ארכיון תג: מחאה חברתית

יום הבסטיליה

Béatrice & Sharon

מה קרה לכם? מה מנע מכם לבוא בהמוניכם כדי להפגין נגד ממשלת הרשע והעושק הלזו? טפשות? יאוש? הרמת ידיים? האם חושבים אתם כי צדיקים הנכם ומאמינים כי מלאכתכם תעשה בידי אחרים?

האמת, אני עדיין נדהמת, בשוק ודהומה לגמרי. כך גם ביאטריס, שעדיין זוכרת את דניאל כהן-בנדיט ואת המהומות שחולל בצרפת, אף שהיתה רק בת 16. אמנם, שינוי גדול לא היה שם, לפחות לא מיידי, אך משהו בכל זאת זז, גם אם באיטיות של שבלול שטרם נאכל. הזמנים היו אחרים אז, היינו תמימות יותר והעם היה עיף ושבע. בעיקר שבע.

דגל צרפת

היום, העם רעב ואין ידו משגת לרכוש את המצרכים הבסיסיים היקרים כל כך לכיסו המחורר. אז למה אין העם קם כאיש אחד ומשנה את רוע הגזירות? איך זה שלא הגעתם בהמונכם? איך זה שנשארתם ספונים במקומותיכם הדחוקים, שאינכם יכולים לכנותם בית, כי זה אינו שלכם? ששכר הדירה מרקיע לכם שחקים ואתם מתקיימים אך בקושי? מה השבלוליות הזו לכם?

ומה עם התקשורת? ראו כי רק קומץ דל הגיע להפגין והתקפלו, כי אין בזה חדשות, הרי כולה כ-3000 נפשות שהבעיה בוערת אצלם. האם יותר מכל אחד אחר? כל היום חיכיתי שיזכירו את הנושא, שידברו עליו ויביאו לנו מומחים שיסבירו איך קרה שהעם מטומטם כל כך ואינו פועל למען עצמו. היה ראוי לדון בכשלון הזה, של עם הנאנק תחת העול, שלא מצא לנכון לעשות מעשה. ואין תמונות כמעט מהארוע. עוד אפיזודה שהיתה ותעלם כאילו לא היתה.

♀♀

אנחנו חוזרת הביתה לקציר בפחי נפש. שותקות בתדהמה. ציפינו ליותר מן העם הזה. איך זה שהיאוש הפך להיות נוח? הבוקר, תציין ביאטריס את יום הבסטיליה בקול ענות חלושה. אין לנו מצב רוח כל כך לחגוג.

Béatrice & Sharon

כלכלה נכונה Proper Economy

עבודה

נראה כי בני האדם תמימים המה מהיוולדם וככל שהם מתבגרים – זה אינו משתנה הרבה, למרות המכות הניחתות עליהם השכם והערב. משהו ביסודנו גורם לנו ללכת שולל אחר ציניקנים רשעים וחסרי מוסר המובילים אותנו באף. בכל פעם שמישהו שיודע לנגן לנו על הנימה הנכונה שובה את לבנו – אנחנו שוכחים את העובדה שלהבטיח לא עולה כסף ונוהים אחריו בעיניים עצומות. עוֹיְלֶם גוֹיְלֶם. אין ספור פעמים נוכה ולעולם לא נלמד.

Humans seem to be innocent since birth and as they grow older – it doesn't change much, despite the blows that hit them again and again. Something fundamentally makes us be deceived by immoral and cynical evils who lead us by the nose. Whenever someone who knows how to play us on the right note captivates our hearts – we forget the fact that promises don't cost money and follow them with our eyes closed. Oylem Goylem. Countless times we get beaten and never learn any lesson.

מישהי לא ממש חכמה השוותה תמימות לטפשות. אין פלא שזו אינה נמנית יותר עם חוג הסובבות אותי. אני חושבת שתמימות היא תכונה יפה ובהחלט רצויה. היכולת להאמין בטוב ולראות את העולם מהצד החיובי שבו, היא נפלאה בעיני. אין בֵּינָה ולבין הטפשות דבר, גם לא שמץ, רק השמצה. התמימות מניעה אותנו לפעול למען מטרות נכונות וטובות, היא שומרת על התקוה. כשיש תקוה – יש גם אופק וישנה תחושה שניתן להתגבר על קשיים. כשזו נכבית – מחשיך גם העולם. מה מותר האדם מהבהמה, אם לא היכולת לראות הלאה, לצפות, לקוות, לתכנן? כשאין עתיד – מה עוד נותר בלתי אם רשע, שחיתות, רמיה ושאר מרעין בישין לא עלינו ולא על בני ביתנו? דא עקא, שהממשלה הרשעית הזו (ואין לשכוח שגם קודמותיה) יושבת וצוחקת עלינו בפה מלא ובשיניים חשופות המאיימות לקרוע אותנו לגזרים, בלי להסתיר את כוונותיה לרוששנו. מה השתנה מהממשלה הקודמת לזו הנוכחית, מלבד העובדה המצערת שנכנסו אליה חמדנים ותחמנים חדשים? אותו ראש דחליל חלול חורש רעתנו עומד שוב בראש ונותן לנו בראש.

Someone not really smart compared innocence to foolishness. No wonder she no longer belongs to the circle around me. I think innocence is a beautiful trait and definitely desirable. The ability to believe in the good and see the world from the positive side of it, is wonderful to me. There is nothing between it and stupidity, not a shred, just slander. Innocence motivates us to work for right and good causes, it maintains hope. When there is hope – there is also a horizon and there is a feeling that difficulties can be overcome. When it goes out – the world darkens too. What is a human's superiority over a beast, if not the ability to see further, to expect, to hope, to plan? When there is no future – what remains apart of wickedness, corruption, deceit, and other dire straits Goddess forbid, not on us nor on our family members? The problem is, that this evil government (and not to forget its predecessors, too) is sitting and laughing at us with their mouths full of teeth that threatening to tear us apart, without concealing its intentions to impoverish us. What has changed from the previous government to the current one, other than the unfortunate fact that covetous and greedy newcomers have entered it? The same hollow scarecrow head who schemes and plot against us leads us again and hits us on our head.

