רגש מוצע למכירה Emotion for Sale

אלון אולארצ'יק – בואי נגיד

ישנה אמרה הטוענת ש"כל עבודה מכבדת את בעליה", רק ששכחו שישנן כמה מלאכות שלא ממש מכבדות את העוסקות בהן. לדוגמא, זנות.

There is an expression that says that "every work honours its owner" (meaning: a job is a job), but people forgot that there are some jobs that not really honour the people who occupy themselves with. Prostitution, for example.

מדהים אותי בכל פעם מחדש (נו, אני הרי מאותגרת קשות) איך השמוקים הדפוקים חושבים שאשה באמת תרצה לבחור בזנות כמקור פרנסה לוא היתה לה ברירה להתפרנס מעבודה מכובדת.

I'm amazed each time anew (well, I'm extremely challenged) how the screwed shmucks think that a woman would really want to choose prostitution as a livelihood if she had the choice to earn a decent living from a respectable occupation.

 

Sting – Roxanne

קדימה Onward

Nico – Femme Fatale

"בנות, קדימה!" מדרבנת המדריכה. "אין לנו את כל היום!"

משום שאיני מחשיבה את עצמי כ"בת" אלא כ"אשה", אני מתעלמת ממנה וממשיכה לשבת על מקומי, מצפה ממנה להתעשת ולפנות אלינו – או לפחות אלי – בתואר המתאים. מה לא בסדר ב"נשים, קדימה"?

"Girls, let's go!" Our guide pushes us to move. "We don't have the whole day!"

Since I don't refer to myself as "girl" but as a "woman", I ignore her and keep sitting on my sit, expecting of her to get her act together and refer to us – or at least to me – with the appropriate title. What is wrong with "women, let's go"?

John Cale & Lou DouillonFemme Fatale

אינסוף Infinity

The XX – Infinity

 

היא הביטה קדימה. כל חייה הביטה קדימה, אף פעם לא לאחור – לא בזעם ולא בגעגועים. מה הטעם בנבירה בנבכי העבר, נהגה להשיב לסובבים אותה כשאלה שאלוה על ארועים מילדותה, בחרותה, בחייה בכלל.

She looked onward. All her life she looked onward, never back – not in anger and not in yearning. What's the point of digging in the past, she used to reply to her surrounding when asked about events from her childhood, adolescent, or her life experience.

עמנואל רון – אני ילד

Emanuel Ron – I'm a child

 

אני שאלתי. המון. היו לי שאלות על כל דבר כמעט לגביה. היינו בגיל די בשל, מלאות חוויות כרימון, ונראה היה לי אך טבעי שנחלוק בהן כדי שנלמד להכיר זו את זו ולא רק לדעת זו את זו. היא החליטה שזה לא מעניין ושתקה. כמה מעניינת יכולה להיות מערכת יחסים עם מישהי שאינה משתפת? לא התעכבתי איתה הרבה ועברתי הלאה.

I asked. A lot. I had question on almost everything about her. We were in a quite ripe age, we had plenty of life experience, and it just seemed natural to me that we should share them in order to get to know each other, and not only in the biblical way… She decided that it's not interesting and kept quiet. How interesting is a relationship with somebody who doesn't share? I didn't waste much time with her and moved on.

 

Nits – The Bauhaus Chair [lyrics]

 

עכשו, בבית האבות, עת למרות רצונה היא מוצפת מדי פעם בזכרונות מן העבר, היא מגרשת אותם כאילו היו יתושים טורדניים המזמזמים את הזמן בחזרה אליה בעל כורחה. מאבק לא קל, אני משערת.

Now, at the nursing home, when against her will she is flooded from time to time with memories from the past, she drives them out as if they were pesky mosquitos that buzzing time back to her against her will. I guess that it's not an easy straggle.

 

אהבה רגילה Ordinary Love

SadeNo Ordinary Love [lyrics]

יום אחד את קמה בבוקר ומגלה שאת אוהבת מישהי מסוימת וזה לא מה שהסביבה מחשיבה ל"נורמלי". מה את אמורה לעשות? להתכחש לרגשותייך או להמשיך עם האמת שלך? אילו כלים יש לך בתוך ילדה או נערה מתבגרת להתמודד עם זה?

