ארכיון תג: זכר הנופלים

יום הזכרון לחללי צהל ה'תשע"ח Memorial Day for IDF Soldiers

 

במה ליום הזכרון ה'תשע"ח בחדרה A platform for Memorial Day in Hadera

במה ליום הזכרון ה'תשע"ח בחדרה A platform for Memorial Day in Hadera

בפאריס, החיים כרגיל, שגרה. אני מדמיינת לעצמי איך בארץ אנשים עוברים לדום בדיוק בשעה 11 בבוקר כשהצפירה מפלחת את חייהם לדקותיים.

In Paris, life as usual, routine. I imagine how in Israel people go to attention at exactly 11 am when the siren breaks into their lives for two minites.

מוזר להיות פה בלי שירי האבל שמן הסתם משודרים ברדיו, בלי להאזין לסיפוריהם של הנופלים, בני המשפחות השכולות, החברות/ים, בני/בנות הזוג, אחיהם לנשק וכו'. מוזר להעביר את היום הזה בלי כל אלה.

It is strange to be here without the mourning songs that are probably broadcast on the radio, without listening to the stories of the fallen, their bereaved families, friends, spouses, brothers in arms etc. It is strange to pass this day without all this.

בבית הכנסת, עורכים בצנעה תפילה מיוחדת לזכר הנופלים. שומרים עלינו מכל עבר, אך התחושה שלי מוזרה מאוד. אין לי ממש תחושת בטחון. אלה אינם חיילינו, לא החיילים של העם שלי. אני משתדלת לבלום כל הבזק של חרדה שצץ לי ולהתרכז בטקס, למרות שהדמיון שלי משתולל ואינו מרפה. אני מקוה ששום דבר לא יקרה לאף אחת מאיתנו, שאף מוסלמי ארור לא יחליט להשבית לנו את ההתכנסות.

In the synagogue, a special prayer is held in memory of the fallen. We are protected from all sides, but I feel very strange. I don't really feel safe. These are not our soldiers, not the soldiers of my people. I try to block every flash of anxiety that comes to me and concentrate on the ceremony, even though my imagination is rampant and does not let go. I hope that nothing will happen to any of us, that no bloody Muslim will decide to sabotage our gathering.

הערה לסדר:

עם השנים, הופך יום הזכרון ליום שנוי במחלוקת עבור חלקים שונים של האוכלוסיה. פעם, זה היה יום מלכד, כך היה האתוס בזמני. היום, כנראה כבר גר זאב עם כבש ויש המציינים את היום הקשה והרגיש הזה עם אויבינו. אנחנו אמנם מדינה דמוקרטית וכל אחד רשאי להתאבל כראות עיניו, אך יש חוסר רגישות משווע, שלא לומר התרסה גסה, כלפי אלו שכואבים את נפילת יקיריהם בידי מבקשי נפשנו, בני אותו עם עימם הם משתפים את אבלם.

Note to order:

Over the years, Memorial Day is becoming a controversial day for different parts of the population. Once, it was a cohesive day, so was the ethos of my time. Today, it seems that the wolf already lives with the lamb, and there are those who mark this difficult and sensitive day with our enemies. We are indeed a democratic country and everyone is entitled to grieve as they sees fit, but there is a terrible lack of sensitivity, not to say crude defiance, to those who are hurt by the fall of their loved ones by those who seek our lives, the same people with whom they share their mourning.