ארכיון תג: חג מולד שמח

פסטיבל החג של החגים Holiday of the Holidays Festival

חיפה חיפה – החג של החגים ה-20

Haifa – the 20th Holiday of the Holidays

הו-הו ימים טובים!

Ho-ho-ho the Good days!

רק הבוקר נודע לי, לא שמתי לב שדצמבר כבר באמצע. בדרך כלל עושים את זה מתחילת החודש במשך ארבעה שבתות, עד כמה שזכרוני אינו מטעֵני (ובגילי זה בהחלט עלול לקרות). כמעט והתפתֵתי לקחת את ביאטריס ולנסוע לשם, אך היו לנו התחיבויות קודמות עם הנכדים, כך שדחינו, ובשבת הבאה, בלי נדר, ננהה לחיפה הצוהלת.

Only this morning I heard about this. I haven't noticed that we are already at the middle December. Usually, they start it at the beginning of December for four Shabbats, if my memory still serves me. At my age, it's a beat tricky… I was very tempted to take Béatrice and go there, but we had previous engagements with the grand kids, so we postponed it. Next Shabbat, G-d willing, we'll follow to merry Haifa.

‎מקהלת בת-קול: אווה מריה

‏Bat-Kol Choir: Ave Maria

עדיין לא חויתי זאת ואני בהחלט מסוקרנת. ביאטריס רוטנת שדוקא בארץ הקודש אני נוהה אחר חגים לא לי. טוב, על הקשקוש המוסלמי אני מוותרת מראש, אבל אני מוצאת קסם בקישוטים הנוצריים ובאוירה החגיגית ובעיקר כשסנטה מתבטא בערבית.

I haven't experienced yet and I'm certainly curious. Béatrice is not happy and mumbles that I insist to practice these strange holidays that aren't mine, specifically in the Holy land. Well, I pass in advance on the crap Muslim religion, but I find magic in the Christian decorations and in the festive atmosphere, especially when Santa expresses himself in Arabic.

 

Aghani El Milad – Arabic Christmas Songs

להלן כמה אנימציות משעשעות ברוח החג.

With the spirit of the holiday, here are some amusing animations.

Best Christmas Animation – Magic Star

♀♀

Willo the Wisp – Episode 26 – Christmas Box

חג מולד שמח! Merry Christmas

הבתולה הקדושה ואני בנצרת 24.12.2011  The Holy Virgin and I in Nazareth 

שלום, שמחה וששון לרגל חגיגות יום הולדתו של יהודי

Peace, joy and bliss on the celebration of the birthday of a Jew

מנפלאות הכפר הגלובלי.

בתקופת ילדותי ונעורי בזמן הזה, הימים היו ימים רגילים של חול. רק חול וחול, שום דבר חגיגי או משמח. לפעמים, תלוי בתאריך העברי, היתה חנוכה בזמן הזה וכולנו שמחנו ועלזנו להדליק הנרות ולחגוג עם הלביבות והסופגניות. בימים ההם, טרם היינו מוּדעוֹת לענייני בריאות וזללנו לבלי הכר את שאהבנו.

The wonders of the global village.

During my childhood and adolescence at this time, the days were ordinary days. Just regular, nothing festive or joyful. Sometimes, depending on the Hebrew date, Chanukah was at this time and we were all happy to light the candles and celebrate with the latkes and donuts. In those days, we were not yet aware of health matters, so we gorged foods we loved without giving any thought about the consequences.

Metallica – Carol of the Bells 

מי מאיתנו ידעה אז על ישו? הפעם הראשונה בה שמעתי עליו היתה בכיתה ו' או ז' או ח'. אינני זוכרת באיזו כיתה, אך זוכרת היטב שזה היה בשיעור ההיסטוריה בו למדנו שהרומאים צלבו את ישו וכל העולם מאשים אותנו, היהודים, בארוע. הכיתה כולה היתה מבואסת מאוד מן העובדה שכל העולם נגדנו, כולל נטל האשמה שתלו עלינו על שרצחנו בן מעמנו. המורָה לא גילתה לנו את כל האמת, שיהודה איש קריות, משלנו, הוא שהסגיר את רעו. רק ברבות הימים, עת התחלתי להתעניין ולהעמיק יותר בנושא הדתות למיניהן, למדתי פרטים שהוצפנו מאיתנו, כגון שהסעודה האחרונה היתה למעשה ליל הסדר.

