לא היו רשתות חברתיות בהן יכולות הנמנות עליהן לשתף זו את זו בכל מה שבא להן.

היום אנחנו חוות שפע של מידע, שפע של קשרים, שפע של שיתופי פעולה ואפשרויות בלתי מוגבלות כמעט להתקדמות. אם פעם היתה רשת הקשרים של מאן דהיא מורכבת מהחברים שצברה במהלך חייה הפיזיים, קרי: גן, בית ספר, צבא, עבודה ופגישות פנים אל פנים, הרי שהיום יש לנו את העולם הוירטואלי בו אנו פוגשות מלא א/נשים מרחבי העולם.

בקבוצת הכותבות והכותבים בה אני חברה בלינקדאין, אני מוצאת עושר של תובנות ועצות שמסייעות לי (ואני בטוחה שגם לאחרות) ללמוד ולהתקדם בעסקי. פעם, היינו מוגבלות לפגישות של ממש, עם כל הסרבול שבדבר והצורך לצאת מהבית כדי להשתתף בכנסים ובארועים. היום, בקליקים של מקשי המקלדת את מחוברת מיד אל מקורות הידע. מדהים, לא?

הנה דוגמא לנפלאות הרשת: את המאמר המאלף של Lindsay McLoughlin על 10 טיפים לכתיבה עסקית קראתי בלינקדאין וחשבתי שכדאי לתרגמו לעברית ולהעביר את הידע גם לקוראי הבלוג שלי. ביקשתי רשות וזו ניתנה בשמחה והריהו לפניכן.

10 טיפים לכתיבה עסקית:

לפני שנים, קיבלה המנהלת שלי מהבוס שלה הנחיות בנות שורה אחת כדלהלן: 'נמקי לי את הסיבות לגלישה מהתקציב עד להיום בצהרים'; 'תני לי סטטיסטיקות המתיחסות לתחלופת עובדים בחוזר'; 'דברי עם סימון על המורל הנמוך של הצוות'.

התקשורת העסקית הגלויה הזו – או ה'הנעה לפעולה' – היו שליליים בטון שלהם ומעולם לא לוּוּ בנימוס כלשהו. המסרים הפוקדים של הכותב השאירו את הקוראים אותם בתחושת תסכול וכעס וללא סבירות לישם את ההנעה לפעולה בהתלהבות כלשהי.

במקרה הזה, ההנעה לפעולה של הכותב היתה ברורה לגמרי, אך התקשורת עוררה רגשות שהיו בניגוד לשיתוף פעולה פורה. סגנון הכתיבה העסקית של הבוס בלטה מכל הסיבות הלא נכונות.

זו היתה הפעם הראשונה בה חשבתי על כתיבה עסקית ואיך זו יכולה להיות מתועלת לעורר רגשות מסוימים אצל המקבל. מדובר באיך הקורא מרגיש. אם הכותב רוצה שהקורא יגיב להנעה לפעולה, עליו לקחת בחשבון את הרגשות שהוא מעונין לעורר ואיך לתעל את הרגשות האלה בצורה הכי טובה כדי לעורר את הרצון או את הצורך לישם את הפעולה הנדרשת.

שלושה שיקולים

להלן שלושה שיקולים מהירים שכדאי שיהיו בראש מעיינייך בטרם תעלי את הדברים על הכתב:

  1. למי את כותבת?
  2. איך את רוצה שהיא תרגיש?
  3. מה את רוצה שהיא תעשה?

הבה נדמיין שאת רואת-חשבון ויעד השוק שלך היא בעלות ובעלי עסקים העסוקות מכדי לעסוק בהעלאת נתוני הוצאות העסק אל התוכנה העסקית. את מחליטה לפנות אל יעד השוק הזה כדי לידע אותם באיך יכול העסק שלך לפתור את בעייתם. מטרתך היא לעורר רגשות של כמה כיף יהיה להם בהעברת תהליך עיבוד המידע לידייך; כל מה שעליהם לעשות זה לצלצל אלייך לשיחה לא מחייבת.

  1. חשבי על הלך הרוח של אדם אחד מתוך יעד קבוצת השוק. זוהי דמות הלקוח שלך. מהן נקודות הכאב שלו? מה מדיר שינה מעיניו?
  2. השתמשי בלשון ישירה. המנעי ממינוח מסובך שעלול להרחיקו או להסיח את דעתו מהמסר שלך.
  3. השתמשי בטון בטוח, ידעני והחלטי.
  4. כתבי בצורה דיבורית, תוך שימוש מלים שיהדהדו אצלו. דמייני שהוא יושב מולך, מעבר לשולחן. מה תאמרי לו?
  5. הוסיפי משקל למסר העסקי שלך באמצעות סטטיקה משכנעת או עדויות עוצמתיות ממי שהלקוח מעריך.
  6. פני אל רגשותיו כשאת מדברת על התועלות שהוא יוכל להפיק. תני לו להבין שיהיה לו הרבה יותר זמן להתמקד בניהול העסק שלו.
  7. דברי במונחים של 'אתה' ו'שלך'. המנעי לגמרי מ 'אני' ו'אותי'. השתמשי ב"על ידי העסקת מנהלת חשבונות לניהול הוצאותייך, יהיה לך יותר זמן להתמקד בלקוחותייך".
  8. היי ברורה בהנעה לפעולה. אמרי לו שהוא יכול פשוט 'להרים את הטלפון ולצלצל אלייך לשיחה בלתי מחייבת'.
  9. נהגי בחביבות, מקצועיות ובנימוס לאורך המסר.
  10. תני למכתבך לנוח. חזרי לזה למחרת. ערכי, הדפיסי והגיהי (קראי את זה לעצמך בקול רם). היי בטוחה לגמרי שאין בזה טעויות.

