ארכיון תג: דיקטטור

להנהיג את העולם   Leading the World

טירס פור פירס – כולם רוצים לשלוט בעולם

Tears for Fears Everybody Wants to Rule the World

אחד היתרונות של פייסבוק, זה שאפשר למצוא דרכו חברות חדשות. אחת מחברותי שם שִׁחְרְרָה קִיטוֹר על המצב הנוכחי עם וירוס הקורונה, מה שהעלה אצלי הרהורים (אוי לא!). להלן שיחתנו המעניינת. אני בטוחה שיהיה לכן מה לתרום מתובנותיכן.

One of the benefits of Facebook is that you can find new friends through it. One of my friends there posted her vent on the current situation with the coronavirus, which made me think (oy vey!). Following is our interesting conversation. I'm sure that you will have a lot to contribute from your insights.

שרון (שמה כשלי, שם מקסים ביותר!):

אני מרגישה שאני רוצה להפגין כמו שעשינו בצעירותי, לאסור על הפצצה, נגד סחר בפרוות, נגד קיום בעלי חיים, טרידנט ורבים אחרים. איפה הנוער שזעק פעם עם כרזות? אני כל כך כועסת ורוצה לפרוק את תחושות התרעומת והתעוב בגלל הנגיף הזה, הרבה נשכח מהרשימה האינסופית, ואני בטוחה שפספסתי המון.

שיטפונות בבריטניה

סוריה וחלקים אחרים של העולם נהרסו עם 10000 פליטים

פשעי מלחמה מותרים, מתעלמים מהם ואפילו תומכים על ידי מדינות שצריכות לדעת טוב יותר.

פליטים בורחים, לאן?

כל ספורט הדם הכולל ציד שועלים, שהממשלה הזו רוצה להחזיר.

חסרי בית ובכללן משפחות עכשו

בריאות הנפש ההולכת ומתדרדרת

צוות רפואי העובד כל שעות היממה.

בנקים למזון גדלים במספרם יותר מאי פעם

הדו"ח הרוסי עדיין לא נראה, מדוע?

שינוי אקלים.

הכל נשכח בגלל וירוס הקורונה, כמה נוח לראש הממשלה הכי גרוע

אנא אל תהססו להוסיף לרשימה האינסופית הזו

Sharon (her name is like mine, a great name!):

Feel l want to demonstrate like we did in my youth, to ban the bomb, against the fur trade, against animal vivisection, trident and the many others. Where are the youth who shouted with placards once? I’m so very angry and want to vent a rant of abhorrence because of this virus, much is being forgotten the list is endless, and I’m sure I’ve missed loads.

Floods in the UK

Syria & other parts of the world ruined with 10000 fleeing

War crimes being allowed, ignored and even supported by countries who should know better.

Refugees fleeing, to where?

All blood sports which includes fox hunting, which this government would like to bring it back.

Homeless including now families

Mental health increasing

Medical staff working all hours.

Food banks ever increasing in number

Russian report still not seen, why?

Climate change.

All forgotten because of coronavirus, how convenient for the worst Prime Minister

 

Please feel free to add to this endless list

אני, גם שרון, עונה באריכות:

אני לגמרי איתך בענין הזה, למרות שמעולם, בכל חיי, לא השתתפתי באף הפגנה. אני פה נהגנו לבטוח בממשלה שלנו, השרים היו באמת אנשים דגולים וישרים שעבדו קשה מאוד ועשו כמיטב יכולתם לבנות את הארץ. אני זוכרת ששמעתי בחדשות ברדיו על מחאות הסטודנטים במאי 1968 בצרפת (הייתי בת 14 אז). דבר כזה לא ארע פה. כמדינה צעירה (שנבנתה מחדש ב-1948 אחרי 2000 שנה בגולה), היינו עסוקים במאבקינו נגד הערבים מסביבנו שרצו להשמידנו (ועדיין!).

הצלחנו להתגבר עליהם והיו לנו חיים טובים במהלך שנות ה-70. הורי, כמו שכנינו, אחרי שעברו את זוועות השואה, לא היו עשירים, אך היו מסוגלים לנהל חיים כלכליים הגיוניים וצנועים – היה לנו גג מעל הראש, אוכל בריא על השולחן ואבי עבד במקום קבוע עד פרישתו. היו לנו כמה מלחמות נגד מדינות ערב, אך חיי היומיום היו בסדר פחות או יותר.

