ארכיון תג: אש

השמש לא עצמה עין The Sun did not Close its Eyes

שמיים לבנים, שמש מכה White sky, striking sun

שמיים לבנים, שמש מכה White sky, striking sun

החום היה עצום. החמה שפכה עלינו את חמתה במלוא חֵימתה. אי אפשר היה להמלט מהשריפה.

The heat was enormous. The sun poured on us its fury with all its rage. It was impossible to escape from the fire.

שמיים בוערים Burning sky

שמיים בוערים Burning sky

אש-אש מדורה Fire-Fire-Bonfire

אמיר והשטויות שלו – אש-אש מדורה

Amir – Fire-Fire-Bonfire

החזאים הזהירו מפני מזג האויר היבש והשרבי, הרשויות אסרו על הבערת מדורות, אך דבר לא עצר בעדנו מלקושש את הקרשים ולהתאסף בערב כדי לחגוג את ל"ג בעומר ולערוך הילולה שכונתית.

The forecasters warned against the dry, torrid weather, the authorities forbade the burning of bonfires, but nothing stopped us from gathering the boards and getting together in the evening to celebrate Lag B'Omer and conduct a neighbourhood festivity.

The story of Lag B'omer

דם ואש ותמרות עשן Blood and Fire and Columns of Smoke

K. D. LangMy Last Cigarette

 

© שרון הר פז / את ואני  © Sharon Har Paz / You and Me

דם ואש ותמרות עשן

את ואני בתוך ענן לבן,

את ואני כה קרובות…

את ואני נוגעות, מחושמלות.

Blood and fire and columns of smoke

You and I in a white cloud,

You and I are so close…

You and I touching, electrified.

 

Mercedes Sosa – Como La Cigarra

דם ואש וחום גופך

הנה אני לידך,

הבערה בתוכי מאכלת, מתפרצת,

בכל גופי מתרוצצת.

Blood and fire and the heat of your body

Here I am next to you,

The fire inside me is consuming, bursting,

Runs all over my body.

 

Tracey ThornFemme Fatale

דם ואש והכל מתגעש,

את ואני ביחד כמו אש

את ואני אהבה מוצפות

ואז… ואז… שלוות.

Blood and fire, and everything is bursting,

You and I together like fire

You and I are flooded with love

And then… and then… peaceful.

K. D. Lang – Three Cigarettes in an Ashtray (Live In Sydney)

♀♀

במלה אחת:

החיים קובעים כי אסור לעשן. ממליצה לכן להקשיב ולהמנע.

 

In one word:

Life determines that smoking is forbidden. I recommend that you listen and avoid.

את ואני על ענן לבן

את ואני על ענן לבן  You and me on a white cloud

 

אשרי הגפרור A Blessing on the Match

גפרורים

אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות

אשרי הלהבה שבערה בסִתרי לבבות

אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד

אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות

חנה סנשאשרי הגפרור

Hannah SzenesA Blessing on the Match

 

The Style Council with Tracey Thorn – The Paris Match

בר מתמלא, כוסות נוקשות זו בזו, צלילי זכוכית מתנפצת, חיוכים, נשים. מוזיקה של בדידות מתנגנת ברקע. ביאטריס מרוקנת עוד כוסית ורומזת לברנשית למלאותה. אני מביטה בתנועותיה מעברו השני של המקום וחושבת שאין עוד אשה שתשוה לה. ודאי לא ביופי. הן מתגודדות אצלה כמו דבורים על הדבש, מזמזמות אליה מנעמים כדי שתואיל לשים אליהן לב. גם מהמרחק הזה בינינו אני יכולה להבחין מבעד לאפלולית איך עיניה מתנוצצות, כמו מלכה החולשת על נתיניה.

A bar fills up, cups are knocking one another, sound of glass shattering, smiles, women. Music of loneliness is playing in the background. Béatrice empties another shot glass and gestures to the bartenderess to fill in up. I watch her moves from across the place and think that there's no other woman compare to her. Not in beauty for sure. They are crowding around her like bees on honey, humming to her nicely so she'd be kind and pay attention to them. Even from this distance between us I am able to notice through the dimness how her eyes sparkle, like a queen who controls her subjects.