לסיכום:

אחרי שהסכמת עם שלושת השיקולים, הצמדי לעשרת הטיפים העיקריים שלי בכתיבה עסקית מנצחת. אם תיישמי את המדריך הזה, תבלוט הכתיבה העסקית שלך מכל הסיבות הנכונות.

מהם הטיפים שלך לכתיבה עסקית יעילה? נא כתבי לי אותם בתגובות למטה.

[המאמר פורסם לראשונה ב- Sage CRM Blog והריני מודה על הרשות לתרגמו ולהעלותו לבלוגי]

 ♀♀

Lindsay McLoughlin מנהלת עסק של שרות כתיבה לבלוג, קופייטינג (כתיבה רעיונית) ועריכה/הגהה ב- www.proofedbylinds.co.uk גב' Lindsay McLoughlin כותבת בבלוג שלה 'דיבור עסקי' (Business Talk) על עסקים, רישות ומדיה חברתית. בהצבעה הפתוחה לקהל, נבחרה Lindsay McLoughlin כמועמדת לשני פרסים על הבלוג שלה 'דיבור עסקי' (Business Talk) בפרסי הבלוגים הבריטיים 2014 (UK Blog Awards 2014). באותו חודש, נבחר העסק של Lindsay McLoughlin כ'עסק הכי אהוב ב-2014' ב- Henley on Thames והגיעה שניה בתחרות הארצית של 'הקופירייטר הכי טוב 2014' (UK’s ‘Best Loved Copywriter 2014’ Award).

אתן מוזמנות לשים עין על הבלוג שלה ולהתחבר אליה באמצעות המדיה החברתית.

♀♀

בתמצית:

מנפלאות הרשת!

נא הצטרפנה לעמוד שלנו בפייסבוק ושימו איזה לייק נחמד, תודה מראש!

כתיבת פרוזה עברית

כתיבת פרוזה עברית

כתיבת פרוזה עברית

 

הדור שלי התחנך על המלה הכתובה, על אהבת הקריאה, על תרבות – כשהמלה לא היתה לגנאי ולא צרפו לה נספחים שאינם הולמים, כגון: תרבות הספורט, תרבות האוכל וכיו"ב מרעין בישין שתקצר היריעה מלפרט וגם חבל על הזמן לבזבז על שכמותם.

היינו תולעות (ידוע לי היטב ונהיר כשמש בצהרי יום שרב, שהמלה היא תולעים, אבל בלשון נקבה עוסקות אנו בבלוג הזה) ספרים מובהקות. היתה ספריה ציבורית, לפני שאלו נכנסו לבתי הספר, והיינו מחליפות ספרים בתדירות המקסימלית שהמינוי איפשר. לא היה זה חזון נפרץ לראות תולעות המתהלכות להן ברחובותיה של עיר או בסמטאותיה ועיניהן שקועות בתוך הספר הפתוח לפניהן כשפסע בינן לבין התנגשות בנקרה בדרכן. היום, תקועות עיני הילדים ובני התשחורת בתוך הסמרטפונים שלהם ולא במטרה לקרוא ספרות יפה.

נזכרתי בזה במהלך לימודי בקורס אותו אני משננת בימים נחמדים אלו, כשקראתי את הקטע הבא, שנכתב בידי המרצה הנכבד שלנו, Prof. Greg Downey. תרגמתי מהמקור באנגלית; נא להפנים, לשנן ולהפעיל את התאים האפורים:

לפני מספר שנים, הבחנתי שמה שלמעשה עשיתי היה neuroanthropology, בחינת הקשר בין מוח לתרבות. אין זה רק איך שמוחנו מעוצב בידי תרבותנו, אלא גם העובדה שיש לנו מוח מאפשרת לאנושות שתהיה לה תרבות. לדוגמא: להיוולד אל תוך תרבות הדוברת שפה מסוימת, פירושה שמוחך, גם אוזנייך, מתכווננים להסתגל לשמוע את אותה השפה. כשתגיעי לגיל שנה, לא תוכלי לשמוע צלילים ששפות אחרות יוצרות. לא מדובר רק בשפה. תחביבייך, פעולותייך, הדברים שמלמדים אותך בבית הספר – כל אלה מעצבים את מוחך ואת מערכת העצבים שלך. במובן מסוים, מציידת אותנו תרבותנו לקראת יכולות שונות. ללמוד לקרוא או לכתוב, לעמוד על הראש בלי ליפול, להלחם במערה או אפילו לצוד אוכל בערבות, פירושו לסגל את מערכת העצבים לטובת תרבות מסוימת. כל הפעילויות הללו, כל ההתנהגויות מבוססות התרבות הללו, מסתכמות בהשארת עקבות על מוחנו וגופנו. הן משפיעות על החולָיִים הנדבקים אלינו, סוג הלחצים אותם אנו חווים, אפילו מה קולטים חושינו.

