הכל בדרך Everything is on its Way

Elvis Presley – My Way

לאן שלא נלך, ירדוף אותנו העבר, ההווה לא ממש עוזר והעתיד מי ישורנו.

Wherever we go, the past will haunt us, the present does not really help, and who knows what the future holds.

כינורות מתרחקים Walking Away Violins

Al Grant – Distant Drums

 

אף פעם אי אפשר לדעת מראש. את יכולה לתכנן, להכין את עצמך לדבר מסוים, אך המציאות מתרחשת לפי איך שבא לה. שום תכתיב מאיתנו, בנות ובני האנוש, לא יועיל.

You never know in advance. You can plan, prepare yourself for a certain thing, but reality happens as it pleases. No dictate from us, humans, could help.

כולה כינורות, אני אומרת לעצמי, אבל הצלילים מרטיטים את הלב, חודרים אל הנשמה ונשארים שם למשך זמן. יותר מדי זמן, עד שגם בכוח אי אפשר לעקור אותם.

It's just violins, I say to myself, but the sounds vibrate the heart, penetrate the soul and stay there for a while. Too long to force them to be uprooted.

ובחוף, עת פסעתי על החול הרך, הרטוב, יכולתי לשמוע מבעד לנהמת הגלים את נעימת הכינורות המתרחקים אט-אט.

And on the beach, while walking on the soft, wet sand, I could hear through the wailing of the waves the tune of violins moving slowly away.

VivaldiWinter

♀♀

בתמצית:

עד שמגיע היום בו כבר איננו רוצות עוד דבר זו מזו. איני יודעת איך זה קורה, אם זו היא או אני או שתינו (קרוב לודאי – כל אחת מהכיוון שלה), אך זה קורה.

In essence:

Until the day comes when we no longer want anything from each other. I don't know how it happens, if it's her or me or both of us (probably – each from her own direction), but it happens.

מיכה שטרית ועמיר בניוןשני סיפורי אהבה קטנים

Micha Shitrit & Amir Benayoun – Two Little Love Stories

חם לי, קר לי I'm hot, I'm cold

Uriah Heep – Sunrise

אני נכנסת אל מכוניתה וחוטפת מכת קור קשה. אוי, כמה שהצטערתי על שלא הבאתי איתי את הסוודר שהכנתי וברגע האחרון החלטתי להשאירו בבית!

I enter into her car and get a severe frostbite. Oy, how sorry I was for I had not brought my sweater with me, that the last minute I decided to leave it at home!

"השמה תשמור!" אני פונה אליה בתחינה. "מה הכפור הזה! איך לא קר לך?"

"קר?" היא עונה לי בשאלה כמו יהודיה אמיתית. "איך קר? חום אימים!"

"G-ddess forbid!" I appeal to her. "What is this frost! How are you not cold?"

"Cold?" She replies with a question like a real Jew. "How is it cold? It's awful hot!"

 

אני מביטה בה בתדהמה, רושמת לעצמי לא לשכוח להבא לשאול את המועמדת אם היא מעדיפה קיץ או חורף. לא נראה לי שאוכל אי-פעם להסתדר עם אשה שאוהבת חורף וקור.

I stare at her with amazement, notifying myself no to forget the next time to ask the candidate if she prefers summer or winter. I don't think I can ever get along with a woman who loves winter and cold.

לא התכוונתי לסבול ממנה. 150 בחוץ וזו חם לה ועוד אימים? גם אם היא האשה הכי מקסימה בעולם, זה לא משהו שיכול להתאים לי.

I had no intention to suffer from her. 150 outside and she is hot, let alone awful hoe? Even if she is the most charming woman in the world, it's not something I would be able to live with.

"אין לי שערות על החזה", אני מעדכנת אותה. "קרררררר לי פה!" אני מדגישה בשיניים נוקשות.

"גם לי אין", היא מרגיעה אותי, "גילחתי לפני פגישתנו."

"שמחה לשמוע", אני אומרת. "אם זה כך, לא ברור לי איך לא קר לך."

"אני יכולה להעלות את הטמפרטורה ל-200 אם כל כך קר לך. זה יעזור?"

200??? אני מזדעקת בתוכי, 200??? זאת אומרת שהיא על פחות מזה? "עדיף לי 300. אם זה פחות מ-280 אני קופאת."

"I don't have hair on my chest", I inform her. "I'm freezzzzing here." I emphasize with my teeth chattering.

"I don't have either", she assures me, "I shaved before our meeting."

"Glad to hear", I say. "If that's the case, I don't understand how come you aren't cold."

"I can raise the temperature to 200 if you are so cold. Would it help?"

