ארכיון תג: ילדים

ילדים זה שמחה

ועדיף יְלָדוֹת

Cats in the Cradle

 

סיפור שמסתובב ברשת, קראנה ואמצנה. זה לא המקור, משום שלא יכולתי להשאיר את העברית הקלוקלת והעילגת בעינה וגם לא יכולתי כמובן להמנע מלהוסיף את הערותי המתבקשות, אך שמרתי על רוח הדברים ועל הסיפור. במקור, הסיפור הוא על איש ובנו, אין אשה-אם ואין בת-אחות, כי הרי אין אנו קיימות בעולם בכלל. להלן…

איש אחד חזר כהרגלו מאוחר מאוד הביתה מהעבודה, כשהוא תשוש מאוד. יום קשה עבר על כוחותינו, כמו אתמול ושלשום והתחזית אינה מבשרת טובות – גם מחר ומחרתיים והלאה יהיה קשה בגלל הממשלה הארורה הנוגשת בעם: עבודה בפרך ושכר מזערי שאינו הולם כלל את כישוריו ויכולותיו, אבל הוא מוכרח לפרנס את משפחתו ואינו יכול להרשות לעצמו לברור. גם אשתו אינה מלקקת דבש ומנת המרור שלה גדולה אף יותר משלו. גם היא עובדת בפרך לא פחות ממנו, אבל משתכרת עוד פחות. אי אפשר לגמור את החודש עם שתי המשכורות והחובות מעיקים שזה נורא.

השעה ממש מאוחרת, אך להפתעתו הוא מצא את בנו בן החמש מחכה לו בפתח הבית כשהוא לבוש בפיג'מה. "מה אתה עושה ער בשעה כזו? אחותך ודאי כבר ישנה מזמן!" שאל האיש והרים את הילד לחיבוקי.

הילד הביט אל אביו מלמעלה והיקשה בקולו הדקיק: "אבא, אפשר לשאול אותך שאלה?"

"ודאי, מה הענין, בני המתוק?" ענה האיש בנועם ונשא את ילדו אל חדרו. הוא כיסה את הפעוט (סיפור הרי לא בא בחשבון בשעה כזו), התישב לצדו והמתין לשאלתו.

הילד התישב במיטתו ושאל: "אבא, כמה כסף אתה מרויח בשעה?"

חמתו של האיש ניצתה מיד, כאילו היתה נפט שגפרור הושלך אליה: "זה לא העסק שלך! למה בכלל אתה שואל שאלה כזאת?" השיב בכעס.

הפספוס נרתע  מהחימה השפוכה, אך בכל זאת המשיך להפציר: "אני צריך לדעת. בבקשה, ענה לי. כמה כסף אתה מרויח בשעה?"

"אם אתה ממש רוצה לדעת, אז אני מרויח 100 שקלים בשעה!" הטיח האיש וקם.

"אה", אמר הפצפון בקול רפה. הוא הרהר במשך מספר דקות בראש מורכן ואחר כך נשא את עיניו אל אביו בתחינה. "אבא, אתה יכול בבקשה להלוות לי 50 שקלים?"

האב רתח והרים את קולו על בנו: "אם הסיבה היחידה בגללה שאלת את השאלה הזאת, היא כדי לקבל ממני כסף בשביל לקנות לעצמך צעצוע מטופש או איזו שטות אחרת, אז זה ממש מיותר! אני מציע לך לחשוב היטב למה אתה מתנהג בכזאת אנוכיות. כל יום אני עובד שעות רבות וקשות כל כך ואין לי כוח להתנהגות כזו!" הוא כיבה את האור ויצא מן החדר בכעס.

הילד הקטן הרכין את ראשו בכאב, התכסה בשמיכה והתכווץ תחתיה.

האיש התישב אל השולחן, אינו מסוגל להשתחרר מכעסו על השאלה של בנו. 'איך הוא מעז לשאול אותי כמה אני מרויח רק כדי לקבל ממני כסף? חצוף קטן שכמותו!' קונן בזעם באוזני הכותל, היא אשתו. זו הביטה בו באלם, מגישה לו את ארוחת הערב כשפחה חרופה. גם היא היתה אחרי יום עבודה מתיש, אך כידוע, מלאכתה של אשה לעולם אינה נגמרת. אם היא לא תגיש לו, איך יאכל?

