ארכיון תג: בין כסה לעשור

בין כסה לעשור תש"פ Ten Days of Repentance

דוד ד'אור – זמן האהבה

David D'or – Time for Love

בין כסה לעשור, בעשרת ימי תשובה, אמור החלק הדתי בעם להתכנס אל תוך עצמו לקראת היום הנורא שזה מאמין בו. החלק החילוני מתכנס פחות בעצמו ויותר מתרחק לחו"ל.

Between Rosh Hashanah and Yom Kippur, at the Ten Days of Repentance, the religious part of the nation is supposed to gather inside itself towards the awful day it believes in. The secular part gathers less in itself and extends abroad.

בין כסה לעשור, אני מצפה מהעם שלי לעשות חשבון נפש אמיתי ולהתאחד, כי אנחנו עם אחד. אני גם מצפה מהעם שלי לנהוג איש ברעהו ככתוב – "ואהבת לרעך כמוך". כמו כן, לגלות את המידות הנכונות כ"עם הנבחר" שרבים מהדתיים מאמינים שאנחנו ולנהוג בהגינות ובאנושיות גם כלפי אלה שאינם נמנים עם העם שלנו, המהגרים, לדוגמא, אלה שאינם יהודים, אך גרים בשערינו.

Between Rosh Hashanah and Yom Kippur, I expect my people to do a real soul-searching and unite, because we are one nation. I also expect my people to treat each other as written – "Thou shalt love thy neighbour as thyself." Also, to show the right attributes as the "chosen people" that many of the religious believe we are such, and behave in a fair and humane way even to those who are not part of our people, immigrants, for example, those who are not Jewish, but who live in our country.

במשפט אחד:

בימים הללו אני מצפה לאהבת חינם.

In one sentence:

These days, I expect people to just love each other.

דוד ד'אור ואהוד בנאיזמן אהבה

David D'or & Ehud Banai – Time for Love

בין כסה לעשור The Ten Days of Atonement


אחד הדברים שגורמים לי לתֵעוּב הדת – כל דת שהיא – ופרשניה, הוא ההתנהלות העיוורת, חסרת הכוונה, הסתמית, בבחינת כבשים בעדר ללא מחשבה עצמאית, כי "הדברים נקבעו מלמעלה/מדאוריתא ואין לסטות מהם". כל מה שיש בו סד – שנוא עלי.

One of the things that makes me loathe religion – any religion – and its interpreters, is the blind, unintentional, vague, blatant behaviour, like sheep in a herd without independent thought, because "things were set up from above/from the Bible and no one should be deviated from". Everything that has a splint – I hate it.

אין לי בעיה עם המנהגים השונים והמשונים של הדתות השונות, אלא רק עם המאמינים החצופים, אלה המרהיבים עוז להטיף לאחרים לנהוג כמותם ומתערבים בחייהם הפרטיים של הזולת. מי שמם? קם לו שמוק (ובמקרה הזה יש גם שמוקיות) ומחליט שעליו לטלפן לכל העולם ולהציק בשטויות שלו.

I have no problem with the different and weird customs of the different religions, but only with the impudent believers, those who dare to preach to others to do the same and intervene in the lives of others. Who put them in charge to do so? A shmuck just gets up (and in this case there are also female shmucks) and decides to call the whole world and harass all with his nonsense.

זה התחיל בסמוך לל"ג בעומר, עם ההטפה לבוא למירון ולהצטרף להילולות. היתה קצת הפוגה עם זה, אך עם כניסת חודש הסליחות אלול, וביתר שאת בימים אלו, בין כסה לעשור, הטלפונים האנונימיים הללו אינם מפסיקים. אלה מתחילים במנגינה מתועבת המבשרת את דברי הבלע של המטומטם התורן, המדקלם את המשפטים המפגרים שמאן דהוא חיבר לו ותכליתם לשכנע את השומע לחזור בתשובה. נבצר מבינתי איך אין הללו מבינים (טוב, הרי אין הרבה בינה בקודקודם, אם בכלל) עד כמה מרגיזים הם את המרימים את השפופרת, האנוסים לבזבז את זמנם על הבלים שאין להם ענין בהם.

It started near Lag BaOmer, with the exhortation to come to Meron and join in the celebrations. There was some respite with that, but with the coming of Elul, the month of Slichot (forgiveness), and more specifically these days, the ten days of atonement, these anonymous phones don't stop. They begin with an abominable melody that announces the blasphemy of the stupid on duty, reciting the backward sentences which somebody has composed and their purpose is to persuade the hearer to repent. I don't understand how these people don't understand (well, there's not much intelligence in their heads, if at all) how annoying they are to those picking up the phone, forced to spend their time on the vanities that don't matter to them.

האם לא נכתב "צדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב' 4)? מה לא מובן פה? חיֵה בחור שלך, תוכי מטומטם וחסר דעה שכמוך, ואל תבוא לבלבל לאחרים, נאורים וחכמים ממך, את מוחם. אם השנה הקרובה ואלה הבאות אחריה תביא אסון למעונך – דע לך שזה לא בכדי. אני בטוחה שאינני היחידה ששולחת אותך ואת שולחיך לסבול והרבה.

Isn't it written "but the righteous person will live by his faithfulness" (Habakkuk 2:4)? What is not understood here? Live in your own hole, you stupid and mindless parrot, and don't come to perplex the brains of others, more enlightened and wiser than you. If the coming year and those that follow will bring disaster to your home – know that this is not in vain. I'm sure I'm not the only one who sends you and your messengers to suffer and a lot.

אני לא דתית ואינני מאמינה בשטויות הדתיות, גם לא באיזושהי ישות המנווטת אותנו מלמעלה. אני מאמינה במעשים שאנו עושות או לא, בתוצאות של מעשינו או אי מעשינו. לי זה מתאים. לחיי זה מתאים. אין זה אומר שזה מתאים למישהי אחרת. אשה באמונתה תחיה בשלוה ובלי להטיף לאחרים את שהם צריכים לעשות. ואני לא מדברת כבר על אחד בפה ואחד בלב, על הדורשים מאחרים ואינם מקיימים בעצמם.

I am not religious and do not believe in religious nonsense, nor in any entity that navigates us from above. I believe in the actions we do or don't do, the consequences of our actions or our inactions. It suits me. It fits my life. This does not mean that it fits someone else. A woman in her faith will live in peace and without preaching to others what they should do. And I'm no longer talking about hypocritically (a Hebrew saying: "one in the mouth and one in the heart"), about those demanding from others and do not fulfilling themselves.

בכל זמן שהוא, אך בעיקר בימים הנוראים האלה, אני מצפה מהנלוזים הללו לעסוק בשלהם ולמלא אחר המצוות והציוויים שלהם ולהפסיק להציק לאחרים, כמוני, שאין בינם ובין השטויות הדתיות ולא כלום.

At any time, but especially during these Days of Awe, I expect these villains to mind their own business and fulfil their commandments and imperatives and stop harassing others, like myself, who have no interest in their religious nonsense.

 העיקר הבריאות

במשפט קצר:

גמר חתימה טובה והלואי ותבוא עלינו שנה טובה ותתקיים המצוה מויקרא י"ט 18: "לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּך, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". איפה אלה שנוהגים כך, שאוהבים את החילונים כאת עצמם?

In a short sentence:

May we be signed and sealed in the book of life, and a good year will come upon us, and the Mitzvah of Leviticus 19:18 will be fulfilled: "Do not seek revenge or bear a grudge against anyone among your people, but love your neighbour as yourself". Where are those who behave this way, who love the secular as themselves?