ארכיון תג: ירושלים

יום ירושלים ה'תש"פ   Jerusalem Day 2020

ירושלים (משורר: וויליאם בלייק; מלחין: יוברט פארי)

Jerusalem (poet: William Blake; composer: Hubert Parry)

מתחילת השבוע, עת החל השרב הגדול, הסתגרתי בתוך הסרטים שלי והתעלמתי מהחדשות.

From the beginning of the week, when the big heat wave began, I shut myself up in my movies and ignored the news.

אני משתדלת להתעדכן מדי פעם בחדשות, אך לא בכל יום ואפילו לא יומיים. אני סומכת על הסביבה שלי שאם תהיינה חדשות חשובות שעלי לדעת, יעדכנו אותי כבר. יכול לעבור שבוע שלם, כמו השבוע האחרון, בלי שאפתח אף אתר חדשות, גם לא בשביל הכותרות. מאז ההשבעה הצפויה של הממשלה המושחתת, אין לי כוח להכיל את שהם מעוללים לנו. אני בגיל שהאחריות כבר לא אצלי, אלא בדור של ילדַי. תוֹרָם להלחם על דמותה של המדינה שהם רוצים להנחיל לצאצאיהם. אני הנחתי את נשקי. אני רוצה לחיות את חיי בנחת ובלי להתרגז מהפוליטיקאים.

I try to keep up with the news from time to time, but not every day or not even two days. I trust my surrounding to update me if there would be important news which I needed to know. A whole week can pass, like last week, without me turning any news site on, not even for the headlines. Since the expected swearing-in of the corrupt government, I have no strength to endure what they are doing to us. I am at an age where it is no longer my responsibility, but my children's generation. It is their turn to fight for the image of the state they want to pass on to their descendants. I have put my arms down. I want to live my life leisurely and without getting angry with the politicians.

חלב ודבשהללויה (זוכה אירוויזיון 1979)

Milk & Honey Hallelujah (Winner of Eurovision 1979 in Israel)

הנכדים עלו מולי הערב בווטסאפ והשמיעו לי את "שומר החומות" לכבוד יום ירושלים שנחגג אתמול. שרנו יחד את המלים מהן אני זוכרת רק את הפזמון והיה שמח. שכחתי מזה לגמרי. לולא הם, זה היה עובר מעלי. מה לעשות, מי שאינה פותחת חדשות, איך תדע? מאז הקורונה די התפספסו לנו החגים והחגיגות משום שלא יכולנו להתאסף ולחגוג יחד, כך שלא חשנו השנה את טעמם. שנה משונה. אני מניחה שכך בכל העולם.

The grandchildren came in front of me tonight on WhatsApp, and played for me "The Walls Guard" in honour of Jerusalem Day celebrated yesterday. We sang the words together of which I can only remember the chorus, and it was fun. I totally forgot about it. If it wasn't for them, it would have passed over me. What to do, one who doesn't turn on the news, how will she know? Since the Corona, we have missed the holidays and celebrations because we could not gather and celebrate together, so we did not feel their taste this year. A weird year. I suppose this is the case all over the world.

עופרה חזה ירושלים של זהב

Ofra Haza – Yerushalayim shel Zahav (Jerusalem of Gold)

אני יכולה לזכור את יום שחרור ירושלים. לא את כל היום, אלא רק את החדשות לאורך כל היום שנפתחו בהמנון שלנו, "התקוה", וההכרזה שירושלים העתיקה שוחררה. אני יכולה עדיין לשמוע באוזני רוחי את החדשות הללו ואת קולם הדרמטי של הקריינים המכריזים על שחרור העיר. אני עדיין מתרגשת עד דמעות. העיר, שהיתה צריכה להיות של שני העמים (היהודי והערבי) במסגרת תוכנית החלוקה, נכבשה בידי הירדנים במלחמת השחרור והיהודים לא הורשו להכנס אליה. לא היתה לנו גישה אל המקומות הקדושים ליהדות. העיר הזו חזרה אלינו לאחר 2000 שנות גלות. מי לא תתרגש? אז עוד הייתי ילדה ולא חלמתי ש-53 שנים לאחר מכן עדיין נהיה מסוכסכים עם הערבים.

I can remember the day Jerusalem was liberated. Not the whole day, but only the news throughout that day that opened in our anthem, "HaTikvah," and the announcement that the ancient city of Jerusalem was liberated. I can still hear in my mind this news and the dramatic voice of newscasters announcing the liberation of the city. I'm still excited to tears. The city, which was to be of both peoples (Jewish and Arab) under the partition plan, was occupied by the Jordanians during the War of Independence, and Jews were not allowed to enter it. We had no access to the holy places of Judaism. This city came back to us after 2000 years of exile. Who wouldn't be excited? I was still a girl then, and I never dreamed that 53 years later we would still be at conflicts with the Arabs.

