ארכיון תג: אקלים פעולה ותקוה

את הקול You Are the Voice

You're The Voice – An Anthem From Women For Climate Action & Hope

עד כמה אפשר לעצום עיניים ולא לרצות לראות? הכל מסביב בוער ומתכלה והמנהיגים מה עושים?

How much can we close our eyes and not want to see? Everything around is burning and consumables and what do the leaders do?

לראות ולא להאמין! הכל הולך לאבדון, הדקה ה-90 חלפה מזמן ואף אחד מן המנהיגים אינו מוכן לנקוף אצבע למעננו ולמען הדורות הבאים. במה חטאנו ששמו לנו מנהיגים חסרי לב, שלא אכפת להם מה יהיה עלינו ועל העולם? איך נוכל להפטר מהם? גם בעבר היו תקופות קשות ונוראיות, מלחמות, הרס, חורבן, אך לא היו לנו האמצעים לעצור את הדברים. היום, עם כל האמצעים הטכנולוגיים שיש בידינו, אפשר לעשות הרבה מאוד.

To see and not to believe! Everything is going to the doom, the 90th minute has passed and none of the leaders are ready to move their finger for us and for the generations to come. How did we sin that we were called heartless leaders who didn't care what we and the world would do? How can we get rid of them? In the past, too, there were hard and terrible times, wars, destruction, ravage, but we didn't have the means to stop things. Today, with all the technological means we have, a great deal can be done.

אנחנו, הנשים, הקול, אנחנו הכל. אם נקום כולנו יחד ונתפוס את מקומנו הטבעי כמנהיגות וכמובילות דרך – העולם יהפוך לטוב הרבה יותר. במקום להכנע ולציית לשמוקים, שכל מה שהם יודעים זה להלחם זה בזה, להשפיל את הנשים, להרוס את החלשים (וואלה, אילו גיבורים הם על החלשים!), להרוס את העולם, עלינו להפסיק עם זה ולהתחיל להשמיע את קולנו ולהנהיג. כוחנו באחדותנו.

We, the women, are the voice, we are everything. If we all rise up together and take our natural place as leaders and showing the way, the world will become much better. Instead of submitting and obeying the shmucks, that all they know is fighting each other, humiliating women, destroying the weak (whoa, what big heroes are they against weak people!), destroying the world, we must stop it and start voicing our voice and lead. Our strength in our unity.

פגשתי אתמול אשה חזקה. מאלה שאת אומרת לעצמך – כל הכבוד לדור הצעיר מאיתנו שהשכיל להפנים פמיניזם ולפעול לפיו, לא להרשות לאף אחד לומר להן מה עליהן לעשות. קראתי קטע מרגש בפני הנאספים וראיתי איך הדמעות נאספות להן בעיניה, איך הן זולגות לאט בזו אחר זו ואיך היא אפילו אינה מנסה למחות אותן. התאפקתי בכל כוחי לא לבכות בעצמי, למרות שאני בוכה בקלות בקטעים מרגשים. הקול שלי רעד מאוד, אך הצלחתי לעצור בעד הדמעות.

I met a strong woman yesterday. From the ones you tell yourself – well done to the younger generation who was wise enough to assimilate feminism and act upon it, not to let anyone tell them what to do. I read a moving passage to the gathering and saw how the tears are gathering in her eyes, how they are slowly streaming one by one and how she doesn't even try to wipe them out. I held myself hard not to cry myself, even though I easily cry in moving passages. My voice was very shaky, but I managed to stop the tears.

אחר כך היא ניגשה אלי ואמרה: "וואו! איזה קטע מרגש! איזה קול מדהים הבאת פה, של אשה כל כך חזקה וכל כך צודקת!"

חייכתי אליה. "אכן, הדברים הללו הם של אשה חזקה וצודקת מאוד, שכתבה לי אותם פעם, בשעה קשה שעברתי ובכך חיזקה את רוחי", אמרתי לה. "חבל שהיא כבר אינה איתנו."

"באמת חבל!" ענתה. "חבל שאינני חזקה כמוה", הוסיפה בקול שקט.

נדהמתי. אני מכירה אותה לא מהיום ויודעת את חוזקה. חבל שאין אנו נפגשות לעתים קרובות יותר, אך המרחק בין מקומות מגורינו אינו מאפשר זאת, לצערי. "את רצינית?" שאלתי בתמיהה רבה. "את לא חזקה? מה, את צוחקת עלי?"

"אני לא צוחקת, הלואי והיה לי את הכוח של האשה הזו שאת דבריה קראת. לא הייתי חושבת על דברים כאלה."

"די, איני מוכנה לשמוע שטויות!" עניתי בתקיפות. "אני מכירה אותך ויודעת כמה חזקה את!"

"אולי מבחוץ", ענתה שוב בקול שקט מאוד, "אבל בפנים אני מאוד חלשה."

Afterwards, she came up to me and said: "Wow! What an exciting piece! What an amazing voice you brought here, of a woman so strong and so right!"

I smiled at her. "Indeed, these words are of a very strong and very right woman who once wrote them to me, during a difficult time that I went through and thus strengthened my spirit," I told her. "It's a shame she's no longer with us."

I was amazed. I do not know her from today and I know her strength. It is a pity we do not meet more often, but the distance between our places of residence does not allow this, unfortunately. "Are you serious?" I asked very puzzled. "You're not strong? What, are you kidding me?"

"I kid you not, I wish I had the strength of this woman whose words you read. I wouldn't think of things like that."

"Enough, I'm not ready to hear nonsense!" I answered firmly. "I know you and know how strong you are!"

"Maybe from the outside," she replied very quietly again, "but inside I'm very weak."

זה הצריך שיחת מוטיבציה רצינית. לקחתי אותה הצדה, הושבתי אותה והתישבתי מולה. במשך חצי שעה נאמתי לה על כמה שהיא חזקה ומניתי לפניה את כל הפעולות שאני יודעת שהיא עשתה, פעולות שרק אשה חזקה יכולה לעשות. ראיתי בפניה איך שהיא פתאום מתחילה להבין שהיא אכן חזקה. השאלה עכשו היא, עד כמה היא מסוגלת להפנים את זה.

This required a serious motivational talk. I took her aside, sat her down and sat in front of her. For half an hour I talked to her about how strong she was and counted before her all the actions I know she did, actions that only a strong woman can do. I saw in her face how she suddenly began to realize that she was indeed strong. The question now is how much she can internalize it.

שיר השיר למים

Sing the Water Song

<p><a href="https://vimeo.com/273112273">Sing the Water Song</a> from <a href="https://vimeo.com/user85678938">Sing The Water Song</a> on <a href="https://vimeo.com">Vimeo</a&gt;.</p>

במשפט אחד:

אנחנו חזקות, אנחנו מאוד חזקות.

In a sentence:

We are strong, we are very strong.