Who knew about Jesus? The first time I heard about him was in sixth or seventh grade or eighth grade. I can't remember which class, but I do remember very well that it was in the history lesson where we learned that the Romans crucified Jesus and the whole world accuses us, Jews, of the event. The entire class was very upset by the fact that the whole world was against us, including the burden of blame that was imposed on us for murdering a son of our people. The teacher did not tell us the whole truth, that it was Judas Iscariot, one of ours, was the person who turned over his friend. Only later, when I became more interested and deepened in the subject of various religions, I learned details that were hidden from us, such as the last meal was actually the Seder.

Lizzy the Lezzy – Merry Christmas

עד היום אני תוהה על כל העסק הזה של הנצרות, ובעיקר על שני דברים (לעת עתה, בטח יתווספו עוד בעתיד):

  1. ישו היה יהודי – על זה אין עוררין ואפילו היה מנהג שכדי להפוך לנוצרי, היה על המומר להיות קודם כל יהודי ואחר כך הוטבל לנצרות. אם כך, מדוע אין הנוצרים עורכים ברית מילה? אמנם זה אקט שהיה בין אברהם לבורא, אך גם המוסלמים לקחו ויישמו את המנהג הזה. אם כבר – אז כבר, שיגזרו כמה שיותר.
  2. הסעודה האחרונה הינה מושג רב משמעות בנצרות, אז איך זה שאין המאמינים עורכין סדר כהלכתו? נכון שביהדות הסדר נערך לזכר יציאת מצרים, אבל שוב – גם ישו חגג את החגים היהודיים.

To this day I wonder about this whole business of Christianity, and mainly about two things (for now, probably will be added in the future):

  1. Jesus was a Jew – there is no doubt about this and there was even a custom that in order to become a Christian, the convert had first become a Jew and then baptized. If so, why Christians don't conduct circumcisions? Although this was an act between Avraham and the Creator, the Muslims also took and applied this custom. If anything – then already, let them cut as much as possible.
  2. The Last Supper is a significant concept in Christianity, so how is it that the believers don't make a proper Seder? It is true that in Judaism the Seder was held in memory of the exodus from Egypt, but again – Jesus celebrated the Jewish holidays too.

 

LiberaCarol of the Bells

מדי פעם, אפשר היה לשמוע ברדיו שירים של הגויים שהוקדשו לחג המולד, עם מלא צלצולי פעמונים או חוויות מחג המולד האחרון. לאט-אט חדרה לי לתודעה שיש דבר כזה – חג מולד. אחר-כך, עם האינטרנט וההפתחות לעולם, הכרתי גם גוֹיות שנהגו לאחל לי חג מולד שמח. אז נולדה גם הבדיחה של מישהי, לפיה נחמד לחגוג יום הולדת של יהודי. הפנמתי.

From time to time, you could hear on the radio non-Jewish songs dedicated to Christmas, with a lot of ringing bells or experiences from Last Christmas. Little by little I realized that there was such a thing as Christmas. Later, with the Internet and the opening to the world, I also met non-Jews women who used to wish me Merry Christmas. Then came the joke of someone who said it was nice to celebrate a birthday of a Jew. I internalized.

Jingle Bells

את השיר המסורתי הראשון, שקשור ממש לחג המולד, שמעתי בגיל מבוגר, עת גרתי בקציר, מפי שכנה שגדלה בגולה והחגים של הגויים היו חלק ממסורת הסביבה שלה באופן טבעי, כך שהיא הטמיעה בתוכה את האוירה והמנהגים. היה זה Jingle Bells.

The first traditional song, which is really connected with Christmas, I heard as an adult, when I lived in Katzir, from a neighbor who grew up in the Diaspora and the holidays of the gentiles were part of her surrounding's natural tradition, so that she assimilated the atmosphere and customs. It was Jingle Bells.

כמה שנים לאחר מכן, לקחה אותי מאן דהיא לערוך קניות בסופרמרקט בנצרת (הלה גרה בישוב ליד) והיה משעשע לשמוע ברקע את השיר הזה מושר בערבית, יחד עם שירי חג מולד אחרים. הזוי. כל החיים לימדו את בני דורי שערבים הם בעיקר מוסלמים. ידענו כמובן שיש ביניהם גם נוצרים, אך להפגש איתם – זה היה שונה. חיים = לומדים = חוֹוִים, אם כי בסופו של דבר מתים לא חכמים במיוחד.

