ארכיון תג: מגיפת הקורונה

מה שהיה היה   It will never be the same

עוזי נבון ומכרים – מה שהיה היה

Uzi Navon & the Acquaintances – What's done is done

החיים אינם חוזרים למסלולם. החיים לא יחזרו למסלולם כפי שאני רואה זאת. לפחות לא לגבי.

Life does not return to normal. Life will not return to normal as I see it. At least not for me.

הקורונה הזו שינתה את חייהם של רבים, סיימה חיים של רבים ועד שלא יצליחו למגר אותה, איני רואה שינוי באורח חיינו, למרות שרבים מתעלמים מהסכנה שהנגיף הזה טומן בחובו. מוזר לי שברגע שהממשלות למיניהן התירו את הרסן, פתחו את המרחב הציבורי, ישנם ציבורים רבים שאינם ממושמעים הפורקים כל עול כאילו שהקורונה אינה סכנה איומה המלוה אותנו כל העת. מדהימים אותי אלה המתיחסים למגיפה הזו בכזו קלות ראש. איני יכולה להבין את האדישות שלהם.

This Corona has changed the lives of many, ended the lives of many, and until it will be eradicated, I don't see a change in our way of life, although many ignore the danger that this virus hides within. It is strange to me that once the governments have unleashed the curb, opened the public space, there are many disciplined publics that throw off the yoke as if the Corona is not a terrible danger that escorts us all the time. Those who take this pandemic so lightly amaze me. I cannot understand their indifference.

מבחינתי, גם אם ישנן הנחיות הנראות כל כך מופרכות ולא הגיוניות, כאלה שרואים בבירור את הכסף המניע אותן ולא ההגיון ו/או רצון אמיתי לשמור על בריאות הציבור, אני עדיין מעדיפה לנקוט באמצעי הזהירות המירביים שאני נוקטת ולא לזלזל. מדובר כאן בענין של חיים ומוות, בסכנה אמיתית ומוחשית של הדבקה באחת המגיפות הכי נוראיות שראינו מזה מאה שנים. מדובר כאן במשהו שעדיין לא הצליחו לפענח ואין לדעת אם ומתי זה יקרה, כי המדע עדיין מתמודד עם זה. אני מאוד לא מאמינה בתאוריות קונספירציה למיניהן בקשר לקורונה, למרות שישנן כמה תאוריות אחרות שאני נוטה להאמין להן. לא נראה לי הגיוני שכל מנהיגי העולם התאחדו בועידה בנושא שינוי האקלים בפאריז או בכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס או כל כינוס אחר, והחליטו יחד לזייף מגיפה כדי להשתלט על העולם ו/או להשליט דיקטטורות על אזרחיהם. המגיפה הזו אמיתית והיא מפילה חללים רבים מאוד.

For me, even if there are guidelines that seem so unrealistic and illogical, such that we can clearly see the money that drives them and not the logic and/or genuine intent to maintain public health, I still prefer to use the utmost precautions I take and not degrade the situation. This is a matter of life and death, a real and tangible danger of being infected with one of the most terrible pandemics we have seen in a century. This is something that has yet to be resolved and it is unclear if and when it will happen, because science is still coping with it. I do not believe in many conspiracy theories regarding the Corona, although there are some other theories that I tend to believe. It makes no sense to me that all world leaders have joined in the Climate Change Conference in Paris or the Economic Forum Conference in Davos, or any other convention, and decided together to forge a pandemic to take over the world and/or rule dictatorships over their citizens. This pandemic is real and causes the deaths of very many.

איני רואה את עצמי חוזרת לשבת בבתי קפה ומסעדות. גם לפני הקורונה לא ממש אהבתי לאכול במקומות ציבוריים בהם איני מכירה את אלה שמכינים לי את האוכל, אך לא היתה אז סכנת הנגיף. היום אין שום סיכוי שאוכל במקום ציבורי. מבחינתי, גם ימי הביקורים בקולנוע תמו עבורי. אין שום סיכוי שאשב שוב בכסאות בהם ישבו אנשים זרים, בעיקר במקומות סגורים בהם אנשים נושפים זה על זה. אין יותר נסיעות בתחבורה הציבורית מבחינתי. איני יכולה לדמיין את עצמי נוגעת במקומות בהם נגעו אנשים זרים, אולי נגועים בנגיף, שלא לדבר על לשבת במקומות האלו. במקום מסעדות, אאלץ לבשל בעצמי. לא ממש נורא, הרי זה מה שעשיתי בארבעת החודשים האחרונים בהם הסתגרתי בדירתי והשתדלתי למעט לצאת החוצה. מזל שאני אוהבת לבשל, אך גם לולא אהבתי, לא הייתי מסכנת את חיי באכילה בחוץ. אין לי מושג איך לפתור את בעיית התחבורה, איך אתנייד בעתיד. אני מניחה שאצטרך לרכוש מכונית, מה שלא בריא לכדור הארץ, אך זה ימנע ממני להדבק. כאן עולה השאלה החשובה: האם, בשמירה על בריאות הפרט, שוה לנו לחבל בכדור עליו אנו חיים? כנראה שנידונו לכליה.

I don't see myself going back to sit in cafés and restaurants. Even before the Corona I didn't really like to eat in public places where I didn't know those who prepared me the food, but there was no danger of the virus then. Today there's no way I would eat in a public place. For me, the days of visiting the cinema are over. There is no way I'm going to sit again in the chairs where strangers were sitting, especially in closed spaces where people exhale on each other. No more trips on public transport for me. I can't imagine touching places where strangers touched, maybe infected with the virus, let alone sitting in those places. Instead of restaurants, I'll have to cook myself. Not really bad, after all, that's what I've been doing for the past four months, where I've closed myself up in my apartment and tried to go outside as less as possible. Lucky that I love to cook, but even if I didn't love it, I wouldn't risk my life eating outside. I have no idea how to solve the transportation problem, how to go places in the future. I guess I will have to buy a car, which is not healthy for the earth, but it will keep me from getting infected. Here the important question arises: is it worth, while keeping one's health, to sabotage the earth we live on? We are probably doomed.

Greta Thunberg Was Predicted By The Simpsons Years Ago

במשפט אחד:

מה שהיה היה, שום דבר לא יחזור לקדמותו.

In one sentence:

Whatever our life was, nothing would come back to normal, it will never be the same.

מה לימדה אותנו הקורונה ? What the Corona Taught Us

Ray Dalio – What coronavirus means for the global economy


מה לימדה אותנו הקורונה? האם למדנו משהו ממה שעבר עלינו?

What did the Corona teach us? Did we learn anything from what we went through?

זה שמלמדים אותנו, מנסים ללמד, אינו אומר שאכן למדנו, שהדברים אכן עובדו במוחנו ואנחנו באמת מישמים אותם. ישנן תאוריות רבות ורעיונות בשפע על איך אמור העולם לְהֵרָאוֹת להבא, שלא לדבר על החזיונות שאנשים חוזים. השאלה היא אם יש לזה קשר למציאות. מה יקרה? איך יקרה? ובעיקר – מה יהיה בסופנו?

That, that we are taught, there are those who try to teach us, does not mean that we did learn, that things were processed in our minds and that we really put them into practice. There are many theories and abound of ideas on what the world is supposed to be, not to mention the visions people predict. The question is whether this has anything to do with reality. What will happen? How will it happen? And most importantly – what will our end be like?

עצירת הכל, ההתכנסות לבתים של רובנו (תמיד יש כאלה שמפרים את ההוראות), הסגר, איבוד מקומות העבודה וכל מה שקרה בעקבות הקורונה – אמורים היו לתת לנו זמן למחשבה ולחשב את מסלולנו מחדש. האם זה קרה? הוידאו שהבאתי פה בהתחלה, מתמקד בהבט הכלכלי של מה שהקורונה גרמה. הוידאו שבסוף נותן פרשנות לכמה נקודת שהועלו בוידאו הראשון. ממליצה לצפות בשניהם.

Stopping everything, most of us withdrawing into our homes (there are always those who violate instructions), closure, job loss and everything that happened following the Corona – should have given us time to think and recalculate our route. Did that happen? The video I brought here at the beginning, focuses on the economic view of what the Corona caused. The video at the end gives an interpretation of some points raised in the first video. I recommend watching them both.

