ארכיון תג: אנטישמיות

יום השואה הבינלאומי 2017 International holocaust day

Jude

יפה מצדו של האו"ם לציין את היום הזה, בעיקר כשמסדרונותיו רוויים אנטישמיים הרודפים את העם היהודי ואת מדינת ישראל.

Nice of the UN to commemorate this day, especially when it is full of anti-Semites who persecute the Jewish people and the state of Israel.

הי"ג, הי"ח, הי"ד

היא לא עמדה בזה. אני יכולה להבין, אם כי לא להסכים. אכן, כמה אפשר לסבול את המציאות הזו, הכל-כך ישראלית, כשאת באה מהגולה השבעה והמרוחקת? ומצד שני, היא הגיעה הביתה, לפריז, ונתקלה בטרור גלותי. ועכשו מה? אנה משם? לאן יכולה יהודיה לשים את פעמיה כדי למלט את נפשה, לאי הפסחא?

היה לנו דיון נוקב, כזה המשנה חיים. איני יכולה לכפות את דעתי ואת אורח חיי על הזולת, גם אם זו האשה שאני אוהבת ונשבעתי לחלוק איתה את חיי. היא החליטה שהישראליוּת גדולה עליה ואינה יכולה יותר איתה. לא היה טעם להתווכח. שתינו נשים דעתניות ואנו מכבדות זו את זו, גם אם דעות מנוגדות לנו בשטחים מסוימים. בעיקר בנוגע לשטחים הערביים.

בליל ששי האחרון כבר לא הלכנו לישון. אחרי ששמענו את ההודעה על כניסת כוחות צה"ל לעזה, אי אפשר היה לפרוש לשינה כשהמחשבות מתרוצצות ואינן מבשרות טובות. ישבנו הרבה אחרי חצות ודיברנו וליבנו והבענו זו באוזני זו את שאנו חושבות. כשהשחר האיר, היא ארזה והתעופפה לארצה. ישראל אף פעם לא היתה ארצה. קשה לי להבין, אבל אין לי ברירה אלא לקבל.

דברים מתפוררים. כמו טילים הזורעים הרס, עלולות מלים בעדנא דרתחא ללבות להבות שאת תוצאות שריפתן מי תשורנה. אני ממלאה פי מים. גם היא. לוא היתה פה, יכולה היתה לחזות במו עיניה איך מחליפין לנו את דוד השמש הבלוי בחדש, אחרי 23 שנים של עבודה נאמנה (תודה לכרומגן!). לוא היתה פה, היתה מתבוננת בחשדנות בבני דודנו הפועלים וטורחים ומתאמצים בעוד יום שגרתי של צום כדי להביא פרנסה לביתם. היא היתה מעלימה מהם שהיא דוברת את שפתם ואורבת לכל מלה היוצאת מפיהם כדי לא להיות מופתעת אם יחליטו לחרוש רע כלפינו.

התקנת דוד שמש

התקנת דוד שמש

 

שעתיים של עבודה, חסכון של 500 ₪ מכל הצעה אחרת שקיבלתי ואנחנו נפרדים בהבנה הדדית. מה הם רוצים בסך הכל? שקט ופרנסה. כשיש שקט, יש פרנסה. כשיש שקט, באים היהודים לקנות אצלם ומביאים להם פרנסה. כשאין שקט – אף אחד אינו מהין להניח את כף רגלו על סף שום כפר ערבי. בימים כתיקונם, הייתי בודקת מחירים בברטעה, הסמוכה אלינו, אך כיום זה בלתי אפשרי. גם לבקה אל גרביה לא הגעתי פיזית כדי לרכוש את הדוד שמש, אלא סגרתי את העסקה טלפונית. מעניין שעדיין יש אמון הדדי. קבענו מועד, הם באו בזמן ועשו את העבודה בצורה מקצועית ומהירה.

בטרם פרידה, מעיף אחד המתקינים עין תוהה על המזוודה הארוזה והמוכנה לטיסה. יש לי ענין אישי לענות בו ואני חוזרת תוך יומיים. הלה שואל בסקרנות לאן מועדות פני. "פאריזה", אני עונה והוא ממשיך וחוקר לפשר הענין. האינסטינקט המיידי מדרבן אותי לענות לו שאינני בורחת מאימת הטילים של בני משפחתו, אך אני מתאפקת כדי לא לעלוב בו ואומרת את הלא-אמת שהטיסה הזו נקבעה לפני זמן רב ולא יכולתי לבטלה. חברו נראה כחולם. "פאריז", הוא אומר, ארשת מצועפת על פניו, "פאריז…"

"עיר יפה", אני עונה, בולמת את עצמי מלהעיר את ההערה הלא תורמת שבני עמו השתלטו על חלקים רבים בה ועל שאר המדינה וצרפת הפכה להיות עֲרָבְפָת.