אך אז, מאז 2009, כשהמושחת הפך להיות ראש הממשלה שלנו, השתנו חיי העם שלנו לרעה. אותן 11 שנות כהונתו הרסו כל דבר פה. פעם היינו מאוחדים: כל 12 השבטים שמדינת ישראל מורכבת מהם היו פעם עם אחד למרות ההבדלים בינינו. הוא עשה הכל כדי להפריד בינינו, שלא לדבר על השחיתות שהוא איפשר להתרחש. הוא נאלץ לעמוד לדין ב -17, בשבוע שעבר, עם 3 מקרי שחיתות נגדו, אך מה הוא עשה דבר ראשון? בגלל הקורונה, הוא אסר על בתי משפט לשבת בדיונים, תחת צו איסור התכנסות ציבורית לכלל האוכלוסיה. היו לנו כמה הפגנות נגד זה ונגדו, אבל זה לא עזר. אנשים מפחדים מהנגיף יותר מאשר מהסכנה להפוך לדיקטטורה. הנגיף הזה משנה את אורח חיינו והוא מספק כר נרחב למנהיגים המושחתים ברחבי העולם כדי לדכא את אזרחיהם ולשלוט לנצח. אין לנו חוק המגביל את זמן כהונתו של ראש ממשלה או חבר פרלמנט.

אני חושבת על גרטה שרצתה לשנות את העולם, ועל הדור שלה שצריך לקחת לידיו את השלטון. אני "צעירה" מספיק בכדי לזכור את הסרט "הנוער לשלטון", בו השתלט הנוער על ניהול המדינה. ככל הידוע לי, ישנם כיום בעולם שלוש מנהיגות ישרות וטובות: הגרמניה, הניו-זילנדית והפינלנדית. כולן נשים. אני בטוחה שאם הן היו מתאחדות – הן היו יכולות להוביל את העולם בצורה טובה.

מצטערת שזה ארוך כל כך, אבל גם אני הייתי צריכה לשחרר קיטור. אני הולכת להעלות את זה בבלוג שלי והייתי שמחה לקבל את רשותך לצטט את דברייך (בלי לציין את שמך המלא, כמובן), אם זה בסדר מצדך. תודה לך מראש.

Me, Sharon too, answering at length:

I'm totally with you here, although I have never participated in any demonstration in my whole life. We here used to trust our government, the ministers were really great honest people who worked very hard and did the best they could to build our country. I remember hearing in the news on the radio about the student protests in May 1968 in France (I was 14 then). Nothing like that happened here. As a young state (re-established in 1948 after 2000 years in the diaspora), we were occupied with struggling against the Arabs surrounding us who wanted to destroy us (and still do!).

We managed to overcome them and had quite a good life during the 70s. My parents, as well as our neighbours, after going through the horrors of the holocaust, were not reach, but were able to conduct a reasonable modest economic life – we had a roof over our head, healthy food on our table, and my father had a stable job until he retired. We had a few wars fighting the Arab countries, but everyday life was more or less ok.

But then, since 2009, when the corrupt person became our PM, our whole life changed for the worst. Those 11 years of him in office damaged everything here. We used to be together: all the 12 tribes that the nation of Israel is made from used to be as one despite our differences. He did everything to divide us, not to mention the corruption he allowed to take place. He had to face trial on the 17th, last week, with 3 cases of corruption against him, but what did he do first? Due to the corona, he banned courts from sitting, under the order of prohibition of public gathering to all the population. We had a few demonstrations against it and him, but it didn't help. People are scared of the virus more than from the danger of becoming a dictatorship. This virus is changing our way of life and it provides a broad operational leeway for the corrupted leaders worldwide to oppress their citizens and rule forever. We don't have a law which limits the time in office of a PM or a MP.

I'm thinking about Greta who wanted to change the world, and her generation who needs to take over. I'm "young" enough to remember the movie "Wild in The Streets", where the youth took over. As fa as I know there are currently three honest and good leaders in the world: the German, the New Zealander and the Finlandish. All women. I'm sure that if they would get together – they could lead the world for the better.

Sorry that it's so long, but I had to vent too. I'm going to post this on my blog, and I'd like to have your permission to quote your words (without mentioning your name, of course), if it's ok with you. Thank you in advance.

שרון:

אוי, שרון, הבאת אותי לכדי דמעות עת קראתי את זה, למעשה פשוט התייפחתי מאוד, לא עשיתי זאת במשך כל כך הרבה זמן, ואני אסירת תודה אולי זה היה נחוץ. כולנו מבליגים, ועלינו לצעוק שוב בקול רם על מה שכל כך לא בסדר.

את בהחלט יכולה להשתמש בזה בבלוג שלך, אפילו בשמי. פחדתי כששמתי את זה, וכמעט מחקתי, החברות והתמיכה שלך עוזרות לי מאוד.

