ארכיון תג: חוף ים

ידה בתוך ידי Her Hand in Mine

 

שקיעה באופק Sunset on the horizon

שקיעה באופק   Sunset on the horizon

ידה בתוך ידי

ידי בתוך ידה

שקיעה באופק

שתיקה, הלמות הדופק

 

ורק הים

גליו שולח

אל חוף אדיש

 

Her hand in mine

My hand in hers

Sunset on the horizon

Silence, pounding pulse

 

And only the sea

Sends its waves

To an indifferent beach

חוף אדיש  An indifferent beach

חוף אדיש   An indifferent beach

 

הֵרָגַע, אני לסבית Calm Down, I'm Gay

Karen McCrocklin – The gift of living gay

יש משהו בגברים שמביא לי את הסעיף. אין לי חיבור איתם.

There is something about men that drives me nuts. I don't have a connection with them.

אישה שומעת 'לא', מבינה שאינה רצויה, נסוגה וממשיכה הלאה. היא אינה ממשיכה לתקוף. זה בדור שלי, כי בדור הצעיר הן מתחילות להתנהג כמו גברים, כאילו שלהיות לסבית פירושו שיש לך גם טסטוסטרון. אין לך, תפנימי! גברים אינם שומעים 'לא' או שהם אולי כן שומעים, אך מתעלמים. כאילו שהאוזניים שלהם מסננות את מה שלא נוח או מתאים להם ללא שום התחשבות בזולתם. ראיתן מימיכן גבר מתחשב? גם לא הומו, גם לא טרנסג'נדר ששינה את מינו מגבר לאישה. גבר תמיד נשאר גבר. זה הנסיון המר שלי מהם.

A woman hears 'no', realizes that she is not wanted, withdraws and moves on. She does not continue to attack. That happens in my generation, because in the younger generation women start behaving like men, as if being a lesbian means you have testosterone as well. Get it into your mind – you have not got it! Men do not hear 'no' or they may hear, but ignore it. As if their ears were filtering out what was inconvenient or inappropriate for them without any regard for others. Have you ever seen a considerate man? Neither gay nor transgender who changed his sex from man to woman. A man always remains a man. It's my bitter experience with them.

למחצית הפחות מוצלחת של האוכלוסיה יש את הדחף הזה להדחף כל הזמן ובעיקר כשאין הם רצויים. עברנו כבר את עידן הציד, עברנו כבר את השלב בו צריך היה הזכר להפעיל את שריריו כדי לשרוד ולפרנס. היום זה אחרת. גם האשה יכולה לפרנס, היא בהחלט מסוגלת להביא פרנסה הביתה. זו גם יכולה היתה להיות מכובדת, לוא היו משלמים לאשה בצורה שוה כמו שמשלמים לגבר. פעם זה יקרה. אני אישה אופטימית.

The less effective half of the population has this urge to be pushy all the time, especially when they are not wanted. We have already passed the hunting era, we have already passed the phase when the male had to use his muscles to survive and support himself and his family. Today it's different. A woman can make a living, too, she can definitely put bread on the table (and not just the one she baked). It would also be respectable if a woman got paid equally as men. It will happen at some point. I'm an optimistic woman.

לייזה מינלי וג'ואל גריי – כסף מניע את העולם

Liza Minnelli & Joel Grey– Money makes the world go round

נסעתי לחוף הים כדי לצלם כמה תמונות של קיץ ישראלי לקראת התערוכה בשם זה העומדת להפתח בחודש הבא. ישנם כמה מאפיינים ישראליים לקיץ אצלנו, מה שאין במקומות אחרים. אמנם ישנם מקומות נוספים שהקיץ בהם דומה לזה הישראלי, אך כל מקום והיחוד שלו, למרות הדומה. מה זה מאפיין של קיץ ישראלי שאין בשום מקום בעולם? מטקות. אין את המשחק הזה על חוף הים בשום מקום אחר בעולם. זו המצאה ישראלית. מה שמפליא אותי, זה שהישראלים לא הביאו איתם את המטקות לארצות אליהן הם נדדו.