One morning you wake up to find that you somebody but this is not something that your surrounding consider as "normal". What are you supposed to do? Deny your feelings or continue with your truth? As a girl of an adolescent what tools do you have to deal with this?

Sade – By Your Side [lyrics]

 

אם התמזל מזלך להיוולד להורים אוהבים ולגדול בתוך משפחה תומכת, מכבדת, מסייעת – אשרייך וטוב לך חלקית. למה רק חלקית? כי תמיד יש גם את הסביבה שמשפיעה למדי. יש את בית הספר, את השכונה, העיר, המדינה.

If you were lucky enough to be born to loving parents and grow up in a supportive, respecting and assisting family – than you are partly fine. Why only partly? Because there is always also the environment which is quite effective. There is school, the neighbourhood, the city, the country.

 

Florence + The MachineYou've Got the Love [lyrics]

 

אני מלאת כבוד ללסביות דתיות, שלמרות הסביבה המתנגדת, הלועגת, המבזה, הן נחושות לא לנהוג בצביעות ובוחרות לחיות את חייהן כפי שהן רואות לנכון. למרות שהסביבה אינה רוצה לקבל זאת – גם הן נבראו בצלם ואם יש אלוקים, הרי שזה עשה אותן כרצונו. לפיכך, אם מאן דהוא רואה עצמו כשיא הדתיות והחרדיות – עליו לקבל את העובדה הזו ולא לרדוף אותן וגם לא אחרים שאינן מאמינות בדיוק כמוהו.

I highly respect religious lesbians, who despite their opposed, mocking, degrading surrounding, they are determined not to be hypocritical and choose to live their lives as they see fit. Although their surrounding doesn't accept this – they are also were created in G-d's image. If there is a G-d, it is most likely that He created them as He pleased. Therefore, if somebody sees himself as most religious and orthodox – he must accept this fact and not persecute them as well as not others who don't believe exactly as he does and don't practice their religion the way he does.

במשפט אחד:

ואהבת לרעך כמוך!!!

In one sentence:

Love thy friend as thyself!!!

לבי פועם אלייך My Heart Beats for You

In a Heartbeat – Animated Short Film

 

המקום היה פקוק עד אפס מקום כמעט ובקושי מצאנו מקום לשבת. ט"ו באב, חג האהבה העברי, ולמרות המצב, החום והבריחה ההמונית לחו"ל, מלאו מקומות הבילוי.

The place was jammed to capacity almost and we barely found a sit. It's Tu B'Av, the Jewish love celebration. Despite of the situation, the heat and the mass escape abroad, the cafés and the restaurants were chock-full.

The xxMissing

 

חוכא ואטלולא Laughingstock

Tears for FearsEverybody Wants to Rule the World

כל אחד חושב שהוא יודע את האמת הבלעדית יותר מכולם. זה בסדר. ישנם טפשים בלתי מזיקים. שיתבוססו בשטויותיהם. כשלוקחים את זה רחוק יותר, כשמנסים לכפות את האמת הבלעדית על הזולת, כאן כבר טמונה סכנה קיומית.

Everybody thinks they know the absolute truth more than anybody else. It's OK. There are harmless fools. Let them welter in their nonsense. When they take it further, when the try to force their absolute truth on others, there lies an existential danger.

Tears for FearsMad World

קריָן אחד ברדיו סיכם את המצב באמירה עצובה: "המצאה ישראלית – כל הדג מסריח, חוץ מהראש"…

A radio presenter summed up the situation with a sad remark: "An Israeli invention – the whole fish stinks, except of its head"…

מה נשאר אחרינו What is Left After We're Gone

Blood Sweat & TearsAnd When I Die

כל חיינו אנחנו אוגרים דברים בין אם אלה נחוצים לנו ובין אם לאו. לרוב, אנחנו אוספים חפצים מיותרים לנו.