♀♀

עד כאן דבר הפרופסור. התהיה העולה היא, לְמה מכינה אותנו "תרבות" הסמרטפונים, המאלצת אותנו לקצר לכדי מינימום את מה שאנו רוצות לבטא, בבחינת דיקטטורה של ההתבטאות.

אהבה ברמזים – שלישיית גשר הירקון

♀♀

אודה על האמת, למרות האופטימיות הטבועה בי (זה מלידה, לא מהיום), אני רואה בצער רב ובקדרות את תרבותנו ההולכת ומתמעטת, את הביטויים בשפה זרה הנכנסים לשפתנו והורסים אותה, את שאר הרוח המצטמקת בפינתה, גם אם זו אינה פולניה ואת מה שקורה לנו כחֶבְרָה.

לחושך כל זאת, די מפליא שמתקיימת עדיין פעילות תרבותית, שא/נשים הצעירים מבנות דורי עוסקים בה. קבוצות מצוינות ומעניינות נפתחות בפייסבוק ורובן ככולן עוסקות בשפה העברית ובכתיבה עברית יוצרת ופורה. אחת הקבוצות הללו היא כתיבת פרוזה עברית, שמציעה שפע של פעילויות, קריאה ועיון מרתקים בנושא הכתיבה. מחמם את הלב שאתר כזה עלה לרשת כדי לסייע לשגשוג התרבות העברית.

לפי בעליו, אוֹרי שרון, התחיל אצלו הרעיון מהתנסותו האישית בכתיבה, מה שגרם לו לחפש חומרים על תורת הכתיבה. אורי, שהתקשה למצוא חומרים בעברית, גילה לשמחתו שיש רבים כאלה באנגלית והוא התחיל לקרוא על הנושא ולחקור אותו באופן עצמאי. כשהצטבר די ידע, חש אורי צורך לחלוק אותו, ומזה בא הרעיון לאתר ואחר כך גם הביקוש לסדנאות כתיבה אותן הוא מנחה ולשירותי עריכה (אותם אנו מספקות), כן ירבו, אמן!

באתר תוכלנה למצוא שפע של מאמרים ומדריכים מאלפים (אותם היה לי העונג לערוך) על כתיבה, עריכה לשונית, הוצאה לאור ועוד ועוד – שפע שבשפע. יש באתר הרבה מה ללמוד למי שמתעניינת בתחום וגם למי שהשפה העברית יקרה ללִבה. להלן חלק מהנושאים הרבים שבאתר:

המדריך לכתיבת פרוזה:

מדריך מקיף מאוד, המכיל 25 פרקים והמפרט בהרחבה הבטים מעניינים בתורת הכתיבה. במדריך תוכלנה לקבל כלים שימושיים לכתיבה, כגון: תכנון עלילה, אפיון דמויות, העברת נושא ומסר, בניית סצנה ועוד נושאים רבים אחרים, המציידים את הכותבת המתחילה וגם המנוסה בתובנות מעשיות על מלאכת הכתיבה.

המדריך לסגנון כתיבה:

גם המדריך הזה מקיף ביותר ומאיר הבטים מעניינים וחשובים לגבי סגנונות כתיבה. הוא מסביר מהו סגנון, להבדיל מדקדוק: הסגנון איננו עוסק בדיוק הלשוני של השפה, אלא באופן בו משתמשים בשפה כדי להשיג את מטרות הכתיבה וכדי לענג את הקוראת. מי שמעוניינת לשפר את סגנון כתיבתה, תמצא את המדריך הזה לעזר רב בכל סוג של כתיבה: פרוזה, עיון, בלוג וכד'.

סדנאות כתיבה:

באמצעות האתר אפשר להרשם לסדנאות כתיבה מגוונות וביניהן סדנא ללימוד תורת הכתיבה וסדנא לכתיבה גאה. אני בטוחה שמשתיהן תצאנה יצירות מופת ומקוה שזו האחרונה תעשיר את המדף הורוד והסגול לטובת קהילתנו. ממליצה מאוד להרשם!

שרותים ספרותיים:

כל אחד זקוק למישהו שיעריך את כתב היד שלו, בבחינת אין הנחתום מעיד על עיסתו. באתר מציעים שרותי עריכה ספרותית ולשונית, הַכְוונה להוצאה לאור ועוד.

בתמצית:

כיף לראות שעדיין לא נס ליחה של התרבות העברית ויש כאלה שזו קרובה ללבם והם עושים למענה.

קישורים:

אתר כתיבת פרוזה עברית (שימנה לב מי ערכה לשונית את התכנים ושכורנה את שרותיה)

כתיבת פרוזה עברית

ללמוד לכתוב פרוזה עברית