אחרי שעה, כשהוא שבע ואפילו הספיק להתקלח, שככה במקצת חמתו של האיש. הרהור של חרטה עבר בו על שנהג בבנו בכזו קשיחות. אולי יש משהו שהוא באמת צריך לקנות עם 50 השקלים האלה? והאמת היא, שהוא לא מבקש כסף לעתים קרובות…

האיש ניגש אל חדר בנו ופתח לאט את הדלת: "אתה ישן, בן?" שאל חרש.

"לא אבא, אני ער", ענה בנו בקול חנוק שהדמעות הדהדו בו היטב.

"חשבתי שאולי הייתי קצת קשוח איתך קודם", אמר האב בהתנצלות, "היה לי יום ארוך והוצאתי את הכעס שלי עליך, אני מצטער. הנה לך 50 שקלים."

הבן הקטן התיישב במיטה בשמחה וחיוכו היה כשמש המגיחה מבעד לענני גשם. "תודה, אבא!" קרא בהתרגשות. הוא הושיט את ידו אל מתחת לכרית, הוציא משם מספר שטרות מקומטים, צרף אליהם את השטר של אביו והחל לספור את הכסף.

כשראה האב את בנו הסופר, חש את הרוגז עולה בו שוב."למה אתה צריך עוד כסף, אם כבר יש לך?" רטן, מנסה לרסן את עצמו.

הבן הרים את עיניו אל אביו וענה: "לא היה לי מספיק ועכשו כן. אבא, יש לי עכשיו 100 שקלים!" קרא באושר, עיניו נוצצות. הוא החליק ידו על השטרות, יישר אותם והגיש אותם לאביו.

"אבל למה ביקשת ממני כסף, אם אתה מחזיר לי אותו ועוד מוסיף עליו?" תמה האב.

"אמרת שאתה מרויח 100 שקלים לשעה, אז חשבתי שאולי אני יכול לשלם לך כדי שתבלה איתנו שעה. אולי אתה יכול לבוא מחר שעה מוקדם הביתה ונאכל ארוחת ערב ביחד, עם אמא וניצה?"

האב ההמום פרס ידיו, חיבק את בנו הקטן והתנצל ושב והתנצל, דמעות חמות בעיניו.

וכאן, כמובן, בא מוסר ההשכל הבלתי נמנע: זכרו! הדברים החשובים והיקרים ביותר, הם אלה שלא נמדדים בכסף. אהבה וזמן אומנם אי אפשר לקנות, אבל אפשר להשקיע אותם מכל הלב באנשים שאנחנו אוהבים. זו המתנה היקרה ביותר שאי פעם תוכלו להעניק לילדים שלכם. זכרו: כדי להיות בזכרונות של ילדיכם מחר, עליכם להיות בחייהם היום.

העיקר הבריאות…

 

ריטה – ילדים זה שמחה

 

מוקדש להורים המתלוננים על שאין להם זמן לצאצאיהם ושוברים את הראש היכן לשים אותם, משום שאינם יכולים להרשות לעצמם לצאת איתם לחופש.

ויסעו ויחנו

איפה זה הבית?

בית זה מקום להניח בו את הראש אחרי יום עבודה בחוץ.

בית זה המקום בו אנחנו מרגישות שהוא שלנו.

house1

לפני מספר חודשים, הזמינה אותי מישהי (בגילי!) אליה לעשות יחד את השבת. תוך שאנו מתאמות את הזמן, היא הציעה שאכוון עצמי להגיע בשעה מסוימת. זה נראה לי קצת מאוחר ולא סביר וגם קצת נעלבתי שאין היא להוטה להפגש מה שיותר מוקדם. בכל זאת, יום ששי ושתינו הרי פנויות. כבר הייתי במהלך של נסיגה לאחור וּוִיתור על הענין הזה ועליה, כשהיא מצאה לנכון להסביר לי שבימי ששי היא נוהגת לנסוע הביתה ולסעוד את סעודת השבת אצל הוריה.

