ארכיון תג: הפועל ראשון-לציון

אלימות Violence


ביד חזקה ובזרוע נטויה

With a strong hand and an outstretched arm

אוי, מהיכן להתחיל? איפה נמצא את שורשי הדבר הרע הזה שעומד עלינו לכלותינו? האם בכיבוש המשחית, בשלטון על עם אחר, בהקלת הראש באלימות, ברצח פוליטי שלא הופנם, במה? וכאשר נמצא, איך נוכל לתקן, הכיצד נברא את הרע מקרבנו?

Oy, where to start? Where do we find the roots of this evil thing that stands over us to destroy us? In the corrupting occupation, in the rule of another people, in belittling violence, in the political assassination that wasn't assimilated, in what? And when we find, how can we correct, how can we cut out the evil from among us?

תמוה בעיני מאוד ששריפת המועדון היא שגרמה לתקשורת לצאת מגדרה ועכשו ודאי גם השופטים יתחילו להחמיר בעונשיהם של האלימים במגרשים. לא פגיעה בנפש, לא התעללות בחפים מפשע – אלא שריפה, ביעור של חומר. אני תוהה היכן הערכים שלנו. אז הלכה ההסטוריה של בית"ר ירושלים, אז מה? האם המעשה הזה שקול כנגד פגיעה באנשים?

It is very strange to me that the burning of the club is what caused the media to go out of its way and now surely the referees will also start to aggravate the punishments of the violent in the areas. No harm to the soul, no abuse of the innocent – but burning, eradication of matter. I wonder where our values ​​are. So the history of Beitar Jerusalem went, so what? Is this act weighed against harming people?

הגשש החיוור – אוהד כדורגל

HaGashash HaHiver – A Football Fan

פעם, כשהייתי צעירה יותר, אהבתי כדורגל – הן לשחק (הייתי צעירה, כן?) והן לצפות במשחקים, תחילה באצטדיון המכתש בגבעתים ולימים גם במגרש שמאחורי הבית בו גרתי בראשון לציון. אם כבר רעש בשבת בצהרים, אז עדיף לצפות בו, כי לישון אי אפשר היה. היתה אוירה נחמדה ולא יותר מדי מתח, כי באנו לראות גולים ולהנות מתצוגת הכדורגל ולא כדי ללכת מכות זה עם זה רק בגלל שהזולת אוהד את הקבוצה האחרת. זה היה בתקופה שיוהן קרויף ואייאקס אמסטרדם משלו בכיפה והלהיבו את הקהל במהלכיהם המרהיבים. חוצמזה, הפועל ראשון לציון לא היתה מעצמת כדורגל, על אף היותה אחת הקבוצות הותיקות בארץ (יעקב חודורוב האגדי עמד בשער), ובסך הכל באנו לעודד את הקבוצה של עירנו האהובה.

Once, when I was younger, I loved football – both to play (I was young, yes?) and to watch games, first in HaMakhtesh Stadium in Givatayim, and later also in the field behind the house where I lived in Rishon LeZion. If there is already noise on Saturday at noon, then it is better to watch it, because sleep was impossible. There was a nice atmosphere and not too much tension, since we came to see goals and enjoy the football show, and not to beat each other just because the other is a fan of the other team. This was at a time when Johan Cruyff and Ajax Amsterdam ruled the roost and excited the audience with their spectacular moves. Besides, Hapoel Rishon LeZion was not a football power, despite being one of the oldest teams in the country (the legendary Ya'akov Hodorov stood at the gate), and we just came to cheer up the team of our beloved city.

עד שקבוצת בית"ר ירושלים הגיעה להתמודד עימנו. לשבת בתוך הקהל של בית"ר, לשמוע את הקללות והנאצות, לא היה נעים כלל וכלל. חבר'ה הלכו מכות על באמת (לראשונה בחיי חזיתי במכות!!!) ולולא השוטרים שבאו להפריד, מי יודעת מה עלול היה להתפתח. השוטרים הסתפקו בהפרדת הנִצים ובלעמוד ביניהם לבל יתלקח קרב נוסף. לא היו מעצרים של המתפרעים. מאחר ולא הייתי מכורה לשינון המשחקים, אינני זוכרת את התוצאה. אולי משום שיכולנו להתפזר בשקט לבתינו, יתכן והיה תיקו או נצחון לבית"ר ואוהדיהם לא שרפו לנו או אותנו.

Until the team of Beitar Jerusalem came to play with our team. Sitting inside the crowd of Beitar, hearing the curses and insults, was not pleasant at all. Guys started beating each other for real (for the first time in my life I saw beatings!!!) and if not for the cops who came to separate, who knows what might have developed. The policemen were satisfied with separating the fighters and standing between them lest another battle should break out. There were no arrests of the rioters. Since I was not addicted to memorizing games, I don't remember the result. Maybe because we could have quietly dispersed to our homes, there may have been a draw or a victory for Beitar, so their fans did not burn anything ours or us.