I went to the beach to take some pictures of an Israeli summer toward the exhibition with that name which is due to open next month. There are some Israeli characteristics of the summer here, which are not in other places. Although there are other places where the summer is similar to the Israeli one, but every place and its uniqueness, despite of the similarity. What is the characteristic of an Israeli summer that doesn't exist nowhere in the world? Matkot. This game can't be found on any beach anywhere else in the world. This is an Israeli invention. What amazes me is that the Israelis did not bring the Matkot with them to the countries they had immigrated to.

Let's Play Matkot

מצאתי על החוף כמה גברים בגילי מקפצים כבני אילים זה מול זה ומקפיצים זה לזה את הכדור. גברים, איני מתרשמת מהם. הייתי שמחה למצוא נשים במקומם, אך זה מה שהיה. התישבתי על החול ומיקמתי את המצלמה בצורה כזו, שלא תהיה מול השמש ותשחיר לי את התמונות. גם רציתי שהדמויות שלהם תצאנה מטושטשות מעט ולא ברורות והכי חשוב – שלא ישימו לב שאני מצלמת אותם. אני מעדיפה תמיד הבעות טבעיות ולא מלאכותיות, מה שקורה כשהמצולמים מודעים להיותם בפריים של מישהו.

I found on the beach some men my age hopping like rams' cubs against each other and bouncing the ball to each other. Men, I'm not impressed by them. I'd love to find women in instead, but that's how it was. I sat on the sand and positioned my camera in such a way that it would not be in front of the sun and blacken the pictures. I also wanted their images to go a bit blurred and unclear, and most important – not to notice that I was photographing them. I always prefer natural and not false expressions, which happens when the subjects are aware of being in someone's frame.

אחד הכדורים נחת לידי. אחד הגברים בא לאסוף אותו. הוא הביט בי ולא אמר דבר. למה שיבקש סליחה? הרי זה שמוק ישראלי מצוי, לא מישהו שאשה נורמלית תתרשם ממנו. הוא גם לא שאל למעשי, מה שאמר לי שהוא לא חשב שאני מצלמת אותם, אלא את הים. כבר טוב. אחרי זמן-מה, הם סיימו לשחק ובאו לשבת על כסאות הים כדי להשיב את נשימותיהם ולנוח. זה שבא לקחת את הכדור קודם לכן ולא טרח להתנצל, צעק לעברי: "הי, גברת, רוצה לשתות איתנו?" אני? גברת? ועוד בצעקות? לא טרחתי לענות.

One of the balls landed near me. One of the men came to pick it up. He looked at me and said nothing. Why should he excuse himself? After all, this is a typical Israeli shlong, not someone that a normal woman would be impressed by. He also did not ask what I was doing, which told me he did not think I was photographing them, but the sea. great. After a while, they finished playing and came to sit on the sea chairs to regain their breath and rest. The one who came to take the ball earlier and did not bother to apologize, shouted at me, "Hey, lady, you want to drink with us?" Me? A lady? I did not bother to reply.

Morgana Bailey – The danger of hiding who you are

במשפט אחד:

אני חושבת שהצלחתי. יצאו תמונות טובות למדי.

In one sentence:

I think I succeeded. Pretty good pictures came out.

פנים מוּכָּרוֹת Familiar Face

אבבא – הוידאו האחרון

ABBA – The Last Video

"את מוכרת לי", היא אומרת וטופחת על מצחה, ארשת פניה מתוחה, מתאמצת להזכר. "מאין?" חיוכה מהוסס.

"You look familiar," she says, patting her forehead, the expression on her face tense, trying to remember. "Where from?" Her smile faltering.

ישר זיהיתי אותה, עוד מקודם, עת התהלכה על קו המים ודמותה היתה רק כתם צבעוני. בגד הים השלם שלבשה לא התיר מקום לספק – זו היתה היא.