אינך צריכה להיות כלכלנית כדי לדעת לנהל תקציב, רק להִנָחֵן בהגיון בריא ובידע בסיסי בארבע פעולות החשבון הבסיסיות. מי שמשתמש ביותר מכך – זה רק תחמן. מה כל כך מסובך מאשר להבין שתפקידה של הממשלה הוא לתת את מירב השרותים לאזרחיה? מה לא ברור במטרות של גביית מסים? שאף אחד לא יבלבל לנו את המוח בשטויות המטומטמות שניהול כלכלה נכונה ובריאה מצריך לימודים גבוהים ותכונות מיוחדות של מנהליה. כלכלה היא כלכלה היא כלכלה. וזה פשוט: צריכות להיות הכנסות כדי שאפשר יהיה להוציא הוצאות. מעבר לזה – הכל שטויות וזריית חול בעיני הציבור. אבי הכלכלה הישראלית, פנחס ספיר, היה כלכלן? אֵילו השגים אדירים השיג האיש והוביל אותנו לשגשוג גדול והצלחה. חבל שאלה ירדו לטמיון עם עליית הליכוד לשלטון והחרבת כל מה שהיה טוב פה.

You do not need to be an economist to know how to manage a budget, only to have common sense and basic knowledge of the four basic arithmetic actions. Whoever uses more that these – it's just a manipulator. What is so complicated than understand that the government's job is to provide most of its services to its citizens? What is unclear about the goals of collecting taxes? No one should confuse our minds with the dumb crap that running a proper and healthy economy requires high schooling and special features of its managers. Economics is economics is economics. And this is simple: there must be revenues in order for expenses to be spent. Beyond that – everything is nonsense and throwing dust in the eyes of the public. The father of the Israeli economy, Pinchas Sapir, was an economist? Such huge accomplishments the man has achieved and led us to great prosperity and success. It is a shame that they went down the drain when the Likud rose to power and destroyed everything that was good here.

השאלה היא מה עושה הממשלה עם המסים שחלק מהעם משלם לה ולאן הולכים הכספים הנגבים מאיתנו. חלק גדול מהעם עובד בשחור, מה שאומר שחלק גדול מהמסים אינו מגיע לממשלה. למה זה קורה? בלי להטיל דופי בציבור שלם (אף שהעובדות בהחלט נכונות, אתן מוזמנות להתכבד ולבדוק בעצמכן), עדיין עולה התהייה איך זה שבמגזר הערבי נעשית רוב העבודה בשחור? מישהו בדק את המספרים? לא שאין גם בין היהודים (ורבים!!!) משתמטי מס לבד מהטייקונים התחמנים. מישהו ממס הכנסה נכנס אי פעם לשכונה שהולכת ונבנית ובדק את פנקסי הקבלנים העובדים במקום? מישהו בדק שהפועלים שלהם מדוּוָחִים לרשויות? כל כך אידיוטי לדבר גבוהה-גבוהה על העמקת הגביה וריסוס הציבור בתשדירים מטומטמים, חסרי משמעות ותועלת ובדרבוננו להלשין זה על זה. איזה מוסר זה להלשין? האם אנחנו רוצים להיות כמדינות הטוטליטריות בהן הפחד מפני שכנך שולט, במקום חופש ועידוד העסקים הקטנים שהם עמוד השדרה של הכלכלה הנכונה והבריאה? האם לא עדיף לגבות מס מכולם ולפני כן – העם לא עדיף לתת לנו להרויח כדי שנוכל לשלם את מסינו?

The question is what does the government do with the taxes that part of the people pays and where does the moneys collected from us go. A large part of the people works in black (undeclared capital), which means that a large part of the taxes does not go to the government. Why is it happening? Without besmirching a whole public (although the facts are certainly true, you are invited to check it out for yourself), it still wonders how in the Arab sector most of the work is done by black capital? Anyone checked the numbers? Not that there aren't also tax evaders among Jews (and many!!!) apart from the schemer tycoons. Anyone from the IRS ever gets into a neighbourhood that is being built and check out the contractors working at the site? Anyone checked that their workers were reported to the authorities? It is so idiotic to speak highly of the deepening of collecting taxes and spraying the public with dumb, meaningless and useless broadcasts and driving us to blow the whistle on each other. What kind of moral is it to snitch? Do we want to be like the totalitarian states where the fear of your neighbour dominates, rather than freedom and the encouragement of small businesses that are the backbone of a proper and healthy economy? Isn't it better to collect tax from everyone and before that – isn't it better to let us make a profit so that we could pay our taxes?

במקום להרוס ולדכא אותנו עד עפר, במקום למנוע צמיחה, תנו לנו מנוף ואפשרות להתפתח ולהתקדם. הפירמידות של הטייקונים קורסות לא משום שהעם מחה ולא קנה אצלם, אלא משום שאלה מונפו ללא הכרה מצד הבנקים שמצד אחד מעניקים להם מתנות ומצד שני עושקים את הציבור שאין לו. איך אין מבינים בממשלה הגרועה הזו שלעם אין כסף לקנות? ואם אין קונים – הכלכלה צולעת. משקרים לנו שהכלכלה יציבה. איך יציבה, אם לחלק גדול מן העם אין כסף לקנות לחם?

Instead of destroying and oppressing us to ashes, rather than preventing growth, give us a lever and the opportunity to develop and advance. The tycoon pyramids are collapsing not because the people protested and didn't buy from them, but because they were unconsciously leveraged by the banks, that on the one hand give them gifts and on the other, exploit the public who have nothing. How can't this bad government understand that the people have no money to buy? And if there are no buyers – the economy is limping. We are being lied that the economy is stable. How stable, if a large part of the people have no money to buy bread?

אינני חסידת האשראי. למזלי, לא נזקקתי (ונקוה שגם לא בעתיד) למסגרת (תרתי משמע), כך שאינני רודפת אחר הזנב של עצמי, אך אני מכירה מספר לא מועט של א/נשים (בעיקר נשים) שהמינוס שוכן קבע אצלם ואינו זז מהם, רק גדל והולך כל הזמן. איך? קודם כל, יוקר המחיה המחריף תדיר בעוד שהמשכורת נשארת קבועה (במקרה הטוב) או מופחתת (במקרה היותר נפוץ). שנית, כל עוד יש משכורת – יש בסיס שעליו אפשר לקחת עוד ועוד הלוואות ב"פריסה נוחה", שנראית כאילו כלום, אך בסופו של דבר זה תשלום חודשי נוסף שיש לשלם. שלישית, גם אם את/ה חנוק/ה בהלוואות שהמשכורת בקושי מכסה, איך לא תיקח/י מימון נוסף כדי לצאת עם המשפחה לנופש ועוד בעידוד הבנק? כן, גם ההיברידי! כולם יוצאים, למה את/ה לא? ומה עם ה"אטרקציות" הקורצות לילדים בחופש הגדול? כל כרטיס עולה לפחות 100 ₪! אני סמוכה ובטוחה שאתן יודעות לעשות את החשבון בעצמכן כמה זה מרושש משפחה ממוצעת.