אשמח לפגוש אותך יום אחד, אם לא בעולם העצוב הזה עכשו, אז למעלה בשלוה.

גרטה, היא מדהימה כמי שצעירה כל כך. עלי לבדוק את הסרט הזה כי לא ראיתי אותו. כן, הרבה יותר סיכוי שנשים תנהגנה שלום, ואני לחלוטין מסכימה איתך.

פליטים נמצאים בתקופות מזוויעות, כאשר הקהל הרחב נלחם על האסלה

אופס גלילי טואלט, אנו חיים כיום בעולם מאוד עצוב ואנוכי. אנא השארי מוגנת xx

Sharon:

Oh my sharon, you’ve reduced me to tears reading this, in fact just sobbed my heart out, not done that for such a long time, and I’m thankful perhaps it was needed. We all bottle up, and we must all shout out loud once more for what is so wrong.

You certainly can use this on your blog, even named. I was afraid when l put it up, and almost deleted it, your friendship and support helps me greatly.

Would love to meet you one day, if not on this now very sad world, but above in peace.

Greta, she is incredible for so, so young. Must check that film out for I’ve not seen it. Yes, women are far more likely to be peace leaders, and fully agree with you.

Refugees are in horrendous times, when the general public are fighting over toilet

Whoops toilet rolls, we now live in a very sad, selfish world. please stay safe xx

אני:

שרון היקרה (זה כמו לפנות אל עצמי…), תודה רבה על שאת מרשה לי להשתמש בטקסט שלך, משום שאני חושבת שהעלית נושא מאוד חשוב פה.

מדהים איך שאנו יכולות למצוא פה מדי פעם אנשים נחמדים כמוך, עם מחשבות וכוונות טובות דומות. אני עדיין מאמינה שישנם הרבה מאוד יותר אנשים טובים בפלנטה הזו מאשר רעים. אני שמחה ואסירת תודה מאוד להיות חברתך.

יש לי כמה שאלות:

1. למה הדמעות?

2. מדוע פחדת להעלות את זה? אינך רוסיה או טורקיה, נכון? עם הדיקטטור הישראלי שלנו, אנחנו עדיין יכולים לעת עתה לומר ולכתוב את אשר על לבנו. אין לי מושג מה צופן לנו העתיד ומה יהיה כשהוא יקבל יותר כוח. אני יכולה רק לקוות שהעם יתעשת וישליך אותו לבית הסוהר ויזרוק את המפתחות.

3. לא ראית את הסרט המצוין הזה? אוי ועי! זה אחד הסרטים הכי סמליים והכי משפיעים על הדור שלנו, כמו ספריה של איין ראנד. זוכרת את "אנו החיים", "כמעין המתגבר" ו"מרד הנפילים?" אני כל כך מיחלת שילמדו את זה בבית הספר, אך בשל אורכם אני בספק אם זה יעשה. בניגוד לדור שלנו, זה הנוכחי למד לקבל כל דבר בקצרה ולא להעמיק. חבל מאוד.

תשובות:

בקשר לפליטים, אני באמת לא יכולה להבין את זה. בעולם נורמלי וטוב, צריך שלכל בני ובנות האדם ימולאו ארבעה צרכים בסיסיים: אוכל, לבוש, גג מעל הראש וחינוך חופשי. בגיל ההתבגרות, הייתי בטוחה שהזוועות של השואה לא יחזרו יותר, אך אז חוה העולם את ביאפרה ומלחמות נוספות בין אנשים שהונהגו בידי מנהיגים נבלים.

אני כל כך מיחלת ליום שיגיע ובו עזרה הדדית בין בני ובנות האדם תשרור כדרך חיים, למרות שאני זוכרת תמיד את דבריה של אמי שציטטה את דבריה של אמהּ: "יהיו זמנים בהם תצטרכי לחפש בנרות כדי למצוא בני אדם טובים, אך הם לא ימָצאו". אני כל כך מקוה שהיא תטעה, אך איך שהעולם נראה בימים אלה – אני לא יכולה להיות בטוחה מי ינצח – הטובים או הרעים. אפשר רק לקוות לטוב.

בקשר לנייר הטואלט, שלמדתי בימים אלה שהאוסטרלים מכנים אותם "גלילי דָני" (היתרון שיש חברות אוסטרליות) 😉 זה מראה לנו מה נהיה מאנשים – אנוכיים (כפי שכתבת) ומרושעים. גלילי נייר טואלט חשובים יותר מחייהן/ם של בנות ובני חוה ואדם…

Me:

Dear Sharon (it's like referring to myself…), thank you very much for letting me using your text, as I think that your raised very important issues here.