Typh Barrow – Quand on n'a que l'amour (when we only have love)

ישנן שאלות רבות שאני שואלת את עצמי ואני מניחה שגם אחרים כמוני. אני מאמינה שאיני היחידה הדואגת לעתיד צאצאינו ולעתיד כדור הארץ. אפשר לערום תִלֵי-תִלִים של מלים לגבי הדברים הגדולים ואפשר להיות הרבה יותר אנושיים ולחשוב על האדם הפשוט, זה שבסך הכל רוצה לאכול, ללמוד, להתפתח, לפרנס את משפחתו, להתקדם בחיים ולהנחיל לצאצאיו חיים טובים יותר משלו. זה כבר קרה בעבר בארצות מסוימות, אך זה נעצר בגלל מדיניות ההפקרות והפקדת העושר בידי מספר מצומצם של ישויות – משפחות "נעלות" ומורמות מעם ותאגידים שמוצצים את לשדם של עובדיהם ויוצרים מציאות של מרוץ אחר דברים שאין אנו באמת זקוקים להם. להזכיר שוב כמה כסף עושה אפפל על גבם של העובדים שמרכיבים את מכשיריה במפעלים המתנהלים כמו בתקופת העבדות? יש לנו עכשו את האפשרות לשנות את זה ולחלק את העושר כדי שאף אחד לא יהיה עני, רעב, יחף וחסר השכלה. איך עושים את זה? אני שמה מבטחי בכלכלנים ההגונים שיוכלו לחשוב על תוכניות מתאימות.

There are many questions I ask myself and I guess others do the same. I believe I am not the only one concerned about the future of our descendants and the future of Earth. You can pile up piles of words about the big things and you can be much more human and think of the common man, the one who simply wants to eat, learn, develop, support his family, advance in life and give his offspring a better life than his own. It has already happened in some countries in the past, but it has been halted because of the lawlessness policy and leave wealth with a limited number of entities – "lofty" and "exalted" families and corporations that suck the essence of their employees and create a reality of racing for things we don't really need. Should I mention again how much money Apple makes on the backs of the workers who produce its devices in factories that run like in the slavery period? We now have the opportunity to change it and distribute wealth so that no one will be poor, hungry, barefoot and uneducated anymore. How do we do that? I trust honest economists to think of appropriate plans.

Dionne Warwick What the World Needs Now

אחד הנושאים החשובים שיכולים לקבל מענה עכשו זה בעיית התחממות כדור הארץ. איני חושבת שעלינו לחזור לימים של שיט בימים ובאוקיינוסים כדי להגיע למקומות ברחבי העולם, אך בהחלט עלינו לחשוב איך אנו מצמצמים את פליטת גזי החממה ושאר המזיקים ולמצוא פתרונות איך אפשר יהיה לטוס בכל זאת ולהגיע למחוזות חפצנו בצורה בטוחה ומהירה ובלי לפגוע בסביבה. איך עושים את זה? ישנן כבר תוכניות ואמנות שלא יושמו. הנה ההזדמנות שלנו להיטיב עם עצמנו ועם הדורות הבאים. אמנם זה לא יהיה לרוחם של המרויחים הגדולים מהשימוש בחומרים מזהמים, אך למה אנחנו אלה שצריכים לשלם את המחיר בבריאותנו כדי שהם יוכלו לצבור עוד ועוד הון?

One of the important issues that can be addressed today is the problem of global warming. I don't think we have to go back to the days of sailing in the seas and oceans to reach places around the world, but we definitely have to think about how we reduce greenhouse gas emissions and other harming things, and find solutions to how we fly anyway and get to our destinies safely and quickly, and without harming the environment. How do we do that? There are programs and treaties that have not been implemented. Here is our chance to benefit ourselves and the generations to come. While those who make big profits from using pollutants may not like it, why are we the ones who have to pay the price in our health so that they can accumulate more and more capital?

מה לימדה אותנו הקורונה באשר ליחסינו עם עצמנו ועם אחרים? האם נמשיך לראות עולם מלא ברשעים תאבי כח ובצע, ששום דבר לא מעניין אותם מלבד עצמם, המנווטים אותנו לכאוס ולאדישות? האם נוכל למנף את הקורונה למשהו טוב יותר? האם נוכל להשפיע על עתידנו וליצור עולם בו כל היצורים החיים יעבירו את ימיהם בלי דאגה, בחמלה כלפי הזולת, בעשיית דברים טובים, בקידום והעצמת האחר בלי ללעוג לחולשותיו (נכים, חולים, מאותגרים מנטלית וכו')? באם נדע באמת לאהוב איש את רעהו ולחיות זה עם זה בשלום ובשלוה?

What did the Corona teach us regarding our relationship with ourselves and others? Shall we continue to see a world full of wicked and greedy evils, that nothing interests them but themselves, which steer us to chaos and indifference? Can we leverage the Corona for something better? Can we have influence on our future and create a world in which all living beings could spend their days without worrying, with compassion for others, with doing good things, promoting and empowering the other without mocking their weaknesses (disabled, sick, mentally challenged, etc.)? Do we really know how to love each other and live with each other in peace and tranquillity?

Ray Dalio: We're Already in Another Depression

במשפט אחד:

מה למדנו מהקורונה והאם נוכל לישם את הלקחים?

In one sentence:

What have we learned from the Corona and can we apply the lessons learned?

לקראת שחרור חלקי   Towards a Partial Release

Leana Wen – Our new "normal": Learning to live with coronavirus

ממחר, עומד המשק להשתחרר. חלקית. את התוצאות נראה בעוד שבועיים. נקוה לטוב.

From tomorrow, the economy is going to be released. Partially. We will see the results in two weeks. Let's hope for the best.

 

קורונה פה, קורונה שם   Corona here, Corona there

The Daily Social Distancing Show – Bill Gates on Fighting Coronavirus

חברותי ואני מסודרות עד השבוע הקרוב. ביום ראשון נתחיל לחשוב על מילוי המזוה בירקות שיחסרו לנו.

My friends and I are all set until the coming week. On Sunday we will start to think about filling our pantry with vegetables that we will need.

הקורונה הזו תפסה אותנו בלתי מוכנות עם הוראות מטומטמות ומבלבלות של ממשלה חסרת אחריות, חסרת הגיון וחסרת רצון לפעול בצורה נכונה ולטובת הציבור. מה הפלא כשהעומד בראשה מתמודד עם שלושה כתבי אישום פליליים חמורים, אחד השרים הוא אסיר שישב בכלא על עברות שחיתות (וחזר להיות השר של אותו משרד ממשלתי בו הוא ביצע את העברה שבעטיה הורשע וישב בכלא) ושאר השרים אינם מסוגלים להוציא את לשונותיהם מאחוריו של זה שמינה אותם?

This corona has caught us off guard with the dumb and confusing instructions of an irresponsible, irrational and a government that was unwilling to act properly, not to mention for the public good. It's no wonder when the prime minister is facing three serious criminal charges, one of his ministers being an ex-convict who served time in prison for corruption (and returned to be the minister of the same governmental office where he committed the crime for which he was convicted and sat in jail), and the other ministers unable to get their tongues off of the behind of the one who appointed them?

חשבנו שכבר ראינו הכל, אך בכל פעם אנחנו מתעוררים לדברים חדשים, רעים, קשים ומושחתים יותר מהקודמים. השיא, כנראה, עוד הרבה לפנינו. אף אחד אינו מנסה אפילו לעצור את המושחתים. איזה טיפש אחד אמר היום על הממשלה שאמורה לקום עם 36 שרים ועוד 16 סגני שרים: "אני יודע שמדברים על הבזבוז הנורא שבהקמת הממשלה הזו, אני בהחלט לא מסכים עם מה שקורה פה, אבל מה האלטרנטיבה? ללכת לבחירות חדשות? די! נמאס לנו! אנחנו צריכים ממשלה שתתפקד". לפעמים, למרות שאני ממש מקפידה לנקות את אוזני, איני מאמינה למה שאני שומעת. הדברים ממש הזויים! ממשלה שתתפקד? ממשלה של מושחתים? ממשלה שאפשר לסמוך על העומד בראשה ועל שריו? ובעיקר – ממשלה בכל מחיר?

We thought we already saw everything, but each time we wake up to new, bad, harsh and corrupt things more than the previous ones. The climax, probably, is much ahead of us. No one is even trying to stop the corrupts. I hears today one fool talking about the government that is supposed to be formed with 36 ministers and 16 deputies: "I know that people are talking about the terrible waste of forming this government, I certainly disagree with what is happening here, but what is the alternative? Go to new elections? Enough! We are fed up! We need a government that will function." Sometimes, even though I am very strict with cleaning my ears, I don't believe what I hear. It's really strange, weird, and odd! A government that will function? A government of corrupts? A government that its head and his ministers can be trusted? And most importantly – a government at all costs?