I am not fond of credit. Fortunately, I didn't need (and hope not in the future too) a frame (in both meanings), so I don't chase my own tail, but I know quite a number of people (mainly women) that the minus resides with them regularly and does not move from them, only grows all the time. How? First of all, the cost of living that increases often while the salary remains constant (at best) or reduced (that's more common). Second, as long as there is a salary – there is a basis on which one can take more and more loans with "convenient instalment plan", which seems like nothing, but in the end, it is an additional monthly payment to be paid. Third, even if you are strangled with loans that barely covered by your salary, how wouldn't you take extra funding to go with your family on vacation with the bank's encouragement? Yes, the hybrid bank too! Everyone goes, why wouldn't you? And what about the "attractions" that appeal to the kids at the summer vacation? Each ticket costs at least 100 NIS! I'm quite sure that you can figure out how much it impoverishes an average family.

מתי נבין שהבנק קיים כדי להרויח כסף, לא למען רווחתנו הסוציאלית וכל אשראי שזה מעניק לנו אינו נובע מקסמנו האישי, אלא מהיותו גוף מסחרי המוצץ את דמנו? דא עקא, שגם אם בעליו דתי, מצאו להם הגאונים איך להפר את הציווי שלא לגזול ריבית והמציאו את "היתר העסקה". נו, שוין, תמיד אפשר לסמוך על אנשי שלומינו שיעוצו עצה כדי שזו תופר ויצילונו מהאיסורים שנאסרנו עליהם מדאורייתא. לוא היינו מבינות שאין תפקיד הבנק לשמש לנו משענת, אלא זה מגדולי אויבנו – היינו מתנהלות לפי כיסנו ויכולתנו ולא מסתבכות בחובות. אני מניחה שישנם מספרים מובהקים המוכיחים כמה מהעם מסובכים, גם כשיש להם משכורת. ועוד לא דיברנו די על נמיכותה, על הטרנד המסוכן וחסר המוסר של עובדי קבלן ושחיקת ההכנסה.

When will we realize that the bank exists to make money, not for our social welfare, and any credit it gives us does not derive from our personal charm, but from it being a commercial body that sucks our blood? The problem is, that even if its owners are religious, the geniuses found a way how to violate the order not to charge interest and invented the "deal permit" (loans and interest in Judaism). Well, nu shoyn, you can always count on our people to come up with something in order to breach it and be saved from the prohibitions that we have been banned from in the Bible. If we would understand that the bank's role is not to serve as a body one can rely on, but that it is one of our greatest enemies – we would conduct according to our pocket and ability, and not complicate our lives by getting into debts. I assume there are definite numbers that prove how much the people are involved in debts, even when they have a salary. And we haven't talked enough about how much low it is, about the dangerous and immoral trend of contract workers and the erosion of income.

כמה מאיתנו משלמים מסים. אלה נובעים מהכנסתנו. כשאין הכנסה – איך נשלם מסים? אני תמיד מיעצת לפונות אלי להכוונה, לשלם כמה שיותר מסים, משום שאם את משלמת – סימן שאת מרויחה ואני מאחלת לכל אחת (גם לעצמי, אמן!) לשלם לפחות מיליון שקל לחודש. כשיש הכנסות – אפשר להוציא, לקנות מאחרות ובכך להניע את הכלכלה. זו צמיחה, לא קפיאה במקום ועוד יותר גרוע – נסיגה וריצת אמוק כדי לחפש מקורות מימון להוצאותינו הבסיסיות. חשמל כבר שילמתן? ומסי ארנונה ומים? לחם הצלחתן לקנות? כי קוטג' ממש אי אפשר, זה יקר מדי!

Some of us pay taxes. These are due to our income. When there is no income – how do we pay taxes? I always advise those who come to me for direction, to pay taxes as much as possible, because if you pay – it's a sign that you make a profit and I wish everyone (myself too, Awomen!) To pay at least a million NIS per month. When there is revenue – you can spend, buy from others and thus boost the economy. This is growth, not freezing in one place and even worse – withdrawal and running amok to look for funding for our basic expenses. Have you already paid for electricity? And city rates and for water? Did you manage to buy bread? Because a cottage really is impossible to buy, it is too expensive!

מרגיז איך הגיעו כל אלה שיושבים עכשו בממשלה לאייש את המשרות הללו. איך כאלה, שאין להם מושג כלשהו במה שחשוב באמת, הגיעו להרע לנו ומצליחים לגזול מאיתנו את כבשת הרש. איך הצביעו הטפשים למפלגות של חסרי הבנה והאמינו שאלה ייטיבו עימנו? טפשים ולא תמימים, כי רק טיפש לא ראה שמוליכים אותו באף, רק טיפש. תמים הצביע לשלי יחימוביץ'. הבעיה היא, שזו האחרונה הכזיבה גם היא. במקום לקחת את המושכות בידיה, בחרה זו לקשקש קשקושים בתרוצים עלובים שאינם אמינים על אף אחד שפוי. שרת אוצר אינה בהכרח כפופה לדחליל המאייש את משרת ראש הממשלה. לוא היתה נכנסת לתפקיד ופועלת לפי הכרזותיה לפני הבחירות – היא יכלה לשנות. בשביל מה יש שרת אוצר? לא בשביל לשרת את ראש הממשלה, אלא בשביל לעשות את הצריך למען העם. והיא בחרה להשתפן ולא להלחם על האמת בתוך הממשלה. מבחינתי, היא כבר לא רלבנטית והתקוה לאחרות שתפעלנה – הולכת ונמוגה. מישהי שמעה על השפעתם של חברי הכנסת החדשים שנכנסו אליה רק משום שרכבו על גלי המחאה? שפיר, מיכאלי ודומיהן – נשים שהושלינו להאמין שתוכלנה להשפיע – מה הן עושות? שמענו עליהן? אז הן חברות כנסת עכשו, אז מה? הן משנות משהו? מה הן עושות בשביל מדינה?