200??? I scream inside me, 200??? Does it mean that she is on less that this? "I prefer 300. If it's less than 280 I freeze."

Uriah Heep – July Morning

♀♀

בתמצית:

אני אוהבת את הקיץ. לא אוהבת חורף, בלשון המעטה. מעולם לא הבנתי את אלה האוהבות קור והסובלות בחמסין. יצורות משונות.

In essence:

I love the summer. I don't like winter, to say the least. I have never understood those who love cold and suffer from hamsin (heat wave). Weird creatures.

ספר הג'ונגל המחזמר 2017 The Jungle Book the Musical

הקופים ואני The monkeys and me

הקופים ואני The monkeys and me

הדור שלי גדל על הסרט הקלאסי של דיסני עם השירים המדהימים. קשה לי לדמיין בכל פעם איך אפשר לעבד את הסיפור של רודיארד קיפלינג לגרסא חדשה ולצאת מזה בשלום. מסתבר, שכאשר ישנם כשרונות גדולים – הדבר אפשרי.

My generation grew up on Disney's classic movie with the amazing songs. It is hard for me to imagine every time how Rudyard Kipling's story can be adapted into a new version and get away with it. It turns out that when there are great talents – it is possible.

רק לפני כשנה התוודעתי למחזמר של חנוך רוזן דרך היוטיוב. למרות שקשה לי להתרגל לדברים שונים ממה שהורגלתי אליהם, זה היה נפלא. הנכדים אהבו מיד ובילינו יחדו שעות על גבי שעות בצפיה בו שוב ושוב.

Only about a year ago I found out via YouTube the musical that was directed by Hanoch Rosen. Although it's hard for me to get used to things that are different from what I've been used to, that musical was fantastic. The grandchildren immediately loved and we spent hours together watching it over and over again.

הקופה פולה כינים מראשי The monkey diligently delouses lice from my head

הקופה פולה כינים מראשי בשקדנות The monkey diligently delouses lice from my head

אחר הצהרים ראינו את העיבוד החדש למחזמר בהיכל התרבות אור עקיבא. אני מכירה כמה היכלי תרבות, וזה אחד המעולים. ניכר כי כשרונות מעולים השקיעו מחשבה רבה בתכנונו, בבנייתו ובגימור. משמח לגלות שאין מזניחים את תחזוקתו השוטפת. הנה, לדוגמא, מה שעושה כיף בעין ומרומם את הלב.

This afternoon we saw the new adaptation of the musical, at the culture centre in Or Akiva. I know a few culture centres, and this is one of the best. It is obvious that great talents invested deep thought in its design, construction and finishing. It's pleasing to discover that its ongoing maintenance is not neglected. Here is an example for what is pleasing to the eye and elevates the heart.

קפה בצותא Coffee together

שיחה: למה מה? A kind of chat

המחזמר היה כייפי לצפות בו. הנכדים, למרות שהורגלו לגרסא של חנוך רוזן, אהבו גם את זה. אצל ילדים אין חוכמות – מה שטוב מתקבל בברכה.

The musical was fun to watch. The grandchildren, although they were used to Hanoch Rosen's version, liked this too. Children are good judges – when something is good, they like it.

ספר הג'ונגל המחזמר החדש 2017

The Jungle Book the New Musical 2017

עדיין חולמת עלייך I Still Dream About You

DepedroTe Sigo Sonando [תרגום לעברית]

 

ישנן נשים שנכנסות אל חיינו ואל לבנו ומשתכנות שם. ישנן כאלה היוצאות מלבנו ומחיינו. וישנן אלה היוצאות מחיינו, אך נשארות אצלנו עמוק בלב.

There are women who enter our lives and our hearts and settle there. There are those who leave our hearts and get out of our lives. And there are those who leave our lives, but remain deep in our hearts.

היתה לנו חתיכת דרך לעבור עד שהגענו להבין זו את זו ולהתרגל זו לזו. מטבע הדברים, שתי נשים שונות, עם רקע שונה, טעמים שונים. עד שהחלטנו לקבל זו את זו עם כל השונה שבנו, לקח די הרבה זמן.

We had quite a way to go until we came to understand each other and get used to each other. Naturally, two different women, with different backgrounds, different tastes. Until we decided to accept each other with all that was different in us, it took quite a while.

DePedro – Theme from Midnight Cowboy + Te Sigo Soñando

 

ואז, כשהכל בינינו היה מסודר, ממש-ממש לפני השגרה המבורכת, היא הלכה מאיתנו. עדיין חולמת עלייך, אהובתי.