אנחנו מסתכלות בעיניים כלות על ממשלות בארצות אחרות, ממשלות שעומדות בראשן נשים. קודם כל – שקיפות. הן עומדות כמעט מדי יום מול העיתונאים ושומו שמיים (!!!) – הן עונות על שאלות!!! הן מקיימות דמוקרטיה הלכה למעשה! דמוקרטיה, בה דברים אינם נחתכים ונקבעים בחדרי חדרים, בהן ישיבות הממשלה הנוגעות לציבור אינן מתקיימות בחוסר שקיפות כמו אצלנו. הן מנהיגות. הן אינן מסתתרות מעיני הציבור, הן מובילות את הממשלות שלהן בדרך ישרה ושקופה. הן אינן סוחבות קופות שרצים מאחוריהן!

We watch closely longing desperately eyes at governments in other countries, governments that are headed by women. First of all – transparency. They face the journalists almost daily and oy vey(!!!) – they answer questions!!! They are conducting democracy in practice! Democracy, in which things are not being decided and determined surreptitiously, where government meetings concerning the public do not take place with lack of transparently like in Israel. They are leadership. They don't hide from the public eye, they lead their governments in a straight and transparent way. They don't carry a whole a can of worms behind them!

Bill Gates – How we must respond to the coronavirus pandemic

במשפט אחד:

בחסות הקורונה מתבצעים פה דברים שאני בספק אם מישהו יעז לחקור אותם אחרי שתקום הממשלה המושחתת הבאה עלינו להרע לנו.

In one sentence:

Under the cover of Corona things are being done here that I doubt anyone will dare to investigate after the corrupt government will be formed.

Coronavirus outbreak

From Trump to Erdoğan, men who behave badly make the worst leaders in a pandemic / Simon Tisdall

איזה עולם יהיה לנו   Which World We Will Have

Riya Sokol – Thank you, Coronavirus

הכותרת שניקרה לי בראש היתה 'איזה עולם יהיה לנו בסוף', אבל בימים אלה אין זה רצוי להשתמש במלה הזו.

The headline I had in mind was 'which world we will have in the end', but these days it is not advisable to use this word.

במלה 'סוף', אני מתכוונת לאחרי הקורונה, כי זו הרי תעזוב אותנו בשלב כלשהו ויפה שעה אחת קודם. אני עדיין אופטימית שזה יגמר לפני הפסח ונוכל להסב יחד בליל הסדר בכיף ובשמחה. אפשר להיות אופטימיות, גם אם אנו זהירות מאוד בזה כדי לא להתאכזב. אי אפשר לחיות בפסימיות, אלה אינם חיים. זאת אומרת, יש כאלה שיכולות. הכרתי פעם מישהי כזו שכשהיה לה טוב – היה לה רע וכשהיה לה רע, היה לה טוב. מאושרת היא אף פעם לא היתה. יחד עם זאת, עלינו להיות מציאותיות ולפעול כמיטב יכולתנו בכל מצב נתון.

By the word 'end', I mean after the corona, because it will leave us at some point and the sooner the better. I am still optimistic that it will be over before Passover so we can sit and have a fun and joyful Seder together. We can be optimistic, even if we are very careful not to be disappointed. You can't live with pessimism, that's not life. I mean, there are those who can. I once knew someone like that, that when life was good – she felt bad, and when life was bad, she felt good. She was never happy. At the same time, we need to be realistic and do our best in any given situation.

איזה עולם יהיה לנו אחרי הקורונה? האם נשתנֶה? האם נשנה את דרכינו? האם נהיה טובים יותר? קוננתי למישהי בפייסבוק את הקינה הידועה שלי שלפיה לאמא אדמה נמאס מההתעללות שבני האדם מתעללים בה והחליטה להתמרד נגדם ולהראות להם את כוחה הכביר ועד כמה שבירים הם. הבעתי את ספקנותי שדברים ישתנו אחרי שהקורונה תיסוג זמנית (כי זו תחזור שוב ושוב גם בצורות אחרות) ובני האדם יחזרו לשגרת חייהם. השוחט ימשיך לשחוט (כל מה שקורה בסוריה ובמדינות האחרות עם שנאת הזרים והאנטישמיות), העשיר ימשיך להתעשר ולשלוט בנו (מנהיגי העולם ובעלי החברות העוקבות אחרינו) ועולם כמנהגו ישוב לנהוג. התקוה שלי שבני האדם ילמדו לקח, אך אני בספק רב אם זה יקרה. העיקר הבריאות! מה לעשות, בקטע הזה איני אופטימית.

Which world will we have after the Corona? Will we change? Will we change our ways? Will we be better? I lamented to someone on Facebook my well-known lament that Mother Earth is fed up with the abuse that humans are abusing her and has decided to rebel against them and show them her immense power and how fragile they are. I expressed my doubt that things would change after the Corona temporarily retreated (because it will come back again and again in other forms) and humans would return to their daily routine lives. The slaughterer will continue to slaughter (everything that is happening in Syria and other countries with xenophobia and anti-Semitism), the rich will continue to become richer and govern us (world leaders and the companies that track us) and the world will keep moving on. My hope that humans will learn a lesson, but I doubt that will happen. The main thing is health! What can I do, I am not optimistic in this.

איך מעבירים את הזמן בבידוד? נתן שרנסקי מחלק לכם טיפים

היא ענתה לי: "אנחנו בעיצומה של קפיצה קוואנטית תודעתית וזו משנה את המציאות הידועה". מאחר ולא היה לי מושג על מה היא כתבה, חפרתי בגוגל כדי להבין. מצאתי כל מיני מאמרים. למרות שאינני מסכימה עימם משום שאין הם נראים לי הגיוניים (אני מאותגרת הרי), לא השתכנעתי והם מקוטלגים אצלי תחת הכותרת של 'השטויות של העידן החדש'. גם אחרי שחרשתי היטב את המאמרים הללו, גם את הארוכים ביותר, עדיין לא ברור לי למה צריך לעשות את הקפיצה הזו. זאת אומרת, הם מסבירים שם שהקפיצה נועדה לשנות את העולם לטוב יותר. את זה אני מסוגלת להבין, זה פשוט, אך לא ברור לי למה מלכתחילה אי אפשר לסדר עולם טוב נצחי. למה שבכלל יהיה עולם רע שצריך לעשות קפיצה קוואנטית תודעתי כדי לשנותו לטובה? עקב האכילס בזה, הקוץ שברור לי שאי אפשר בכלל לבטל אותו, הוא שכולנו כאיש אחד צריכים לעשות את 'העבודה הפנימית' כדי שזה יצליח. מי רואה את המוסלמים הפונדמנטליסטים עומדים יחד איתנו, "הכופרים", ומתפללים לטוב במקום לקצץ את ראשינו ואת אברינו האחרים?

She replied to me: "We are in the midst of a conscious quantum leap and this is changing the known reality." Since I had no idea what she was writing about, I dug into Google to understand. I found all kinds of articles. Although I don't agree with them because they don't make sense to me (I am challenged after all), I wasn't convinced and they are catalogued with me under the heading of 'New Age nonsense'. Even after hitting deep through these articles, even the longest, it is still unclear to me why this leap should be made. I mean, they explain there that the leap is meant to change the world for the better. I can understand that, it is simple, but it is not clear to me why in the first place it is impossible to arrange an eternal good world. Why, in the first place, should there be a bad world that needs quantum leaps in consciousness to be made in order to change for the better? The Achilles' heel in this, the thorn that is clear to me that it can't be undone at all, is that we all, as one, have to do the 'inside work' for it to succeed. Who sees the fundamentalist Muslims standing with us, the "infidels," and praying for good instead of chopping our heads off, as wrong as other or our limbs?

Natan Sharansky's Tips for Quarantine

בספרו המיוחד והמרתק 'אחד', העלה ריצ'ארד באך את הרעיון הזה שכולנו אחד ואנחנו נעים בעולמות מקבילים. יש לו ספרים נוספים הנוגעים בנושא העידן החדש, גם הם מרתקים בשל כתיבתם המעולה (אני מתענגת על הדברים שהוא כותב והתרגום לעברית מצוין), אם כי איני נוהה אחר זה. אין לי את הקטע הזה של לנהות אחר דתות, טקסים ומנהגים שמחייבים אותי למלא אחריהם. אני מעדיפה את החופש לחיות בהתאם לעקרונות שלי. אלה מבוססים בעיקר על עשרת הדברות, שאם כל בני האדם היו נוהגים לפיהם, היה עולמנו נראה הרבה יותר טוב ולא היה צורך בקפיצות למיניהן שרק מלחשוב עליהן מסתחרר לי הראש.

