ארכיון תג: חוצלארץ

שבת שלום, שרון Shabbat Shalom, Sharon

נרות שבת    Shabbat candles

נרות שבת   Shabbat candles

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:

סַבְרִי מָרָנָן.

בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ. וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ.

בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

 

Yom hashishi vayechulu hashamayim veha'aretz vechol tezva'am.

Vayechal elohim bayom hashvi'i melachto asher asah. Vayishbot bayom hashvi'i mikol melachto asher asah.

Vayevarech elohim et yom hashvi'i vayekadesh oto. Ki vo shavat mikol melachto asher barah elohim la'asot.

Savri maranan.

Baruch atah adonai, eloheinu melech ha'olam boreh pri hagafen.

Baruch atah adonai, eloheinu melech ha'olam, asher kideshanu bemitzvotav veratzah vanu. Veshabat kodsho beahavah uvratzon hinchilanu, zicaron lema'aseh bereishit. Ki hu yom techilah lemikraei kodesh, zecher litzeeat mitzrayim. Ki vanu vahartah veotanu kidashtah mikol ha'amim. Veshabat kodshecha beahavah uvratzon hinchaltanu.

Baruch atah adonai, mekadesh ha'shabat.

Translation:

The sixth day. And the heaven and the earth were finished and all their host.

And on the seventh day G-d had finished the work which G-d had made; and G-d rested on the seventh day from all the work which G-d had made.

 And G-d blessed the seventh day, and hallowed it, because G-d rested thereon from all the work which G-d had created and made.

With the permission of my masters and teachers:

Bless​​ed art thou, O Lord our G-d, King of the universe, ​​who createst the fruit of the vine. 

Bless​​ed art thou, O Lord our God, King of the universe,​​ who hast sanctifie​​d us by thy commandments and hast taken pleasure in us, and in love and favor hast given us thy holy Sabbath as an inheritan​​ce, a memorial of the creation — that day being also the first of the holy convocations, in remembrance of the departure from Egypt. For thou hast chosen us and sanctifie​​d us above all nations, and in love and favor hast given us thy holy Sabbath as an inheritan​​ce. Blessed art thou, O Lord, who hallowest the Sabbath.

מחרוזת שירי שבת לילדים

A string of Shabbat songs for children

לשבת יש טעם שונה בחו"ל (מן הסתם). בארץ, ניתן לחוש את השבת כבר משעות הצהריים של יום שישי. בכבישים, התנועה מתמתנת, המכוניות הנוסעות מתדלדלות, ממלאות את צדי הדרכים ואת חניות הבתים. אני מתחילה לחוש את הקדוּשה באויר, זו המקדמת את שבת המלכה ומראה לה את הדרך אלינו. הכנות אחרונות ואז הדלקת הנרות עם זו שמולי בסקייפ או בצותא עם הילדים וצאצאיהם, לפי הנסיבות והתוכניות.

Shabbat has a different flavour abroad (presumably). In Israel, Shabbat can be felt since noon on Friday. On the roads, traffic is diminishing, cars are dwindling, filling the sides of the roads and parking lots. I begin to feel the holiness in the air, the one that welcomes Shabbat Hamalka (Sabbath the Queen) and shows her the way to us. Final preparations and then lighting the candles with the one in front of me on Skype or in the together with the children and their offspring, according to the circumstances and plans.

בחו"ל, לא משנה היכן, אם בפאריז או ברומא, בלונדון, בברלין או ב… החיים והעסקים כרגיל. אין שום תחושה מיוחדת של ערב שבת, גם לא תכונה לקראת המלכה. בתקופה בה גרתי בפינצ'לי, על אף הריכוז הגדול של ישראלים שם, לא חשתי באוירה של שבת. אני מניחה שבגולדרס גרין זה אחרת. אולי.

Abroad, no matter where, whether in Paris or Rome, London, Berlin or… life and business as usual. There is no special sense of Saturday evening, nor any bustle for the Shabbat the Queen. During my time living in Finchley, despite the large concentration of Israelis there, I didn't feel the Shabbat atmosphere. I suppose Golders Green is different. Maybe.

"את שומרת שבת?" היא שאלה אותי בהתחלה.

"לא שומרת במובן החרדי של השמירה, אלא מדליקה נרות, עושה קידוש וכדומה", עניתי. "אחרי זה אני יוצאת לבלות, נוסעת, מחוללת ומתהוללת."

"לזה התכוונתי", הסבירה, "גם אני לא חרדית."

"Do you keep the Shabbat?" She asked me at first.

"Not in the ultra-Orthodox sense of keeping it, but light candles, do the Kiddush and the like," I replied. "After that I go out to have fun, I drive, I dance and have a good time."

"That's what I meant," she explained, "I'm not ultra-Orthodox either."