Our whole life we collect things weather they are necessary or not. Mostly, we gather stuff that is useless to us.

 

חשבתי על כך במהלך השבת, עת הבטתי מפעם לפעם מחלון דירתי על הספסל שבמדרכה ממול עליו ישב אתמול אתמול אותו קשיש כל אחר הצהרים.

I thought about that during Shabbat, when I looked from time to time from my window to the bench on the sidewalk across the street where that old man sat yesterday the whole afternoon.

בכל פעם בה הצצתי החוצה, הלכו החפצים שהותיר אחריו האיש והתמעטו. בכל פעם נגרע משהו אחר, עד לקראת צאת השבת לא נותר דבר והספסל היה ריק לגמרי. אף אחד גם לא ישב עליו במהלך השבת הזו, למרות שזה חזון נפרץ. בכל שבת נוהגים העוברים והשבים, גם ההולכים אל ומבית הכנסת, להשתהות עליו למשך זמן-מה. השבת הזו נשאר הספסל מיותם מיושבים, רק החפצים הלכו והתמעטו.

Each time I peeped outside, the stuff that that person left behind lessened. Each time something else was missing, until nothing was left and the bench was entirely empty when Shabbat was about to leave. Also, nobody sat on the bench during this Shabbat, although it's usual occupied. Each Shabbat the passers-by, including those who go to and come from the synagogue use to tarry on it for a while. This Shabbat the bench remained orphaned from people sitting on it, only the stuff waned.

ארוע 183 Event

ספסל ציבורי מיותם, זה מה שנשאר, האיש נעלם An orphaned public bench, that's what left, the person disappeared

ספסל ציבורי מיותם, זה מה שנשאר, האיש נעלם An orphaned public bench, that's what left, the person disappeared

יום ששי. השעה שתיים ושלושים אחר הצהרים. חם ונעים. אני שבה מן הקניות, שני סלים מלאים על כתפי העמוסות. יום ששי רגיל של קניות לשבת.

Friday. It's two thirty in the afternoon. It's hot and nice. I am back from my shopping, two full baskets on my loaded shoulders. Ordinary Friday of shopping for Shabbat.

Ralph McTell – Streets of London

על הספסל הציבורי מול ביתי יושב אדם זקן ומתעסק בכל מיני שקיות ובדים מסוגים שונים שסביבו, כולל על המדרכה. בקבוק פלסטיק עומד על קצה הספסל. אני מניחה שהלה התישב לנוח ואחר כך יאסוף את חפציו וימשיך בדרכו. שבת בפתח ותגיע בעוד מספר שעות.

An old man sits on the public bench in front of my building. He is occupied with all sorts of bags and fabrics of various types around him, including on the pavement. A plastic bottle stands on the edge of the bench. I assume that that person sat down to rest for a while and later he will collect his belongings and continue on his way. Shabbat will be here in a few hours.

Adele – Chasing Pavements

אהבה וגאוה Love & Pride

מצעד הגאוה בירושלים 2017

Pride Parade in Jerusalem 2017

אמנם הבטחתי לא לצעוד השנה, אבל מצעד בירושלים זה מצעד חשוב – לא רק לקהילה, אלא בעיקר לכל עם ישראל שהדמוקרטיה וחופש הפרט חשובות לו. לבשתי שכפ"ץ ושמתי נפשי בכפי בתקוה שלא יאונה שום רע לאף אחד.

Even if I promised not to march this year, but a pride parade in Jerusalem is an important one – not only for our community, but mainly for the whole nation, to those whom democracy and personal freedom are important. I wore a flak jacket with hope that nothing wrong will happen.

החלטתי להצטרף לצעידה ולאמירה שאנחנו כאן ואף אחד לא יוכל לחסום את זכויותינו.

I decided to join the parade and march for the statement that we are here and nobody will be able to block our rights.

 

 

זוגיות בגיל הבשל Being a Couple at the Ripe Age

זה הסוף... This is the end

זה הסוף … This is the end

זוגיות? לא משהו. איך אצלכן?

Relationship? Nothing special. How about you?

 

The DoorsThe End