And then, when everything between us was organized, right-just before the blessed routine, she left us. I Still dream about you, my love.

נעימת הסרט קאובוי של חצות

The Film Symphony OrchestraMidnight Cowboy Theme

 

 

רחבת הריקודים Dancefloor

טנגו סולו גילים 12-15 Tango solo ages 12-15

טנגו סולו גילים Tango solo ages 12-15

 

לרקוד זה לחיות. מי שאוהבת לרקוד – אוהבת לחיות. לרקוד זה כיף גדול.

To dance is to live. Those who love to dance – love life. Dancing is great fun.

יהודית רביץ – רחבת הריקודים

Yehudit Ravitz – Dancefloor

הדתיים עדיין לא השתלטו לנו על המדינה, למרות שהם בהחלט בדרך לשם עם החוקים המגבילים העומדים לפתחנו והאויל העומד בראש הממשלה נכנע ללחציהם ומאפשר זאת. למזלנו, עדיין מותר לקיים ארועים חילוניים בשבת, גם אם זה כמה מטרים מבית מדרש חדש שנפתח ליד אולם הספורט.

The religious have not yet taken over the state, even though they are definitely on their way there with the restrictive laws that stand before us, and the idiot prime minister surrenders to their pressures and makes it possible. Luckily for us, it is still permitted to hold secular events on Shabbat, even if it is a few meters from the new Beit Midrash that was opened next to the gymnasium.

הארוע אתמול (שבת) היה תחרות ריקודים סלוניים ארצית, החל מגיל 6. מדהים היה לראות איך ילדים בגיל הזה כבר מגלים יכולת תנועתית מופלאה.

 The event yesterday (Shabbat) was a national ballroom dance competition, with 6 years young contestants. It was amazing to see how children of this age are already showing remarkable mobility.

חינוך לספורט מתחיל מהילדות. מה אתן חושבות, האם נראה דבר כזה בארץ?

Sports education starts from childhood. What do you think, will we see such a thing in Israel?

Ukraine's got talent – very cute children performance

הוא אמר לי שהוא אוהב אותי He Told Me That He Loves Me

Culture Club with Helen TerryVictims

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים

לפי הסטטיסטיקה, רבע מליון נשים בישראל סובלות מאלימות מצד בני זוגן. זה אומר שרבע מליון שמוקים מיותרים חיים בינינו. השנה, נרצחו 17 נשים. איך מחסלים את הדבר הנורא הזו?

International Day for the Elimination of Violence against Women

According the statistics, a quarter of a million women suffer from violence by their spouses. This means that a quarter of a million needless shmucks live among us. This year, 17 women were murdered. How do you terminate this terrible thing?

Jefferson AirplaneSomebody to Love

מה היא רצתה בסך הכל? למצוא בן זוג, להקים בית, משפחה, לחיות חיים של אושר ועושר, כפי שפמפמו לה מילדות. לא שראתה זאת בבית הוריה, כי אביה נהג להתעלל באמהּ. למזלה, הוא לא פגע בה וגם לא באחיה. אולי כן, אך אין היא זוכרת. למעשה, חלק גדול מילדותה נמחק לה.

What did she want? To find a spouse, establish a home, a family, to live happily ever after, as she was taught from childhood. Not that she saw it at her parents' house, since her father used to abuse her mother. Luckily, he did not hurt her or her siblings. Maybe he did, but she does not remember. In fact, a big part of her childhood had been erased.

Gunhild Carling – My Heart is Waiting for You

אנחנו נוטים כנראה לחזור על תבניות מוכרות לנו ולבחור במוכר, גם אם זה נגדנו ומזיק לנו. היא בחרה בחרא מוכר, למרות שהסימנים הקשים היו שם מן ההתחלה. אי אפשר לשפוט את הקורבנות, אסור לשפוט, משום שמי שלא חותה לא תוכל להבין.

We tend to repeat familiar patterns and choose the familiar, even if it is against us and harms us. She chose a familiar shit, despite that the horrible signs were there from the beginning. The victims cannot be judged, they shouldn't be judged, because those who have not experienced wouldn't be able to understand.

Patricia Kaas – L'Aigle Noir

 

היא לא רצתה את זה, היא לא ביקשה את החיים הללו, לא כך תכננה שיהיה. זה קרה לה כמו לנשים רבות אחרות. "הוא אמר לי שהוא אוהב אותי", הסבירה לי פעם. היתה זו הפעם היחידה בה דיברנו על מה שהיא עוברת. גם האחרונה.

She didn't want it, she didn't ask for this kind of life, this is not how she planned. It happened to her like it happened to many other women. "He told me that he loves me", she explained to me once. That was the only time we talked about what she was going through. The last time too.