מאחר ולא נולדתי בריטית, אינני מתבישת לשאול כדי לא להשאיר דברים עלומים (זה הרי לא בריא). לא שאני מקבלת תמיד תשובות, כי משום-מה אנשים מעדיפים להיות מסתוריים, אבל במקרה הזה קיבלתי תשובה ונוכחתי לדעת שהוריה גרים עדיין בבית בו נולדה וגדלה ולכן, אפילו שיש לה בית משלה מזה עשרות בשנים, בית הוריה הוא עדיין הבית. מבחינתה, יש לה שני "הבית".

מסתבר שילדים (וגם בגילאים בשלים למדי) עדיין באים הביתה כשהם מגיעים לבקר את הוריהם, גם אם כבר יש להם בתים ומשפחות משלהם. זאת, אם ההורים ממשיכים להתגורר בבית ילדותם. זה משתנה כשההורים משנים כתובת – אם כשהם עוברים לבית אחר או למקום טוב יותר.

castle2

הדברים הללו צצים לי בימים אלה של נסיון למכור את הבית שלי ולעבור למקום קצת יותר מתאים. תמיד חלמתי לגור ליד הים ואני רוצה להספיק להגשים את זה. אין כמו להתעורר לקול רחש הגלים, לאכול את ארוחת הבוקר על מרפסת העץ כשהכחול משתרע מלוא כל העין וריח המלח באפך, לטייל על החול הרך ולהשאיר את העקבות של שתיכן על החוף הפרטי…

ים אחרי השקיעה

גרתי פה ושם במשך תקופות, גם בחו"ל והאמת היא שבכל מקום הרגשתי בבית, אם כי העוגן העיקרי שלי היה תמיד בביתי בקציר. אולי הגיע הזמן לשחרר?

בית-חוה

לסביות וילדים Lesbianism and Children

כולנו יודעים איך נכנס זוג הטרוסקסואלי להריון, נכון? הריון הוא תוצאה של החלטה מודעת ומשותפת של שני בני הזוג (ולעתים אף של הוריהם…) או יכול לבוא בצורה מפתיעה ובלתי מתוכננת ("הפנצ'ר" הידוע).

We all know how a heterosexual couple gets pregnant, right? A pregnancy is a result of a conscious and a mutual decision of both partners (and sometimes of their parents as well…) or might come unexpectedly and unplanned (the famous puncture).

ללסביות יש כמה אופציות. הראשונה היא בנק הזרע. אזכיר שוב את הסרט הנפלא "לוא יכלו הקירות לדבר 2", כששרון סטון הגורג'ית ואלן דג'נרס זוגתה בסרט, מנסות להכנס להריון. בארץ, ניתן כיום להשתמש בלי בעיות בשרותיהם של כל בנקי הזרע הממשלתיים. אני רוצה לציין את פעולתו המבורכת של הזוג טל ואביטל ירוס-חקק, מיקירות קל"ף, שהודות למאבקן הקשה והעיקש, בוטל הצורך שזוג לסבי המעונין להביא ילדים לעולם, יעבור מבחנים כפי שהיה בעבר ולהוכיח כשרות להורות.

Lesbians have a few options. The first is the sperm bank. Let me again remind the wonderful movie "If Walls Could Talk 2", where gorgeous Sharon Stone and her partner in the movie, Ellen DeGeneres, are trying to get pregnant. In Israel, it is possible to use the services of all governmental sperm banks. I would like to mention the blessed actions of the couple Tal and Avital Yaros-Hakak which thanks to their hard and persistent battle, the need for a lesbian couple who wanted to brink children to the world, was cancelled. In the past, the case was that a lesbian couple had to prove that it is qualified for parenthood.

