ארכיון תג: הסברה ישראלית

ענן עשן

מבצע עמוד ענן, היום הרביעי, שבת בבוקר.

גולשת לאתר של הערוץ הראשון כדי להתעדכן, אך הטלויזיה שלנו דתית למהדרין ושומרת את השבת לקדשו. אין צורך כנראה לידע את הציבור במתרחש. הרי אין אנו משלמות את האגרה ולכן לא מגיע לנו להתעדכן בזמן אמת. באתר שלהם כתוב שהשידור החי הבא מי ישורנו. אני מניחה שהם עדיין לא קלטו שם, ברוממה, שמי שאינה מוצאת את המידע שהיא/הוא מחפשת וחוסמים מפניהן את הצפיה – תחפש הלה ערוצים אחרים ומשתמצא (וזה הרי זמין בעידן שלנו) – היא/הוא לא תחזור אליהם יותר.

בינתיים, אני עובדת בזעת אפי בחוה שלי בפייס ומחליפה מספר מלים עם הדמויות החמודות של שכנותי. חברה מבריטניה ואחרת מצרפת, מבקשות ממני מידע ומקורות לצפיה. אני מנסה להפנות אותם לשידורים בשפות שהן מבינות, אך למה שיהיה כדבר הזה ברשות השידור? הן מדווחות לי שהקישורים אינם עובדים. נו, זה מובן לגמרי – הרי הן לא שילמו האגרה, אז איך תוכלנה לצפות בשידורי הערוץ הישראלי באינטרנט? הגיוני, נכון? בערוץ 10 אין דורשים אגרה, אז אפשר לקלוט אותם באינטרנט בכל זמן. דא עקא, שכנותי בחוה בפייסבוק, אף שהן אוהדות אותנו, הישראלים, אינן מבינות עברית. במקום להפעיל מערך הסברה יעיל באמצעות הטלויזיה הישראלית – יש רק קדחת.

חברים אחדים בפייס מואילים להביע תמיכה בנו ומחזקים את ידי. אני מרגיעה אותם ומבהירה להם שאינני נמצאת בקו האש, ברוכה א-לוקימה, שלמזלי אני גרה במקום שהסיכוי לטילים שישלחו אליו הוא מאוד נדיר. פיגועים זה דבר אחר, כמובן. מאלה צריכה להזהר כל הזמן, למרות ש-טפו-טפו-טפו היה לנו שקט בזמן האחרון.

ניסיתי גם לחפש את הוידאו בו נראה מת'יו גולד, שגריר בריטניה בישראל כשהוא מבקר בקרית מלאכי ומבטא את הזדעזעותו לנוכח הזוועות בהן חזה – אבל למה שהממונה על ההסברה ינגיש את זה? הרי זה באנגלית ומרבית העולם מסוגלים להבין את השפה הזו וזו הסברה ממדרגה ראשונה. חלמאות, כבר הזכרתי?

אני עוברת להאזין ל-FM88. גדי ליבנה שר עם המוזיקה שהוא משדר ובעת הצורך מכריז על אזעקות "צבע אדום". תארנה לעצמכן את הקריין בביביסי או בקלאסיק FM עושה כך. הזוי לחלוטין. אין אצלם מצב כזה, הממשלות שלהן לא היו מסכימות להסכין עם מצב כזה של טילים על אזרחים, רק בישראל זה יכול לקרות. אני אוהבת את המוזיקה שגדי משדר כל כך במקצועיות ובחן. הוא אחד ויחיד מסוגו. הלואי והיו עוד רבים כמותו, הרדיו היה נשמע הרבה יותר טוב. אחריו, אין מה לשמוע, המוזיקה שמשמיעים קריינים אחרים אינה לטעמי, אז אני עוברת להתעדכן בחדשות ברשת ב', כי הרי הטלויזיה שומרת שבת, כזכור.

מדברים על החוסן הלאומי/האזרחי. ברור שהעם חזק ואיתן ונפשנו חסונה, הרי כבר בתנ"ך ציינו שעם קשה-עורף אנו, כך שיש לנו מוניטין לשמר, לא ככה? חבל שצוררינו הארורים לא השכילו להבין ששום דבר לא ישבור אותנו, כי אין לנו ברירה אחרת – זו המדינה שלנו עוד מקדמת דנא. שמנה לב שכתבתי המדינה, לא הארץ, כי הארץ אינה בלעדית שלנו וכדאי שמנהיגינו יפנימו את זה מה שיותר מהר ויפסיקו לברבר ולשפוך את דמנו בשם החזון המעוות שלהם. שישפכו הם את דמם קודם. איך התבטא השר הממונה על הנגב והגליל (שהביקורת שלי על אי עשייתו היא נפרדת) על השהידים המוסלמים: "האיש עם השמלה מתחבא בחורו כבר שש שנים, כי הוא מפחד מאיתנו ויחד עם חבר מרעיו הוא שולח אחרים להשתהד, לא את עצמו." אהבתי את הפועל "להשתהד". לפחות הוא דובר עברית רהוטה, ולא אמר "לבצע שיהוד", כמו העלגים המשתמשים בצורה מפגרת במלה "ביצוע" במקום להשתמש בפועל המתאים הקיים בעברית. לדוגמא: במקום לומר "לפגע", משתמשים בצרוף המלים המעוות "לבצע פיגוע" וכיוצ"ב. הלואי והיו מעבירים לדוברים קורסי רענון בשפתנו כדי לשמרה ולמנוע "ביצוע" עיוותה.

