ארכיון תג: אוסטרליה

אוסטרליה מנסה להתאושש   Australia is Trying to Recover

אוסטרליה בלהבות – מסע אל יבשת בוערת

פרק 1: "תחושת סוף העולם": מבט מבפנים לכבשן שפקד את אוסטרליה

Australia in flames – A Journey to a Burning Continent

Chapter 1: "Sense of the end of the world": An inside look at the furnace that has befallen Australia

השריפות דעכו, נכבו, אך הצלקות עדיין טריות, מתקשות להתאחות.

The fires waned, extinguished, but the scars are still fresh, having difficulty to cure.

בימי בית הספר, כשלמדנו בשיעורי גאוגרפיה על אוסטרליה (איני זוכרת באיזו כיתה), לימדו אותנו שאוסטרליה היא יבשת, שבשל המרחקים העצומים בין החוות הענקיות שבה, לומדים הילדים בגיל בית הספר באמצעות הרדיו ולא מבקרים בו פיזית. בשעה מוגדרת, נאספים הילדים סביב הרדיו ולומדים עם מורה שמדריכה אותם. עוד למדנו, שבאוסטרליה יש חיות כיס שנקראות 'קנגורוס' ושהמדינה הוקמה בידי פושעים מורשעים שהוגלו ונשלחו לרצות את עונשיהם ביבשת הזו, ממש כמו באמריקה. אז לא לימדו אותנו על התושבים המקוריים של היבשת, האבוריג'ינים. המורים שלנו לא ממש התעמקו איתנו על הנושאים אותם למדנו ולא היה לנו אז אינטרנט, כמו היום, ממנו אפשר לשאוב מידע ולא להשאר בורים. אפשר גם לומר את האמת, שהלימודים אז היו מאוד משעממים ולא עודדו את סקרנותנו ללמוד ממש, כך שאם לא היתה לי מורה שממש חיבבתי – הייתי די אבודה, אם כי הציונים שלי לא היו רעים כלל וכלל. אין לי מושג איך זה קרה. אולי משום שהייתי תוכיה טובה, אולי אפילו מצוינת?

During school days, when we were studying in geography lessons about Australia (I don't remember which grade), we were taught that Australia is a continent, that due to the vast distances between its huge ranches, school-aged children study with the radio and don't visit it physically. At a set hour, the children gather around the radio and study with a teacher who guides them. We also learned that Australia has pocket animals called 'kangaroos' and that the state was founded by convicted criminals who were exiled and sent to serve their sentences on this continent, just like in America. Then, we were not taught about the original inhabitants of the continent, the Aborigines. Our teachers didn't really delve into the topics we were studying, and we didn't have an internet then, like today, from which to draw information and not remain ignorant. You could also tell the truth, that schooling was very boring at the time and didn't encourage our curiosity to learn, so if I didn't have a teacher I really liked – I'd be pretty doomed, though my grades weren't bad at all. I have no idea how that happened. Maybe because I was a good parrot, perhaps even an excellent one?

אוסטרליה בלהבות – מסע אל יבשת בוערת

פרק 2: "יכולנו לא לצאת משם": הכבאים שמנסים להציל את אוסטרליה

Australia in flames – A Journey to a Burning Continent

Chapter 2: "We Could Not Get Out of There": The firefighters trying to save Australia

הרבה מהידע שלי בא מאוחר יותר – בגיל ההתבגרות ואחרי הצבא. למרות שעדיין לא היה לנו אינטרנט, היו לנו, לבנות דורי, אנציקלופדיות שהורינו קנו לנו וספריות מלאות בספרים. למותר לציין שהייתי תולעת ספרים, שם מצאתי עולמות מרתקים שהרחיבו את אופקַי. דברים שעניינו אותי, הייתי הולכת וחופרת כדי למצוא ולקרוא עליהם. הספרניות בספריה היו מצוינות ביותר, רחבות אופקים מאוד, והיו לי לעזר רב, כמו גם לדור של ילדַי. איפה יש היום ספריות ועד כמה הם בשימוש? לדור שלנו היתה הכוונה מצוינת, עד כמה יש את זה לדור של היום?