BarbaraL'Aigle Noir

 

מה בסך הכל אנו רוצות בחיים האלה?

What do we want in this life?

 

גונהילד קרלינג והתזמורת הקאמרית הישראלית

Gunhild Carling and the Israel Chamber Orchestra

How can you be mad at me when I love you so?

בגלל שקל אחד Because of One Shekel

 

מה תעשנה בשביל אגורה? What would you do for one Agora?

מה תעשנה בשביל אגורה ? What would you do for one Agora

מה הייתן עושות כדי לחסוך שקל אחד? האם הייתן טורחות בשל אגורה?

What would you do to save one shekel? Would you bother for a penny?

סוג של דממה A Kind of Hush

 Herman's HermitsThere's a Kind of Hush

יש מין סוג של דממה כשכל המלים נגמרות ואין יותר מה לומר.

There's a kind of hush when all the words end and there is nothing more to say.

אז מתחילים המבטים.

Then, the looks start.

Diana KrallLook Of Love

שלום, בנות Hello, Girls

 

Beatles – Girl

נפגשנו לארוחת צהריים. אחרי כמה פגישות בסקייפ, הגיע הזמן להפגש פנים אל פנים בצורה אמיתית, לא וירטואלית.

We met for lunch. After a few meetings on Skype, the time has come for us to meet face to face in a real, non-virtual way.

"שלום, בנות", מברכת אותנו המלצרית הצעירה. בעבר, כשהייתי צעירה יותר ופחות סבלנית וסלחנית, הייתי פשוט קמה והולכת משם כדי לחפש מקום בו מכבדים אותי ואין מכנים אותי בכינוי מעליב. היום, אני מעדיפה לתת שיעור בפמיניזם בתקוה שזה יחלחל גם אל הדור הצעיר. אני אופטימית מטבעי.

"Hello, girls", the young waitress welcomes us. In the past, when I was younger and less patient and forgiving, I would just get up and walk away to find a place where i was respected and not called and not called an insulting name. Today, I prefer giving a lesson in feminism hopping it would seep into the younger generation as well. I'm optimistic by nature.

משום שאינה עונדת תג, אני שואלת לשמה. הלה מוסרת לי אותו ואני מתחילה בנאום: "הסתכלי עלי, לירון חביבתי, האם אני נראית לך בת?"

הלה, המומה קצת, מחייכת במבוכה ועונה בהיסוס: "אבל כך מדברים…" קולה נחלש.

איני רואה שהגלגלים במוחה עובדים כראוי ולא נראה לי שהיא מסוגלת להסיק בעצמה את המסקנה המתבקשת ולהתנצל על הגסות; לכן, אני ממשיכה: "גם אם כך מדברים, עדיין אין זה אומר שזה בסדר. אני אשה בשלה, כפי שאת ודאי יכולה לראות במו עינייך, וזה פשוט לא מנומס לפנות לאשה בגילי בכינוי המעליב הזה. אני ממש לא ילדה קטנה."

Since she doesn't wear a tag, I ask her name. She reveals it and I start my lecture: "Look at me, my dear Liron, do I look a girl to you?"

A bit shocked, she smiles awkwardly and answers hesitantly: "but that's the way we talk…" her voice weakens.

I don't see that the wheels in her brain work properly, and I don't think she can draw the obvious conclusion herself and apologize for her rudeness; therefore, I continue: "Even if that's the way you talk, that still does not mean it's all right. I'm a ripe woman, as you can see with your own eyes, and it's just rude to address a woman of my age with that insulting term. I'm not a little girl."

המלצרית שולחת מבט מיואש אל בת זוגי לארוחה. "מה תרצי להזמין?" היא פונה אליה, מתעלמת ממני. אני רואה את אי הנוחות גם מעבר לשולחן.

"מרק כתומים, סלט עדשים ומיץ תפוזים", באה התשובה הממוקדת.

המלצרית אוספת את התפריט שלה, משאירה את שלי ופונה אל המטבח. אני מביטה בגבה המתרחק של החצופה. איני טורחת להביט בנוכחת. אני פשוט קמה, אוספת את תיקי ומסתלקת מהמקום.

The waitress sends a helpless gaze at my partner for dinner. "What would you like to order?" She asks her, ignoring me. I see the inconvenience across the table too.

"Orange vegetables soup, lentil salad and orange juice", was the succinct reply.

The waitress picks up her menu, leaving mine, and goes to the kitchen. I look at the recede back of the impudent. I don't bother to look at the person present. I simply get up, pick up my purse and walk away.