A few years later, somebody took me to shop in a supermarket in Nazareth (she lived nearby) and it was fun to hear the song sung in Arabic in the background, along with other Christmas songs. It was hallucinatory. My generation was taught our whole life that Arabs are mainly Muslims. We knew, of course, that there were also Christians among them, but to meet them – that was different. You live = you learn = you experience, although in the end we die not particularly smart.

קישוטים בקינגסטון אפון טיימז 2009  Decorations at Kingston upon Thames

אף פעם לא יצא לי לשהות בחו"ל בחג המולד עצמו. תמיד זה היה בסביבות מארס-מאי או מקסימום עד נובמבר. משל לראות את החג מנגד, אך לא לחוות אותו ממש. נורא-נורא רציתי, אך לא הסתייע. אצלנו, בזמן הזה עוברים ימים רגילים, אחר כך שמונת ימי החנוכה ושוב ימים רגילים. אצלם, כבר מאוקטובר מתחילים בהכנות – הן לחג המולד והן לחגיגות סוף השנה. מקשטים את הרחובות, החנויות והקניונים – כל מה שאפשר, שלטים ודמויות של סנטה קלאוס וחבורתו מתנוססים על כל צעד ושעל וכמובן יש את העצים המסכנים שכורתים כדי לסחוב לבתים ולתלות עליהם מכל טוב הצ'צ'קס.

I never went abroad during Christmas. It was always around March-May or at most until the end of November. As if to see the holiday on the threshold, but not to really experience it. I wanted to very-very, but it did not happen. With us, during this time, ordinary days pass, then the eight days of Hanukkah and again ordinary days. With them, they are starting their preparations since October – both for Christmas and for the end of the year celebrations. They decorate the streets, the shops and the shopping malls – everything they can. Signs and figures of Santa Claus with his entourage stand at every turn, and of course there are the poor trees cut to carry homes and hang on them all those chachkes.

עץ חג מולד בחנות כל-בו בקינגסטון אפון טיימז   Christmas tree in a  department store at Kingston upon Thames

ערב חג המולד בשנה שעברה היה נר חמישי של חנוכה וביקרתי בנצרת. תכננתי לבקר קודם כל בחיפה, לחוות את החג של החגים ואחר כך להגיע לנצרת, כדי לחזות בהדלקת עץ חג המולד. איך אומרין: האשה מתכננת וא-לוקימה משנה לה את התוכניות. היתה שבת ועד שקמנו, נהיה כבר מאוחר ויצאנו לדרך רק אחר הצהרים. ויתרנו על חיפה ושמנו פעמינו הישר לנצרת, מרחק של כ-45 דקות נסיעה מקציר. הגענו כשעה לפני תחילת ההכנות לתהלוכה המסורתית, כך שהיה לנו מספיק פנאי לבקר בכנסיית הבשורה ואפילו לצלם תמונות בפנים. החויה היתה נחמדה (בבקשה לשים לייק לאלבום, תודה מראש). היינו נשארות לתהלוכה, לולא הגשם שהחל לרדת והבריח אותנו לָתוּר מחסה בתוך המכונית הפונה חזרה הביתה.
Last Christmas Eve was the fifth candle of Chanukah and I visited Nazareth. I planned to visit Haifa first, to experience The Holiday of Holidays and then go to Nazareth to see the Christmas tree lighted. How we say: the woman plans and the G-dess changes her plans. It was Saturday and until we got up, it was already late and we only set out in the afternoon. We gave up on Haifa and headed straight to Nazareth, a 45-minute drive from Katzir. We arrived an hour before the preparations for the traditional procession began, so we had enough time to visit the Basilica of the Annunciation and even take photos inside. The experience was nice (please put like on the album, thank you in advance). We would have stayed for the procession, had it not been for the rain that had begun to fall and drove us look for shelter in our car heading back home.

סנטה ואני בנצרת 24.12.2011  Santa and I in Nazareth

השנה, אצלנו זה יוצא על יום עבודה, כך שנבצר ממני להגיע ולחוות שוב. אולי בשנה הבאה בפאריס המוארת?

This year, it is on a day's work, so I can't go and experience again. Maybe next year in enlightened Paris?

הפנתר הורוד – חג מולד ורוד מאוד

The Pink Panther in – A Very Pink Christmas