ארכיון תג: טלית שכולה תכלת

לא להאמין   Unbelievable

ישנם מצבים בחיים בהם איני מאמינה למראה עיני או למשמע אוזני. לא להאמין!

There are situations in life where I can't believe my eyes or my ears. It's Unbelievable!

Alex & Co – Unbelievable

איני שונאת גברים באופן גורף. איני שונאת במסות. אני פוגשת מדי פעם גברים שאני מחבבת מיד, כאלה שהם בבחינת 'ידידי כאח לי', שהופכים להיות ידידַי. מעבר לידידות הרי אין סיכוי, אני עדיין לסבית 😊

I don't hate men comprehensively. I don't hate in masses. I occasionally meet men I like immediately, in the sense of 'my friend like a brother', who become my friends. Beyond friendship, chances are thin, I'm still a lesbian 😊

מדי פעם אני נפגשת בחארות שאי אפשר שלא לתעב. אחד כזה פגשתי אתמול. זה מסוג המפגשים שאין לי מושג למה הם קורים ומה רוצה ממני היקום שאלמד. אני הרי מאותגרת. ישבתי לי בנחת על ספסל בגן, ממתינה לחברה שתבוא כדי שנחליט יחד היכן נסעד את ארוחת הצהרים. חתיאר מגעיל עובר בשביל, עוצר ונועץ בי את עיניו במשך זמן רב. לא ממש מפריע לי, משום שעיני היו נעוצות בתוך הנייד, קוראות בספר. זה מה שאני עושה בדרך כלל בזמן שאני ממתינה.

Occasionally, I meet shit that one can't help but loathe. One of those I met yesterday. It's the kind of meetings I have no idea why they happen and what the universe wants from me and what should I learn. After all, I'm challenged. I sat leisurely on a garden bench, waiting for a friend to come so we could decide together where are we going to have lunch. A disgusting old male walks the path, stopping and staring at me for a long time. Not really bothering me, because my eyes were fixed on my cellphone, reading a book. This is what I usually do while I wait.

"סליחה", פונה אלי האיחס, "אפשר להפריע לך?" להפריע לי? אין סיכוי! לי אין מפריעים. אני מתעלמת ממנו וממשיכה לנעוץ את עיני במסך. הוא מתישב לידי, מושיט את ידו ונוגע בזרועי. זה לא מגע תמים של אדם בודד המבקש חברה.

אני מושכת מיד את ידי ונועצת בו מבט חד. "מה אתה רוצה? למה אתה נוגע בי?" אני משתדלת לשמור על קור רוחי ואיני מרימה את קולי. עדיין.

הוא מביט בי ממושכות ואומר: "אתן, הנשים, אינכן טלית שכולה תכלת."

"Excuse me," the yuck turns to me, "can I interrupt you?" Interrupt me? Not a chance! I take no interruptions. I ignore him and keep staring at the screen. He sits down next to me, reaches out and touches my arm. It is not an innocent touch of a lonely person seeking company.

I pull my hand straight away and stare at him sharply. "What do you want? Why are you touching me?" I try to keep myself calm and I don't raise my voice. Yet.

He looks at me for a long time and says: "You, women, are not so innocent."

האמת, לא היה לי מושג מה לענות לו. לקח לי זמן לחשוב למה אמר את זה, כי לא היה לזה שום הקשר, סתם משפט שהוא פלט לחלל העולם בלי שום משמעות. לא הבנתי מה רצה ממני. זה לא משפט שמתחילים איתו עם אשה. זה משפט דוחה, שלילי, מעורר סלידה. מה אני עונה לו? החלטתי לא להגיב. הרמתי את הנייד אל עיני והמשכתי לקרוא, כאילו אויר לידי ולא קרציה נדבקת.

Truthfully, I had no idea what to answer him. It took me a while to think why he said it, because it had no connection, just a sentence he blurted out into space without any meaning. I didn't understand what he wanted from me. This is not a sentence to make a pass at a woman with. It's a repulsive, negative, disgusting statement. What do I answer him? I decided not to respond. I lifted my cellphone to my eyes and continued to read, as if there's air next to me and not a sticking tick.

"אני לא מבין", הוא ממשיך לדבר אלי, "את לא רוצה לדבר איתי?" שתיקה כהסכמה, אמרתי לעצמי, אולי הוא יבין את הרמז וילך לעזאזל? המשכתי בשלי, מתעלמת ממנו לגמרי. לא התכוונתי לזוז מהספסל. אם שוב יעז לגעת בי, הכנתי את עצמי לנקוט בהליך אלים שילמד אותו לקח. אין כמו קצה הסנדל (אזור קשיח מאוד) כדי לשתק מאן דהוא על ידי בעיטה בחלציו.

"I don't understand," he continues to speak to me, "don't you want to talk to me?" Silence as consent, I told myself, maybe he will understand the hint and go away to hell? I continued with my reading, completely ignoring him. I didn't intend to move off the bench. If he dares touching me again, I prepared myself to take a violent procedure to teach him a lesson. There is nothing like the tip of the sandal (a very stiff area) to paralyze a man by kicking his loins.

"אוי-אוי-אוי!" שמעתיו אומר, "קשה זו!" הוא התרומם לאט על רגליו והחל לזוז משם. לאט מדי לטעמי.

"Boy Oh Boy!" I heard him say, "this woman is tough!" He slowly rose to his feet and began to move away. Too slow for my liking.

קרייג דייויד – לא להאמין

Craig DavidUnbelievable

במשפט אחד:

אין לי כוח לזכרים המגעילים הללו!

In one sentence:

I have no power for these disgusting males!