In 'One', his fascinating, special book, Richard Bach brought up this notion that we are all one and we are moving in parallel worlds. He has other books on the New Age subject, also fascinating because of their excellent writing (I take relish on the things he writes and the Hebrew translation is excellent), though I don't follow it. I don't have that thing of religion, rituals, and customs that compel me to follow them. I prefer the freedom to live according to my principles. These are mainly based on the Ten Commandments, which if all humans followed them, our world would have looked much better, and there was no need for leaps of any kind that only from thinking about them it makes my head spin.

מבחינתי, כל עוד מאמינה האנושות באמונות שאינן כופות את עצמן על הזולת, זה בסדר גמור. לאף אחד אין בעלות על האמת. כל אחת רשאית להאמין במה שמתאים לה כל עוד אין היא מתנשאת על זולתה ומתימרת לדעת את כל החוכמה ולחשוב שרק היא או האמונה בה היא מאמינה הן הצודקות הבלעדיות. גם המחשבה שעל כולנו לכוונן את עצמנו ולעשות את העבודה הפנימית למען עולם טוב יותר, כופה את עצמה על אלה שאינן מאמינות בשטויות של העידן החדש. איננו עשויות מקשה אחת. זה אמור להיות עולם חופשי עם מחשבה חופשית והדעה שלי שוה לכל דעה אחרת. אף רב ואף מנהיג אחר, גם לא הדלאי לאמה (שאין לי מושג מה יש לנהות אחריו) אינם יותר חכמים מאחרים. כל אחד צריך להיות אחראי על עצמו בלבד ועל לעשות טוב לאחרים ולא להרע לזולתו. אני מאמינה שכשזה יקרה – יהיה העולם טוב. האם זה יקרה?

For me, as long as humanity believes in beliefs that don't impose themselves on others, that's fine. No one has ownership of the truth. Everyone can believe in what is right for them as long as they don't boast about others and pretend to know all the wisdom and think that only they or their faith are the exclusive just. Also, the thought that we should all tune ourselves and do the inner work for a better world, imposes itself on those who don't believe in the new age nonsense. We are not made of one piece. It is supposed to be a free world with free thought, and my opinion is equal to any other opinion. Neither a rabbi nor any other leader, nor the Dalai Lama (who I have no idea why follow him) are no wiser than others. Everyone should be responsible only for themselves and for doing good to others, and not harming their fellow humans. I believe that when that happens – the world will be good. Will that happen?

במשפט אחד:

איזה עולם יהיה לנו אחרי מגיפת הקורונה הנוכחית?

In one sentence:

Which world will we have after the current Corona pandemic?

המדפים בסופר מלאים   Supermarket Shelves are Full

המדפים בסופר מלאים וגם המעברים Super shelves are full and so are the aisles

המדפים בסופר מלאים וגם המעברים   Super shelves are full and so are the aisles

אנחנו עם שאוגר. לא רק בימי חרום, אלא גם ביומיום. זה לא מהיום, זה מקדמת דנא.

We are a nation that use to stock up. Not just in emergencies, but also in everyday life. It's from today, it's from a long time ago.

הארוע הכי מוקדם שאני יכולה להעלות על דעתי, זה מהתנ"ך, מהעצה שנתן יוסף לפרעה: 34 יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ, וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. 35 וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ. 36 וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב (בראשית, פרק מ"א, פסוקים ל"ד-ל"ו). כל חרטומי מצריים לא הצליחו למצוא פתרון לחלומות פרעה ורק יוסף הצליח הן לפתור, הן להסביר והן לתת עצה מה לעשות. גמישות מחשבתית במיטבה של היועץ היהודי למלך.

The earliest event that I can think of, is from the Bible, the advice given by Joseph to Pharaoh: 34 Let Pharaoh proceed to appoint overseers over the land and take one-fifth of the produce of the land[a] of Egypt during the seven plentiful years. 35 And let them gather all the food of these good years that are coming and store up grain under the authority of Pharaoh for food in the cities, and let them keep it. 36 That food shall be a reserve for the land against the seven years of famine that are to occur in the land of Egypt, so that the land may not perish through the famine (Genesis 41; 34-36). All wise Ancient Egyptians were unable to find a solution to Pharaoh's dreams and only Joseph was able to solve, explain and give advice. Cognitive flexibility at its best of the Jewish adviser to the king.

הסופרמרקט מלא כל טוב  The supermarket is full of goods

אני זוכרת את אמי אוגרת. תמיד היו לנו מצרכים ואף פעם לא היה חסר גם בימים בהן אי אפשר היה למצוא אותם במכולת (אז לא היו סוּפּרים, היו מכולות וצרכניות) בעתות מלחמה או צנע. ברגע שהמצב נרגע, נהגה אמי (כמו יתר השכנות) למהר ולמלא את החסר. זה תמיד היה הרבה לפני שהמצרכים שלנו עמדו לאזול. הדור שלי ממשיך במסורת ואוגר בכל ימות השנה. במהלך החודש האחרון, אגרנו עוד יותר את כל מה שיכולנו ומילאנו את בתינו מכל טוב כדי שלא יחסר. יש לנו מלאי מספיק של מצרכים עמידים לזמן ארוך. הבעיה היא עם המצרכים הטריים – ירקות ופירות, לחם, מוצרי חלב וכיו"ב, שאותם יש למלא בכל שבוע או מקסימום עשרה ימים. אי אפשר להחזיק מוצרים שמתקלקלים.

I remember my mother stocking up. We always had groceries and we were never missing even in the days when you couldn't find them in the grocery store (then there were no supermarkets, we had grocery stores) in times of war or austerity. As soon as things calmed down, my mother (like the other neighbours) used to hurry and fill in the lacking. It was always long before our groceries were about to run out. My generation continues the tradition and stocks throughout the year. Over the past month, we have stored even more everything we could, and filled our homes with all the goods. We have sufficient stock of long-lasting durable provisions. The problem is with the fresh ingredients – vegetables and fruits, bread, dairy products, etc., which must be filled every week or for a maximum of ten days.

מרכז קניות שומם   Deserted shopping center

כל יציאה מהבית הופכת למסוכנת יותר ויותר. אין בי פחד או חרדה, אך אני לא טיפשה ומשתדלת להשמר מהדבקה כמיטב יכולתי ולנקוט באמצעים שעשויים להגן עלי. זה אף פעם לא בטוח, אבל גם אין ברירה. אני יכולה רק לקוות לטוב. איני מסוגלת להזניח חברות במצוקה כשאני יכולה לעזור להן. כך גם היה היום. יצאתי לדרך בתקוה שאעבור אותה בשלום ואחזור הביתה בלי להדבק. אדע בעוד שבועיים.

Every exit from the house becomes more and more dangerous. I have no fear or anxiety, but I'm not stupid and try to keep from getting infected to the best of my ability and to take measures that may protect me. It's never safe, but there's no choice either. I can only hope for the best. I can't neglect friends in distress when I can help them. So was today as well. I set off hoping I would pass it safely and return home without getting infected. I'll know in two weeks.

בפתח הסופרמרקט העמידו שולחן ובו כפפות חד פעמיות ובקבוקים עם נוזלי חיטוי לשימוש הלקוחות. לקחתי את הכפפות, לא יזיק. לקח לי עשר דקות כדי להאבק עם עטייתן. אני כנראה מאותגרת גם בקטע הזה. מישהו עמד בפתח ושוחח עם השומר. אותתי לו להכנס כדי שאוכל להכנס גם אני, אך השומר אמר שצריך לחכות. לא הבנתי מדוע והלה הסביר לי שהשיטה הנהוגה עתה היא שאפשר להכנס רק כשלקוח יוצא. כמובן שזה הזכיר לי את המערכון של הגשש – "מי שעולה ומי שיורד"… לא היה תור ארוך, רק שלושה המתינו, אני ביניהם וזה גם הלך מהר, אפילו לא הספקתי לעטות את הכפפות בטרם הכניסה לסופר.

At the door of the supermarket, a table with disposable gloves and bottles of antiseptic was put up for use by customers. I took the gloves, can't harm. It took me ten minutes to fight with wearing them. I'm probably challenged in this area too. Someone was standing in the doorway talking to the guard. I signed him to go in so I could go in too, but the guard said we had to wait. I didn't understand why, so he explained to me that the customary method now is that you can only go in only when a customer comes out. There wasn't a long queue, only three waited, I was among them, and it also went fast, I didn't even manage to put on the gloves before entering the supermarket.

