Tag Archives: ירושלים של זהב

שבחי ירושלים Praise Jerusalem

 גליקריה – שבחי ירושלים

Glykeria Γλυκερία – Praise Jerusalem

מכל הערים בעולם זו העיר הכי-הכי.

Of all the cities in the globe, Jerusalem is the most of everything.

שולי נתן – ירושלים של זהב

Shuli Natan – Jerusalem of Gold

נשות הכותל

יש אנשים עם לב של אבן

הכותל המערבי

משנכנס אדר מרבין בשמחה ומן הסתם גם בששון, רק שאיזו שמחה (וגם איזה ששון) יכולה להיות במקום שבו מושל הטמטום במקום קרוב הלבבות והרצון הטוב? שוב ושוב אנחנו נוכחות לדעת איך נשארנו מאחור ובמקום להיות אור לגויים, אנחנו חושך לעמים רק בגלל קומץ קטן של אפלי דעה, טפילים המתעקשים להשאר נעוצים כקוצים בבשרנו ולנהל את חיינו.

אולי יהיה זה גילוי גדול לאנשים החשוכים הללו, הדבקים באפלה משל היו חברי כנסת וכסאותיהם, אך ישנם זרמים שונים לאמונה ולאף אחד אין מונופול עליה או על האמת. לא כולנו נשארנו תקועים מאות שנים מאחור וישנם כאלה המאמינים בקדמה. זכות כל אחד ואחת מאיתנו להאמין במה שמתאים לנו, זכותנו לעבוד את אמונתנו כראות עינינו ולאף אחד אסור להכתיב לזולתו כיצד אמורים הדברים להעשות. אין דבר כזה "פולחן אחד/אחיד" וזכות כל אחד ואחת מאיתנו לפלחן כפי שהיא מוצאת לנכון.

העולם לא נברא ביום אחד והסינים אומרים שכל מסע מתחיל בצעד אחד. כל שינוי מצריך מאמץ, אחרת מה? למה שדברים יבואו לנו בקלות? לא רק ארץ ישראל נקנית ביסורים, גם החיים. אני מכבדת מאוד את אלו העושות את הדרוש כדי לשנות. כך אנו מתקדמות. ולא רק אנחנו, כי נשים מאושרות פירושו עולם מאושר, שלא להזכיר – טוב בהרבה יותר מזה שהגברים השולטים בו מתמידים להרוס.

שיר הכותל צמד דרום

בתקופה של הדרת נשים, טוב עושות נשות הכותל שאינן נכנעות וממשיכות להתעקש על הפולחן שלהן, גם אם זה מרגיז את הצד הלא נכון של האנושות ובעיקר את זה החרד. יש לנו משרד לענייני דתות, שלכאורה תפקידו לתת מענה לצרכים של האוכלוסיות השונות מכל הדתות, אך דא עקא שזה עוסק בכיבוד מקורבים והחדרתם למקומות המשפיעים על חיינו בכללותם בלי להתחשב בצרכים שלנו, גם אם גם אנחנו יהודים. זה דואג רק לאלה הנמנים על אנשי שלומם, משלהם. לפי הבנתי, צריך לעמוד בראש המשרד לענייני דתות אדם פלורליסטי, כזה המכבד את כל הדתות ולא צר אופקים המשוכנע רק בדבר אחד ויחיד – שיש לו בעלות על האמת היחידה. איפה חקוק שהשר לענייני דתות צריך להיות אך ורק יהודי? האם בתנ"ך? בעשרת הדברות? במגילות הגנוזות?

בהיות הארץ קדושה, יש בה אתרים קדושים למכביר וחבל שמעמידים עליהם אנשים צרי מוח שאינם רוצים ו/או מסוגלים לראות שיש גם אחרים עם דעות ואמונות שונות משלהם והם כופים עלינו את דעתם ואמונתם. התפלאתי לשמוע (אני בהצתה מאוחרת תמידית) שלכותל יש רב! הכותל, שהוא אחד השרידים הקדושים לעם היהודי, מנוהל בידי רב הכותל האחד והיחיד, במקום שינוהל בידי ועדה שתורכב מכל הזרמים בעם. למה שלא יהיה שיתוף? מי החליט שהמקום צריך להתנהל כבית כנסת אורתודוקסי ומי ניכס את השטח לזרם הזה?

אני מהדור שזוכר את שחרור הכותל, עד כמה היה היום הזה מרגש, איך נפתחו מהדורות החדשות בשפות השונות ב"התקוה" ואיך נפעמנו כולנו מגודל המעמד וממשק כנפי ההסטוריה. היתה לנו משפחה בירושלים ובביקורים הספורים שערכנו אצלם, תמיד ריחף מעלינו הצל הזה של הצד הירדני והצלפים והחיים תחת העוינות של האויב ותחושת הגזל שנגזלנו, על שהופרדנו מן המקומות הקדושים לנו. אחרי שחרור הכותל, נהגנו לבקרו לעתים, גם בטיולי הכתה. בתור ילדה ונערה, אינני זוכרת את ההפרדה בין נשים לגברים.

השוק הראשון שנחת עלי, היה בהתש"נ (1990), כשחגגתי בר מצוה לבכורי ולא הורשיתי להתלוות אליו בדרכו לתוך הכוך האפל ששימש בית כנסת בלעדי לזכרי הקהל. איזו מין בר מצוה זו בלי אמו של חתן השמחה? איך השתלטו האורתודוקסים על המקום שאמור להיות שייך לכולנו? כן, גם לחילונים שאינם מעוניינים בכפיה שלהם. כל קרובי המשפחה בעלי הרכיב המתנדנד זכו להסתופף בצל קורתו של בר המצוה, אך הצד המשמעותי יותר – יוק, כאילו ואיננו קיימות! כל הטרחה של לימוד הפרשה והכרוך בכך – היו כלא היו ולא זכיתי לשמוע את יוצא חלצי מדקלם את אשר שינן. לי זה היה חשוב, כי המסורת חשובה לי. לא זכיתי. למה?

השוק השני שנחת עלי היה להיווכח בעובדות שניטעו בשטח וכי מיעוט שבמיעוטים נישל את שאר העם מן הזכות לראות במקום אתר לאומי יהודי-ישראלי.

אך לא אלמן ישראל והקונספציה המכונה בשם הקב"ה פועלת לטובת הכל. מסתבר, שכאשר יהודי העולם הנאורים יותר מאיימים לפגוע בכיסה של ממשלת ישראל – פתאום יכול להמצא פתרון, פתאום יש מקום לפתוח את הנושא, גם אם הדיון הזה הופקד בידי מי שאין בידיו סמכויות לאכוף את הצעותיו. עדיין, יש תקוה שבמהרה בימינו נוכל כולנו למלא אחר צו לבנו ואמונתנו במקום שאמור לאחד את כל עם ישראל על כל זרמיו. הבו שוויון לתנועות הפלורליסטיות!

ונאמר אמן!

תשליך באנגליה