It is upsetting how all those sitting in the government now came to these jobs. How they, who have no idea what is really important, came to worsen us and managed to rob us of our poor lamb (single prized possession). How did the fools vote for the lack of understanding parties' members and believed they would benefit us? Foolish, not innocents, because only a fool did not see that he was led by the nose, only a fool. An innocent voted for Shelly Yachimovich. The problem is, the latter failed too. Instead of taking the reins in her hands, she chose to scribble scraps with miserable excuses that were unreliable, not for anyone sane. A finance minister is not necessarily subject to the scarecrow who is called 'prime minister'. If she had taken office and acted according to her announcements before the election – she could have made a change. What is a finance minister for? Not for serving the prime minister, but for doing what is necessary for the people. And she chose to chicken out instead of fighting for the truth within the government. For me, she is no longer relevant and the hope for others to act properly – is fading. Anyone heard about the influence of the new Knesset members who entered it just because they were riding on the protest waves? Shaffir, Michaeli and the like – women we have been fooled into believing they could make a difference – what do they do? Did we hear about them? So they are now Knesset members now, so what? Do they change anything? What do they do for the country?

 

מה אנחנו רוצות שיקרה?

לא קל להיות אופטימית באוירה הנוכחית שהממשלה חסרת הלב הזו מטילה עלינו. יחד עם זאת, יש טרנד כזה שאומר, שאם תהיי אופטימית ושמחה – היקום יחזיר לך את זה כפליים. השאלה אם ניתן ללכת עם זה למכלת ולשלם על המצרכים שאת צריכה לקנות. צריכה, כי לאכול צריכה, להתקיים צריכה. על החשמל ניתן בהחלט לוותר ולא להשתמש בו אם נאמץ לנו פתרונות סולריים – עוד נושא בו הממשלה עושה יד אחת עם חברת החשמל ואינה פותחת את השוק לכל דכפין המעונין להקים תחנות סולריות כדי לספק חשמל חינם. 8 חודשים מהשנה שטופי שמש לגמרי המה ואין דוד שמש לכל בית. זה הגיוני? אפשר להפעיל בית באמצעות חשמל מהשמש, אבל למה שהממשלה תפעל לסגירת חלקים גדולים מהמונופול הזה ששמו חברת החשמל ותאפשר פרנסה ליזמים ירוקים ובד בבד רווחה כספית לעם?

What do we want to happen?

 

רשימה מתומצת (כי היריעה רחבה מאוד) של מה שהיינו רוצות שיקרה:

שכל ילדה וילד יהיו שבעים, יזכו לחינוך מצוין ויגדלו להיות אזרחים טובים, מרוצים ושומרי חוק.

שלכל אזרחית ואזרח תהיה גישה בחינם (או במחיר סמלי) לשירותים להם היא/הוא נזקקים חס ושלום.

שכולנו נהיה שוים בפני החוק, שלכולנו תנתן ההזדמנות לעסוק במה שמתאים לנו ודרכנו תהיה סלולה לכל מקום אליו נשאף להגיע.

שכל אחת ואחד מאיתנו תזכינה להזדקן בכבוד ועם קצבאות הולמות אותן חסכנו במהלך חיי העבודה שלנו.

כל זאת, לאו דוקא לפי הסדר, אלא שהנושאים הללו יטופלו אחד לאחד ומיד ויפתרו אחת ולתמיד ונחיה ברווחה ובשקט ובשלום זו עם זו וזה עם זה וכל הצירופים האפשריים.

יש שתאמרנה כי אלה דברים כלליים וסיסמאות. אני חושבת שאלה מתווים ראויים שיש להשיגם. לא בכדי אני נמצאת במקומי ולא הלכתי לפוליטיקה, כך שאינני מתימרת להציע את עצמי לנהל את ביצוע הנושאים הללו או להציע דרכים לישמם. את זה אני משאירה בידי מי שלמדו והשכילו ויכולים לפעול מקצועית כדי להוציא אל הפועל את מה שמגיע לעם מתוקף היותו משלם מסים כדי שאלה יחזרו אלינו בצורת שירותים הולמים.

בתמצית: בואנה בהמוניכן לתמוך במחאה, משום שזו חשובה ביותר, בנפשנו! ביאטריס ואני נהיה שם.

חפירות:

  1. אם שפרה ביטון היתה מקימה אוהל ברוטשילד, היו מקפלים אותה ב-5 דקות, יסמין גואטה, רותם שטרקמן, אתר דה מרקר
  2. המהפכה התודעתית צוברת תאוצה גיא רולניק, אתר דה מרקר
  3. יאיר לפיד מפספס את הזדמנות חייו, רובי נתנזון, אתר דה מרקר

  4. שנתיים אחרי המחאה: דפני ליף, מה את היית עושה במקום יאיר לפיד? שרון שפורר, אתר דה מרקר
  5. שנתיים למחאה: המומחים מסכימים: "השלב הבא יהיה הרבה פחות מנומס", אשר שכטר, אתר דה מרקר
  6. הון שחור בבלוג הזה
  7. עבודה בבלוג הזה
  8. די כבר! בבלוג הזה
  9. לאן ת'ולכת ארצי, מולדתי? בבלוג הזה
  10. מרד הנפילים סיפור של מחאה

מרים סידי / אש בעיניים

מרים סידי / אש בעיניים

מלים: סידי
לחן: אדי סומרין, סידי

מי שלא ראה את זה כדאי שיסתכל
אני לוקח לריאות חזק לא משתעל
מול צבא שלם אני עומד לבד לא מתבלבל
הם בשם הפסל אני בשם האל
עם זולל, סורר ומורה ומתהולל
אין דברי חכמה אבל יודעים טוב לקלל
הנה בא עוד מחלל שאת הקודש מחלל
מוכן להיגמל אתה הולך להסקל!
תל אביב הפכה לתל בבל
"כיצד עזבוני ילדי?" האל שואל
"איך שכחתם מי מנהל רחבי תבל?"

יום הדין קרב ואף אחד לא יגאל!