סוגי מאפים   A few sorts of pastries

סוגי מאפים   A few sorts of pastries

הסופר היה עמוס מכל טוב. המדפים היו מלאים וסחורה רבה עמדה בין המעברים ממתינה למקרה של התרוקנות מדף זה או אחר. אכן, כפי שהובטח לנו, אין מחסור במזון בישראל או במצרכים נחוצים. אמנם צמצמו את המבחר, אך היה מספיק. במקום כמה סוגי שוקולד או מוצרים אחרים, היו פחות. לא ממש נורא. גם ככה, כשאני משוה כל מיני מוצרים עם חברות בחו"ל, להם יש איזה מליון סוגים של חלב, לדוגמא ולנו יש אולי חמישה. החך הישראלי לא מפונק כל כך. העיקר שיש אוכל, אין צורך להיות בררניים, כמו שאמי נהגה לומר.

The supermarket was full of goods. The shelves were full and there was a lot of merchandise between the aisles waiting in case of any shelve getting empty. Indeed, as promised to us, there is no shortage of food in Israel or of necessary supplies. Although narrowing the selection, there still was enough. Instead of a few sorts of chocolate or other products, there were less. Doesn't really matter. As it is, when I compare all kinds of products with friends abroad, they have a million kinds of milk, for example, and we may have five. The Israeli palate is not so spoiled. The main thing is that there is food, you don't have to be picky, as my mother used to say.

אני מצוידת כראוי להסגר   I'm properly equipped for quarantine

אני מצוידת כראוי להסגר   I'm properly equipped for quarantine

במשפט אחד:

יש לי מצרכים טריים למשך עשרת הימים הבאים ואפילו חבילת מצות לפסח. אני מצוידת כראוי להסגר.

In one sentence:

I have fresh groceries for the next ten days and even a matzah package for Passover. I'm properly equipped for quarantine.

רק בריאות, שמורנה על עצמכן   Be Healthy, Take Care of Yourselves

אסתר רדא – החיים מתרחשים

Ester Rada – Life Happens

משחר ילדותי היה צמד המלים הזה שגור בפי הכל בסביבה שלי – "אבי געזונט" (אידיש: "העיקר הבריאות"). בימים אלה זה צו השעה ואנו נוכחות לדעת עד כמה זה חשוב.

From my childhood, this pair of words was common in my environment – "Abi gezunt" (Yiddish: "The main thing is health"). These days it is the present need, and we are proven how important it is.

לחשוש מפני המגיפה, מפני לחלות בה, לא להיות בריאים, להזדקק לזולת – כל אלה אינם תורמים לבריאותנו הנפשית וכשזו בסכנה, הגוף גם הוא מתחיל לחרוק, להתדרדר. לא טוב. לא מומלץ.

Fear of the pandemic, of getting sick, of not being healthy, of needing others – all these don't contribute to our mental health and when this is compromised, the body also starts to squeak, to fail. Not good. Not recommended.

רוב, אם לא כל אורח חיינו השתנה בשלושת השבועות האחרונים ובעיקר מאז הוטל עלינו ההסגר. אזרחים, שבחיי היומיום רגילים לצאת בבוקר מביתם, לפזר את צאצאיהם למסגרות השונות וללכת לעבודה (או במקרה של בנות ובני גילי – לבלות בבתי קפה), נאלצו פתאום להסתגר בבתים ולא להוציא את קצה האף החוצה. כשהשגרה מופרת, מתחילות בעיות. בניגוד לדורות קודמים, בהם אמהות רבות ישבו בבית במשך תקופת גידול הילדים, הדור הזה אינו רגיל בכך. השהות הפתאומית הזו עם הילדים בבית, גורמת להורים להתחיל להבין את המורים, מתחילים לכבד אותם, כי הם מבינים פתאום מה זה להיות ימים שלמים עם הילדים שלהם ולהחזיק אותם במסגרת חינוכית. פתאום נופלת אצלם ההבנה לגבי השחיקה של המורים. אני מקוה שאחרי שכל זה יגמר, שההורים ימשיכו לכבד את אלה המתמודדים בכל יום עם צאצאיהם. לא דבר פשוט כלל וכלל.

Most, if not all of our lifestyles have changed in the last three weeks, especially since the quarantine was imposed on us. Citizens, who are used to daily leaving their homes in the morning, scattering their offspring to the various educational institutes, and going to work (or in the case of people my age – spending time in cafés), were suddenly forced to shut themselves up in their homes and not shoe the tip of their nose outside. When the routine is interrupted, problems begin. Unlike previous generations, where many mothers sat at home during the period of bringing their children up, this generation is not used to it. This sudden stay with the children at home causes parents to begin to understand the teachers, begin to respect them, because they suddenly understand what it is like to be whole days with their children and keep them in an educational setting. Suddenly they start to understand teachers' Mental burnout. I hope that after all this is over, that parents will continue to respect those who deal with their offspring every day. Not a simple thing at all.

אסתר רדא – אינדי סיטי

Ester Rada – Indie City

אני לא רוצה להעלות עכשו את נושא ההֵעֲרכוּת, זאת אומרת אי ההֵעֲרכוּת. יהיה לזה זמן אחר כך. אגיד רק שיכלו להערך לזה בצורה הרבה יותר טובה ונכונה, אבל משום שיש לנו ראש ממשלה זמני כבר למעלה משנה, אז כך נראים פני הדברים במדינת ישראל במאה ה-21, מדינה שאמורה להיות מודרנית, אך מונהגת על ידי חבורת מושחתים ודתיים, לא על ידי אנשים ישרים ועם חזון. סגרו את כל המסגרות החינוכיות ושלחו את הילדים הביתה, אך לא חשבו מה לעשות איתם בבית וגם מי אמור לשמור עליהם? ההורים הרי אמורים לצאת לעבודתם ועל הסבים נאסר להתקרב אל המשפחה. מה עושים? הטילו על המורים להורות מהבית. אני לא מדברת על כך שגם למורים יש ילדים והם אמורים להשגיח עליהם וצריך היה למצוא לזה פתרון, כלומר – להערך לזה מראש. נניח לזה לעת עתה. המורים, כמובן, שמחו להענות לאתגר, למרות שלא התכוננו לזה מראש, לא תרגלו, אך הם בהחלט עמדו במשימה בהצלחה די גדולה. אדם מן הישוב ודאי בטוח ששכרם של המורים היה מובטח מראש, כי למעשה הם המשיכו לעבוד, גם אם זה מהבית. מה זממו פקידי האוצר? באוצר דיברו שאין לשלם למורים על עבודתם מהבית, כי הם אינם הולכים לעבודה. החלמאות, הנסיון לעשוק ציבור מסור, הרוע. מרגיז! למזלם של המורים, עמד האיגוד שלהם על זכויותיהם והוחלט לשלם להם משכורת רגילה. לפחות זה.

I don't want to raise now the issue of preparing, that is, not preparing. There will be time for this later. I would only say that they could prepare to it much better and more correctly, but because we have a temporary prime minister for over a year, this is how things look like in 21st Century Israel, a state that is supposed to be modern, but is led by a corrupt and religious group of evils, not by honest people with a vision. They closed all educational frameworks and send the children home, but didn't think what to do with them at home and who should keep an eye on them. The parents are supposed to go to work and the grandparents are forbidden to go near the family. What to do? They instruct the teachers to do their job from home. I'm not talking about teachers also having children and they should look after them and had to find a solution for them too, that is – prepare for it in advance. Let’s leave it that for now. The teachers, of course, were happy to meet the challenge, even though they did not prepare for it, did not practice, but they certainly met the task quite successfully. An ordinary person must be sure that the teachers' wages were guaranteed in advance, because in fact they continued to work, even if it was from home. What was the treasury officials' scheme? In the treasure they talked about not having to pay teachers for their work from home since they don't go to work. The stupidity, the attempt to exploit a devoted population, the evil. Upsetting! Fortunately for the teachers, their union insisted on their rights and it was decided to pay them a regular salary. At least that.

מישהו מעושי דברו של ראש הממשלה המושחת והזמני יזם מחיאות כפיים לרופאים, אך בה בעת ישבו באוצר כדי לטכס עצה איך להוריד משכרם. מדהימה עזות המצח! אני מדברת על ממשלה מושחתת, שראש ממשלתה המושחת התיצב בבג"ץ כדי לאפשר לחברו העשיר להתעשר עוד יותר מקידוחי הנפט בים התיכון, שאמור להיות משאב טבע של כל אזרחי המדינה וכולנו אמורים להנות ממנו. מישהו מאיתנו ראה מזה שקל? אבל הטייקון העשיר, שכבר עשה תספורת בעבר לבעלי המניות שלו, עומד עכשו שוב בפני "קשיים כלכליים" ואני מניחה שהוא מצפה מחברו לחלצו שוב. אז זה כן, אך לתת תמורה הולמת ומשכורת ראויה למי שבאמת מגיע לו ולה – זה לא. לזה כביכול אין כסף. בושה וכלימה!

