ארכיון תג: ממשלה כושלת

הון שחור Black Capital

"כי בתחבולות, תעשה-לך מלחמה; ותשועה, ברוב יועץ." (משלי כד 6)

"For by wise counsel you will wage your own war; and in a multitude of counsellors there is safety." (Proverbs 24:6)

עשרה שח עץ

שוב מתחילים להציק לנו עם המלשינון שלהם, במקום לנקוט בצעדים נורמליים ומתבקשים. מרוב טפשות, כי חוכמה אין כאן. לעם, שכל חייו בגולה עסק בתחבולות נגד השלטונות במקומות אליהם פוזר ונגד הפריצים הקמים עליו לרוששו ולבקש נפשו, אי אפשר לברוא אמון יש מאין, בעיקר לא כאשר הממשלות למיניהן לא נהגו בו כשורה. גם לא כאשר העם הזה חזר למולדתו הנצחית והוא מנסה לשקם את עצמו.

Again, they start to bother us with their informer system, instead of taking normal and requested steps. Foolishly, for wisdom is not here. For people who have dealt their entire life with stratagems against the authorities in the diaspora wherever they were scattered, and against the Polish landowners that rise up to impoverish its people and ask for their souls, it is impossible to create trust out of nothing, especially when the various governments have failed to treat it fairly. Not even when this nation has returned to its eternal homeland and is trying to restore itself.

אף אחד אינו רוצה להיות פראייר, גם אם בבסיס, רוב בני האדם נוטים לתת אמון קודם-כל. ברגע שמעדת, כממשלה, האמון בך לא ישוקם בקלות, אם בכלל. זוכרות את "מושחתים, נמאסתם"? זה עזר לזמן קצר מאוד והממשלה כמנהגה נוהגת, אם זה מפא"י, העבודה, הליכוד והאחרות. ומי יודעת מה צופנת לנו זו שתקום עוד מעט?

Nobody wants to be a sucker, even if basically, most people tend to trust first of all. Once you stumbled, as a government, trust in you will not be easily restored, if at all. Remember "Corrupt, we are fed up with you"? It helped for a very short time and the government as a leader, whether it is Mapai, Ha'Avoda (Labour), Ha'Likud and the others. And who knows what is going to happen to us with the government that's coming soon?

Abba – Money, Money, Money

המושחתים הללו אפשרו את שובם לכנסת של גנבים עם תעודות, של עבריינים שהורשעו ועכשו הם שוב ליד הקופה הציבורית וישלחו ידם אל מה ששייך לנו, העם. כמה זמן אתן חושבות ייקח להם לשוב לסורם? איך אין חוק שמונע שיבה אל החיים הציבוריים ממי שהוכיחו לנו שאין לסמוך עליהם? יגידו המטומטמים ש"העם בחר אותם". ודאי שהעם בחר, כי ישנם חלקים בעם שהם לא ממש חכמים והולכים שולל אחר דברי חלקות וישנם כאלו הרוצים ביקרם של הללו כדי לקבל גם הם מיני נתחים מהשלל והביזה.

These corrupt ones allowed their return to the Knesset of thieves with certificates, of convicted felons, and now they are again at the public coffers and reaching out to what belongs to us, the people. How long do you think it will take them to return to evil ways? How is there no law that prevents a return to public life from those who have proven us untrustworthy? The fools will say that "the people have voted them". Surely the people have voted, because there are parts of the people who are not really smart and are being deceived by smooth talks, and there are those who have their own agenda regarding these thieves in order to get some for the loot.

תהייה: האם יש לנו דין וחשבון נגיש ונהיר לאן הלכו 40 המיליארדים החסרים בקופת המדינה? מסמאים את עינינו ומטמאים את אוזנינו במיני דיבורים שקריים ומאשימים את המחאה החברתית שהיא זו שגרמה לחור בתקציב. מקשקשים לנו בקומקום שהצפי להכנסות ממסים היה גבוה ממה שנגבה בפועל. מאשימים את הכל – חוץ מאשר את עצמם. והיכן היה הנגיד היוצא, זה שאמור היה לשמור שזה לא יקרה?

Wonderment: do we have an accessible and clear account of where the 40 billion missing in the state coffers went? They are blinding our eyes and contaminating our ears with false talk, and blaming the social protest that is the one that caused a hole in the budget. They are deceiving us that expected tax revenue was higher than actually received. They blame everything – except themselves. And where was the retired Governor of the Bank of Israel, the one who was supposed to keep it from happening?

מחאה-מחאה-מחאה!!!