I recognized her, even earlier, as she walked along the waterline and her figure was just a coloured stain. The whole swimsuit she was wearing made no room for doubt – it was her.

בפעם הקודמת בה נפגשנו היו הנסיבות דומות – שבת בצהרים, חוף-ים, מזג אויר חמים ונאה. גם אז לבשה בגד ים, אם כי אחר מן הסתם, וזה גם היה בחוף-הים של נתניה, לא של גבעת אולגה.

Last time we met, the circumstances were similar – Saturday around noon, on the beach, the weather was warm and nice. Even then she wore a swimsuit, though probably another one, and it was also on the beach of Natanya, not on Givat Olga's.

לא התכוונתי לפנות אליה. קיויתי שהיא תחלוף, היתה כלא היתה. יש סיבה לכך שלא היינו בקשר כל השנים הללו. היא אשה נחמדה, אך שתינו לא התחברנו זו לזו. קורה. לא מצאנו כל טעם לצאת מדי פעם לשתות משהו יחד כידידות. עכשו היא מנסה להזכר מי אני ואני מתלבטת אם לגלות לה.

I was not going to approach her. I hoped she would pass as she wasn't here at all, just gone. There's a reason why we have not been in touch all these years. She is a nice woman, but we did not hook up. It happens. We found no point in going out occasionally to have a drink together as friends. Now she is trying to remember who I am and I'm debating whether to tell her.

העמדתי פנים שאיני מכירה אותה. "אין לי מושג", השבתי. "אולי מהצבא?"

I pretended not to know her. "I have no idea," I replied. "Maybe from the army?"

Vitamin Sea

חוף ים ויטמין סי Beach vitamin sea

כולנו זקוקים לויטמין סי We all need vitamin sea

מכירות את ההרגשה הזו שבעטיה אתן עושות דברים שלא תכננתן מראש? משהו מושך אתכן לכיוון מסוים, למקום כלשהו, למרות שהתכוונתן להגיע למקום אחר?

Are you familiar with this sense which makes you do things you haven’t planed? Something drags you to a certain direction, some place, despite that you intended to go to another place?

יום ששי, יום קניות. אני נכנסת לסופר בכניסה לעיר כדי לקנות כמה דברים לשבת. כרגיל, לא משנה באיזה יום של השבוע אני מגיעה לשם, אין משקה סויה במתיקות מופחתת, למרות שהערתי להם מליון פעמים. נדיר שיש, מה שחוסך לי 2 ₪ שלמים מהמחיר שגובים בסופר ליד הבית. לפעמים משתלם להסחב כמה קילומטרים, שלא לדבר על הפעילות הגופנית.

Friday, my shopping day. I go into the supermarket at the entrance of the city to top up with some groceries I need for Shabbes. As usual, no matter which day it is, I can't get reduced sweetness soy milk, despite that I told them a million times. They rarely have, which saves me 2 whole NIS of the price the supermarket near my home charges. Sometimes it pays to schlep a few miles, not to mention the exercise.

בעודי עומדת ליד הקופה, ממתינה לתורי, אני מביטה מבעד לחלון ומבחינה בדוכנים אחדים במתחם הקניות שממול. אלה לא היו שם לפני כן וחשבתי שיהיה נחמד להציץ בהם. איני נוהגת לשוטט בלי מטרה רק כדי להתבונן בחלונות ראוה של חנויות וגם לא לבדוק דוכנים למיניהם, אך הפעם משך אותי משהו עלום לחצות את הכביש כדי לראות מה המרכולת המוצגת.

While waiting in the queue for the cashier, I looked through the window at the shopping complex, and noticed a few stands. They weren't there before, so I thought it would be nice to have a look. I don't have the habit of wandering aimlessly just for window shopping, as well as checking stands, but this time something drew me to cross the street in order to see what merchandise is there in the display.