Someone from the corrupt and temporary prime minister has initiated applause for the doctors, but at the same time officials in the treasury schemed on how to lower their wages. Amazing impertinence! I'm talking about a corrupt government whose corrupt prime minister went to the High Court to allow his rich friend to get even richer from the oil drilling in the Mediterranean, which should be a natural resource for all citizens of the country, and all of us should be benefitted from. Did any of us see any shekel from this? But the rich tycoon, who has already deceived his shareholders, is now facing "financial difficulties" again, and I suppose he expects his friend to rescue him again. So, this yes, but to give proper pay and a decent salary to those who really deserve it – that not. Supposedly, there is no money for this. Shame on them!

אסתר רדא – ארבע נשים

Ester Rada – Four Women

במשפט אחד:

רק בריאות, שמורנה על עצמכן!

In one sentence:

Be healthy, take care of yourselves!

לבודד את האוכלוסיה הזקנה   Isolate the Old Population

מזה מספר שבועות שיעצו לנו להתרחק מהאוכלוסיה המבוגרת, ובמלים אחרות – מהורינו ומסבינו – כדי לא להדבק ובעיקר לא להדביק את הזקנים. קשה, אך אין ברירה, רובנו עדיין רוצה לחיות ולהנות מחייו, למרות הכל.

For several weeks we have been advised to stay away from the older population, and in other words – from our parents and grandparents so as not to catch the virus, and mainly not to infect the elderly. It's hard, but there's no choice, most of us still want to live and enjoy life despite all.

הבעיה עם הממשלה הזמנית האנוכית הזו ובעיקר עם הזמני העומד בראשה (הלואי ואלה יחלפו להם במהרה בימנו וכל דקה קודם, יפה יותר), שלא אכפת להם כהוא זה מן האוכלוסיה, קל וחומר זו הקשישה. מה שחשוב להם זה איך הם יראו לאחר המשבר (אם יחלוף, כי איך שזה נראה, אני ממש לא אופטימית) כדי שיוכלו להתפאר במה שכאילו עשו למען העם. כל שר נלחם עם רעהו כדי לשים לו רגל וּלְהֵרָאוֹת טוב יותר מהאחר. לא מצב בריא שעוזר להלחם במגיפה הזו או בכל רעה חולה שפשטה בעם.

The problem with this selfish temporary government and especially with the temporary one who heads it (may they pass away from us soon in our days and the sooner the better), who don't care about the population, especially the old one. What matters to them is how they will look like after the crisis (if it goes away, because as it seems, I'm not optimistic at all) so that they can boast about what they did for the people. Each minister fights with another to make him look better than the other. Not a healthy condition that helps fight this pandemic or any serious illness that has plagued the people.

יצאתי הבוקר בתורי כדי לערוך קניות נחוצות לכמה חברות. ארגנו את סידור העבודה בינינו בצורה ממש מצוינת, כך שאנחנו צריכות לקנות זו לזו רק את המצרכים הטריים, כי את האחרים השכלנו למלא להן בתחילת המשבר. לכל אחת מהחברות יש בביתה מלאי מספיק לחצי שנה מהבחינה הזו, כמו גם חומרי ניקוי ודברים יומיומיים אחרים שיכולנו לאחסן לתקופה ארוכה ומחזיקים מעמד זמן רב. בגילנו, יש לנו מספיק נסיון שצברנו מכל מיני תקופות קשות שעברנו, בעיקר בעתות מלחמה, כך שאנחנו יכולות לישם אותו בעת הצורך. עכשו זה עת הצורך הזו.

This morning it was my turn to do some shopping for some of my friends. We have organized the work schedule between us really well, so that we have to buy for each other only the fresh ingredients, because we were able to fulfil for them the others at the beginning of the crisis. In this regard, each of the friends has enough stock for six months, as well as cleaning materials and other everyday things that we could store for a long time and that last a long time. At our age, we have enough experience that we have accumulated from all sorts of difficult periods we went through, especially during wartimes, so that we can implement it when needed. Now is this time of need.

יש מחסור בביצים בסופרמרקט. זה הזמן לשנות דיסקט ולהפסיק לצרוך את הדור הבא של העופות. בגילנו, זה ממש לא נחוץ בגלל הכולסטרול, עדיף לצרוך טחינה וחומוס, הרבה יותר בריא. אני שמחה להיווכח שעצות הבישול שלי מועילות ומורידות את הצורך להשתמש בביצים כדבק למאכלים. הוכחתי שאפשר גם לטגן לביבות בלי ביצים והבלילה אינה מתפרקת ואפילו טעימה הרבה יותר. בימים אלה אני מסבירה שאפשר להכין גם קניידלעך בלי ביצים והן מצוינות ביותר. אפשר עדיין להסתדר. איני יודעת מה יהיה בפסח ואיך אמור לְהֵרָאוֹת ליל הסדר. הממשלה הזמנית צפויה להנחית עלינו הלילה הנחיות חדשות ולהדק את הסגר יותר ויותר. נראה בבוקר איך נסתדר, תרתי משמע.

There is a shortage of eggs in the supermarket. It's time to change a floppy disk and stop consuming the next generation of poultry. At our age, it is really not necessary at all due to cholesterol, it is better to consume tahini and hummus, much healthier. I'm happy to see that my cooking tips are helpful and reduce the need to use eggs as a food glue. I have proven that you can also fry latkes without eggs and the mash does not fall apart and even tastes much better. These days I explain that you can also make kneidlach without eggs and they are most excellent. You can still get by. I don't know what will happen on Passover and how the Seder will look like. The provisional government is expected to impose new guidelines on us tonight and tighten the closure more and more. We'll see in the morning how we'll work it out, in both meanings.

הרחוב השמשי היה שומם למדי. אוטובוסים לא חלפו על פני בזמן שצעדתי לדרכי. עיר בהסגר וטוב שכך. לי אין ברירה, אני חשה צורך לעזור ומקוה שאמצעי ההגנה בהם אני נוקטת יספיקו לי כדי לא להדבק בנגיף ובעיקר לא להדביק את אלה שאני מבקרת. אני משתדלת לא להכנס לבית, אלא משאירה את המצרכים מחוץ לו אצל אלה שהדבר אפשרי. יש כאלה שיכולות עדיין לתפקד בביתן, אך מסוכן להן מאוד לצאת פן תידבקנה. הן יודעות איך להשמר על ידי חיטוי השקיות בטרם הן מפזרות את המצרכים. אצל שאין להן עזרה בכלל ואינן יכולות לתפקד, יש לי טקס חיטוי שאני עורכת בקפדנות רבה מאוד: דבר ראשון, אני נכנסת לחדר האמבטיה שלהן ומקרצפת היטב את ידי וזרועותי, כמו גם את פני ואז עוטה על עצמי חלוק פלסטיק שאמור למנוע מאיזשהו וירוס שחס ושלום נדבק לי לבגדים לברוח החוצה. מסכות כמובן שאין צורך להזכיר, זה מובן מאליו.

The sunny street was quite deserted. Buses did not pass me as I walked on my way. The city is quarantined and it's a good thing. I have no choice, I feel the need to help and hope that the safeguards I take will be suffice to not get infected with the virus and especially not to infect those I visit. I try not to go into the house, but leave the groceries outside when it's possible. Some can still function at their home, but it is very dangerous for them to go out. They know how to protect themselves by sterilizing the bags before putting the groceries away. With those who have no help whatsoever and unable to function, I have a sterilizing ritual that I perform very strictly: first of all, I go into their bathroom and scrub my hands and arms well, as well as my face, and then put on a plastic gown that should prevent any kind of virus that has been stuck to my clothes to escape. Of course, masks need not be mentioned, that goes without saying.

כתבתי שאין לי ברירה, אלא לעזור לחברות, אבל תמיד ישנה ברירה לא לעשות דבר. תמיד אפשר להיות אנוכיים ולהשאיר אנשים לבדם בלי יכולת להתמודד עם המצב. תמיד אפשר להיות רעים ולא לסייע לזולת בזמן שאפשר וצריך. לוא השלטונות היו עושות את המוטל עליהן, זה היה נראה אחרת. אף אחד לא היה נשאר חסר אונים, רעב ונזקק. אלה שיש להם משפחה תומכת, יכולים לתקשר זה עם זה במדיות השונות. אלה שאין להם אף אחד, אי אפשר להשאירם בדד. אז אנחנו עושות את מה שאנו יכולות. חבל שזה המצב.

I wrote that I had no choice but to help my friends, but there is always a choice to do nothing. One can always be selfish and leave people alone without being able to handle the situation. It is always possible to be evil and not to help others when possible and necessary. Had the authorities done their duty, it would have looked different. No one would have remained helpless, hungry and in need. Those who have a supportive family can communicate with each other in the various media. Those who have no one, we can't leave them alone. So we do what we can. Too bad that's the case.