Discover the City of David Today

אני מאמינה שאפשר לפתור כל סכסוך אם כל הצדדים הנוגעים בדבר מעוניינים בכך. היתה תקופה בה היה שביב של תקוה לשלום באזור הדמים בו אנו חיים, כשעשינו שלום עם מצרים ועם ירדן. אנו זוכרת את הימים ההם, כמה תקוה היתה טמונה בהם. היו מדינות מוסלמיות במפרץ ובאפריקה שכוננו עימנו קשרים, גם אם היו אלה בסתר, אך עם רצח ראש הממשלה שלנו, רבין, נרצח גם השלום. אמנם, לפני 53 שנים שחררנו את ירושלים, אך אנו חיים עדיין במעגלי דמים. ארץ אוכלת יושביה היא ארצנו, ממש כפי שכתוב בתנ"ך.

I believe that any conflict can be resolved if all parties concerned want it. There was a time when there was a fragment of hope for peace in the bloody area we live in, when we made peace with Egypt and Jordan. We remember those days, how much hope there was in them. There were Muslim states in the Gulf and in Africa that we established relationships with, even if some were secretly, but with the assassination of our Prime Minister, Rabin, peace was also murdered. Although 53 years ago we liberated Jerusalem, but we are still living in bloody circles. A land that eateth up the inhabitants is our country, exactly as written in the Bible.

אמרסון לייק ופאלמר – ירושלים (מתוך האלבום Brain Salad Surgery)

Emerson Lake and Palmer – Jerusalem (from the album Brain Salad Surgery)

במשפט אחד:

יום איחוד ירושלים ה'תש"פ.

In one sentence:

Jerusalem Reunification Day 2020.

גאוה 2016 בירושלים Pride 2016 in Jerusalem

דגל גאוה ישראלי

דגל גאוה ישראלי

והעיקר לא לפחד כלל!

המצעד עבר בשלום, למרות המכשולים. בניגוד להרמת הידיים בבאר שבע, בניגוד לפחדנותם הבזויה של פרנסי בירת הנגב ובראשם ראש העיריה שלה, נרתמו בעיר הקודש כוחות רבים במטרה להעביר בשלום את מצעד הגאוה ולשים לאל את מאמציהם של חורשי הרעה לשים לנו רגליים. זה מוכיח שאם יש רצון – אפשר למנוע אסון.

And the main thing is not to fear at all!

The pride parade went peacefully, despite the hitches. Unlike the surrender in Beer Sheva, unlike the despised cowardice of the community leaders of the Negev's capital, with their mayor at their head, in the holy city many forces were recruited in purpose of making the pride parade passing peacefully, and cancel out the efforts of the evil schemers to trip us up. It shows that if there is a will – there is a way.

יש הזדמנות בחיי מנהיגים, בה יכולים הם לקנות את עולמם ולהפוך את הבוז והתעוב שחש העם כלפיהם. לא שתהיה אהבה, אבל לפחות יתכן ויסתכלו עליהם אחרת. ועוד לא דיברתי על האפשרות להפוך כמה קערות על פיהן ולהתחיל להנהיג ביושר ובתבונה במקום לנגן כל הזמן על הפחד מהאחר ולהפריד בין חלקי העם.

In the lives of leaders an opportunity comes, where they can achieve respect and turn over the disgust and contempt the people feels towards them. Love won't be there (not even in the air…), but perhaps at least people will look at them differently. And I didn't yet talk about the opportunity to turn some tables and start leading with honestly and wisdom, instead of playing all the time the tune of fear from the other and separate between the parts of the population.

ציפיתי, בהחלט ציפיתי שראש הממשלה יראה מנהיגות ויצעד בראש המצעד. בניגוד להדחפותו המיותרת לצעוד אחרי פרעות הטרור בפאריז, יכול היה לשנות פה דברים ופעם אחת ולתמיד להנהיג את כל חלקי העם בצורה דמוקרטית וחופשית מכפיה כלשהי. זה לא קרה. כמו שלא קרה שראש העיריה הפחדן, שנמנע מלעשות את המעשה המתבקש ולהראות שהוא תומך בכולם, לא רק בכופים עלינו הרים כגיגיות, יצעד בראש ויוביל את הנאורות והקבלה.

ציפיתי, אז מה? האם יש לנו מנהיגות הגונה וחכמה?

I expected; indeed, I expected of the prime minister to show leadership by marching at the head of the parade. Unlike his pointless pushy way to march after the terror attacks in Paris, he could change things here and once and for all he could lead all parts of the population in a democratic way, free of any coercion. It didn't happen. Like with the coward mayor, who avoided doing the required deed and show that he supports everybody, not only those who force us to obey without any option, should march at the head of the parade and lead the enlightenment and accepting, didn't happen.

I expected, so what? Do we have a decent and wise leadership?

הגרסא המקוצרת:

המצעד עבר בשלום, ברוכה השמה, אלוקימתינו האדירות, למרות הכלבים החשוכים שסבוּנו, נובחים עלינו את שנאתם.

The short version:

The parade passed peacefully, blessed our almighty G-ddess, despite of the ignorant dreks surrounding us and barking their hatred at us.