אש בעיניים, אש בידים אש אש אש…

המשטרה מושחתת וגם כן הצבא
הדג מסריח מהראש בממשלה
מי ששוחה בכסף טובע בזוהמה
בכנסת אין לו תיק אבל עם תיק במשטרה
מנהיגים שנוהגים לגנוב…
ופקידים שמקפידים לסחוב…

והתקשורת משדרת גועל נפש ושטויות
עם כתבים שמכתיבים לי איך לחיות

אש בעיניים, אש בידיים אש אש אש…

סידי שולף את אקדחי הצדק
כדור בכל קנה ואצבע על ההדק
לא קשור למערכת! לא לוקח חלק!
מדליק ת'גפרורים שופך ת'דלק אויי!
תן לי להביור תן ליד את המצית
זה שיר שורף זה לא סתם עוד להיט
מרים כוסית, באתי להצית
אני לא קורא למרד, אני מסית!

אש,אש,אש אש אש..

פוליטיקאים שקרנים – לשרוף אותם!
גנבים ורמאים – לשרוף אותם!
זוללים כמו חזירים – לשרוף אותם!
מטפחים ת'עשירים – לשרוף אותם!
שוכחים מעניים – לשרוף אותם!
מזניחים את הזקנים – לשרוף אותם!
מבטיחים לא מקיימים – לשרוף אותם!
כי עלינו לא עובדים – לשרוף אותם!

 

מעגל הכניעה לחום הכבד

מה שרעב, יאוש וחום יולי גורמים

What

לא אני כתבתי, אבל מעלה פה בתקוה שנצליח למגר את הגזרות המטומטמות שמטילה עלינו הממשלה הרשעית והאטומה.

לכל זמן יש את הסימפטומים שלו. היום למשל, אני הומלס או לכל הפחות מאוד קרוב לזה והמעגל הסימפטומטי הזה נמשך כבר כמה שנים. בתוך המעגל הזה מקופלים סימפטומים נוספים אשר בתוכם אני עושה מוזיקה ודברים נוספים. כשאני עושה, אז זה קורה למשך זמן מסוים – ואז זה מפסיק. אחר כך זה חוזר על עצמו. לפעמים מתחלפת המוזיקה במשהו אחר. זה יכול להיות תכנות או יצירה כלשהי. בכל אופן, מדובר במעגלים קטנים יותר מאותו מעגל גדול אשר אודותיו כתבתי ממש כרגע. המעגל ההוא אינו המעגל הכי גדול וגם הוא מקופל בתוך מעגל אחר, גדול ממנו, הרבה יותר.

אבל, אם לומר את האמת, לא המעגלים הגדולים הם המעניינים. המעגלים הכי מעניינים הם דוקא הקטנים. היום למשל, אני נמצא בתוך מעגל המצת. כן… מצת. עד אתמול היו סביבי אין ספור מצתים ופתאום אין. יוצא מכך שחלק ניכר מהיום עובר דרך חיפוש אחר מצת כלשהו ובתקוה שזה יעבוד. מצת שאין בו אש איננו עדיף על 'אין מצת'.

😦

יש אנשים, לא מעטים המה, המאמינים שהמעגלים הקטנים בונים את המעגלים היותר גדולים, ואלו, האחרונים, בונים את היותר גדולים ואם יש אמת בדבר – הרי שהמעגל האחרון אשר אודותיו סחתי – מעגל המצתים – איננו מיותר כפי שאולי ניתן לחשוב. זה אמנם מעגל קטן ובלתי חשוב כשלעצמו, אבל מעגל זה, בסופו של דבר, יצר את המצב שאני נמצא בו כרגע, משמע: לכתוב את המלים האלו. אם יהיה תוכן ראוי למה שאכתוב בהמשך – הרי שיש אמת בדבר וגם המעגלים הקטנים והלכאורה מיותרים, יש בהם תכלית.

אם ארשה לעצמי ואמשיך להאמין במלים שאני כותב כרגע, הרי שפתרון המעגלים, קטנים או גדולים, יכולים ללמד אותנו קצת על עצמנו וקצת על העתיד לבוא. לכאורה נראה כי מלים אלו זקוקות להוכחה, אבל זה לא ממש נכון – עובדה, המלים שאני כותב כרגע, הן ההוכחה!

ארשה לעצמי להמשיך ברוח זו ולהאמין בתורת המעגלים שכרגע המצאתי, למרות שאני די משוכנע שעוד כמה אנשים חשבו על זה (וזה באמת לא משנה) ומאחר וכך – מעגל המצתים מוכיח שיש תכלית כלשהי, שכן מעגל זה גרם לי לשבת ולכתוב את המלים שאני כותב עכשו, ואם כך – לא אכפת לי לגלוש ולשאול שאלה: מה תכלית החיים שלנו עלי אדמות? למה אנחנו כאן מלכתחילה?

האם החיים שלנו תכליתם ליצור מעגלים קטנים יותר (שזה כשלעצמו סבבה לחלוטין) או שמא המעגל הזה, מתישהו בעתיד יצור מעגל גדול יותר – גדול הרבה מעבר למעגלים הפרטיים שלי? מה יתפתח מאיתנו?

אם יש הגיון כלשהו, הרי שמעגל המצתים מיצה את עצמו. הוא מעגל פתוּר. אין לי צורך לעסוק בו יותר. את הפתרון לשאלה יש למצוא במעגלים אחרים, בלתי פתורים, כאלו שניתן לפתור אותם ואולי, על ידי כך לפתור מעגלים נוספים, גם אם אין מספיק מידע אודות אותם מעגלים.

😦

כרגע – חם כאן אש

אני קורא לזה 5

העיניים שלי נעצמות

ואני חש עייפות בכל הגוף

קשה להיות במקום כל כך חם

באמת קשה

בעיקר ליצור

מצד שני,

אני מרגיש צורך עז להמשיך את מה שאני עושה כרגע משום שאני יודע שאם אפסיק, המוֹד הזה שאני נמצא בו כרגע, יפסק ולא יחזור עוד. אולי יהיה מוד אחר, אבל לא זה הספציפי.

אבל חם לי יותר מדי

אין לי אמצעים לקרר כדי לשרוד

ואני מפסיק עכשו.

מעגל הכניעה לחום הכבד.

oy vey

😦  

מעניין מה הטקסט הזה עושה לכן. אותי זה טלטל מאוד. אני תוהה אם התחדשות המחאה תסייע לאנשים כמו הכותב. אפשר רק לקוות.