Much of my knowledge came later – in adolescence and after my serving in the military. Although we didn't yet have an Internet, my generation was lucky to have the encyclopaedias our parents bought us and libraries filled with books. Needless to say, I was a bookworm, where I found fascinating worlds that expanded my horizons. Things that interested me, I would go digging to find and read about them. The librarians in the library were extremely excellent, very broad-minded, and were very helpful for me, as to my children's generation. Where are libraries today and how much are they used? Our generation had great guiding, how much does today's generation have it?

אוסטרליה בלהבות – מסע אל יבשת בוערת

פרק 3: הוא התעלם מאיתנו": לאן נעלם ראש ממשלת אוסטרליה בשריפות?

Australia in flames – A Journey to a Burning Continent

Chapter 3: "He ignored us": Where did the Australian prime minister go during the fires?

בשל פלאי האינטרנט, הכרתי נשים ממספר ארצות בעולם. כמה מהן, אוסטרליות. מהן למדתי רבות על אוסטרליה ועל החיים בה, יותר מאשר בבית הספר. אוסטרליה נעשתה מקום חביב מבחינתי. כשאת מכירה משהו מקרוב, את לומדת גם לחבבו. שיחות יומיומיות באמצעות הסקייפ, עדיין מלמדות אותי יותר ממה שלמדתי בכמה קורסים אוניברסיטאיים על היבשת הזו. בכל פעם, אני מרחיבה את אופקי. בגילי, זה נפלא.

Because of the wonders of the Internet, I got to know women from several countries in the world. Some are Australians. I learned a lot from them about Australia and the life in it, more than at school. Australia has become a favourite place for me. When you know something up close, you also learn to like it. Everyday chats on Skype still teach me more than I did in some university courses on this continent. Each time, I expand my horizons. At my age, it's wonderful.

כשהתחילו השריפות העצומות, הנוראות, הצעתי לחברות שלי להמלט על נפשן ולבוא לישראל. הן העדיפו להשאר ולעמוד בגבורה במה שקורה בארצן. זה כמו אצלנו או בעוד מקומות קשים בעולם – כשאסונות קורים והממשלה אינה עושה דבר למניעתם. אצלנו יש טילים ושריפות של שדות ויבולים בידי המחבלים הארורים ואצלם, הממשלה בעצמה מחבלת במדינה. אני ממליצה בכל פה לקחת את הזמן ולצפות בסדרת הסרטונים שעשתה הכתבת המצוינת יפעת גליק. מבט של ישראלית על האסון הנורא ביבשת המרוחקת, אסון שמשפיע על כל הכדור שלנו.

When the huge, horrific fires started, I suggested to my friends to escape their lives and come to Israel. They preferred to heroically stand against what was happening in their country. It's like in our country or other tough places in the world – when disasters happen and the government does nothing to prevent them. Here we have missiles and fires of fields and crops by the damned terrorists and with them, the government itself sabotages the country. I strongly and wholeheartedly recommend taking the time and watching the series of short videos made by the excellent Israeli correspondent Yifat Glick. An Israeli view of the terrible disaster on the far continent, a disaster that affects our entire sphere.

אוסטרליה בלהבות – מסע אל יבשת בוערת

פרק 4: המאמץ להצלת חיות הבר משריפות הענק באוסטרליה

Australia in flames – A Journey to a Burning Continent

Chapter 4: The effort to save wildlife from the huge wildfires in Australia

במשפט אחד:

אוסטרליה מנסה להתאושש. אני מחזיקה להם אצבעות, שם ביבשת מוכת האסון הזו.

In one sentence:

Australia is trying to recover. I have my fingers crossed for them, there in this disastrous continent.