אופציה נוספת היא להרות במשותף עם גבר. פה יש אופציות משנה. האחת: לסבית והומו שמחליטים להרות מזרעו של הגבר ולגדל במשותף את הילד. זו צורה מסוימת של משפחה, אם כי ללא מגורים משותפים של ההורים, כמובן. ואני רוצה להפנות שוב לספר המצוין של פרופסור עמיה ליבליך בשם "סדר נשים", שעוסק בצורות שונות של משפחה ובין השאר מתאר גם משפחות חד מיניות.

Another option is to conceive jointly with a man. Here there are sub-options. One: a lesbian and a homosexual who decide to conceive from the man's sperm and raise the child together. This is a certain form of family, though without the common residence of the parents, of course. And I would like to refer again to the excellent book by Professor Amia Lieblich called "Seder Nashim" (Women's Seder), which deals with various forms of family and among other things describes same-sex families.

אופציית משנה שתיים, היא זוג לסביות שאחת מהן נכנסת להריון מתרומת מכר. במקרה זה, כדאי לזוג הלסבי לחתום עם התורם על הסכם משפטי שמסדיר את זכויות האם הביולוגית, זו שהרה ויולדת, את זכויות בת זוגה וזכויות האב. חשוב מאוד לזכור שבמקרה זה, תוכל האם הלא ביולוגית, זאת אומרת בת זוגה של האם הביולוגית, לקבל אפוטרופסות על הילד רק אם האב יוותר לגמרי על אבהותו. ראינו את זה בסדרת הטלויזיה המצוינת "הכי גאים שיש". חשוב לדעת, שללא קבלת האפוטרופסות, לא תוכל האם הלא ביולוגית, זאת אומרת – בת זוגה של האם הביולוגית, לעשות כל פעילות או החלטה בנוגע לילד, גם לא בעניינים שגרתיים כגון לקיחתו מהגן, החלטות בנוגע לאשפוז חס ושלום וכו'. ואני יכולה רק לקונן (להלן קינה): איזה זוג הטרוסקסואלי נאלץ לערוך הסכמים מסוג זה או לחשוב על כגון אלה?

Sub-option two is a lesbian couple, one of whom gets pregnant from an acquaintance's donation. In this case, the lesbian couple should sign a legal agreement with the donor that regulates the rights of the biological mother, who got pregnant and gave birth, the rights of her spouse and father's rights. It is very important to remember that in this case, the non-biological mother, that is, the biological mother's spouse, could get custody of the child only if the father completely renounces his fatherhood. We saw it in the excellent television series "Queer as Folk". It is important to know that without custodianship, the non-biological mother, that is – the biological mother's partner, will not be able to take any action or decision regarding the child, even in routine matters such as taking him from kindergarten, decisions regarding hospitalization Heaven forbid, etc. And I can only lament (here is lamentation): which heterosexual couple has to make such agreements or think about such things?

מה קורה אצל זוגות גברים?

אצלם המצב מסובך יותר. מדינת ישראל אינה מתירה את השימוש בשרותיה של אם פונדקאית עבור בני זוג הומוסקסואלים. לכן, אם הומו רוצה לגדל את ילדו הביולוגי, עליו להגיע להסכם הורות עם אשה וזה לא פשוט. צריך למצוא את האשה

What happens with male couples?

For them, the situation is more complicated. The State of Israel does not allow the use of the services of a surrogate mother for homosexual partners. Therefore, if a gay person wishes to raise his biological child, he must reach a parenting agreement with a woman, which is not simple. One has to find the woman (Cherchez la Femme)…

כמה מלים על אימוץ ואפוטרופסות

מדינת ישראל עדיין אינה מכירה באימוץ מלא על ידי בני זוג הומואים ולסביות, הן כשמדובר בילדה הביולוגי של בת הזוג והן כשמדובר באימוץ של ילד לא ביולוגי. יוצא דופן הוא המקרה של בני הזוג פרופסור עוזי אבן ודוקטור עמית קמה, שקיבלו לאומנה נער שגורש מביתו על רקע היותו הומוסקסואל.

A few words about adoption and guardianship

The State of Israel still does not recognize full adoption by gay and lesbian partners, both with the biological child of the spouse and with the adoption of a non-biological child. The exception is the case of the couple Prof. Uzi Even and Dr. Amit Kama, who received a foster boy who was expelled from his home because of his homosexuality.