הוא מספר לי שיש לו משפחה בעיר הזו והוא שוקל להגר לשָׁם עם אשתו וילדיו. לשאלתי, הוא מסביר שהמצב לא טוב ואין הוא רואה שום אופק מדיני, שום תקוה. אני נזכרת בהזמנתה של יסמין, העושה באוסטרליה מזה מספר שנים, לבוא אליה כדי להתרחק מהטרוף הנוכחי. היא מוכנה לסדר גם את ילדי ונכדי, הקהילה הישראלית הגדולה תתמוך. אין לי מסוגלות נפשית לנטוש את ארצי. כאן נולדתי וכאן זה המקום שלי ואין בלעדו. הגולה אינה בית, זו גולה.

הם אנשים טובים ושוחרי שלום. אפשר היה לחוש באנרגיות החיוביות שלהם. כל מה שהם רוצים, כך אמרו, זה להתפרנס ושהפוליטיקאים יפסיקו להחריב הכל. יש להם טענות לכל העומדים בראש – הן הביבי (כמובן) והן החמאסניקים. "אתם עשיתם אותם", הם טוענים. "הפוליטיקאים שלכם נתנו להם לעלות".

אין לי ויכוח עם עובדות היסטוריות ועם ההתנהלות הכושלת של ממשלות ישראל לדורותיהן, פרט לזו של רבין. רק מי שרוע בלבו וטמטום במוחו יכול לומר שהסכמי אוסלו לא היו טובים לנו. היתה אז תקוה, היום כבר אין. לא חראם?

התקנת דוד השמש

התקנת דוד השמש

♀♀

בתמצות:

איזה שילוב קטלני זה – הפוליטיקאים הכושלים שלנו והרוצחים הארורים שלהם. איך ישרור שלום?

נכריה בארץ מגורייך

חוף ים

השבוע שעבר התחיל טוב ונגמר לא ממש. מכל המקומות בהם שוררת אנטישמיות באופן מובנה בחברה – הגיעה הידיעה הקשה על תקיפת יהודים דוקא בסידני. אוסטרליה מעולם לא היתה כזו. תמיד האירה פנים לזר ולנוכרי שהגיעו כדי לבנות את עצמם ואת עתידם במדינת המהגרים הנוחה הזו. זקני בונדאי אינם זוכרים כדבר הזה. כמה שלא יגרדו בפדחתם, ואפילו נמרצות, כדי לנסות לדלות משם איזשהו ארוע דומה – לא יצלח הדבר בידם.

יסמין מבקרת בסידני כבר קרוב לשנה. המלה מבקרת מוגזמת ולא ממש מדויקת, כי לפי כל הסימנים נראה כי הלה התנחלה שם ואין לה כוונות לשוב. אני תוהה באוזניה איך ההרגשה להתקל בדבר כזה בארץ שאימצת לעצמך זה מכבר. גם בארץ לא ממש התרגלנו לטרור, על אף שזו מדינתנו, מדינת העם היהודי, אבל לפחות זו הארץ שלנו ואיננו נוכריים בה (אפילו שלפעמים זה נראה כך, לפי התנהלות הממשלה).

מאז ומתמיד ידועים האוסטרליים כבעלי מזג נוח וסובלנות כלפי הזר והנכרי והם פתחו את ארצם בפני כל בסבר פנים יפות. הקהילה היהודית התקבלה אף היא בזרועות פתוחות וכולנו זוכרות מההסטוריה את החיילים האוסטרליים מאירי הפנים שהתגייסו למען מטרות שלום בעולם. עם שלו, נינוח, מסביר פנים ובלי כוונות זדוניות כלפי אף אחד. טהורי לב ומעשה.

קשה להבין את הקטע ההזוי הזה, איך אדם הולך לתומו ברחוב ופתאום מתנפלים עליו בני חושך ומפליאים בו את שנאתם עד זוב דם ועל סף היפרדות מחייו. מה פָּשַׁע זה ומה עוון? כולה סיים את התפילה בבית הכנסת או את סעודת השבת או סתם טייל לו להנאתו ברחוב ופתאום – טראחחחחחחחחח! בני עוולה החליטו להתנכל לחייו והלה חסר אונים להשיב להם כגמולם.