נכריה בארץ מגורייך Alien in the Country of your Residence

חוף ים

השבוע שעבר התחיל טוב ונגמר לא ממש. מכל המקומות בהם שוררת אנטישמיות באופן מובנה בחברה – הגיעה הידיעה הקשה על תקיפת יהודים דוקא בסידני. אוסטרליה מעולם לא היתה כזו. תמיד האירה פנים לזר ולנוכרי שהגיעו כדי לבנות את עצמם ואת עתידם במדינת המהגרים הנוחה הזו. זקני בונדאי אינם זוכרים כדבר הזה. כמה שלא יגרדו בפדחתם, ואפילו נמרצות, כדי לנסות לדלות משם איזשהו ארוע דומה – לא יצלח הדבר בידם.

Last week started well and ended not quite well. Of all the places where anti-Semitism is inherently prevalent in society – the hard news of attacking Jews has arrived from Sydney. Australia has never been like that. It always welcomed strangers and aliens who came to build themselves and their future in this convenient immigrant state. Bondi elders don't remember such thing. No matter how much they scratched their skulls, and even vigorously, to try to dredge up such similar event – they didn't succeed.

יסמין מבקרת בסידני כבר קרוב לשנה. המלה מבקרת מוגזמת ולא ממש מדויקת, כי לפי כל הסימנים נראה כי הלה התנחלה שם ואין לה כוונות לשוב. אני תוהה באוזניה איך ההרגשה להתקל בדבר כזה בארץ שאימצת לעצמך זה מכבר. גם בארץ לא ממש התרגלנו לטרור של הפלסטינים נגדנו, אך זו מדינתנו, מדינת העם היהודי, לפחות זו הארץ שלנו ואיננו נוכריים בה (אפילו שלפעמים זה נראה כך, לפי התנהלות הממשלה).

Jazmin has been visiting Sydney for almost a year. The word visiting is exaggerated and quite inaccurate, because by all indications it seemed that she had settled there and has no intention of returning. I wonder in her ears how does it feel to come across such a thing in the country you've long ago adopted. In Israel, too, we have not really become accustomed to terrorism, but it is our state, the state of the Jewish people, it is our country and we are not aliens in it (even though it sometimes seems that way, according to the government's conduct).

מאז ומתמיד ידועים האוסטרליים כבעלי מזג נוח וסובלנות כלפי הזר והנכרי והם פתחו את ארצם בפני כל בסבר פנים יפות. הקהילה היהודית התקבלה אף היא בזרועות פתוחות וכולנו זוכרות מההסטוריה את החיילים האוסטרליים מאירי הפנים שהתגייסו למען מטרות שלום בעולם. עם שלו, נינוח, מסביר פנים ובלי כוונות זדוניות כלפי אף אחד. טהורי לב ומעשה.

Australians have always been known for their comfortable temperament and tolerance for the foreigner and the alien, and they have opened their country to all with a warm welcoming. The Jewish community was also welcomed with open arms and we all remember from history the nice easy-going Australian soldiers who enlisted in the cause for world peace. A peaceful, relaxed, welcoming and without malicious intentions on anyone. Pure hearted and deeds people.

קשה להבין את הקטע ההזוי הזה, איך אדם הולך לתומו ברחוב ופתאום מתנפלים עליו בני חושך ומפליאים בו את שנאתם עד זוב דם ועל סף היפרדות מחייו. מה פָּשַׁע זה ומה עוון? כולה סיים את התפילה בבית הכנסת או את סעודת השבת או סתם טייל לו להנאתו ברחוב ופתאום – טראחחחחחחחחח! בני עוולה החליטו להתנכל לחייו והלה חסר אונים להשיב להם כגמולם.

It is difficult to understand this delusional thing, how a person innocently walks on the street and suddenly the dark ones attack him and beat the crap out of him till bleeding, up to the threshold of separation from his life, due to their hatred. What crime and what sin had he committed? He only finished praying in the synagogue, or the Shabbat meal, or just strolled for his pleasure on the street and suddenly – traccchhhhhhhhh! Vile miscreants decided to pester his life and he was helpless to repay them.