אם רוצים לאמץ ילד שאינו הצאצא הביולוגי של אחד מבני הזוג, האפשרות היחידה לעשות זאת היא באימוץ מחו"ל על ידי אחת העמותות המטפלות בנושא, אך יש לשים לב שרק אחד/ת מבני או בנות הזוג יוכלו להרשם כהורה המאמץ של הילד.

If one wants to adopt a child who is not their partner's biological child, the only option is to adopt abroad from an organization which does this. However, note that only one spouse can register as the child's adoptive parent.

יש את תקדים ברנר-קדיש, שקובע שאם זוג חד-מיני הוכר בחו"ל כהוריו של ילד, מחויב משרד הפנים הישראלי לרשום אותם כך גם בישראל ושתי הנשים הללו רשומות כאמהות של אותם ילדים. יש כאן התקדמות – שהאם הלא ביולוגית רשומה אף היא כאם ולא כאפוטרופוסית.

There is the Brenner-Kadish precedent, which determines that if a same-sex couple is recognized abroad as the child's parents, the Israeli Ministry of Interior is obliged to register them in Israel as well, and both women are registered as mothers of these children. There is progress here – that the non-biological mother is also registered as a mother and not as a guardian.

ולבסוף, יש את האפוטרופסות, שהיא הדבר הכי קרוב לאימוץ שמדינת ישראל מאפשרת לזוגות חד-מיניים. תהליך קבלת אפוטרופסות על הילד הביולוגי של בני הזוג דומה לזה של זוגות הטרואים. לפחות פה אנחנו שוים ולא יחודיים…

Finally, there is the guardianship, which is the closest thing to adoption that the State of Israel allows for same-sex couples. The process of obtaining guardianship over the couple's biological child is similar to that of the heterosexual couples. At least, here we are equal and not unique…

 

מגישים לאפוטרופוס הכללי בקשה לאפוטרופסות אותה מנסח עורך דין. הבקשה מוגשת לבית-הדין לדיני משפחה, שפונה מצדו לאפוטרופוס הכללי ושואל אם הוא מתנגד לתהליך. בשלב הבא נשלחת עובדת סוציאלית לבדוק את כשירות ההורים ואם נמצאו מתאימים – היא מעבירה את המלצתה לבית המשפט שמאשר סופית את ההליך.

A request is submitted to the Custodian General for the guardianship which is drafted by an attorney. The application is submitted to the Family Court, which asks the Custodian General and whether it opposes the process. In the next stage, a social worker is sent to check the eligibility of the parents and if they are found suitable – she passes her recommendation to the court, which finally approves the procedure.

חשוב לי לומר שילדים עושים באהבה. לכן, כשזוג חד מיני מחליט להביא לעולם צאצא, מושקעות בזה אהבה רבה ומחשבה עמוקה מאוד, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". אולי זה משום שנושא הזוגיות החד מינית יצאה אף היא מהארון, אולי משום שהנושא עדיין בחיתוליו, יכול גם להיות שמשום שההריון אינו תוצאה של קיום יחסי מין גרידא (עם כל הכבוד לפן המהנה הזה…), אלא תהליך של בחירה. הילדים אצל זוגות חד מיניים נהרים מתוך המון-המון אהבה. הם רצויים. ואני חושבת שאלה הסיבות הכי נכונות להביא ילדים לעולם הקשה שלנו.

It's important for me to say that children you bring with love. Therefore, when a same-sex couple decides to bring a child into the world, a great deal of love and deep thought is invested in it, as we say in Hebrew: "the end of an act is out of forethought" ("Think before you act"). Perhaps this is because the subject of same-sex couples has also come out of the closet, perhaps because the subject is still new, and it may also be because pregnancy is not the result of mere sexual intercourse (with all due respect to this enjoyable aspect) but a process of choice. The children of same-sex couples are conceived from a lot of love. They are welcome. And I think these are the best reasons to bring children into our difficult world.