The Divine Comedy – To the Rescue [lyrics]

במשפט אחד:

טוב לב לא הזיק לאף אחד, לא בטווח הארוך.

In one sentence:

Kindness didn't hurt anyone, not in the long run.

להנהיג את העולם   Leading the World

טירס פור פירס – כולם רוצים לשלוט בעולם

Tears for Fears Everybody Wants to Rule the World

אחד היתרונות של פייסבוק, זה שאפשר למצוא דרכו חברות חדשות. אחת מחברותי שם שִׁחְרְרָה קִיטוֹר על המצב הנוכחי עם וירוס הקורונה, מה שהעלה אצלי הרהורים (אוי לא!). להלן שיחתנו המעניינת. אני בטוחה שיהיה לכן מה לתרום מתובנותיכן.

One of the benefits of Facebook is that you can find new friends through it. One of my friends there posted her vent on the current situation with the coronavirus, which made me think (oy vey!). Following is our interesting conversation. I'm sure that you will have a lot to contribute from your insights.

שרון (שמה כשלי, שם מקסים ביותר!):

אני מרגישה שאני רוצה להפגין כמו שעשינו בצעירותי, לאסור על הפצצה, נגד סחר בפרוות, נגד קיום בעלי חיים, טרידנט ורבים אחרים. איפה הנוער שזעק פעם עם כרזות? אני כל כך כועסת ורוצה לפרוק את תחושות התרעומת והתעוב בגלל הנגיף הזה, הרבה נשכח מהרשימה האינסופית, ואני בטוחה שפספסתי המון.

שיטפונות בבריטניה

סוריה וחלקים אחרים של העולם נהרסו עם 10000 פליטים

פשעי מלחמה מותרים, מתעלמים מהם ואפילו תומכים על ידי מדינות שצריכות לדעת טוב יותר.

פליטים בורחים, לאן?

כל ספורט הדם הכולל ציד שועלים, שהממשלה הזו רוצה להחזיר.

חסרי בית ובכללן משפחות עכשו

בריאות הנפש ההולכת ומתדרדרת

צוות רפואי העובד כל שעות היממה.

בנקים למזון גדלים במספרם יותר מאי פעם

הדו"ח הרוסי עדיין לא נראה, מדוע?

שינוי אקלים.

הכל נשכח בגלל וירוס הקורונה, כמה נוח לראש הממשלה הכי גרוע

אנא אל תהססו להוסיף לרשימה האינסופית הזו

Sharon (her name is like mine, a great name!):

Feel l want to demonstrate like we did in my youth, to ban the bomb, against the fur trade, against animal vivisection, trident and the many others. Where are the youth who shouted with placards once? I’m so very angry and want to vent a rant of abhorrence because of this virus, much is being forgotten the list is endless, and I’m sure I’ve missed loads.

Floods in the UK

Syria & other parts of the world ruined with 10000 fleeing

War crimes being allowed, ignored and even supported by countries who should know better.

Refugees fleeing, to where?

All blood sports which includes fox hunting, which this government would like to bring it back.

Homeless including now families

Mental health increasing

Medical staff working all hours.

Food banks ever increasing in number

Russian report still not seen, why?

Climate change.

All forgotten because of coronavirus, how convenient for the worst Prime Minister

 

Please feel free to add to this endless list

אני, גם שרון, עונה באריכות:

אני לגמרי איתך בענין הזה, למרות שמעולם, בכל חיי, לא השתתפתי באף הפגנה. אני פה נהגנו לבטוח בממשלה שלנו, השרים היו באמת אנשים דגולים וישרים שעבדו קשה מאוד ועשו כמיטב יכולתם לבנות את הארץ. אני זוכרת ששמעתי בחדשות ברדיו על מחאות הסטודנטים במאי 1968 בצרפת (הייתי בת 14 אז). דבר כזה לא ארע פה. כמדינה צעירה (שנבנתה מחדש ב-1948 אחרי 2000 שנה בגולה), היינו עסוקים במאבקינו נגד הערבים מסביבנו שרצו להשמידנו (ועדיין!).

הצלחנו להתגבר עליהם והיו לנו חיים טובים במהלך שנות ה-70. הורי, כמו שכנינו, אחרי שעברו את זוועות השואה, לא היו עשירים, אך היו מסוגלים לנהל חיים כלכליים הגיוניים וצנועים – היה לנו גג מעל הראש, אוכל בריא על השולחן ואבי עבד במקום קבוע עד פרישתו. היו לנו כמה מלחמות נגד מדינות ערב, אך חיי היומיום היו בסדר פחות או יותר.

אך אז, מאז 2009, כשהמושחת הפך להיות ראש הממשלה שלנו, השתנו חיי העם שלנו לרעה. אותן 11 שנות כהונתו הרסו כל דבר פה. פעם היינו מאוחדים: כל 12 השבטים שמדינת ישראל מורכבת מהם היו פעם עם אחד למרות ההבדלים בינינו. הוא עשה הכל כדי להפריד בינינו, שלא לדבר על השחיתות שהוא איפשר להתרחש. הוא נאלץ לעמוד לדין ב -17, בשבוע שעבר, עם 3 מקרי שחיתות נגדו, אך מה הוא עשה דבר ראשון? בגלל הקורונה, הוא אסר על בתי משפט לשבת בדיונים, תחת צו איסור התכנסות ציבורית לכלל האוכלוסיה. היו לנו כמה הפגנות נגד זה ונגדו, אבל זה לא עזר. אנשים מפחדים מהנגיף יותר מאשר מהסכנה להפוך לדיקטטורה. הנגיף הזה משנה את אורח חיינו והוא מספק כר נרחב למנהיגים המושחתים ברחבי העולם כדי לדכא את אזרחיהם ולשלוט לנצח. אין לנו חוק המגביל את זמן כהונתו של ראש ממשלה או חבר פרלמנט.

אני חושבת על גרטה שרצתה לשנות את העולם, ועל הדור שלה שצריך לקחת לידיו את השלטון. אני "צעירה" מספיק בכדי לזכור את הסרט "הנוער לשלטון", בו השתלט הנוער על ניהול המדינה. ככל הידוע לי, ישנם כיום בעולם שלוש מנהיגות ישרות וטובות: הגרמניה, הניו-זילנדית והפינלנדית. כולן נשים. אני בטוחה שאם הן היו מתאחדות – הן היו יכולות להוביל את העולם בצורה טובה.

מצטערת שזה ארוך כל כך, אבל גם אני הייתי צריכה לשחרר קיטור. אני הולכת להעלות את זה בבלוג שלי והייתי שמחה לקבל את רשותך לצטט את דברייך (בלי לציין את שמך המלא, כמובן), אם זה בסדר מצדך. תודה לך מראש.

Me, Sharon too, answering at length:

I'm totally with you here, although I have never participated in any demonstration in my whole life. We here used to trust our government, the ministers were really great honest people who worked very hard and did the best they could to build our country. I remember hearing in the news on the radio about the student protests in May 1968 in France (I was 14 then). Nothing like that happened here. As a young state (re-established in 1948 after 2000 years in the diaspora), we were occupied with struggling against the Arabs surrounding us who wanted to destroy us (and still do!).

We managed to overcome them and had quite a good life during the 70s. My parents, as well as our neighbours, after going through the horrors of the holocaust, were not reach, but were able to conduct a reasonable modest economic life – we had a roof over our head, healthy food on our table, and my father had a stable job until he retired. We had a few wars fighting the Arab countries, but everyday life was more or less ok.

But then, since 2009, when the corrupt person became our PM, our whole life changed for the worst. Those 11 years of him in office damaged everything here. We used to be together: all the 12 tribes that the nation of Israel is made from used to be as one despite our differences. He did everything to divide us, not to mention the corruption he allowed to take place. He had to face trial on the 17th, last week, with 3 cases of corruption against him, but what did he do first? Due to the corona, he banned courts from sitting, under the order of prohibition of public gathering to all the population. We had a few demonstrations against it and him, but it didn't help. People are scared of the virus more than from the danger of becoming a dictatorship. This virus is changing our way of life and it provides a broad operational leeway for the corrupted leaders worldwide to oppress their citizens and rule forever. We don't have a law which limits the time in office of a PM or a MP.

I'm thinking about Greta who wanted to change the world, and her generation who needs to take over. I'm "young" enough to remember the movie "Wild in The Streets", where the youth took over. As fa as I know there are currently three honest and good leaders in the world: the German, the New Zealander and the Finlandish. All women. I'm sure that if they would get together – they could lead the world for the better.