It's amazing how we can find here from time to time nice people like you, with the same good thoughts and intentions. I still believe that there are much-much more good people in this planet than evil ones. I'm very happy and grateful to be your friend.

I have a few questions:

1. Why the tears?

2. Why were you afraid to put it up? You're not Russian or Turkish, are you? With our Israeli dictator, we still can say and write our thoughts for now. I have no idea what the future holds and what it will be like when he will get more power. I can but hope that the people will get back to their senses and throw him in jail and throw away the key.

2. You didn't watch that great movie??? Oy Vey! It's one of the most iconic and influencing of our generation, like the books of Ayn Rand. Remember "We the Living", "The Fountainhead" and "Atlas Shrugged"? I sooooo wish they would be studied at school, but due to their length I doubt if it would be done. As opposed to our generation, the current one was taught to get everything in short and not to deepen. A big shame.

Answers:

About the refugees, I really can't get it. In a normal good world, each and every human/wuman being should have four basic needs fulfilled: food, clothing, a roof over the head, and free education. As an adolescent, I was sure that the horrors of the holocaust would never return, but then the world experienced Biafra and other wars between people led by malicious leaders.

I sooooo wish that the day will come and helping out your fellow women and men would be a way of life, even though I always remember my mother's words as she quoted her mother: "There will be times when you will have to search hard for good people with a candle, but they won't be found". I so hope she will be proven wrong, but as the world looks like these days – I can't be sure who will win – the good or the bad. One can but hope for the best.

About the toilet paper, which I learned these days that the Aussies call them "dunny rolls" (the benefit of having Aussie friends) 😉 it shows us what became of people – selfish (as you wrote) and vicious. Paper rolls are more important than human/wuman lives…

במשפט אחד:

המשך יבוא…

In one sentence:

To be continued…

תערוכת עולם האישה נסגרה לפני הזמן   The World of a Women Exhibition closed before time

כרזת תערוכת עולם האישה עוד מעט תורד The poster of the World of a Women Exhibition will soon go down

כרזת תערוכת עולם האישה עוד מעט תורד   The poster of the World of a Women Exhibition will soon go down

 

את אשר יגורנו, בא לנו. אמש, זמן קצר לאחר שהדיקטטור הכריז עוצר על חיינו, התושבים, קיבלנו, האמניות/ים, הודעה שהתערוכה מוקפאת לעת עתה. הדיקטטור ציוה והחיים שלנו נעצרים.

What we feared, we got. Shortly after the dictator announced a curfew on our lives, the citizens, we, the artists, were notified that the exhibition was stopped for the time being. The dictator ordered and our lives were stopped.

הבוקר, בטרם הספקנו להתאושש מים הגזרות שהושתו עלינו, התושבים, קיבלנו, האמנים, הודעה שהתערוכה נסגרת ושעלינו לבוא ולקחת את היצירות שלנו אחר הצהריים או לכל המאוחר מחר בבוקר. כך. בפתאומיות.

This morning, before we could recover from the many edicts imposed on us, the citizens, we, the artists, were notified that the exhibition was closing and that we should come and take our works. Just so. Abruptly.

הגלריה מתרוקנת ממוצגיה   The gallery becomes empty from its exhibits

הגלריה מתרוקנת ממוצגיה   The gallery becomes empty from its exhibits

היה עצוב לראות את הגלריה המתרוקנת מן המוצגים. האוצרת ישבה עם מסכה על פניה ועם כפפות על ידיה, מן הסתם ניסתה להגן על עצמה מפני שאיפה לא רצויה של וירוסים ו/או כל מגע שהוא עימם. אולי היו אלה ההוראות שקיבלה, אולי יוזמתה האישית. איני סומכת על הדברים הללו, משום שאין הם מגינים באמת. זה כמו שבמלחמת המפרץ הראשונה חילקו לנו מסכות גז, שלאחר מכן התברר שהן לא היו יעילות כלל. לא המסכה היא שתעצור את הוירוסים מלתקוף. מספיק שמישהו עבר לפני ברחוב או בכל מקום אחר והשאיר אחריו עקבות של וירוסים ומצבי חמור חס ושלום. אני מעדיפה להשאר בביתי ככל שאני יכולה ולצאת רק במקרים שאינם סובלים דיחוי, כמו לסייע לחברות שלי.