יסמין לא ידעה מכך (היא אשה עסוקה מאוד) עד ששמעתי אמש את החדשות הנוראות ומיהרתי לבשרן לה. רק בבוקר הואילו אמצעי התקשורת שם להתיחס לארוע. וּלְגָנוֹת. גם זו לטובה. אוסטרלית ותיקה אמרה לנו, שמאז נכנסו לאוסטרליה זרים מתרבויות לא מתורבתות – הפכה המדינה לתהו ובהו והחיים אינם כמו שהיא זוכרת אותם, כבר לא כפי שהיו בטרם השתלטו הנוכרים הללו על כל חלקה טובה כדי להחריב את אורח החיים השקט והנינוח ולהשליט את אמונתם. היא כיוונה בעיקר לבני דודינו האיסלמים, אך גם לבני אסיה, שלטענת רבים הפכו את סידני למקום נורא לחיות בו. שוב הדת והגזענות מרימים את ראשם המכוער. מיחסים לראש ממשלת אוסטרליה לשעבר, הגב' ג'וליה גיליארד כי התבטאה בנחרצות לפני כשנה כלפי בני דודינו וקבעה שאם אין הם מסוגלים לחיות בצורה שקטה ובלי פרובוקציות – שיתכבדו ויסתלקו להם מארצה, כי היא לא תיתן להם להשליט אי סדר ולהפר את אורח החיים האוסטרלי. הכותרת אמרה: ראש ממשלת אוסטרליה, ג'וליה גיליארד אומרת למהגרים המוסלמים שעליהם ללמוד לדבר את השפה האנגלית ולאמץ את התרבות האוסטרלית או שיעזבו את המדינה.

Jasmine didn't know about it (she's a very busy woman) until I heard the terrible news last night and rushed to break them to her. Only in the morning the media down there was kind enough to relate to the incident. And condemn the incident. It's all for the best. A senior Australian has told us that since foreigners from uncivilized cultures have entered Australia – the country has become chaotic and life is not as she remembers them, no longer as it was before these foreigners took every good part to ruin the quiet and relaxed lifestyle and impose their faith. She aimed mainly at our Islamic cousins, but also at people from Asia, which many say made Sydney a terrible place to live in. Again religion and racism raise their ugly heads. People ascribe to former Australian Prime Minister, Julia Gilliard, to make a firm statement about a year ago towards our cousins, stating that if they are unable to live quietly and without provocation – they should make themselves scarcest from her country because she won't let them mess up with the Australian lifestyle and violate it. The headline said: Australia Prime Minister Julia Gillard telling Muslim immigrants they must learn to speak the English language and adapt to Australian culture or leave the country.

אמנם נטען כי דבריה לא נאמרו כלל, אך הם זכו להעברה וירלית בכל האמצעים וזכו לתשואות. אם נאמרו ואם לאו – עובדה היא שהשקט שורר באוסטרליה, שלא כמו באירופה, שם התפשט האיסלם כסרטן והשתלט על מקומות רבים, בהם אין יותר לילידים דריסת רגל.

Although it was claimed that her words were not said at all, they were virally forwarded by all means and received praise. If they were said or not – the fact is that peace prevails in Australia, unlike in Europe, where Islam has spread like a cancer and has taken over many places, where natives no longer have a foothold.

יסמין די התחלחלה לשמע הבשורה ותחושת חוסר הבטחון של זר בארץ נוכריה התחילה לחלחל בה, אך אין לה כוונה לחזור כל כך מהר. היתרונות שבמגורים בארץ בה יש לך בטחון כלכלי ואין לך את הרעש הנורא הזה של רקבון הממשלה, הקומבינות ושאר המרעין בישין שפוקדים אותנו פה, בארץ המובטחת, הם רבים לאין ערוך. היא מאמינה שהדברים לא יישָנו וכי היה זה מאורע חד-פעמי, שהשלוה תחזור ואיתה גם הבטחון להלך באופן חופשי ברחובות בלי להסתיר את מה שאת. היא חוזרת באוזנַי על דברי אחד המרואיינים, ש"כאן לא גרמניה של שנות ה-30 ולא רוסיה של שנות ה-70" וכי לעם האוסטרלי אין שנאה כלפי יהודים. ביאטריס מזכירה לה את האנטישמיות הבולטת בצרפת לאורך כל השנים וברוב אירופה, שזו לא גוועה עד עצם היום הזה. יסמין מרגיעה אותה שאי אפשר להשוות – לאוסטרלים מזג שונה לגמרי והם גם לא התחנכו על ברכי האנטישמיות ובכלל לא על שנאת זרים. האוסטרלית שוב מזכירה שאולי זה היה נכון לפני עשרים שנים, אך דברים השתנו וכל הזרים הללו שהציפו את אוסטרליה בכוונה להשתלט על אורחותיה ולא להשתלב בה, לא הביאו עליה ברכה וגם לא על תושביה.