Sorry that it's so long, but I had to vent too. I'm going to post this on my blog, and I'd like to have your permission to quote your words (without mentioning your name, of course), if it's ok with you. Thank you in advance.

שרון:

אוי, שרון, הבאת אותי לכדי דמעות עת קראתי את זה, למעשה פשוט התייפחתי מאוד, לא עשיתי זאת במשך כל כך הרבה זמן, ואני אסירת תודה אולי זה היה נחוץ. כולנו מבליגים, ועלינו לצעוק שוב בקול רם על מה שכל כך לא בסדר.

את בהחלט יכולה להשתמש בזה בבלוג שלך, אפילו בשמי. פחדתי כששמתי את זה, וכמעט מחקתי, החברות והתמיכה שלך עוזרות לי מאוד.

אשמח לפגוש אותך יום אחד, אם לא בעולם העצוב הזה עכשו, אז למעלה בשלוה.

גרטה, היא מדהימה כמי שצעירה כל כך. עלי לבדוק את הסרט הזה כי לא ראיתי אותו. כן, הרבה יותר סיכוי שנשים תנהגנה שלום, ואני לחלוטין מסכימה איתך.

פליטים נמצאים בתקופות מזוויעות, כאשר הקהל הרחב נלחם על האסלה

אופס גלילי טואלט, אנו חיים כיום בעולם מאוד עצוב ואנוכי. אנא השארי מוגנת xx

Sharon:

Oh my sharon, you’ve reduced me to tears reading this, in fact just sobbed my heart out, not done that for such a long time, and I’m thankful perhaps it was needed. We all bottle up, and we must all shout out loud once more for what is so wrong.

You certainly can use this on your blog, even named. I was afraid when l put it up, and almost deleted it, your friendship and support helps me greatly.

Would love to meet you one day, if not on this now very sad world, but above in peace.

Greta, she is incredible for so, so young. Must check that film out for I’ve not seen it. Yes, women are far more likely to be peace leaders, and fully agree with you.

Refugees are in horrendous times, when the general public are fighting over toilet

Whoops toilet rolls, we now live in a very sad, selfish world. please stay safe xx

אני:

שרון היקרה (זה כמו לפנות אל עצמי…), תודה רבה על שאת מרשה לי להשתמש בטקסט שלך, משום שאני חושבת שהעלית נושא מאוד חשוב פה.

מדהים איך שאנו יכולות למצוא פה מדי פעם אנשים נחמדים כמוך, עם מחשבות וכוונות טובות דומות. אני עדיין מאמינה שישנם הרבה מאוד יותר אנשים טובים בפלנטה הזו מאשר רעים. אני שמחה ואסירת תודה מאוד להיות חברתך.

יש לי כמה שאלות:

1. למה הדמעות?

2. מדוע פחדת להעלות את זה? אינך רוסיה או טורקיה, נכון? עם הדיקטטור הישראלי שלנו, אנחנו עדיין יכולים לעת עתה לומר ולכתוב את אשר על לבנו. אין לי מושג מה צופן לנו העתיד ומה יהיה כשהוא יקבל יותר כוח. אני יכולה רק לקוות שהעם יתעשת וישליך אותו לבית הסוהר ויזרוק את המפתחות.

3. לא ראית את הסרט המצוין הזה? אוי ועי! זה אחד הסרטים הכי סמליים והכי משפיעים על הדור שלנו, כמו ספריה של איין ראנד. זוכרת את "אנו החיים", "כמעין המתגבר" ו"מרד הנפילים?" אני כל כך מיחלת שילמדו את זה בבית הספר, אך בשל אורכם אני בספק אם זה יעשה. בניגוד לדור שלנו, זה הנוכחי למד לקבל כל דבר בקצרה ולא להעמיק. חבל מאוד.

תשובות:

בקשר לפליטים, אני באמת לא יכולה להבין את זה. בעולם נורמלי וטוב, צריך שלכל בני ובנות האדם ימולאו ארבעה צרכים בסיסיים: אוכל, לבוש, גג מעל הראש וחינוך חופשי. בגיל ההתבגרות, הייתי בטוחה שהזוועות של השואה לא יחזרו יותר, אך אז חוה העולם את ביאפרה ומלחמות נוספות בין אנשים שהונהגו בידי מנהיגים נבלים.

אני כל כך מיחלת ליום שיגיע ובו עזרה הדדית בין בני ובנות האדם תשרור כדרך חיים, למרות שאני זוכרת תמיד את דבריה של אמי שציטטה את דבריה של אמהּ: "יהיו זמנים בהם תצטרכי לחפש בנרות כדי למצוא בני אדם טובים, אך הם לא ימָצאו". אני כל כך מקוה שהיא תטעה, אך איך שהעולם נראה בימים אלה – אני לא יכולה להיות בטוחה מי ינצח – הטובים או הרעים. אפשר רק לקוות לטוב.

בקשר לנייר הטואלט, שלמדתי בימים אלה שהאוסטרלים מכנים אותם "גלילי דָני" (היתרון שיש חברות אוסטרליות) 😉 זה מראה לנו מה נהיה מאנשים – אנוכיים (כפי שכתבת) ומרושעים. גלילי נייר טואלט חשובים יותר מחייהן/ם של בנות ובני חוה ואדם…

Me:

Dear Sharon (it's like referring to myself…), thank you very much for letting me using your text, as I think that your raised very important issues here.

It's amazing how we can find here from time to time nice people like you, with the same good thoughts and intentions. I still believe that there are much-much more good people in this planet than evil ones. I'm very happy and grateful to be your friend.

I have a few questions:

1. Why the tears?

2. Why were you afraid to put it up? You're not Russian or Turkish, are you? With our Israeli dictator, we still can say and write our thoughts for now. I have no idea what the future holds and what it will be like when he will get more power. I can but hope that the people will get back to their senses and throw him in jail and throw away the key.

2. You didn't watch that great movie??? Oy Vey! It's one of the most iconic and influencing of our generation, like the books of Ayn Rand. Remember "We the Living", "The Fountainhead" and "Atlas Shrugged"? I sooooo wish they would be studied at school, but due to their length I doubt if it would be done. As opposed to our generation, the current one was taught to get everything in short and not to deepen. A big shame.

Answers:

About the refugees, I really can't get it. In a normal good world, each and every human/wuman being should have four basic needs fulfilled: food, clothing, a roof over the head, and free education. As an adolescent, I was sure that the horrors of the holocaust would never return, but then the world experienced Biafra and other wars between people led by malicious leaders.

I sooooo wish that the day will come and helping out your fellow women and men would be a way of life, even though I always remember my mother's words as she quoted her mother: "There will be times when you will have to search hard for good people with a candle, but they won't be found". I so hope she will be proven wrong, but as the world looks like these days – I can't be sure who will win – the good or the bad. One can but hope for the best.

About the toilet paper, which I learned these days that the Aussies call them "dunny rolls" (the benefit of having Aussie friends) 😉 it shows us what became of people – selfish (as you wrote) and vicious. Paper rolls are more important than human/wuman lives…

במשפט אחד:

המשך יבוא…

In one sentence:

To be continued…

יומולדת בצל וירוס הקורונה   A Birthday in the Shadow of the Corona Virus

Happy Birthday Song

האמת, לא ממש חשבתי על זה, כי האתגרים שהתקופה האחרונה עימם היה עלינו להתמודד, הזיזו הצדה כל חגיגה שהיא. זמנים לא פשוטים עוברים עלינו.

To be honest, I didn't really think about it, because the challenges we had to deal with in lately, set aside every celebration. We are going through hard times.

לפני שלושה שבועות עוד היתה לי מחשבה להכין כמה חגיגות – הן למשפחה שלי והן לחברות. מאז, עברנו תהפוכות גדולות וקיבלנו הנחיות והוראות להסתגר בבתינו ולהמנע מלהוציא את קצה אפנו משם, חוץ מאשר לשם הצטיידות נחוצה. מחוסר ברירה, נאלצתי לבטל את המחשבה הזו ונשארנו כולנו ספונות בבתינו.

Three weeks ago, I had the thought of preparing some celebrations – for both my family and friends. Since then, we have undergone major upheavals and have been given instructions and orders to close ourselves in our homes and avoid taking out the tips of our noses from there, except for the necessary equipping up. As for lack of choice, I had to cancel that thought and we all stayed locked in our homes.

Sorry Grandma, this is for your own good

Sorry Grandma, this is for your own good

במשפט אחד:

כולי תקוה שנמגר את הנגיף המזיק הזה במהרה והכל ישתנה לטובה, כך שאוכל לחגוג את יום ההולדת הבא כראוי.

In one sentence:

I hope we will soon get rid of this harmful virus and everything will change for the better, so I can celebrate my next birthday properly.