ארכיון תג: גלוריה סטיינהם

כמו דג בלי אופניים Like a Fish Without a Bicycle

כל מסע הסברה, כל כוונה לשנות דעות ועמדות של הזולת יהיה בעל סיכוי להצליח אם בראשו תוביל סיסמא קליטה, רצוי משמעותית. סיסמתו של הפמיניזם הלסבי בשנות השבעים, שהפכה לחלק מהפולקלור האמריקני, היתה: "אשה צריכה גבר כמו שדג צריך אופניים". אצלנו זה לא כיכב, אם אתנסח בעדינות. אני חושבת שזה היה מתוחכם מדי ובזמנו טרם היו תשבצי הגיון… אם אקח את עצמי כדוגמא לאשה הממוצעת, הרי שהבנתי את כוונת הסיסמא הזו רק כשקראתי את הפירוש לה בספרה המצוין של טלי רוזין"מה זה בכלל פמיניזם?" (הוצאת זמורה-ביתן). לקנות, לקרוא ולשנן היטב – ספר מעניין, מרתק ומאלף ביותר.

Every public awareness campaign, every intention to change other people's opinions and viewpoints will have a chance to succeed if it will have a catchy slogan, and meaningful if possible. The slogan for the lesbian feminism in the 70s was: "A woman needs a man is like a fish needs a bicycle". It became part of the American folklore. This phrase didn't catch in Israel. Perhaps it was too sophisticated for us, in a patriarchal society.

הסיסמא "אשה צריכה גבר כמו שדג צריך אופניים" אומרת: למה דג צריך אופניים? אז זהו – שהוא לא צריך אותם. אותו דבר אצלנו, הלסביות – אצלנו אין האשה נזקקת לגבר, גם לא כדי להחליף נורה או לחילופין להסיר מקק מצוי מסביבתנו. יחד עם זאת, אני רוצה להדגיש שגם הפמיניזם הרדיקלי המוצדק של שנות הששים ואילך לא חרת מעולם על דגלו את שנאת הגברים. מי שביסס את המיתוס הזה היו אלה שפחדו מהדיון העקרוני על איך קרה ואיך יתכן שהעולם הפך להיות מנוהל רק בידי גברים והנשים נדחקו למטבח. הסיסמא הזו, שמייתרת גברים – שכביכול עושה אותם מיותרים בעיני נשים – באה להדגיש שאשה אינה זקוקה לגבר כדי להיות בת אדם שלמה כשלעצמה.

The slogan "A woman needs a man is like a fish needs a bicycle" says: why does a fish need a bicycle? The thing is that the fish doesn't need the bicycle at all. The same thing with us, lesbians – we don't need any men, not even to change a bulb or to remove a cockroach from our surrounding. However, I want to emphasize that also the justified radical feminism in the 60s did never make hatred of men a motto. The people who established this myth were those who were afraid of the principal debate of how did it happen and how is it possible that the world became managed only by men, and women were pushed into the kitchen. This slogan, which excesses men – as if it makes men unnecessary in women's eyes – came to emphasize that a woman doesn't need a men in order to be a whole human being per se.

באותו הקשר יש משפט ציני אך חכם שגלוריה סטיינם, עיתונאית, עורכת וסופרת אמריקנית, מראשי מקימות התנועה הפמיניסטית נהגה לצטט: "יש מעט מאוד משרות שממש דורשות פין או ואגינה. כל יתר המקצועות צריכים להיות פתוחים לכולם." המשפט הזה מיוחד לפלורנס קנדי הדגולה.

In the same context, there is a cynical but clever phrase cited by Gloria Steinem, an American journalist, an editor, author and social political activist, leader and spokeswoman for the American feminist movement: "There are very few jobs that actually require a penis or vagina. All other jobs should be open to everybody". This was said first by the great Florynce Kennedy.

מאז נאמרו הדברים עברו כמה, 50-40 שנים? מה השתנה? האם שכרה של אשה שוה לזה של גבר? האם יש לנו בארץ תנועה פמיניסטית ראויה לשמה הפועלת להשיג השגים? האם יש לנו גוף שפועל באמת למען נשים? יש שיגידו שיש לנו את נעמ"ת בהסתדרות, יש את קול האשה ו… מה עוד? היתה פעם שדולת נשים. האם היא קיימת עדיין? מישהו שומע אותה, על פעילותה? אינני רוצה לזלזל חלילה בגופים שהזכרתי, אני משערת שישנה עשיה כלשהי והרי עדיף משהו מלא כלום, חבל רק שזה לא מספיק. חבל שבמאה העשרים ואחת יש עוד ה-מ-ון לעשות למען שחרור הנשים והשוואת תנאיהן לאלה של הגברים. חבל שאנחנו צריכות לעסוק בזה בכלל. חבל שבמקום שנשב יחד, מתוך רצון טוב ושוויון כדי לתכנן את עתידנו, מאשימים אותנו ב"שנאת גברים" – כשאנו מצהירות שאנו פמיניסטיות וב"אי נורמליוּת" – כשאנו מודיעות שאנו לסביות. והשתמשתי בביטויים הכי עדינים שהושמעו כלפינו. במקום לעסוק בנושאים הבאמת חשובים כגון אפליה (של נשים, של מוצא "נחות" וכו'), שחיתות, ניצול (הן של חיות והן של בני אדם), שמירת כוכב הלכת שלנו, העולם בו אנו חיים ועוד נושאים בוערים, עוברים עלינו החיים ביעף וללא שום משמעות. איך אמר האינטליגנט: "מה אתה עשית בשביל מדינה?" עוד סיסמא שחבל שאינה זוכה להתיחסות רצינית.

Since that was said, how many years have passed, 40-50? What has changed? Does women's salary equal to men's? Do we have in Israel a proper feminist movement that works to achieve achievements? Do we have an element that really works for women? Some will say that we have Na'amat, and Kol Haisha and… what else? There was once The Israel Women's Network. Does it still exist? Does anybody hear it, its activity? I don't wish to belittle it, G-d forbid, I assume that there is some kind of activity, and better something than nothing. It's a shame that it's not enough. It's a shame that in the twenty-first century there is still a lot to do for the liberation of women and equalize the condition of women to those of men.

ציטוטים על נשים