חומר למחשבה: כמה הזוי זה לצפות באיילה חסון המראיינת מהאולפן ברוממה את ריבחי רנטיסי בחַי כשהוא יושב באולפן בעזה? כמה מפליא לשמוע שהשר דיכטר מתראיין באלג'זירה? ואחר כך אומרים לנו שאין לנו עם מי לדבר!!! לא הזוי?

לילה בדרום / להקת פיקוד דרום

*

שבת, אין חפירות כרגע, אולי אוסיף מחר… בינתיים, כדאי לקרוא את הרשומה של איתמר: לא אסתפק ב"שקט"

השבוי כמשל והממשלה לשנינה


והיכן הם הנעדרים כולם?

16 באוקטובר 1986. החדשות במבט מספרות על תקיפת מטוסי חיל האויר בלבנון ומביאות תמונות מהשטח, כיצד מחלצים את הטייס. לנווט אין זכר. מה קרה שם, אני שואלת את עצמי בתדהמה, האם הטייס חשוב יותר מן הנווט? למה אי אפשר היה לחלץ את שניהם?

שנים עוברות. רבות. אין סימן חיים, פתאום יש סימן חיים קלוש ושוב – דממה מוחלטת. עד עצם היום הזה איננו יודעים מה באמת קרה לרון ארד, לא באופן רשמי, כי הרי לעם אין זכות לדעת מה נפל בגורלו של אחד מבניו הלוחמים. ומה קרה בקרב על סולטן יעקב? איך זה שאין אנו יודעים עד עצם היום הזה דבר על הנעדרים? איך זה שמי שמופקד על הנושא (יש כזה בכלל?) אינו הופך עולמות ומוצא תשובות?

גלעד שליט נולד בשנה בה נפל רון ארד בשבי. אתרע גורלו וגם הוא נשבה במסגרת שירותו בצבא. מה עשו ממשלות ישראל כדי לפדותו? ביטויים מבזים כמו "מחיר החופש", "המחיר גבוה מדי", "אסור לנו לשחרר רוצחים", "דם על הידיים" נזרקים אלינו מהממשלות השונות כדי לחפות על אוזלת ידן ומלים בלתי נתפשות סוקלות את הנורמות והערכים עליהם גדלנו וחונכנו. נפל דבר בממשלות ישראל ובחלק מהעם: "לא בכל מחיר!" מצוה חשובה כפדיון שבויים הופכת למרמס. הערכים שלנו מתמסמסים. איש-איש לפרטיותו. כעם, אנחנו הולכים ומתפזרים, הולכים ומתפוררים, יוצאים מכלל אחדות. ליכוד הוא רק שם של מפלגה מזיקה ומיותרת.

כל רגע חולף, כל שנה שעוברת, אינם מיטיבים עם אף אחד, לא כל שכן עם מי שנמק בשבי, בני משפחתו וקרוביו, אלה ששום דבר אינו יכול להשכיח מהם את קיומו. מפליא אותי כיצד מסוגלים העומדים בראשינו להרדם בלילה כשהם יודעים היטב שלא טרחו לנקוף אצבע כדי להציל נפשות מישראל המתייסרות לחינם.

ובימים האלה של 63 שנים לעצמאות מדינתנו, אין מלך בישראל, אין מי שימשול בתבונה וברגישות וינהיג אותנו לעתיד מוסרי וערכי. בימים הללו רק הרייטינג מושל בכיפה ומטמטם את העם וכבר אין מושיע בצר לנו. בימים האלה בקושי יוצאים מנהיגינו ידי חובה ומזכירים לפרקים את שבויינו ונעדרינו אך ורק למראית עין, שלא יבחינו שערלי לב הם כשאין מדובר במשפחותיהם ובמקורביהם.