כבר התחלה טובה. כבר מכנה משותף. כיהודיה וכישראלית, חשובה לי המסורת מאוד. אינני מאמינה בדת ו/או בא-לוהים, אך מחזיקה בדעה שיש לקיים את המסורת היהודית ולהנחילה הלאה, לדורות הבאים, אחרת מה אנחנו? המסורת, מבחינתי, היא הדבק המחזיק אותנו יחד כבנות ובני העם היהודי. למה זה חשוב? כי זה נותן תחושת שייכות, שיש לך שורשים, גם אם חלק ניכר מהם נגדע בשואה. כשאני מדליקה נרות, אני יודעת שגם מעברו השני של העולם עושות כך יהודיות בהתאם לשעת ההדלקה אצלן. לא יתומות אנחנו, בנות ישראל.

Already a good start. Already a common denominator. As Jewish and Israeli, tradition is very important to me. I don't believe in religion and/or G-d, but hold the view that Jewish tradition must be kept and passed on to future generations, otherwise what are we? Tradition, for me, is the glue that holds us together as members of the Jewish people. Why is it important? Because it gives a sense of belonging, that you have roots, even if a significant portion of them were cut of in the Holocaust. When I light candles, I know that Jews on the other side of the world also do so according to the time of their lighting. We are not orphans (alone), the daughters of Israel.

שבת שלום   Shabbat Shalom

שבת שלום   Shabbat Shalom

פאריז, כל היום כפור נורא, 4-1 מעלות צלסיוס. הבטיחו שלג ובשביל זה יצאתי החוצה, אך לא הסתייע, רק עננים פזורים ויבשים עברו, אינם טורחים להמטיר כלום. פאריז אינה קציר וכאן אין תולים כביסה על החבל בחצר כי אין חצר, אלא דירה (ובקומה מסחררת) ואת הכביסה מיבשים במכונה.

Paris, all day a terrible frost, 1-4 degrees Celsius. They promised snow and for that I went outside, but didn't happen, only scattered, dry clouds passed by, not bothering to pour anything. Paris is not Katzir and here there is no laundry hanging on the rope in the yard because there is no yard, but an apartment (and on a dizzying floor), and the laundry is dried in the drying machine.

הדלקת הנרות בשעה 16:36. בקציר, לפי שעון חיפה, כבר הדליקו שעה וחצי לפני כן, אך אני נוהגת כמנהג המקום, כמובן. ניחוח החלה הטריה, אותה אפינו קודם (היא לשה, אני שמתי בתנור והשגחתי על האפיה), ממלא את הדירה. החלה נחה על שולחן השבת, מכוסה במפית המיוחדת הרקומה במלים "שבת קודש".

Lighting the candles at 4:36 p.m. In Katzir, according to Haifa time, they have already lit up an hour and a half before, but I act as the local custom, obviously. The aroma of the fresh Challah, which we baked before (she kneaded, I put in the oven and supervised the baking), filling the apartment. The Challah rests on the Shabbat table, covered with the special cloth embroidered with the words "Holy Shabbat."

ביאטריס אומרת את הברכה, מציתה הגפרור ומקרבת לנרות. אני מביטה במעשיה, לבי מלא נחת. לא אחת היה לי דיון עם מדליקות הנרות למיניהן על סדר ההדלקה. עד כה, הייתי במיעוט. כפי שראתה בבית אמהּ ושנתה היטב, היא אומרת קודם את הברכה ואחר-כך מדליקה, בבחינת מברכת לפני המצוה (כמו שראוי לעשות) ולא כפי שעושות האחרות, המדליקות קודם ואחר-כך מברכות. לא שזה חשוב לי – לא הסדר חשוב כאן, אלא המסורת של ההדלקה. מבחינתי, גם כשמדליקים ב-8 בערב, הרבה אחרי שהמלכה הגיעה לבקרנו, כפי שקורה בבית הכנסת הליברלי, זה בסדר גמור. העיקר להבדיל בין חול לקודש ולא משנה מתי מחליטים שהקודש מתחיל.

Béatrice says the blessing, lights the match and draws near to the candles. I look at her actions, my heart full of pleasure. I have often had discussions with various types of candle lightings on the order of lighting. So far, I've been in the minority. As she saw in her mother's home and has studied well, she says the blessing first and then lights, in terms of blessing before the mitzvah (as it should be done) and not as the others do, who light first and then bless. Not that it matters to me – not the order is important here, but the tradition of the lighting is. For me, even when lighting at 8 pm, long after Shabbat the Queen came to visit us, as is the case in the Liberal Synagogue, that's fine. The main thing is to distinguish between the secular and the holy no matter when they decide that the holy begins.

היא מעבירה ידיה לאט מעל הנרות, מלטפת את האורות, מליטה את פניה ואומרת כמה מלים של תחינה ובקשה לחיים טובים ומאושרים. "שבת שלום, שרון", היא אומרת לי, נהרה בעיניה.

"שבת שלום, ביאטריס", אני מברכת חזרה.

כמה נעים בשתיים.

She moves her hands slowly over the candles, caresses the lights, covers her face and says a few words of pleading and asking for a good and happy life. "Shabbat shalom, Sharon," she says to me, brightness in her eyes.

"Shabbat shalom, Béatrice," I bless back. How pleasant it is in two.