The gift you gave is desire,

The match that started my fire

המתנה שנתת היא תשוקה,

הגפרור שהצית את הלהבה

מישהי מזמינה אותי לרקוד. אני מביטה בידה המושטת בהזמנה. מאן דהיא אמרה לי פעם שהיא קודם כל בוחנת את ידי האשה ולפי איך שהן מוצאות חן בעיניה, היא מחליטה אם להענות לה, אם לאו. לי אין העדפה. בדרך כלל אינני מבחינה בַּפרטים. נראה לי שאני קודם חשה את הנפש, רק אחר כך את הבשר.

Somebody asks me to dance. I stare at her hand inviting me. Someone told me once that first of all she examines a woman's hands, and depends on how she likes them, she decides if she should respond, or not. I have no preference. Usually I don't notice any details. It seems to me that I first sense the soul, and only later the flesh.

הירכיים שלה בגובה העיניים שלי ואני מרימה את מבטי כדי לפגוש בעיניה. מבעד לאור המועט אני רואה איך הן קורנות אלי במבט רך, מזמין, מפתה. יד נאחזת ביד, רכּוּת מלטפת. נעים לי להעטף בזרועותיה, לנוע למקצב הצלילים השקטים, לזרום.

Her thighs are at my eye level and I raise my gaze to meet her eyes. Through the slight light I see how they beam at me with a soft, inviting, seductive  look. A hand holds a hand, caressing softness. It's nice to be wrapped in her arms, to move to the rhythm of the tender sounds, to flow.

The Style Council – The Paris Match

הבוקר מוצא אותנו באותה המיטה, אך במרחק אלפי מילין זו מזו.

The morning finds us in the same bed, but thousands of miles apart.

♀♀

Empty nights with nothing to do,

I sit and think, every thought is for you

לילות ריקים חסרי מעש

יושבת ומהרהרת, כל מעיינַי בּך

מפתח משקשק בתוך מנעול, הדלת נפתחת בלחישה. אינני יודעת אם היא פה, אם לבדה. אני נעה פנימה לאט, סוגרת את הדלת בלאט, תולה את המעיל והתיק על הקולב. דממה בכל. רק הגשם הזולג בחוץ נוקש ברכות על החלונות.

A key rattles in a lock, the door opens quietly. I don't know if she's here, if by herself. Slowly, I move inside, closing silently the door, hanging my coat and bag on the hanger. Everything is silent. Only the rain drizzling outside knocks softly on the windows.

חדר השינה אפלולי. לגשת? לא לגשת? מה אמצא? נכון שיש ביננו הסכם שאיננו מביאות לכאן את מי שאנו עשויות לפגוש בחוץ, אך זה הבית שלה, לא שלי, היא יכולה לעשות פה מה שעולה על דעתה. אני רק אורחת פה והערב אני פורחת מפה חזרה הביתה.

The bedroom is darkish. Should I go in? Not to go? What would I find? Indeed, we have an agreement between us that we don't bring here women we might meet outside, but this is her home, not mine, she can do here whatever she likes. I'm just a guest here, and tonight I'm flying from here back home.

אין קנאה בינינו. לה יש את החיים שלה, לי את שלי. לה את העולם שלה, לי את שלי. מדי פעם אנחנו נפגשות, משתפות. רוב הזמן היא אינה אשתי. מעולם לא חשבתי על יחסים פתוחים. אנחנו מותנות לחשוב ולהתנהג בבלעדיות. פתאום, בגיל בשל, היתה לי עדנה ומצאתי שאפשר גם כך וזה מצוין.

There's no jealousy between us. She has her life, I have mine. She has her world, I have mine. From time to time we meet, share. We are not together most of the time. I never thought before about open relationships. We are conditioned to think and behave with exclusivity. Suddenly, at a mature age, I was lucky to find out that it's also possible, and it's superb.

"Ho, ma chérie", היא זוהרת אלי עת אני יושבת במטבח עם הקפה והקרואסון. "Comment vas-tu?"

החלל המתעצב בינינו מושתת על אלמנטים מופשטים, לא תמיד ניתן לגעת בכל דבר. אני שולחת אליה מבט שואל, לבדוק אם יש לנו חֶברה והיא ממהרת לגחון אלי ולהרגיע בנשיקה. נחמד לדעת שהיא מתחשבת.

"Ho, ma chérie", she beams to me when I sit in the kitchen with the coffee and the croissant. "Comment vas-tu?"

The space shaping between us is based on abstract elements, we can't always touch everything. I send her a questioning look, to check if we have company, and she hurries to bend towards me and reassure me with her kiss that nobody is here. It's nice to know that she is considerate.

♀♀

Lisa Miller – It'll Never Happen Again (Tim Hardin's song)