יסמין לא ידעה מכך (היא אשה עסוקה מאוד) עד ששמעתי אמש את החדשות הנוראות ומיהרתי לבשרן לה. רק בבוקר הואילו אמצעי התקשורת שם להתיחס לארוע. וּלְגָנוֹת. גם זו לטובה. אוסטרלית ותיקה אמרה לנו, שמאז נכנסו לאוסטרליה זרים מתרבויות לא מתורבתות – הפכה המדינה לתהו ובהו והחיים אינם כמו שהיא זוכרת אותם, כבר לא כפי שהיו בטרם השתלטו הנוכרים הללו על כל חלקה טובה כדי להחריב את אורח החיים השקט והנינוח ולהשליט את אמונתם. היא כיוונה בעיקר לבני דודינו האיסלמיים, אך גם לבני אסיה, שלטענת רבים הפכו את סידני למקום נורא לחיות בו. שוב הדת והגזענות מרימים את ראשם המכוער. מיחסים לראש ממשלת אוסטרליה לשעבר, הגב' ג'וליה גיליארד כי התבטאה בנחרצות לפני כשנה כלפי בני דודינו וקבעה שאם אין הם מסוגלים לחיות בצורה שקטה ובלי פרובוקציות – שיתכבדו ויסתלקו להם מארצה, כי היא לא תיתן להם להשליט אי סדר ולהפר את אורח החיים האוסטרלי:

Australia Prime Minister Julia Gillard telling Muslim immigrants they must learn to speak the English language and adapt to Australian culture or leave the country.

אמנם נטען כי דבריה לא נאמרו כלל, אך הם זכו להעברה וירלית בכל האמצעים וזכו לתשואות. אם נאמרו ואם לאו – עובדה היא שהשקט שורר, שלא כמו באירופה, שם התפשט האיסלם כסרטן והשתלט על מקומות רבים, בהם אין יותר לילידים דריסת רגל.

יסמין די התחלחלה לשמע הבשורה ותחושת חוסר הבטחון של זר בארץ נוכריה התחילה לחלחל בה, אך אין לה כוונה לחזור כל כך מהר. היתרונות שבמגורים בארץ בה יש לך בטחון כלכלי ואין לך את הרעש הנורא הזה של רקבון הממשלה, הקומבינות ושאר המרעין בישין שפוקדים אותנו פה, בארץ המובטחת, הם רבים לאין ערוך. היא מאמינה שהדברים לא יישָנו וכי היה זה מאורע חד-פעמי, שהשלוה תחזור ואיתה גם הבטחון להלך באופן חופשי ברחובות בלי להסתיר את מה שאת. היא חוזרת באוזנַי על דברי אחד המרואיינים, ש"כאן לא גרמניה של שנות ה-30 ולא רוסיה של שנות ה-70" וכי לעם האוסטרלי אין שנאה כלפי יהודים. ביאטריס מזכירה לה את האנטישמיות הבולטת בצרפת לאורך כל השנים וברוב אירופה, שזו לא גוועה עד עצם היום הזה. יסמין מרגיעה אותה שאי אפשר להשוות – לאוסטרלים מזג שונה לגמרי והם גם לא התחנכו על ברכי האנטישמיות ובכלל לא על שנאת זרים. האוסטרלית שוב מזכירה שאולי זה היה נכון לפני עשרים שנים, אך דברים השתנו וכל הזרים הללו שהציפו את אוסטרליה בכוונה להשתלט על אורחותיה ולא להשתלב בה, לא הביאו עליה ברכה וגם לא על תושביה.

אנחנו שותקות. מה כבר יש לומר? ימים יגידו איך ולאן יתגלגלו הדברים; בתקוה שרק לטובה.

♀♀

כדאי לצפות בהוד מעלתה ג'וליה גיליארד הנושאת דברים חוצבי להבות (בסגנון טיפוסי אוסטרלי נינוח) בפרלמנט שלארצה, בהם היא מגינה על נשים ומגנה את היחס השוביניסטי כלפיהן. שימנה לב למספר הנשים החובשות את ספסלי הבית. יש לנו הרבה מה ללמוד מהן, שם, בכדור הדרומי.

♀♀

כמו כן, עוד חומר למחשבה: אמנם בתקופה מסוימת היא היתה נגד נישואין חד-מיניים (Julia Gillard on gay marriage), אך כדאי לצפות ולהתרשם מתרבות השיחה, מהנינוחות, מכיבוד האחר ואת השקפת עולמו, גם אם זו אחרת משלך. ארץ חמה, נגועת חמסינים ושריפות, אך מזגם של תושביה כל כך רחוק מזה אצלנו.

גם לאלה נולדים ילדים, השאלה איך הם מחנכים אותם וּלְמָה