לאן 'תוֹלֶכֶת, ארצי-מולדתי?

אנה מועדות פנייך, מכורתי?

מה אנחנו עושים בשביל העתיד? מה אנו עושים למעננו ולמען צאצאינו לדורותיהם?
היה לנו קיץ אחד קסום. קיץ שהפיח בנו תקוה. חשבנו שאפשר לשנות, להחלץ מהמחנק ולהתחיל לחיות. לא חס וחלילה לחגוג – רק לחיות. בצורה סבירה. מה בס"ה רוצה הבן/ת-אדם מהחיים?
יש לנו בתודעה את הישראלי הדופק על השולחן, כי אחרת דברים לא זזים עבורו. כנראה שפמפמו לנו את זה יותר מדי, אך המציאות היא שזה ממש לא חזון נפרץ. בקיץ 2011 ראינו שהישראלי המפגין עשוי ממשהו אחר, סולד מאלימות – מה שאי אפשר לומר על המשטרה הישראלית.
בקיץ 2011 היינו תמימים ונחושים. הבטנו זה בזו וזו בזה (וכל הצרופים האפשריים הנוספים), בטוחים שיש לנו כוח לשנות את ההווה שלנו ואת העתיד. יצאנו אל הרחובות, צועדים בנימוס, מניפים שלטים, קוראים במקהלה מנהמת לבנו. מה בס"ה רצינו?
בשלהי הקיץ ישבנו בסלון/במרפסת/בפטיו, מלוים את ההפגנות האחרונות, נימים דקים של שקט עולים מתוך הסערה שהלכה ושככה. היינו בטוחים שעכשו תלבש ממשלתנו עוז, שריה יפשילו שרווליהם ומלאכת התיקון תחל. עם כל חוסר האמון שלנו בשרצים היושבים בכנסת, המתעלקים על הצלחת הציבורית וגונבים מאיתנו את כבשת הרש – היתה בנו תקוה כי הפעם יהיה אחרת, כי הפעם הם לא יוכלו להתעלם מן הקול שלנו, מן הציבור אותו הם אמורים לשרת.
לפני שנים, רואיין מיליונר אחד. לתמיהת המראיין על שבארונו מספר סביר של בגדים, ענה המַלְיָאן: "מה אני צריך יותר מזה? הרי אינני יכול ללבוש יותר מזוג מכנסיים אחד וחולצה אחת, אם אינני רוצה להֵראות מוזר, נכון?" אמנם שמו לא רוטשילד, אך הוא בהחלט יהודי… כמה מן הטייקונים שלנו נוהגים כך?
לא להתעשר ביקשנו, לא לדרוס אָוִינו, לא לחמוס חפצנו. רק לחיות בשלוה, בבטחון כלכלי, לדעת שיש לנו עתיד, שהפנסיה שלנו מובטחת, שלא ניפול חלילה על כתפי הזולת, שלא נצטרך לעשות שבתנו חול.

כמה המלצות:

א. דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת (קהלת א' 4)

מחלה באה לא עלינו, מחלה הולכת מעימנו (אמן, כן יהי רצון!) ואנו צריכים להיות ברי מזל לחלות במחלה הכלולה בסל הבריאות, אחרת מצבנו חמור – תרתי   משמע – הן בריאותית והן כלכלית. למה צריך להיות עשיר כדי להיות מסוגל לממן תרופות? לשם מה אנו משלמים מסים? ממש לא ברור לי למה אי אפשר לממן כל תרופה אותה צריך החולה. המחיר? האם יש מחיר לחיי אדם?

ב. אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי (תהלים ע"א 9)

איך יתכן שאנו חוסכים לפנסיה שלנו ובסופו של דבר אנו עומדים בפני שוקת שבורה וקופתנו אינה מתמלאת למען נוכל לחיות בכבוד? הרי אין זו גזרה משמיים שהכספים יִגָזְלוּ לכיסו של גביר זה או אחר, שמעט הפרוטות שאנו נאנסים להפריש מזעת אפנו משמשים לו כאבני משחק. צריך לבנות מכשיר פיננסי שישמור על הכסף שלנו, שזה ייוחד לייעודו – לאפשר לנו רמת חיים סבירה והוגנת לעת שלא נוכל לעבוד יותר למען מחייתנו.
גם הכספים שאנו מפרישים בכפייה לביטוח הלאומי צריכים לקנות לנו שקט כלכלי ורמת חיים הוגנת לאחר פרישתנו מהעבודה.

ג. לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשֹוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל (יהושע א' 8)

נכון שכל דבר עולה כסף, נכון שלכל דבר יש מחיר, אבל איך זה שאין ערכים וסדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית (וגם של חלק מקודמותיה) מעוות כל כך? איך זה שאין לימוד חינם לַכָּל – אבל לכל באמת!? מה כל כך קשה ליחד תקציבים משמעותיים למה שבאמת ראוי?
מה זה לימוד ומי קובע מה צריך ללמוד? אף שכולנו נולדים בצלם ה', מסתבר שזה די גמיש אם נשפוט לפי התוצאות – שאיננו עשויים בתבנית אחת. אז כמו שהצֶלֶם מגוּוָן – כך גם אנו. מכאן אנו למדים שיש להנחיל לכל בן ובת אדם וחוה את שמתאים להם ולא לדחוס את כולנו לאותו סד. ישנם מבחנים אוביקטיביים המסוגלים לאבחן את כישוריו של התלמיד/ה ויחד עם נטיות לבם למצוא את שביל הזהב למסלול הראוי לה/ו.
השטחיות היא אם כל חטאת. במקום להעמיק – עוברים התלמידים בשטחיות את שנות לימודיהם – העיקר שיקבלו תעודה. מצד אחד, יש את בחינות הבגרות, שאינן משקפות דבר מלבד כושר השינון של ברי המזל שנכונו בִּיכולת הקיבולת של שטויות שבהן לא ישתמשו בחיים האמיתיים; מצד שני, היה (ואני חוששת שהתופעה המזעזעת לא נעלמה מחיינו) מנהל בבית ספרם של ילדי, שכאשר תמהתי על שאין להם שיעורי-בית, הוא טען שכך הוא חושב לנכון והבטיח לפטר את המורה שיעז להשית עליהם כאלו; מצד שלישי, היה את פרופסור אמנון רובינשטיין, שעשה צחוק מתפקידו כשר החינוך וערך הגרלות לבחינות הבגרות; מצד רביעי, היתה הפרופסורית יולי תמיר, שניסתה לשנות כמיטב יכולתה, אך לא היתה מספיק פוליטיקאית, לא מספיק מלוכלכת ומלכלכת בכדי להזיז דברים. כמה חבל שאין לנו אנשים טובים וראויים בממשלה ובכנסת, שאלה בורחים משם כמו מאש.
אפשר ללמוד הכל. המוח האנושי לא ממש מוגבל בגיל צעיר. אין צורך להיות דתי כדי לדעת את מורשת עמך. לא יכול להיות שתלמיד עברי אינו יודע לקרוא בכתב רש"י ואינו לומד ארמית, כדי שיהיה מסוגל לעיין במקורותיו במקור. מה צריך ללמד, מה צריך להיות הבסיס, מה על צריך כל תלמיד לדעת כדי להיות מוכן לחיים? את זה צריכים לקבוע אנשים שמבינים בנושא, אנשים שהוכיחו יושר ונקיון כפיים, שסדר היום שלהם אינו מורכב מליחוך פנכה של גביר כלשהו המממן אותם, קרי: א/נשים מן האקדמיה ולא שרים או חברי כנסת.