Protest-protest-protest!!!

שוב הציבור אשם והפעם אלה מעלימי המס, אלה העובדים בשחור וקוראים לציבור להלשין על אחיהם. אני מציעה שקודם כל יתנו לנו שרותים ואחר יעזו לגבות מס. קודם כל שיורידו את כל ההטבות הבלתי מוצדקות שיש לחברי הכנסת ולשרים ואחר כך יהינו להוריד גזרות על הציבור העמל קשה למחיתו. יש לנו ממשלה הממומנת מכספינו, אך זו אינה מחזירה לנו אותם בצורת שירותים. הכי קל להכביד היד על מי שאין להם ברירה אלא לשאת בנטל, כי מה יעשו? לא יעבדו? אז מה יאכלו?

Once again the public is to blame and this time it is tax evaders, those who work in black. The government calls the public to inform on their brothers. I suggest that first they will give us services and then dare to collect taxes. First of all, they should take away all the unwarranted benefits that the Knesset members and ministers have, and then they may impose decrees on the public who works very hard to make a living. We have a government funded by our monies, but it does not return them to us in the form of services. It is easiest to lay hands on those who have no choice but to bear the burden, because what will they do? Won't they work? So what will they eat?

אם הם מחפשים את ההון השחור, שיבואו למגזרים שלמים שאינם יוצאים לעבוד וחיים מכספי המסים שמשלמים האנשים היורקים דם, העמלים ביזע והדמעות אינן חדלות אצלם למראה בני ביתם המתהלכים רעבים ויחפים. אם מחפשים את ההון השחור, שיעזו וילכו אל המגזרים העובדים רק במזומן והמשתמטים מלרשום את הכנסותיהם, כי כל שקל שילך לממשלה שאינה שלהם, הוא שקל אבוד ומבוזבז.

If they are looking for the black capital, they should go to whole sectors that do not go out to work and live off of the tax money paid by the people who spit blood, the ones who toil with sweat, and the tears do not cease with them at the sight of their household members who are wandering hungry and barefoot. If they are looking for the black capital, may they dare and go to the cash-only working sectors and shirk their income, because every shekel that goes to the government that isn't theirs, is a lost and wasted shekel.

בעיסוקַי, אינני יכולה שלא לרשום תקבולים, משום שאני עובדת עם מי שזקוקות לחשבוניות שאני מוציאה וכך מלכתחילה זה נמנע ממני; אין לי את האופי והעוז להעלים מס, זה לא אפשרי לי. אני מעדיפה לחיות בשקט ובשלוה ולשלם את המסים שלי כפי שמגיע ובזמן. איני נגד תשלום מסים כלל, אלא נגד מה שלא עושים עם המסים שלנו, שאין מחזירים אותם אל העם. אז בשביל מה אנחנו משלמים מסים בכלל?

In my occupation, I can't help but write down receipts, because I work with those who need the invoices I issue, and so I'm avoided from it in the first place; I don't have the character and courage to evade tax, it's not possible for me. I prefer to live in peace and quiet and pay my taxes as it should be paid and on time. I'm not against paying taxes at all, but against what they do with our taxes, which are not returned to the people. So why are we paying taxes at all?

לפני מספר שנים, ניסיתי לעבוד עם מישהו שקרא לי אליו כדי שאעזור לו להתקדם ולמצוא מקורות נוספים לפרנסתו, במסגרת האימון האישי והעסקי של "דין פרוטה". הלה התלונן שיש לו דין ודברים עם שלטונות המס, משום שהם טוענים שהוא חייב להם הרבה כסף והוא מנסה להוריד את התשלום ככל יכולתו ולהעביר אליהם כמה שפחות. אני חוקרת כדי לדעת כמה זה ה'הרבה כסף' שהלה חייב להם והוא נוקב במספר שמשאיר את פי פעור לרווחה. מזל שלא שוטטו זבובים במרחב הקרוב אלי. "אתה רציני?" אני שואלת. "איך הם הגיעו לסכום כזה?" הוא מחייך אלי, גאה בעצמו על שהצליח להדהים אותי ועונה: "אני מניח שיש להם מקורות להעריך…" עיני הנדהמות מביטות בו בסקרנות בוערת: "אני ממש לא מבינה, אתה רוצה לומר לי שבאמת העלמת את הסכום העצום הזה? איך הצלחת?" (ובמלים אחרות: איפה הכסף???). הוא מניף ידו ומחוה לעבר הטירה שבצל גנה ישבנו: "הכסף פה", הוא עונה בשקט וחיוכו מתרחב עוד יותר על "הצלחתו הרבה" להערים על מס הכנסה. אני ממהרת לאסוף את עצמי ונפרדת מהלה במטרה שלא לפגשו יותר, לפחות לא בנסיבות עסקיות. בל תהא ידי במעל. אני מעדיפה לישון טוב בלילה.