גאוה 2015 Pride

ירושלים

Jerusalem

שוויון לכל

שוויון לכל

אף אחת לא יידעה אותי ואני הייתי שקועה מאוד בעיסוקי מכדי לברר, כך שרק הבוקר קראתי בפייסבוק על הארוע. אף שגם בגילי הבשל אני אשה ספונטנית, בכל זאת היה מאוחר מכדי להתארגן. קציר רחוקה למדי מירושלים והיה מאוחר מכדי לתכנן שם את סוף השבוע. מאוד רציתי לצעוד בעיר הקודש במסגרת שאיפתי לצעוד בגאוה בכמה שיותר ערים בעולם, אך גם השנה לא הסתייע. אולי בשנה הבאה בירושלים הבנויה.

No one informed me, and I was too immersed in my duties to find out, therefore only this morning I read about the event on Facebook. Even though I can be spontaneous at my mature age, still it was too late to get organize. Kazir is quite far away from Jerusalem, and it was too late to plan staying there for the weekend. I wanted very much to march in the holy city in frame of my ambition to proudly march in as many cities in the world as I can.

מי שמכירה אותי יודעת שאינני חסידת מצעדי הגאוה למיניהם, משום שהאוירה אינה לטעמי. בחורים ערומים שלופי שמוקים בראש חוצות אינם עושים לי את זה. אפשר לחגוג אחרת, לדעתי, אבל זה מה יש כרגע. העקרון לצעוד למען שוויון עדיין בתוקף. בעיקר אחרי המצעד של היום, אחרי התקיפה של הצועדים, האלימות כלפי מי שרוצה לחיות את חייו כראות עיניו ולא בדרך שמאן דהוא בזוי מכתיב לו.

Those who know me, know that I am not in favour of these pride parades, due to the atmosphere which I don't like. Naked men with their shmucks pulled out for the whole world to see, don't do it for me. In my opinion, gay pride can be celebrated differently, but this is how it is currently. The principal of marching for equality is still valid. Especially after today's pride, after the attack of the marchers, the violence against those who wish to live their lives as they see suitable to them, not in the way that some drek wished to dictate.

דגל הגאוה על מרפסת בירושלים

דגל הגאוה מתנוסס בגאון על מרפסת בירושלים Pride flag flying proudly on a balcony in Jerusalem

יש שיראו בכך ענין של גורל. אני רואה בזאת התפרקות כל מה שערכי. איך אין הרשויות פועלות למנוע את קיומם של המסיתים, המשחיתים דברי בלע נגד מי שאינם מוצאים חן בעיניהם, נגד מי שאינם מוכנים ללכת בדרכם המטומטמת? כתוב: "צדיק באמונתו יחיה", לא כתוב אדיוט יפעל כראות עיניו נגד מי שאינם נמנים על אמונתו העיוורת.

Some might refer to this incidence as a matter of faith. I see it as a disintegration of all our values. How come the authorities don't act in order to prevent the existence of these inciters who wish to destroy everybody whom they don't like, who act against those who don't wish to follow their idiotic ways? It is written in the Bible (Habakkuk 2, 4): "but the righteous person will live by his faithfulness", it doesn't write that the idiot will act as he finds fit against those who don't belong to his blind faith.

בכל פעם שקורה מקרה מחריד, בכל פעם שאנו עדים לירידה מן הפסים של אנשים המשתייכים בעיקר לזרם הדתי (אם זה המוסלמים הארורים או הדתיים היהודים, הארורים לא פחות על פועלם הקנאי), אנחנו עומדים משתאים נוכח ההסלמה, נוכח ההגעה לפתחי התהום המוסרית. אין ממשלה ראויה, אין מי שיכוון את הדרך ויצעיד את הדורות הבאים בדרך של הגינות, כיבוד הזולת ואי כפיה (דתית, בעיקר).

Each time some horrible incident occurs, each time we witness dropping from the tracks of people who mainly belong to the religious stream (every cursed fanatic – Muslim, Christian or Jewish), we are amazed by their escalation, by them getting to the moral abyss. We don't have a proper government, there's no one to guide the way and lead the next generations in a path of decency, honouring the other and no coercion (mainly religious).

המפלץ שפגע בבני הקהילה במצעד אחה"צ בירושלים, לא עשה זאת בכדי, הוא ידע שלא יפגעו בו חזרה. אנשי שלום אנו, איננו כופים שום דבר על אף אחד וכל מה שאנו שואפים, זה לחיות את חיינו בצורה שוויונית וללא אפליה. אולי צריך לחשוב על הגנה עצמית, על איך להגן על עצמנו, להקים משמרות גאוה, כי הרשויות ממש אינן עושות את מלאכתן כראוי.

The monster who insulted the members of the community at the pride parade this afternoon in Jerusalem, didn't do it in vain, as he knew nobody would hurt him. We are people of peace, we don't enforce anything on anybody. All that we wish for is to live our lives in equality and without discrimination. Perhaps we should start thinking about self-defence, about how to protect ourselves, maybe we should establish the Pride Watch, because the authorities don’t do their jobs properly.

דגל גאוה ישראלי

דגל גאוה ישראלי  Israeli pride flag