הערת שוליים:

למעשה, רציתי לכתוב על טקס יום העצמאות בהר הרצל, על ההטרדה השנתית את מנוחתו של חוזה המדינה ובפיזוזים סמוך לקברו (אמי ז"ל היתה מצקצקת כל שנה בלשונה ונדה בראשה בצער למראות ומקוננת על כי כגויים היינו לחגוג בבית קברות), על השעמום, על הנאום הלעוס של יו"ר הכנסת, על שאין שאר-רוח. אלו ערכים אנו מנחילים לדורות הבאים? ואז קראתי את הידיעה על יואל שליט, שעשה מעשה אמיץ וניסה להסב את תשומת הלב לדבר הבוער, האמיתי.

הגרסא המקוצרת:

ערב טוב יאוש ולילה טוב תקוה. העוד לא אבדה תקוָתנו?

קישורים מומלצים:

  1. רון ארד ויקיפדיה
  2. גלעד שליט ויקיפדיה
  3. פדיון שבויים ויקיפדיה
  4. הקרב על סולטן יעקוב ויקיפדיה
  5. התשובה נישאת ברוח אליה טל
  6. איך קוראים לאהבה שלי יהודה פוליקר

ימין ושמאל רק חול וחול

הפעלה פעילה: נא צפו קודם כל בוידאו שבקישור הבא

http://www.youtube.com/watch?v=_4dksiRW-Yg&feature=player_embedded

נתקלתי בזאת אצל אחד מחברי האמיתיים בפייסבוק ומצאתי לנכון לשתף גם בעמוד שלי שם, משום שדבריה בנושא בו דיברה הגברת מצאו חן בעיני ונראו לי שפויים, הגיוניים וחכמים. חבר אמיתי נוסף ראה את הוידאו אצלי ומצא לנכון אף הוא להעלותו בעמודו. כך עובדים הדברים בפייסבוק – החברים מקשרים זה לזה וזה עם זה והכל מתיידעים לקורה סביבם ומדי פעם מוצאים לנכון להגיב.

עד כאן נחמד ונאה ועולם הרשת החברתית כמנהגו נוהג, אך דא עקא וישנם אנשים אכולי שנאה עצמית וחסרי ברגים במוחם הדל, ואשר כל קיומם עלי אדמות תלוי בעונג אותו הם מפיקים מן התגובות של שאט-נפש בה מתקבלים דבריהם וברפש אותו הם פולטים מהג'ורה שלהם, מהמקום בו נמצא הפֶּה אצל אנשים מן הישוב. במהלך חילופי הדברים, הגעתי שוב ושוב לבחון את הפתגם "מענה רך ישיב חימה" (משלי פרק טו, פסוק א) ומצאתי, לדאבוני הרב, שבניגוד למה שחונכתי עליו, אכן משיב מענה רך חימה. אני סומכת עליכם שתבינו, כי אתן הרי מבינות.

לצערי, תרבות התקשורת הבינאישית התדרדרה גם בעולם; ולא, אין זה משמח אותי שגם לא ישראלים מתגלים כבריוני-שיחה. אינני דוגלת בקיצוניות ואני מאמינה שלמען שלום-בית, מומלץ לא להתחפר בעמדות ועדיף לנקוט בפשרה, כזו שכל הצדדים יוכלו לחיות בשפי לפיה; אך שוב הסתבר לי, שאם אני רוצה להעביר מסר למאן דהוא וגם מעוניינת שזה יובן על ידו – הרי שבלית ברירה עלי לנטוש את תורת אמי, לרדת לרמתו ולדבר בשפתו הגסה והמגעילה, אפילו שאין זו חוכמה גדולה או כבוד לנקוט בלשון זרה לי עת עולה בכך הצורך, כשהתנאים בשטח מכתיבים זאת. יחד עם זאת, מבחינתי, הסיפוק מכך שהמסר הובן, אינו שקול כלל להחלפת דעות מנומסת ומכובדת, אותה אני מעדיפה, כמובן.

נעזוב ברשימה זו את העובדה שמי שהתחרע ושָצַף ביוב היה (כמה מפתיע, הא?) מהצד הפחות מוצלח של האנושות, זה שחייו מוכתבים בידי אותו אבר מיותר. אני רוצה להתרכז פה במשהו פורה הרבה יותר, בשאלה אם כאשר דעות מסוימות של אדם אינן מוצאות חן בעינינו, האם עלינו להתנער מדבריו בצורה גורפת, גם כאשר משמיע הלה דעות העולות בקנה אחד עם אלה שלנו. מה דעתכן?