Jazmin was quite shocked to hear the news and the sense of insecurity of a stranger in a foreign country started seeping into her, but she has no intention of coming back so soon. The benefits of living in a country where you have financial security and you don't have that horrible noise of the government decay, the shady plans and other big troubles that come on us here, in the Promised Land, are invaluable. She believes that things will not happen again and that it was a one-off event, that peace will return and also the confidence to walk freely on the streets without hiding what you are. She repeats to me one of the interviewees, that said: "here is not Germany of the 1930s nor Russia of the 70s", and that the Australian people have no hatred towards Jews. Béatrice reminds her of the prominent anti-Semitism in France throughout the years and in most of Europe, that it had not died to this day. Jazmin reassures her that it is incomparable – Aussies have a different temperament and they were not educated on the concept of anti-Semitism and not of any kind of xenophobia. The Australian again mentions that this may have been true 20 years ago, but things have changed and all these foreigners who flooded Australia with the intention to take over against the Aussie lifestyle and not to integrate in it, have not brought a blessing on it nor its residents.

במשפט אחד:

אנחנו שותקות. מה כבר יש לומר? ימים יגידו איך ולאן יתגלגלו הדברים; בתקוה שרק לטובה.

In one sentence:

We are silent. What can we say? Days will tell how and where things will turn out with hope only for the better.

♀♀

כדאי לצפות בהוד מעלתה ג'וליה גיליארד הנושאת דברים חוצבי להבות (בסגנון טיפוסי אוסטרלי נינוח) בפרלמנט של ארצה, בהם היא מגינה על נשים ומגנה את היחס השוביניסטי כלפיהן. שימנה לב למספר הנשים החובשות את ספסלי הבית. יש לנו הרבה מה ללמוד מהן, שם, בחצי הכדור הדרומי.

It is worthwhile to watch the Honourable Julia Gilliard carry a flame-striking speech (in a typical Australian relaxed style) in the parliament in her country, where she defends women and condemns the chauvinist attitude toward them. Pay attention to the number of women occupying the sits of the house. We have a lot to learn from them, there, in the Southern hemisphere.

Julia Gillard's 'misogyny speech' in full (2012) – ABC News

♀♀

כמו כן, עוד חומר למחשבה: אמנם בתקופה מסוימת היא היתה נגד נישואין חד-מיניים (Australia gay marriage still way off), אך כדאי לצפות ולהתרשם מתרבות השיחה, מהנינוחות, מכיבוד האחר ואת השקפת עולמו, גם אם זו אחרת משלך. ארץ חמה, נגועת חמסינים ושריפות, אך מזגם של תושביה כל כך רחוק מזה אצלנו.

Also, more food for thought: while at a certain time she was against same-sex marriage (Same sex marriage debate divides Labour), but it's worth watching and be impressed by the culture of conversation, the ease, the respect of the other and his worldview, even if it is different to your own. A warm country, tainted with heat-waves and fires, but its inhabitants' temperament is so far away from ours.

תקע, שקע ושטקר – התינוקיה (בערבית)

Plug, Socket and Shteker – The Nursery

גם לאלה נולדים ילדים, השאלה איך הם מחנכים אותם וּלְמָה

These also have children, the question of how they educate them and for what purpose