ארכיון תג: כביסה עלי חבל

ברד Hailstones

Hail and hailstones

 

ישנם ימים בהם איני פותחת את הרדיו, כך שהחדשות אינן מגיעות אלי, כולל התחזית.

There are days when I do not turn the radio on, so the news does not reach me, including the weather forecast.

אתמול היה מזג אויר סביר, אך לא היה סיפק בידי לעשות כביסה, אלא רק עם ערב, לקראת רדת הליל. אמי זצ"ל נהגה לומר שאין תולין כביסה בלילה, רק ביום. לא תמיד אני נוהגת לפי הוראותיה או המלצותיה, יש לי את החיים שלי וכמובן את דעותי העצמאיות.

Yesterday the weather was reasonable, but I didn't have time to do the laundry, except in the evening, towards nightfall. My mother blessed be her memory used to say that it's no good to hang the laundry at night, only in the day. I don't always follow her instructions or recommendations, I have my own life and of course my own opinions.

הלילה היה שקט למדי, אך לקראת שבע בבוקר החלה רוח חזקה לנשב. שמחתי, משום שזה אומר שהכביסה תתיבש מהר. בשבע וחצי יצאתי מן הבית אל המאפיה הסמוכה כי חשקה נפשי בלחמניה טריה. עשרים דקות לאחר מכן, עליתי בחזרה במדרגות, כשברק הבריק פתאום ובעקבותיו החל רעם להתגלגל.

The night was quite silent, but toward seven in the morning a strong wind began to blow. I was happy, because that meant the laundry would dry quickly. At seven-thirty I left the house for the nearby bakery because I fancied a fresh bun. Twenty minutes later, I climbed back up the stairs, when lightning suddenly flashed, and thunder began to roll following.

הנחתי את הלחמניה המהבילה ואת העוגיות החמות והריחניות על השיש ומיהרתי להוריד את הכביסה. זו היתה יבשה ומוכנה לגיהוץ ולקיפול. חמש דקות לאחר מכן, עת מזגתי לעצמי את הקפה, נפתחו ארובות השמיים לרווחה ומטח עצום של ברד ניתך על חבל הכביסה הריק. ענין של עיתוי.

I put the steaming bun and the hot, aromatic cookies on the counter and hurried to take the laundry in. It was dry and ready to be ironed and folded. Five minutes later, as I poured myself the coffee, the heavens opened wide and a huge hail of rain poured down on the empty clothesline. A matter of timing.

Peep and the Big Wide World: Stormy Weather

משיב הרוח ומוריד הטל

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטובָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעשֶׁר מַתְּנות יָדֶיךָ. 

זה לא היורה, הזרזיף הזה. אלה סתם טיפות מעצבנות שאפילו אינן משיבות את הנפש. זה התחיל בשמש מחייכת, אז שמתי מכונה. כשזו סיימה את פעולתה, זרחה עדיין השמש ואפילו הבטיחה ליבש את הכביסה, אז תליתי. אמנם השמש הטובה הבטיחה (אם כי לא נדרה) ואני מאמינה שעשתה כמיטב יכולתה, אך כוחות טבע אחרים גברו על כוונותיה הטובות. שתינו, השמש ואני, לא לקחנו בחשבון את תפילת הגשם.

לקראת השעה עשר שמנו פעמינו לבית הכנסת לשמוע את סיום הקריאה בתורה והתחלתה מחדש. בשבילי זה מחזה מרגש שטרם חויתי וחשבתי שהגיע הזמן. בית הכנסת המאולתר והרחבה שלפניו מלאים עד גדותיהם והמוני בני ובנות קציר מתגודדים סביב, גולשים אל כר הדשא הרחב ועומסים אף את חורשת הזיתים. מורין אוחזת בידי בחוזקה לבל נאבד זו לזו בהמון החוגג. לקח הרבה זמן עד שמצאנו זו את זו ואני מקוה (בתקוה שזה הדדי) שזהו זה ואפשר לברך על המוגמר. למלוא כל העין המון הומה אדם, חוה וטף, בעיקר אלה האחרונים, זאטוטים המתרוצצין בין רגלי החוגגין, אוחזין בַּדֶדֶל. אצל המהדרין, נעוץ בְּדִדְלם תפוח ירוק או אדום, בהתאם לעץ הגדל בחצר ביתם.

 

את תפילת הגשם נהוג לומר לאחר תפילת מוסף ואת הבקשה לגשם רק שבועיים אחרי, כדי שעולי הרגל לירושלים לרגל חג הסוכות יספיקו להגיע לבתיהם לפני שיחלו הגשמים. אינני בקיאה במנהגים דהיום, אם הללו השתנו (נראה לי שלא, בעיקר אצל האורתודוקסים) ואם אין דוחין יותר את בקשת הגשם בזמננו המודרניים, שהרי אין הצליינים העבריים מגיעין לירושלים ויוצאים ממנה על גבי הבהמות המצויות, אלא באמצעי תחבורה חדישים יותר. בכל אופן, גם בלי הבקשה המפורשת, התחשרו פני השמיים והעננים באו וטרפו את הקלפים, כלומר: נשבו לי בכבסים שהיו כבר כמעט יבשים והרטיבו להכעיס. באו כולה לחמש דקות, טפטפו, אפילו לא התכוונו להרוות את הצמחים, רק להרטיב את הכביסה. להכעיס.

 

שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טובָה וְאַחֲרִית שָׁלום. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום. כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

הגרסא החגיגית:

אין זו סתם אגדה בקציר, אלא אמת לאמיתה, עובדה שבעובדות, שכאשר אני תולה כביסה (בעיקר בסתו ובחורף, אך קורה גם באביב) – מזדרזים העננים להגיע כדי להמטיר עליה מזרזיפיהם.

חפירות:

  1. פיוטי גשם ויקיפדיה
  2. תפילת הגשם אתר איגוד בתי הכנסת העולמי
  3. תפילת הגשם דעת אנציקלופדיה יהודית
  4. תפילת מוסף ויקיפדיה
  5. מבחר דגלי שמחת תורה באתר של רונית דגלי אומות
  6. שלום עליכם סיפור הדגל (טרם מצאתיו, אין ברשת!)
  7. טופלה טוטוריטו – תאטרון תאיר