מצאתי לנכון לשתף את הוידאו הזה, משום שהדברים אותם השמיעה הגברת נכונים וחשובים וכדאי מאוד ללמוד מהם. האמת, לא ציפיתי לתגובות מתלהמות (אני מתעקשת עדיין להיות תמימה) כגון: "מה את מתפלאה על ההסברה אם בחרתם ושלחתם בריון להיות שר חוץ?" ודאי שאני מתפלאה והרבה מאוד, כי אני לא בחרתי מזה שנים משום שלא היה לי את מי לבחור. זו בחירה שלי, היות ואינני מוכנה לבחור את "הפחות מושחת" או את "הרע במיעוטו", כפי שמציעים לי כמה חסרי הגיון. אני רוצה לבחור את מי שמייצג אותי ואת דעותי, כי זו המשמעות האמיתית של מילוי חובתי האזרחית ולא ללכת לקלפי כדי לשים במעטפה פתק חסר משמעות עבורי. כמו כן, לא אני מיניתי את שרי הממשלה, להם אני מתנגדת בנמרצות בגלל התנהלותם הכושלת, שלא לדבר על מושחתותם. כמה מהר נוהגים חסרי הבורג לשפוט את זולתם על סמך מלים ספורות אותן שירבטו ובלי ללמוד עליהם קודם לכן.

תגובה נמהרת אחרת (וסליחה על שאני מצטטת דברי בלע) האשימה אותי בימניות ובשליטה על עם אחר. נו… גם אם ימות המשיח יגיעו, ימנית לא אהיה, לפחות לא במובן המסורתי של המונח. אמנם אני דוגלת במסורת, אך לא זו הדתית והפרדת הדת מהמדינה היא נר לרגלי; אני גאה ביהדותי, אך לא בזו המבוטאת והמבוזה בידי הדתיים הקיצוניים של היום. גם שמאלנית לא אהפוך, כי לעולם לא אתמוך במי שרוצים לרצוח את עמי ולהשמידו. בנוגע לשליטה על עם אחר, גם אני מתנגדת לה ובהחלט בנחרצות, אך יחד עם זאת, לעולם לא אעלה בדעתי לצאת ולסקול את החיילים בני עמי השומרים עלי, רק משום שהדמוקרטיה מאפשרת לי להביע מחאה. אני יודעת שנעשים מדי פעם דברים שלא יעשו בידי קלגסים ואני מתנגדת לכך בכל תוקף. אינני מצדיקה כלל את מעשיהם וסבורה שיש להעניש את הסוטים מן הדרך האנושית עליה חונכנו, הן כיהודים והן כישראלים. אך הם אינם הכתובת, את המחאה להמצאותם במקום בו הם מוצבים יש להפגין מול אלה ששלחו אותם. אין מתעללים בשליח! מה עוד שזה בשר מבשרינו וילד מילדינו.

יחד עם זאת, אין טעם להתווכח עם עובדות. עובדה היא, שמאז הוקמה גדר ההפרדה, אין פיגועים בישראל או שקל יותר לסקלם. פתאום שקט! ומה רע בכך? מותר לנו לחיות בשלוה, לא? דא עקא, שאיך שהדברים נעשו, כל תכנון והקמת החומה – היו עקומים ומקוממים. גם אם מדובר בפלשתינים, הרי שהם עדיין בבחינת בני אדם וככאלה – אנו מצווים (מהתורה!!!) להתיחס אליהם בכבוד הראוי ולא לגזול מהם את אשר להם, גם לא את אדמתם! לא כולם אויבינו! לדרוס אותם, לגזול מהם את זכויותיהם ושאר פעולות רעות ומבישות, זו אינה דרך היהדות. אמנם, "בא להרגך – השכם להרגו" (ברכות נח א, סב ב; יומא פה ב), אך אם אינו בא להרגך, למה זה תתעלל בו?

מעיון בויקי על העיתונאית הנמרצת הזו, מלאני פיליפס, עולה כי בין שאר דעותיה הרדיקליות, מתנגדת הלה באופן גורף להומוסקסואליות. להלן ציטוט מויקיפדיה:

She opposes civil partnerships for homosexuals, calling them "toxic," and arguing that "the traditional family […] has been relentlessly attacked by an alliance of feminists, gay rights activists, divorce lawyers and cultural Marxists who grasped that this was the surest way to destroy Western society."[29] She argued that giving IVF fertility treatment to lesbians would "help destroy our understanding of human identity," and said the opposition to it represents "a fight back to save our civilisation."

על הפסקא הזו תבוא רשימה נפרדת, כמובן. לענין הרשימה הנוכחית, מה שחשוב זו התהייה, אם – בגלל שדעותיה בנושאים מסוימים שונות משלי ואינני מכבדת אותן כלל (מה לעשות, אין לי סבלנות או אהדה למי שפועל נגדי ואינו מאפשר לזולתו לחיות כראות עיניו) – אני אמורה לדחות גם את אלה הנושקות לשלי (תרתי משמע)? לא נראה לי. האם לכן?

הגרסא המקוצרת:

"דִּבְרֵי חֲכָמִים, בְּנַחַת נִשְׁמָעִים־מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל, בַּכְּסִילִים" (קהלת ט',י"ז)