ועל מה מדובר כאן בסך הכל? כולה משחק, ספורט!!! איפה הפרופורציה, למען השם? ישנם אוהדי קבוצות בכל העולם וגם אנגליה "המנומסת" אינה נקיה מאותם בריונים שמוכרחים להשתית טרור בקרב הצופים, אך קשה להבין מה גורם למאן דהוא, שיתכן כי בחיים הרגילים הוא נחמד ונעים-הליכות, להפוך לחיה רעה, מזת-רעב לקרב ומשוגעת שאינה רואה את הצד השני ואינה מסוגלת אלא לאכול אותו על תוכו וקרביו. מזכיר לכן עם מסוים, שנחשב לדיקן ומנומס, שוחר תרבות וכו', שבמחי מנהיג הפך לחיה נאצית? מה גורם לזה? האם הקלות שבה אפשר להתעלל בחלש והעידוד מצד השלטונות במקום לפעול בנחישות כדי למגר את הרע מקרבנו?

And what is this all about? It's just a game, a sport!!! Where is the proportion, for God's sake? There are fans of teams all over the world, and even the "polite" England is not free from those thugs who have to instil terror among the spectators, but it is difficult to understand what causes somebody, who in normal life is nice and pleasant-mannered, to turn into an evil beast, bellicose and crazy, who doesn't see the other side and is unable but to eat the other completely, including their innards. Does it remind you of a certain people, who was considered punctual and polite, culture-loving, etc., who one fell swoop of a leader became a Nazi beast? What causes this? Is it the lightness with which one can abuse the weak, while the encouragement on the part of the authorities instead of acting resolutely to eradicate the evil from among us?

אצלנו זה חוסר חינוך מהיסוד, משחר ילדותנו, הן של ההורים והן של סוכני החינוך האחרים. מי שהעלים עין וגלגל עיניו לשמיים בהשלמה למרות האלימות כלפי מפגיני "שלום עכשו" (מה שהוביל לרצח אמיל גרינצוייג ז"ל), בזמן שמשתוללי תג מחיר שרפו מנזרים, בעודם מצפצפים על שלטון החוק ועושים כישר בעיניהם ואף אחד אינו מעז לעצור אותם ובעדם. מי שלא נקט עמדה תקיפה נגד אלה, מקבל עכשו את שריפת המועדון, כאילו שזו הפתעה ולא מציאות חזויה מראש. ועכשו מקוננים הכל על רכוש שנשרף ואבד לעד, במקום לקונן על הרוח שלא השכלנו להנחיל לאלה.

For us, it is a lack of education from the beginning, from our childhood, both of the parents and of the other educational agents. Those who turned a blind eye and rolled their eyes to heaven in spite of the violence against the "Peace Now" protesters (which led to the murder of the late Emil Grunzweig), while price tag riots burned monasteries, while deriding at the rule of law and doing what they feel like, and no one dares to stop and prevent them. Those who have not taken an aggressive stance against these, now getting the burning of the club, as if it were a surprise and not a predicted reality. And now, all are lamenting about property burned and lost forever, instead of lamenting the spirit we have not been able to instil in these.


הודעה בפייס: זה ג'יג'י, מצאתי אותו לפני שעתיים מחוץ לבית שלי, הוא היה מאוד רעב וכשקיבל אוכל התחיל לקפוץ, לעמוד על שתיים וללקק, הוא בן 4, מסורס, ויש לו שבב אבל הבעלים שלו לא רוצה אותו, הוא ממש מתוק, מתמסר ומתפנק… פרטים אצלי, וגם אם אתם לא רוצים בבקשה תשתפו, כדי שנוכל למצוא לו בית אוהב. תודה!

Message on Facebook: This is Gigi, I found him two hours ago outside my house, he was very hungry, and when he got food he started jumping, standing on two and licking, he is 4 years old, neutered, and he has a chip but his owner does not want him, he really sweet, devoted and pampered… Details with me, and even if you don't want please share, so we can find him a loving home. Thanks!

ואז אינך יכולה שלא להתעצב אל לבך ולתהות הכיצד הגענו עד הלום. לדעתי, זה אותו שורש של חוסר חינוך, של אלימות במקום הידברות, של זלזול באחר, שאינו אתה. אמי זצ"ל נהגה לומר שגם לחיות יש נפש ואסור לגרום להן צער. "הבעלים שלו לא רוצה אותו". מהיכן זה נובע? למה אפשר לעשות לבעלי חיים את מה שאסור לעשות לבני אדם? אם מאן דהוא היה זורק ונוטש כך את צאצאו או מישהו אחר שעליו הוא אחראי, מה היו עושים להלה? למה אין חוקים שוים? ואידך זיל גמור. משרד החינוך צריך להתנער ולהתחיל לחנך, אבל ממש!

Then you can't help but grieve in your heart and wonder how we got so far. In my opinion, this is the same root of lack of education, of violence instead of dialogue, of contempt for the other, who is not you. My mother of blessed memory used to say that animals also have souls and we must not cause them anguish. "His owner does not want him". Where does this come from? Why is it allowed to do to animals what is forbidden to do to humans? If someone would throw away and abandon their offspring or somebody else for whom they are responsible, what would they do to them? Why are there no equal laws? As for the rest – go and learn it. The Ministry of Education should shake up and start educating, but really!

שלושת הקופים