ד. סוף מעשה במחשבה תחילה (י. אלקבץ, לכה דודי)

התכנון הנכון הוא המפתח ואני בטוחה שאין אני מגלה את אמריקה לאף אחד, שמי אינו קולומבוס, גם לא אמריגו. כדי לתכנן תקציב, יש להקדים מחשבה מעמיקה על מה שחשוב לנו לממן. ולפני הכל – מה צריכה הממשלה לממן עבור העם. חשבתי לתומי, שתפקידה של הממשלה הוא לשרת את העם, להעניק לו את שמגיע מכוח תשלומי המסים. סברתי שתפקידם של הממשלה ושל חברי הכנסת הוא לעבוד למען העם ולא להפך. אינני חושבת שאנו צריכים לשלם מסים בזעת אפנו רק כדי לרפד את כסאותיהם של כמה נבחרים. המסים צריכים לחזור אלינו ויפה שעה אחת קודם. אם במילא אנו משלמים מכיסנו עבור הצרכים הבסיסיים שלנו, כאזרחים, למה שנשלם גם מסים?

ה. כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא (קהלת א' 7)

(אמנם זה נאמר על החכמה, אך אפשר לפרש ולהכיל על דברים נוספים בחיינו).
ידוע שהתקציב הוא כמו אוקינוס שלעולם אינו מתמלא, אך ניהול נכון שלו, הַכְוונה נכונה לצרכים ראויים בהחלט יכולה לעזור לעם. יש כסף ולא מעט, השאלה לאן מיעדים אותו. יכול להיות עוד כסף לוא היו הרשויות המתאימות מתנהלות בצורה יעילה.

חומר למחשבה:

אֱנוֹש כֶּחָצִיר יָמָיו, כְּצִיץ הַשָׂדֶה כֵּן יָצִיץ.
כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ
(תהלים קג, טו-טז)

עקביא בן מהללאל אומר:
הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה.
דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון.
מאין באת, מטפה סרוחה.
ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה.
ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
(מסכת אבות, ג, א)

הגרסא החטופה:

קצרים המה חיינו, צריכה להיות להם משמעות. אין מעבירין מעלינו את רוע הגזרה של הממשלה הרעה הזו? בשביל מה אנו משלמים מסים אם לא בשביל לקבל את השרות המגיע לנו? מה (או שמא את מי) אנו מממנים, בעצם?

חפירות מעמיקות:

  1. והגית: מסכת אבות ג'
  2. רפי פרסקי מיליון דולר
  3. Where Do You Go To (My Lovely)? ויקיפדיה
  4. סיפור דמיוני מעורר מחשבה – אורן פרנק בדה-מרקר
  5. איפה הכסף? גיא רולניק בדה-מרקר
  6. חומה ומגדל צדק רועי צ'יקי ארד בהארץ
  7. טיוח לאומי בלוג חשוב!
  8. הפכנו לחברה שונאת – שיר אלוני בדה-מרקר

עבודה (Работа)

© משה בלולו

הכי קל להאשים את התקשורת [הערה 1] (קישור 1) כשאתה אפס שאינו עושה את עבודתך נאמנה, אלא נאחז בכסאך ודואג לטובתך האישית והמשפחתית ולזו של חבריך ומקורביך, אך לא למי שאתה אמור לשרת – את הציבור [הערה 2] (קישור 1). כשאין אתה מתנסה וחוֹוֶה את שעובר על עַמך, איך תוכל להבין את צרכיו ולפעול לסיפוקם? מה יכול לדעת ולהבין מי שאינו יודע את הטעם של ההכרח לקום בבוקר ליום עבודה שאינו מספק – לא מבחינת הצרכים הכלכליים ולא הרוחניים? לעטות על עצמך חליפה (והמהדרים גם עניבה) שרכשת מתקציב הביגוד שהוקצב לך אין בזה כדי לקרב אותך אל אלה העושים ימים מבוזבזים (מצאת החמה ועד צאת הנשמה) במדי הקבלן הנצלן.

כשאגו מנופח מדבר שטויות [הערה 3] (קישור 2), אינך יודעת איך להתיחס להבליו, מלבד בבוז. האפס העומד בראש ממשלתנו, טופח לעצמו על השֶכֶם השְׁכֵּם והערב ואין דרך לשנות ולהחליפו במישהו שיהיה לטובתנו, העם המנסה לשרוד. אינני בטוחה שגם הסובלים, המוחים והמפגינים ימנעו מלהצביע בעדו בבחירות הבאות, הרי אין אלטרנטיבה. אמי ז"ל נהגה לומר (בהברה אשכנזית): "עוֹיְלֶעם גוֹיְלֶעם". הציבור (כן, זה הסובל והנאנק תחת עולה של הממשלה!) אינו ממהר להחליף את החרא המוכר (תרתי משמע).