It was sad to see the gallery becomes empty from the exhibits. The curator sat with a mask on her face and with gloves on her hands, probably trying to protect herself from inhaling unwanted viruses and/or any contact with them. Maybe it was the instructions she got, maybe her personal initiative. I don't trust these things, because they aren't really protective. It's like when we got gas masks in the Gulf War, which later turned out to be ineffective. It is not the mask that will stop the viruses from attacking. If someone has walked past me on the street or anywhere else, leaving traces of viruses and I'm doomed G-d forbid. I prefer to stay in my home as much as I can and go out only in cases that can't be delayed, such as helping my friends.

התעבורה היתה דלילה. האמניות/ים הגיעו במרווחי זמן זו מזו, כך שבכל רגע נתון לא היינו יותר משלושה אנשים בסך הכל, כולל האוצרת, שסימנה ברשימתה את היצירות שנלקחו. עד אתמול, מותר היה קהל של עד מאה איש, אך ההוראות החדשות מאמש אסרו על התקהלות של יותר מעשרה. כולנו גם הקפדנו לשמור על מרחק של שני מטרים זו מזו, בהתאם להוראות. צילמתי בעצב את הגלריה המתרוקנת. אני מקוה שרואים את זה בתמונות.

The traffic was sparse. The artists arrived at time intervals from each other, so that at any given moment we were no more than three people in total, including the curator, who marked on the list the pieces taken. Up to one hundred people were allowed to gather until yesterday, but the new orders last night prohibited the gathering of more than ten. We also made sure to keep a distance of two meters apart, following the instructions. I sadly photographed the empty gallery. I hope it is shown in the pictures.

גרם המדרגות בגלריה   The staircase in the gallery

גרם המדרגות בגלריה    The staircase in the gallery

מישהו עזב ומישהי נוספת הגיעה. הוא ירד במדרגות והיא עלתה. בהתקרבם זה אל זו, שמעתי אותה פונה אליו: "אני מקוה שיש שני מטר בינינו." היה חיוך בקולה.

"ודאי שני מטר!" הכריז הלה בצחוק, "זה אולי אפילו יותר!" למותר לציין שרוחב המדרגות הוא בקושי מטר וחצי ומוטב היה לולא דיברו זו עם זה.

Someone left and somebody else arrived. He went down the stairs and she went up. As they approached each other, I heard her turn to him: "I hope there are two meters between us." There was a smile in her voice.

"Two meters for sure!" He declared with a laugh, "It might be even more than that!" Needless to say, the width of the stairs is barely a meter and a half, and it would have been better if they had not talked to each other.

 

פסל כבד Heavy sculpture

פסלון כבד, 40 ס"מ בערך   Heavy statuette, about 40 cm

סיימתי לצלם והלכתי להוריד את התמונות שלי מהקיר עליו הן היו תלויות. הפסלת עמדה ליד אחת מיצירותיה, בוחנת אותה בריכוז רב. "מקסים!" התפעלתי.

"תודה!" ענתה. "אני חושבת איך לקחת את הפסלים שלי. יש לי שלושה. הם כבדים למדי."

אצלי זה כנראה אינסטינקט, כי אפילו לא חשבתי בטרם אמרתי: "אני יכולה לעזור לך אם את רוצה."

בזמן שסחבתי עבורה את אחד הפסלים, שלא היו גדולים, אך כבדים, חשבתי על ההבדל בין יצירת פסל, דבר כבד, מסיבי, בכל גודל שהוא, לבין צילום, שלא משנה כמה עבה תהיה המסגרת שלו, זה עדיין לא יכול להשתוות לפסל. זה לא רק ענין הכובד, אלא בעיקר היכולת ליצור את זה. לי אין אותה.

I finished photographing around and went to remove my photos from the wall on which they were hanging. The sculptor was standing next to one of her works, intently examining it. "Charming!" I marvelled.

"Thanks!" She replied. "I'm thinking about how to take my sculptures. I have three. They are quite heavy."

It's probably an instinct in me, because I didn't even think before saying: "I can help you if you want."

While I was carrying one of the sculptures for her, which were not big but heavy, I thought about the difference between making a sculpture, a heavy, massive thing in any size, and a photograph, no matter how thick its frame, it still can't be compared to a sculpture. It's not just the matter of heaviness, but mainly the ability to create it. I don't have that.

האוצרת ואני בטרם סגירת התערוכה   The curator and I just before the exhibition closes

האוצרת ואני בטרם סגירת התערוכה   The curator and I just before the exhibition closes

במשפט אחד:

דיקטטור מצוה, החיים נעצרים, תערוכה נסגרת לפני הזמן.

In one sentence:

A dictator orders, life stops, exhibition closes ahead of time.