ארכיון תג: לסביות

שידוך Matchmaking

Simon's Cat – Crow

"יש לי בשבילך מישהו", היא אומרת לי.

"מישהו או מישהי?" אני תוהה. "אני מקוה שזו מישהי."

"נו, די!" היא נוזפת בי, "את כבר בת ששים וארבע! לא נמאס לך להיות לסבית?"

"I have someone for you," she says to me.

"Is that a he or a she?" I wonder. "I hope it's a she."

"Oh, enough!" She scolds me, "You're sixty-four years old, aren't you tired of being a lesbian?"

ארונות Closets

Ash Beckham: We're all hiding something

קצת קשה לצאת מבית הקפה לבד, אחרי שקיוית שהנה, הפעם זה יקרה וזה לא.

It's a bit hard to get out of the café alone, after you wished that here, this time it will happen and it didn't.

דיברנו כמה פעמים בסקייפ, מצאנו שפה משותפת, היתה כימיה והחלטנו להפגש ממש. היא אשה מקסימה, מעניינת, נראית מצוין, מצודדת ונראה היה לנו שאולי נוכל להתקדם יחד הלאה.

We talked a few times on Skype, we found a common language, there was chemistry and we decided to meet in real. She is a charming woman, interesting, looks great, attractive, and we thought we might be able to move on together.

לפני פגישה ממשית, אני מקפידה לשאול את המועמדת לגבי הדברים החשובים לי בחיים: שתאהב לרקוד, כי מי שאינה אוהבת לרקוד – אינה אוהבת לחיות; שתהיה אופטימית, כי אין לי כוח לפסימיוֹת בחיי ואני אשה שמחה מיסודי; שתהיה עם גישה חיובית לחיים, כי אנשים הרואים את החיים דרך משקפיים שליליות גוזלים אנרגיות מיותרות מהזולת, שלא לדבר על מדכאים.

Before a real meeting, I make sure to ask the candidate about the things that are important to me in life: she has to love to dance, because those who don't like to dance don't love to live; she has to be optimistic, because I don't have the strength for pessimism in my life, and I am a happy woman; she has to have a positive attitude towards life, because people who see life through negative glasses take unnecessary energy from others, not to mention they are oppressors.

דבר אחד שכחתי לשאול, כי לא חשבתי שאני צריכה ונראה היה לי טבעי שבגילנו אין לנו כבר את השטויות הללו של להיות בארון, שלא לדבר על התקופה בה אנו חיות, בה יש כבר יותר פתיחות לנושא מאשר כשהיינו צעירות. מה יש לנו להתחבא? ממי? לרובנו אין הורים שאם הדבר יוודע להם או שהם ימותו על המקום או שינשלו אותנו מהירושה. הם כבר לא איתנו וכבר ירשנו. לחשוש ממה יגידו הילדים? נו, באמת! מה הם יעשו – ימנעו מאיתנו להפגש עם הנכדים? במקרה הזה הם בסכנה שאנחנו לא נוריש להם דבר. אז מה יש לנו להתחבא בארון?

One thing I forgot to ask, because I didn't think I should and it seemed natural to me that we no longer have this nonsense of being in the closet, not to mention the time we lived in, when people are more open to the subject than when we were young. What do we have to hide from? From whom? Most of us don't have parents who, if they knew what we are, they might die on the spot or kick us out of the inheritance. They are no longer with us and we have already inherited them. Should we worry about what the children would say? come on! What will they do with this – prevent us from meeting with our grandchildren? In this case they are in danger of losing their inheritance, we won't leave anything to them. So, what do we have to hide in the closet for?

 

אהבה רגילה Ordinary Love

SadeNo Ordinary Love [lyrics]

יום אחד את קמה בבוקר ומגלה שאת אוהבת מישהי מסוימת וזה לא מה שהסביבה מחשיבה ל"נורמלי". מה את אמורה לעשות? להתכחש לרגשותייך או להמשיך עם האמת שלך? אילו כלים יש לך בתוך ילדה או נערה מתבגרת להתמודד עם זה?

One morning you wake up to find that you somebody but this is not something that your surrounding consider as "normal". What are you supposed to do? Deny your feelings or continue with your truth? As a girl of an adolescent what tools do you have to deal with this?

Sade – By Your Side [lyrics]

 

אם התמזל מזלך להיוולד להורים אוהבים ולגדול בתוך משפחה תומכת, מכבדת, מסייעת – אשרייך וטוב לך חלקית. למה רק חלקית? כי תמיד יש גם את הסביבה שמשפיעה למדי. יש את בית הספר, את השכונה, העיר, המדינה.

If you were lucky enough to be born to loving parents and grow up in a supportive, respecting and assisting family – than you are partly fine. Why only partly? Because there is always also the environment which is quite effective. There is school, the neighbourhood, the city, the country.

 

Florence + The MachineYou've Got the Love [lyrics]

 

אני מלאת כבוד ללסביות דתיות, שלמרות הסביבה המתנגדת, הלועגת, המבזה, הן נחושות לא לנהוג בצביעות ובוחרות לחיות את חייהן כפי שהן רואות לנכון. למרות שהסביבה אינה רוצה לקבל זאת – גם הן נבראו בצלם ואם יש אלוקים, הרי שזה עשה אותן כרצונו. לפיכך, אם מאן דהוא רואה עצמו כשיא הדתיות והחרדיות – עליו לקבל את העובדה הזו ולא לרדוף אותן וגם לא אחרים שאינן מאמינות בדיוק כמוהו.

I highly respect religious lesbians, who despite their opposed, mocking, degrading surrounding, they are determined not to be hypocritical and choose to live their lives as they see fit. Although their surrounding doesn't accept this – they are also were created in G-d's image. If there is a G-d, it is most likely that He created them as He pleased. Therefore, if somebody sees himself as most religious and orthodox – he must accept this fact and not persecute them as well as not others who don't believe exactly as he does and don't practice their religion the way he does.

במשפט אחד:

ואהבת לרעך כמוך!!!

In one sentence:

Love thy friend as thyself!!!

כי אל אשר תלכי אלך For Whither Thou Goest I Will Go

טז וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ:  כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין–עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.

יזב ַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף–כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.

יח וַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.

[מגילת רות פרק 1]

16 And Ruth said: 'Entreat me not to leave thee, and to return from following after thee; for whither thou goest, I will go; and where thou lodgest, I will lodge; thy people shall be my people, and thy God my God;

17 where thou diest, will I die, and there will I be buried; the LORD do so to me, and more also, if aught but death part thee and me.'

18 And when she saw that she was stedfastly minded to go with her, she left off speaking unto her.

[Ruth chapter 1]

 

משחר ילדותנו שוטפים לנו את המוח בכיוון אחד במקום לאפשר פתיחות והבנה שלא הכל דומות, גם אם נבראנו בצלם. יש לי פקפוק גדול באשר לצלם הזה, שזה המצאה של האדם. אני חושבת שהגיע הזמן שנזנח את השטויות הדתיות שהן שורש כל הרע בעולם ונחיה ללא כפיה.

Since early childhood we are brainwashed in one direction instead of allowing openness and understanding that not everyone is the same, even if we were created in the image of G-d. I have a big doubt regarding this G-d, which is a man's invention. I think that it's about time that we should forsake the religious nonsense which is the root of all evil in the world, and live without coercion.

סדקים

Cracks