מלבד הקואליציה, הטייקונים, מקורביהם ושאר מלחכי הפנכה הנהנים מן הפרורים הנושרים אל חיקם, אין שאר האוכלוסיה יודעת את נפשה ואין לה מושג כיצד תתקיים בכבוד. הדברים ידועים וברורים, הרי אף אחד לא הופתע מהם, רק מגודלם הנורא, מגודל השבר שפתאום הגיע לתודעה והוציא את ההמונים לרחובות בקיץ האחרון. אך מה נשתנה באמת, במציאות? האם יש לנו יותר עבודה? האם אנחנו משלמים פחות עבור הצרכים שלנו? האם הממשלה חדלה להפריט כל דבר ומספקת לנו את השרותים המתאימים? רשתות הקניות מפרסמות מוצרים מוזלים כדי למשוך את הקונים, אך זו אחיזת עיניים גרידא ותו לא. עובדה: הפסח הזה יקר לנו הרבה יותר מזה דאשתקד.

אדם רגיל קם בבוקר ומעונין בדרך כלל להרגיש חלק מהעם. הוא רוצה לצאת לעבודה, לעשות דברים שיביאו לו סיפוק ופרנסה. כמה מאיתנו מגשימים זאת בפועל? מי מתעורר בבוקר ואומר לעצמו, "אח, איזה כיף לי בחיים, יש לי עבודה נהדרת ומכניסה!" כל מלאכה מכבדת את בעליה? ממש לא! אחרי שהשקעת את מיטב שנותיך ברכישת השכלה ומקצוע (בדרך כלל בתחום שמעניין אותך), מעטים הם הסיכויים שתמצא עבודה בתחומך ותתפרנס ממנה בכבוד. אני כבר לא מזכירה ששילמת את שכר הלימוד ממיטב מִלְצוּרֶיך ועבודות נקיון שונות משום שידם של הוריך לא היתה משגת לממן את לימודיך [הערה 4].

סוף מעשה במחשבה תחילה [הערה 5]. אם אין מתכננים, איך יתגשמו דברים? הכל ענין של ערכים וסדר עדיפויות. כשהערכים של אלה העומדים בראשנו שואפים לאפס וכל מה שחשוב להם זה להיטיב עם עצמם, למה כבר אפשר לצפות? הרי פני מדורת השבט שלנו – הטלויזיה – כפני חוסר התרבות. כשמאכילים אותך מגיל אפס בתכנים רדודים, מה כבר יצא ממך, אם לא אפס? ואז אתה הרי בוחר באפסים שינהיגו אותך, כי מה אתה יודע אחרת? אתה מוּלָך שולל ובוחר באלה היודעים ללהטט ברטוריקה ובשטיקים אחרים (קניית קולות כבר הזכרנו?), משום שאתה מחוסר כלים לבחון דברים כהווייתם ולבחור את שבאמת מתאים וטוב לך. ואת, את הרי נבונה הרבה יותר, אך איזה כח יש לך כאזרחית מסוג נחות?

אם חפצי וחפצות חיים אנו כעם, נצטרך להתאגד במהרה ובאופן דחוף ביותר כדי לשבת על המדוכה, לבחון את התנהלותנו ולהחליט מה אנו רוצים מן המנהיגים את ממשלתנו. בעיקר, איך אנו רואים את עתידנו וזה של צאצאינו. אין זו אוטופיה להגשים את עצמנו. בידינו אנו להוציא אל הפועל את שאנו חולמים. אבל צריך לעשות מעשה. הציבור הישראלי צריך לעשות מאמץ (וזה לא קל) כדי לצאת מן האדישות אליה הטילו אותו ממשלות ישראל, להתנער מן ההרדמה הכללית שהושטה עליו – כולל זו התרבותית – ולפעול.

בתמצית:

ויפה שעה אחת קודם!

קישורים:

  1. הציבור הישראלי לא תמיד מעריך שיש לו עבודה (שר האוצר שטייניץ)
  2. מעמד הביניים לא תמיד טועה (ראש הממשלה נתניהו)
  3. אין יותר מעמד ביניים בישראל – להזכיר נשכחות מ-23.8.2011
  4. איך הוריכם הסתדרו בחיים ולמה אתם לא – עוד נשכחות מ-12.8.2011
  5. מי מנותק – שטייניץ או אנחנו דפנה מאור

הערות שוליים


[1] שטייניץ הסביר כי אינו מרוצה מהסיקור התקשורתי שאינו משקף לדעתו את התמונה האמיתית של כלכלת ישראל, "תפקיד התקשורת הוא לשדר לציבור את האמת. והאמת היא שלא רק שניצלנו מפיטורים המוניים ומקיצוצי שכר, אלא שקרה פה בדיוק ההיפך. בזכות צמיחה מאוד בריאה אנחנו משפרים את השירותים הציבוריים באופן ניכר. זאת הממשלה הכי חברתית ב-15 השנים האחרונות."

[2] להיות שר האוצר זה תמיד מתסכל. אם אתה נכשל כולם לועגים לך, ואם אתה מצליח האזרחים שואלים מדוע הם לא מרגישים את ההצלחה בכיס", כך אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, בראיון לעיתונאי חגי סגל שיתפרסם ביום שישי הקרוב במוסף "דיוקן" מבית "מקור ראשון."

[3] נתניהו ציין בראיון כי הקשיב למחאה הציבורית, ומצא בה שלוש טענות מרכזיות: מחירי הדירות הגבוהים, העלות הגבוהה של טיפול בילדים קטנים והשפעתם על מצבם של אנשים עובדים וכן יוקר המחיה של מוצרים ושירותים. לדבריו, הוא פעל בכל המישורים

[4] למה אין לימודים חינם מגיל אפס ועד התארים השונים? מה כל כך קשה לממן את הלימודים בהחזר עבודה בתחום לאחר סיומם? לדוגמא: אדם בוחר ללמוד סִפרות ולאחר שהוא מסיים את התואר ויעבור הכשרה מתאימה, הוא יישָלח ללמֵד בבית ספר תמורת שכר הוגן. זה גם יעלה את רמת המורים וגם יתן פרנסה למסיים התואר. כך גם לגבי תואר שני והלאה. השכלה אמורה ליצור מקומות עבודה ולכבד את הרוכש/ת אותה.

[5] ר' שלמה הלוי אלקבץ שיבץ את המשפט הזה בפיוטו "לכה דודי":
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה

מחאה חברתית Social Protest

\

הגרסא המקוצרת:

שיתן את זה כבר בחינם, למה לא?

The short version:

Let him give it for free, why not?