הדוכן הראשון היה לא מעניין. תכשיטים מפלסטיק לא ממש מעניינים אותי. השני היה שומם. אשה נאה ישבה שם, מפהקת. אני מעיפה מבט בסחורה המוצגת, עבודות יד, וחיוך רחב מאוזן לאוזן מתפשט על פני ללא יכולת לעוצרו. אני מתבוננת בתמונה כחולה בהירה של ים, גלים לבנים בתוכה והכיתוב הוא שעושה לי את זה: I need vitamin sea. כמה חמוד, כמה מתוחכם!

The first stand wasn't interesting. I'm not into plastic Jewelry. The second was desolated. A nice-looking woman sat there, yawning. I glanced at the displayed merchandise, handcrafts, and a wide smile spreads on my face from ear to ear, without being able to stop. I watched a pale blue picture of a sea with white waves, and the caption does it for me: I need vitamin sea. How cute, how sophisticated!

♀♀

בקצרה:

לפעמים החיים צופנים בחובם הפתעות נעימות.

In short:

Sometimes life hides nice surprises within.

מים Water

076

החול הרך מזמין להלך עליו   The soft sand invites to walk on it

א. בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ  ב. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.

1 In the beginning God created the heaven and the earth.

And the earth was without form, and void; and darkness was upon the face of the deep. And the Spirit of God moved upon the face of the waters.

הגלים הבאים אל החוף

הגלים באים אל החוף The waves approaching the beach

כל חיי רציתי לחיות על שפת מים; אם זה חוף ים, שפת אגם, גדת נחל, נהר… בבית הורי היתה תלויה בסלון תמונה של בקתת עץ בתוך יער עבות, נחל מתפתל עובר ליד הבקתה ונשפך לתוך אגם. תמונה עזת מבע בצבעים חיים של ירוק וכחול וקצת חום בגוונים שנוצרו על ידי משיכות מכחול בולטות. תמיד אמרתי לעצמי שזה בית חלומותי והייתי שמחה להגשימו. לא יצא עדיין.

My whole life I wished to live at the edge of water; weather on a beach, by a lake, by a stream, or at a river bank… At my parents' home, a painting was hanging on the wall in the lounge. It showed a log cabin among a tangled forest, with a winding stream flowing near the cabin, and rolling into a lake. It was an intense expression with vivid colours of green and blue and a little brown, in shades that were created by prominent paintbrush strokes. I always said to myself that this is my dream house and I'd be happy to live there. It didn't happen yet.

027

חוף בגבעת אולגה Giv'at Olga Beach

עם הזמן, הלך והתגבש אצלי החלום לגור על שפת הים. מכל מקומות המים, משכו אותי הגלים אליהם והחול הרך הזמין להלך עליו. אני רואה את עצמי גרה בתוך בית עץ אקולוגי אותו בניתי על גבעה קטנה, במרחק מטרים ספורים מן המים. אמנם טרם חויתי, אך נראה לי שאין כמו להשקיף על הגלים בזמן שאני יוצרת וכותבת, לחזות בציפורים המרחפות ולספוג את הכחול הנפלא. אני מדמיינת את עצמי הולכת לישון לקול רחש הגלים ומתעוררת למוזיקה שהם יוצרים.

With time, the dream of living on the beach grew into me. From all the water places, the waves drew me to them, and the soft sand invited me to walk on it. I see myself dwelling in an ecological log cabin which I built on a small hill, a few meters distance from the water. Indeed, I haven't experienced yet, but it seems to me that nothing compares to observing the waves while creating and writing, watching the floating birds, and observing the wonderful blue. I imagine myself going to sleep to the sound of the waves, and waking up to the music they make.

052

סלעים, מים, חוף  Rocks, water, beach

ועד שזה יתגשם לי, אני אוהבת להגיע לעתים תכופות אל חוף הים ולהנות מטובו.

Until this dream will come true, I like to come often to the beach and enjoy it.

Stamatis Spanoudakis – Thalassa