A few years ago, I tried to work with someone who called me to help him advance and find more sources for his livelihood, as part of the personal and business coaching of my professional business Din Pruta. He complained that he had an argument with the tax authorities, because they claimed he owed them a lot of money and he was trying to lower the payment as much as he could, and pass on them as little as possible. I'm inquiring to know how much is this "a lot of money" he owes them, and he quotes a number that leaves my mouth wide open. Lucky no flies roamed near me. "Are you serious?" I'm asking. "How did they come up with such an amount?" He smiles at me, proud of himself for being able to amaze me, and replies: "I guess they have sources to estimate…" My astonished eyes look at him with a burning curiosity: "I really don't understand, do you want to tell me that you have really evaded this huge amount? How did you succeed?" (In other words: where's the money???). He waved his hand and gestured toward the castle that in the shadow of its garden we sat: "The money is here", he answers quietly and his smile expands even further due to his "much success" to outwit the tax authorities.

I quickly pick myself up and take my leave with the purpose of not meeting him anymore, at least not in business circumstances. I have no wish to be an accomplice. I prefer to sleep peacefully at night.

עשרה שח פלי

לוא המדינה היתה באמת רוצה למגר את התופעה – היא היתה יכולה לעשות זאת בהצלחה לא מבוטלת, אך כשאין רצון, גם אין תוצאות. בארצות הברית, לדוגמא, כל אחד חיב בדיווח, גם השכירים; אך "כאב הראש" השנתי הזה טוב לאזרח, משום שמותר לו לנכות את ההוצאות שלו שתורמות להכנסתו (או יותר נכון – ליציאתו לעבוד), גם אם בעקיפין. התשלום למורה הפרטי של הצאצא מוכר במס להורה וכך, אם זה האחרון מדווח על ההוצאה, יש לצפות שגם המורה ירשום את ההכנסה, משום שכאשר שלטונות המס יצליבו את המידע – זה צריך להיות מאוזן ושוה, נכון? אז איך אפשר להעלים מס במצב כזה? הנה איך בבת-אחת תעלם ההעלמה כלא היתה ובלי מאמץ של ממש.

If the state had really wanted to eradicate this phenomenon – it could have done it quite successfully, but when there was no will, there is no results too. In the United States, for example, everyone must report, including employees; but this annual "headache" is good for the citizen, because he is allowed to deduct his expenses that contribute to his income (or rather – to him going to work), even if indirectly. The payment to the offspring's private teacher is taxable to the parent and so, if the latter reports the expense, one should expect the teacher to record the income as well, because when the tax authorities cross the information – it should be balanced and equal, right? So how can tax be evaded in such a situation? Here's how the taxes evading disappears all at once and without much effort.

כמה בעלי מקצוע אנחנו מעסיקים ללא אפשרות לנכות את שכרם מהכנסתנו ולכן אין אנו מדווחים עליהם? כמה פעמים אנו שומעות את השאלה, "גברת, את רוצה חשבונית?" אם התשובה היא חיובית, מיד עולה המחיר בשיעור המע"מ, נכון? ומי מעונינת לשלם תוספת של 17% (נכון להיום, כי מחר זה עלול לעלות!) כשאין היא יכולה להזדכות עליה? וכמה פעמים נשאלנו, עוד טרם תחילת הערכת העבודה, אם אנחנו מבקשות חשבונית? כי אם התשובה היא חיובית, הרי שהצעת המחיר שנקבל תהיה גבוהה ולא רק בגובה המע"מ.

How many professionals do we employ without being able to deduct their payments from our income and therefore we don't report them? How many times do we hear the question, "Madam, do you want an invoice?" If the answer is positive, then the price immediately increases with the rate of the VAT, right? And who wants to pay an additional 17% (as of today, it could go up!) when they it's not deductible? And how many times we were asked, before the work starts, if we want an invoice? Because if the answer is positive, then the quotation we receive will be high and not just the VAT rate.

♀♀

בתמצית:

"עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל" (ישעיהו ח' 10)

In essence:

"Devise your strategy, but it will be thwarted; propose your plan, but it will not stand, for God is with us" (Isaiah 8:10)